קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ועדה רפואית לנפגעי פוליו: 1. בפני בית הדין ערעור המוסד לבטוח לאומי כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי חוק לפיצוי נפגעי הפוליו, שניתנה ביום 14/2/13 וקבעה כי מחלת המשיבה נובעת ממחלת הפוליו והעריכה את נכותה בשיעור 90%. 2. המערער טוען כי הוועדה הרפואית טעתה בקביעתה כאמור לעיל שכן קביעתה זו ניתנה רק מחמת הספק. בעניין זה טוען המערער כי החלטת הוועדה ,לפיה, בשל העדר תוצאות ביופסיית שריר היא חוזרת על מסקנותיה מיום 17/10/12 ומתוך ספק סביר היא מקבלת את הערעור כי המשיבה סבלה ממחלת הפוליו, הינה שגויה. המערער הוסיף וטען כי המשיבה הייתה צריכה להמציא תיעוד רפואי נוסף אשר היה צריך לשפוך אור על אותו ספק שהיה לוועדה ,ומשלא נעשה בירור עד תומו ,ולא ניתן חומר ותיעוד רפואי מן העבר הספק צריך לפעול לרעת המשיבה עד אשר יעשה בירור כולל באשר למצבה הבריאותי. בנוסף נטען ע"י המערער כי על הוועדה היה לדרוש שהמשיבה תבצע את בדיקת ביופסיית שריר אשר יכולה לשפוך אור האם המשיבה סובלת ממחלת הפוליו, או לא. מאחר והוועדה לא התעקשה לקבל בדיקה זו ולא שלחה את המשיבה לבדיקה זו, טעתה הוועדה בקביעותיה. 3. המשיבה טענה כי עצם העובדה שהוועדה לא שלחה את המשיבה לבדיקה כלשהי, היא החלטה רפואית ולא החלטה משפטית . בפני הועדה עמד חומר רפואי והיא הסתפקה בחומר רפואי זה כדי להגיע לקביעותיה. הוועדה קבעה בסעיף 6 להחלטתה בהתכנסותה הראשונה כי היא מסתמכת על ממצאים קליניים וEMG ובדיקות אלה קובעים אבחנה של מחלת הפוליו. נוסף על כך אף כתבה הוועדה בסיכום כי היא מבקשת שימציאו לה מסמכים על תוצאות ביופסיה מן העבר רק למען הסר ספק. בנוסף טענה המשיבה כי בפני הוועדה עמדו מסמכים רפואיים רבים כמו גם בדיקות עזר ממועדים שונים ומשנים קודמות לרבות טיפולה הרציף של המשיבה במרפאות לחולי פוליו ולאור כל הממצאים שהיו בפניה קבעה הוועדה כי בהסתמך על מסמכים אלה היא מקבלת את הערעור. המשיבה טוענת כי יש לדחות את הערעור ואין להחזיר את עניינה של המשיבה לוועדה שכן לא נפל כל פעם משפטי בהחלטת הוועדה והאמירה בהחלטה מ"תוך ספק סביר", אין בה כדי להשפיע על קביעתה. 4. הכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכן את כל המסמכים שצורפו לתיק ואת החלטת הוועדה אני סבורה כי דין הערעור להידחות וזאת מן הטעמים הבאים. בניגוד לנטען על ידי המערער, הוועדה בהחלטתה לא קבעה כי בדיקת ביופסיית השריר נחוצה לה לשם השלמת הדיון ,או לשם הכרעה במצבה הרפואי ובהכרה במערערת כנכה בשל מחלת הפוליו, אלא רק כאסמכתא נוספת ולמען הזהירות בטרם שתסכם כי המשיבה חולה במחלת הפוליו. עניינה של המשיבה הובא בפני הוועדה בעקבות מספר פסקי דין קודמים של החלטות מועדות קודמות ובמסגרת פסק הדין הונחתה הוועדה לבדוק האם מדובר במחלת הפוליו או במחלה אחרת בכל הקשור למצבה ונכותה של המשיבה. הוועדה שמעה את דברי התובעת ואת עדות אחותה הבוגרת (שכן בעת שחלתה הייתה המשיבה בת 7 חודשים לאחר קבלת חיסון נגד פוליו). הוועדה בחנה את כל ההיסטוריה הרפואית של המשיבה והטיפולים שעברה במהלך השנים במרפאות לחולי פוליו וכן המסמכים המתעדים את המעקב השוטף של התקדמות מחלת הפוליו. הועדה בדקה את המסמכים הרפואיים ובדיקות EMG המעודכנות כאשר כל המסמכים של ד"ר גונן ופרופסור שדה קובעים במפורש כי אבחנת מחלתה של המשיבה הוא פוליו ופוסט-פוליו. חסרון מסמכים לשנים בהם התגלתה המחלה לא היוו מגבלה לוועדה לקבוע כי הממצאים הנוירולוגים שהם מוצאים מתאימים לאבחנת מחלת הפוליו . לכן הוועדה קובעת בסעיף 6 לסיכום ממצאיה כי "ממצאי הבדיקה הינם כיום מתאימים לממצאי הבדיקות של ד"ר שפירא ואכן מתאימים למחלת הפוליו בין היתר". רק למען הזהירות בקשה הוועדה לקבל ככל הניתן תוצאות של ביופסיית שריר וזאת בשל העדר תיעוד מקורי משנות ה- 50 - 60 , השנים בהם חלתה המשיבה. מסקנת הוועדה לאחר התכנסותה השנייה כי יש לקבל את הערעור מתוך ספק סביר וקביעה פוזיטיבית כי התובעת סבלה ממחלת פוליו, מצביעה על מסקנה רפואית ואיני סבורה כי מאמריה זו יש ללמוד כי עם ההכרה הינה בספק. מדובר בצורת התבטאות של הוועדה אולם עלה ממכלול הדברים בקביעותיה כי כל התסמינים הנוירולוגים וכן הממצאים והמסמכים הרפואיים כי מדובר במחלת הפוליו. אוסיף ואומר כי עניינה של המשיבה עמד בפני שתי וועדות קודמות וערעורים רבים והוועדה הייתה מודעת להליכים הקודמים שהיו למשיבה ולכן הוועדה עת קבלה את החלטתה לפיה היא מקבלת את הערעור וקבעה כי מדובר במחלת הפוליו יצרה סופיות הדיון לערעורים שהיו עד כה. 5. לאור כל האמור, הערעור נדחה. המערער ישלם הוצאות המשיבה בסך 3,000 ₪. בקשת רשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הידן הארצי לעבודה בתוך 30 יום. רפואהפוליוועדה רפואית