קראו דוגמא מהפסיקה בנושא התקף לב חקלאי עצמאי: 1. X (להלן - התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום דמי פגיעה בגין אוטם שריר הלב. 2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק: "1. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין האוטם לבין האירוע הנטען. 2. האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית והשפעת העבודה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים", הגיש הוא תביעה לבית הדין. 3. העובדות המוסכמות בתיק זה הינן: א. התובע יליד 14.2.57. ב. התובע הינו חקלאי עצמאי. ג. ביום 22.12.10 ביקר במשק של התובע שמאי שבא לבדוק נזקים שנגרמו לגידולים. בין התובע לשמאי התפתח ויכוח אודות סיבת גרימת הנזק. ד. ביום 24.12.10 ביקרו במשק של התובע 3 שמאים ולא שינו את קביעת השמאי הראשון. ה. ביום 26.12.10, בעקבות נזק נוסף שהתגלה בשדות, התנהל ויכוח סוער בין התובע לבין בנו שהוא עובד שלו, אודות הטיפול בחממות. ו. הסיבה לוויכוח - התברר שהנזק הנוסף נגרם עקב תקלה במחשב ההשקיה והדישון שבמשך 3 ימים לא עבד עקב תקלה. בנו של התובע היה אחראי על הנושא ומתפקידו היה לבדוק מדי יום ביומו שהמחשב פועל כשורה. כתוצאה מהתקלה החממה לא קיבלה השקיה ודישון במשך 3 ימים, דבר שיכול היה להביא לקריסת החממה. גם אם היו תקלות קודמות במחשב ההשקיה והדישון, מדובר בתקלה שנמשכה לכל היותר מספר שעות. ז. הוויכוח היה בטונים גבוהים ונמשך כ-10 דקות. ח. הוויכוח כלל גידופים, קללות ואיום לעזיבת העסק מצד הבן. ט. במהלך הוויכוח התובע התרגש, חש שלא בטוב ופונה לבית החולים. 4. ד"ר אילן מייטס התמנה לשמש מומחה יועץ רפואי בתיק זה (להלן - המומחה) ונתבקש להשיב לשאלות כלהלן - "א. מהי המחלה שאובחנה בתובע? ב. הקיימים בתובע נתונים מוכיחים המצביעים על כך שהיה בו, לפני קרות האירוע בעבודה, סיכון מיוחד לחלות באוטם שריר הלב? ג. האם קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה של התובע לבין בוא האוטם במועד שבא? ד. אם יקבע כב' המומחה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין האוטם במועד שבא, מתבקש כב' המומחה להשיב לשאלה: האם לדעת המומחה השפעת האירוע על קרות האוטם פחותה בהרבה מהשפעת הגורמים האחרים על בואו? לעניין זה על כב' המומחה לשקול מצד אחד את גורמי האוטם האחרים ומצד שני את השפעת האירוע על קרות האוטם? תשומת לב המומחה מופנית לכך כי שאלת השפעת האירוע על בוא האוטם, צריכה להיבחן על פי המצב בעת בוא האוטם. כך, שאם באותה עת עקב מצבו הבריאותי היה התובע חשוף לכך שיקרה לו אותו מאורע. אפשר שמידת השפעת האירוע על בוא האוטם כפי שהופיע אצלו - רבה יותר לעומת מידת השפעת האירוע על בוא האוטם, לו מצבו הבריאותי היה טוב משהיה?" 5. בחוות דעתו, בהשיבו לשאלות שהופנו אליו על ידי בית הדין, קבע המומחה - "א. המחלות שאובחנו בתובע: היפרליפידמיה, אוטם סרעפתי ישן (2008), אוטם נוכחי בדופן הקדמי, תעוקת לב, צינתור וניתוח מעקפים. היו בנוסף גורמי סיכון של עישון וסיפור משפחתי. ב. התקיימו בתובע נתונים מוכחים, עוד לפני קרות האירוע, המצביעים על מחלת לב עם היסטוריה של אוטם ישן ותעוקת לב בהמשך. הוכח קיום גורמי סיכון המאיצים טרשת וסימפטום של תעוקת לב. ג. לנוכח סמיכות הזמנים בין הוויכוח ובין האוטם יש להניח שהאירוע בעבודה גרם לעיתוי הופעת האוטם על רקע הקרקע הבשלה להופעתו. ד. לאור כל האמור ברור, שעל אף קשר אפשרי של העיתוי לאירוע, הסיבה המכרעת להופעת האוטם בעיתוי בו הופיע, היא מחלתו הקשה של התובע אשר תוארה לעיל". 6. ביום 17.3.13 ניתנה החלטה לפיה נתבקש המומחה להשיב לשאלות ההבהרה כלהלן - "א. האם מקובל עליך, כי ויכוח קשה בין אב לבנו (כגון זה נשוא התובענה) יכול להוות לבדו אירוע דחק משמועתי שיכול לבדו לגרום לאוטם שריר הלב, ללא קשר לגורמי סיכון? אנא נמק תשובתך. ב. האם מקובל עליך, כי ללא האירוע החריג בעבודה, התובע לא היה לוקה באוטם לבבי כלל ובוודאי לא במועד שאירע האוטם? נא פרט תשובתך. ג. האם אתה יכול לקבוע בוודאות שהסטרס (אודותיו אין עוררין), אותו עבר התובע ביום 26/12/2010, לא גרם לקרע ו/או סדק ו/או בקע של רובד טרשתי אשר הוא הוא שגרם לאוטם החריף? ד. האם ייתכן, כי הגם שהיו לתובע גורמי סיכון עובר לאוטם מיום 26/12/2010, הוחמרה מחלתו בעקבות האירוע החריג בעבודה? אם כן, באיזו מידה? אם לא, אנא נמק תשובתך". 7. בחוות דעתו המשלימה, בהשיבו לשאלות ההבהרה שהועברו אליו, קבע המומחה - "א. מקובל עלי כי הוויכוח הקשה שאליו היה חשוף התובע יכול לתרום תרומה מסוימת, לא גדולה, להופעת האוטם בשריר הלב. אני מסתייג מהניסוח "לבדו" משום שאם התובע היה ללא מחלת טרשת שנגרמה על בסיס גורמי הסיכון האישיים אשר תוארו בחוות הדעת, לא היה מופיע התקף לב, אוטם, גם אם עוצמת הטריגר היתה קשה בעשרת מונים. ב. יתכן שלולא האירועים בעבודה הופעת האוטם היתה נדחית. אך בהתחשב בקיום מחלה טרשתית נרחבת, משמעותית וסימפטומטית, עם 4 הצרויות קריטיות בכלי הדם הראשיים של הלב הסבירות גבוהה ביותר שהאוטם היה מופיע במועד קרוב וגם ללא קשר לטריגר כל שהוא, גם מתוך שינה וגם במהלך פעילות חיים שגרתית. ג. אינני יכול לקבוע בוודאות מוחלטת האם הדחק בעבודה הוא שגרם לשבר של רובד טרשתי, אך ידוע, כמתואר בתשובה לשאלה ב', שהמדובר בהצרויות קריטיות ב- 4 אתרים (הצרות קשה נובעת מקיומו של רובד גדול) וככל שהיא גדולה יותר כך פוחתת יציבותה והיא נוטה להישבר גם ללא כל גורם חיצוני. ראה היסטוריה של אוטם בשנת 2008 שאירע אצל התובע. אז נוצר אוטם ללא כל טריגר חיצוני ידוע. ד. שני האוטמים, אותם עבר התובע: זה שב- 2008 שלא היה קשור לאירוע בעבודה והאוטם הנוכחי (שהיה מזערי) - הותירו את תפקוד הלב שמור. אך מאידך צינתור הלב הדגים מחלה טרשתית קשה שחייבה ניתוח מעקפים. לאחר ביצוע הניתןח שופרה אספקת הדם לשריר הלב. לפיכך, האירוע בעבודה, שלא גרם לנזק תפקודי של שריר הלב, באופן פרדוקסלי הביא לכך שהתובע יצא "מהתאונה" שאירעה בעבודה עם תפקוד לב שמור ואספקת דם משופרת". 8. הלכה פסוקה היא כי עצם קיומה של סמיכות זמנים בין הופעת האוטם לאירוע החריג בעבודה אין די בה כדי לקיים את דרישת הקשר הסיבתי לבדה בכל מקרה ומקרה. בית המשפט העליון סיכם את ההלכה במסגרת בג"ץ 6984/93 ווליניץ נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד מח (4) 285 וקבע - "סמיכות זמנים, בין המאורע החריג בעבודה לבין התרחשות אוטם, מעידה, באורח נסיבתי, על קיום קשר סיבתי בין השניים. אך הקביעה, שקשר סיבתי כזה אמנם קיים, מותנית בהוכחה שהמאורע החריג אכן היווה סיבה ממשית לאוטם; היינו, כי הוא אשר בפועל גרם להתרחשותו. בלא ראיה לכך, אין נשללת האפשרות, שחרף סמיכות הזמנים בין המאורע החריג לבין האוטם, לא המאורע החריג הוא אשר גרם לאוטם, אלא סיבה אחרת, שלה ולעבודה אין ולא כלום, ושאף אלמלא אירע המאורע החריג, היה האוטם צפוי להתרחש באותו מועד ממש." 9. לאור עובדות המקרה, לאור החומר שבתיק בית הדין ולאור קביעותיו הברורות, החד משמעיות והמנומקות היטב של המומחה, הן בחוות הדעת והן בחוות הדעת המשלימה, כי בתובע קיננו מחלות רבות (היפרליפידמיה, אוטם סרעפתי ישן (2008), אוטם נוכחי בדופן הקדמי, תעוקת לב, צינתור וניתוח מעקפים), שהיו לו גורמי סיכון (עישון) וסיפור משפחתי וכי שעל אף קשר אפשרי של העיתוי לאירוע, הסיבה המכרעת להופעת האוטם בעיתוי בו הופיע היא מחלתו הקשה של התובע וסבירות גבוהה ביותר שהאוטם היה מופיע במועד קרוב גם ללא קשר לטריגר כלשהוא, גם מתוך שינה וגם במהלך פעילות שגרתית - אין להכיר באוטם בו לקה התובע כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב) התשנ"ה - 1995. 10. סוף דבר - התביעה נדחית. 11. אין צו להוצאות. התקף לב / אוטם שריר הלבחקלאותעצמאים