התקף לב ביום עיון

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא התקף לב ביום עיון: 1. התובע הגיש תביעה להכיר באירוע לבבי מיום 10.4.11 כפגיעה בעבודה כמשמעותה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995. 2. העובדות נקבעו בהסכמת הצדדים ואלה הן - א. 1) ביום 10.4.11 היה צריך להתקיים יום עיון שריכז התובע בנושא הדברה בבי"ח תל השומר, שבו השתתפו כ- 350 מוזמנים. 2) בהכנת יום העיון התובע עבד כחודש וחצי קודם לכן. ב. 1) כחצי שעה לפני שאמור היה להתחיל יום העיון בשעה 8.00 בבוקר הודיעה לתובע, לתדהמתו, גב' יונה יניב האחראית על האולם שבו היה צריך להיות יום העיון, כי פרצה שביתת רופאים. היא אמרה לתובע כי בהתאם להחלטת מנכ"ל ביה"ח לא יוכל להתקיים יום העיון באולם שבו הוא היה אמור להתקיים כי האולם דרוש לאסיפת הרופאים בעניין השביתה. 2) הודעה זו נמסרה לתובע כאשר בפתח האולם המתינו כ- 125 אנשים שהשתתפו ביום העיון, מרצים וספקי אוכל. לאחר שהתובע התווכח רבות עם האחראית על האולם במשך כחצי שעה, האולם הוקצה ל- 5 שעות בלבד עבור יום העיון במקום ל- 8 שעות. 4 המרצים שהיו צריכים להרצות ביום העיון התנגדו לקצר את הרצאותיהם. ג. 1) התובע היה האחראי הבלעדי ליום העיון והוא נאלץ להתמודד לבדו עם הבעיה הקשה שנוצרה כאמור מול מאות אנשים שהגיעו ליום העיון, כאשר התובע לא יכל להעזר באדם אחר. 2) משתתפים שהגיעו ליום העיון פנו לתובע בתלונות לגבי תשלומים שהם שילמו עבור יום העיון. 3) התובע היה בלחץ רב כי הוא התמודד לבד עם המצב הקשה שנוצר. 4) בגלל הלחץ וההתרגזות הקשה שהיתה לתובע הוא הרגיש רע מאוד. 5) התובע נסע לקופ"ח במושב בני-עייש ולאחר שנבדק ע"י הרופא, הוזמן עבורו אמבולנס שהסיע אותו למיון בבי"ח תל-השומר. בביה"ח גילו שהיתה לתובע תעוקת לב. הוא אושפז בביה"ח במשך 4 ימים. עשו לו צינתור ביום 12.4.11 והשתילו לו תומכן. ד. ברישום סיכום המחלה של בי"ח שיבא מיום 10.4.11 המצ"ב נרשם כדלקמן: "שבועיים טרם קבלתו במהלך שחיה (שיחק עם הנכדה בבריכת ילדים), הרגשת טרום עלפון. שלושה ימים טרם קבלתו כאבים בחזה שורפים" ה. ברישום חדר המיון מ- 10.4.11 המצ"ב נרשם כדלקמן: "בן 62. לדבריו הופנה למיון עקב שינויים באק"ג. לפני 3 ימים ארוע של כאבים בחזה בזמן נהיגה, הזעה ובחילות (לא פנה לרופא)". 3. פרופ' אנדרי קרן מונה כמומחה - יועץ רפואי. 4. ביום 10.8.12 ניתנה חוות דעתו של המומחה. המומחה קבע כי התובע אושפז ביום 10.4.11 באבחנה של תעוקת לב בלתי יציבה. אשר לשאלת הקשר הסיבתי השיב המומחה - "התובע היה גבר (גורם סיכון מין), בן 63 (גורם סיכון גיל), ללא גורמי סיכון מוכחים נוספים פרט לסיפור של יתר לחץ דם בעברו, אשר לא טופל בקביעות בתרופות ואוזן על פי הסיפור ללא טיפול. מאידך, בבדיקת CT אנגיו שבוצעה במהלך אשפוזו בבית החולים נמצאה טרשת מפושטת, עם הסתיידויות, אשר כללה את שלושת עורקי הלב, ובצנתור נמצאה מחלה חסימתית בעורק הכלילי הימני. על פי הרישומים הרפואיים, בתקופה שקדמה לאשפוזו בבית החולים וקדמה גם לאירוע החריג בעבודתו מה- 10.4.2011, התובע סבל מאירועים של "כמעט עילפון" ולחץ בחזה, ושלושה ימים לפני אשפוזו, תוך נהיגה, סבל מ"כאבים שורפים בחזה מלווים בבחילות". גם ביום קבלתו סבל מכאבים דומים בחזה אשר נמשכו מספר דקות וחלפו עצמונית. אושפז בבית החולים לאחר שבקופת חולים בוצע א.ק.ג ובו נראה היפוך בגליT בחיבורי הדופן התחתונה, בולטים יותר מאשר בא.ק.ג. קודם אשר בוצע בשנת 2010. במהלך אשפוזו לא היתה עליה באנזימי שריר הלב, אשר נבדקו במשך שלושה ימים עוקבים, ולכן נעשתה אבחנה של תעוקת לב בלתי יציבה, ונשללה אבחנה של אוטם חריף של שריר הלב. בצנתור באשפוז הושתל תומכון לנגע בעורק הכלילי הימני (בחלקו האמצעי). מספר חודשים לאחר מכן, הושתל תומכון נוסף בהיצרות אחרת באותו כלי. אם כן, התובע לקה בתעוקה בלתי יציבה או טרייה בתקופה שקדמה לאירוע החריג בעבודתו, וסבל מאותה תעוקה ביום האירוע החריג בעבודה. הופעת התעוקה הטרייה והבלתי יציבה אינה קשורה קשר זמני וסיבתי לאירוע החריג בעבודה, מאחר ועל פי התיעוד הרפואי, התהליך של התעוקה הבלתי יציבה החל עוד לפני האירוע החריג בעבודה. בעקבות ההתרגשות בעבודה, בגין עליה חולפת בלחץ דם ודופק, הופיע אירוע נוסף של תעוקת לב, אשר חלף עצמונית אחרי מספר דקות, בלי לגרום כל נזק ללבו של התובע. לאור האמור לעיל, לאחר ששקלתי את כל הנתונים העובדתיים והרפואיים בתיק, אני מגיע למסקנה כי לא קיים קשר זמני וסיבתי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע למצב של תעוקה בלתי יציבה ממנה סבל התובע לפני האירוע בעבודה, ובצורה חולפת גם לאחר האירוע בעבודה, ללא כל נזק ללבו". אשר לשאלת מאזן ההשפעות, השיב המומחה - "לאירוע בעבודה לא היתה כל השפעה על הופעת התעוקה הבלתי יציבה, אשר החלה עוד לפני האירוע החריג בעבודתו. האירוע בעבודה גרם לאירוע חולף נוסף של תעוקה, ללא נזק ללבו של התובע. הבסיס האנטומי להופעת התעוקה היה קיים עוד לפני האירוע החריג בעבודתו של התובע (היצרות בעורק הכלילי הימני) ובגין נגע זה סבל התובע מתעוקת לב שקדמה לאירוע החריג בעבודתו". 5. המומחה נשאל שאלת הבהרה והיא: האם האירוע מיום 10.4.12, שבו היה התובע במצב לחץ ושבו הוא נאלץ להתמודד לבדו עם מאות אנשים, החמיר את תעוקת הלב שהיתה לו ובאיזה אחוז. 6. תשובת המומחה מיום 14.2.13 הינה: "האירוע מ- 10.4.2012 גרם לתעוקת לב, בדומה לאירועים דומים של תעוקת לב מהם סבל התובע בתקופה שקדמה לאשפוזו. התובע סבל עוד לפני האירוע החריג בעבודתו מתעוקה טרייה, עם אירועים של כאבים חולפים בחזה. בעקבות האירוע בעבודה סבל מאירוע נוסף של תעוקת לב, ללא כל נזק ללבו, כפי שהוכח מבדיקות אנזימים חוזרות שבוצעו. על סמך נתונים אלה, ניתן לקבוע בצורה חד משמעית, כי האירוע החריג בעבודה גרם לאירוע נוסף של תעוקת לב, אך לא שינה ולא החמיר את מצבו של התובע. התעוקה הופיעה על רקע מחלת לב כלילית מפושטת, עם היצרות ממוקדת בעורק הכלילי הימני, וזאת היתה הסיבה להתקפים של תעוקת לב לפני האירוע החריג בעבודה וגם לאחריו. לסיכום, האירוע בעבודה לא החמיר את תעוקת הלב ממנה סבל התובע עוד לפני האירוע החריג בעבודה, ובעקבות האירוע בעבודה לא נגרם כל נזק ללבו של התובע". (הדגשה במקור - ח.ט) 7. לטענת התובע יש לקבל את התביעה על פי חוות הדעת, מאחר והמומחה קבע באופן חד משמעי כי האירוע בעבודה גרם לאירוע נוסף של תעוקת לב. 8. לטענת הנתבע דין התביעה להידחות. על פי הפסיקה אין תאונת עבודה אם העובדה התאונתית שבה מדובר לא גררה אחריה כל חבלה באורגניזם של האדם. מאחר ואין נזק פיזיולוגי אין מדובר בתאונת עבודה. המומחה קבע מפורשות כי אירוע התעוקה לא שינה ולא החמיר את מצבו של התובע. ההכרעה - 9. הלכה פסוקה הינה כי גם תעוקת לב שבאה בעקבות אירוע חריג תוכר כתאונת עבודה אם קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג והופעת התעוקה ואם התעוקה גרמה להחמרה במחלת הלב ממנה סבל המבוטח. 10. בעב"ל 131/97 פליקס ברנשטיין - המל"ל, פד"ע לו' 373 נקבע - "הלכה פסוקה היא כי תעוקת לב ו/או איסכמיה יכולות להיות תאונות עבודה אם הן גורמות להחמרה של מחלת לב קיימת ובתנאי שכתוצאה מההחמרה נגרם אי כושר עבודה בדומה לכאבי גב על רקע מחלת גב... לשון אחר, תעוקת לב ו/או איסכמיה כשלעצמן, אינן נופלות בגדר תאונת עבודה, בלי שנגרמו על ידי אירוע תאונתי ובלי שהובילו לאי כושר בעבודה" 11. בחוות דעתו קבע המומחה כי התובע לקה בתעוקה לפני האירוע וגם ביום האירוע. התהליך של התעוקה החל עוד לפני האירוע החריג בעבודה ולפיכך לא יכול להיות קשור לעבודה. יחד עם זאת קובע המומחה, כי בעקבות התרגשות בעבודה הופיע אירוע נוסף של תעוקה אשר חלף עצמונית אחרי מספר דקות בלי לגרום כל נזק ללבו של התובע. לטענת המומחה לאירוע בעבודה לא היתה כל השפעה על הופעת התעוקה הבלתי יציבה אשר החלה עוד לפני האירוע החריג בעבודה. האירוע החריג גרם לאירוע נוסף של תעוקה, אך מדובר באירוע חולף שלא הותיר כל נזק בלבו של התובע. בתשובתו לשאלת ההבהרה הבהיר המומחה כי ניתן לקבוע בצורה חד משמעית כי האירוע החריג בעבודה גרם לאירוע נוסף של תעוקת לב, אך לא שינה ולא החמיר את מצבו של התובע. התעוקה הופיעה על רקע מחלת לב כלילית מפושטת, עם היצרות ממוקדת בעורק הכלילי הימני וזאת הסיבה להתקפים של תעוקת הלב לפני האירוע החריג בעבודה וגם לאחריו. 12. בדב"ע מא/0-113 דאושו - המל"ל (7.9.81) נקבע כי איסכמיה של שריר הלב שהיוותה החמרה חולפת של מחלת לב אינה מהווה תאונת עבודה מאחר שלא נגרם למבוטח כל נזק. כך המצב אף בענייננו. המומחה קבע חד משמעית: "כי לא קיים קשר זמני וסיבתי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע למצב של תעוקה בלתי יציבה ממנה סבל התובע לפני האירוע בעבודה, ובצורה חולפת גם לאחר האירוע בעבודה, ללא כל נזק ללבו". המומחה אכן קובע, כטענת התובע, כי האירוע גרם לאירוע תעוקתי נוסף, אך אין בכך די שכן מדובר באירוע חולף אשר לא החמיר ולא שינה את מצבו של התובע. תעוקת הלב ממנה סבל התובע ואשר הופיעה לפני האירוע החריג אינה קשורה לאירוע החריג. סוף דבר, התביעה נדחית. אין צו להוצאות. מסמכיםהתקף לב / אוטם שריר הלב