קראו דוגמא מהפסיקה בנושא התנגדות של חברת מעליות אחרת לבניית מעלית: אין חולק כי בתאריך 29.1.13 נחתם בין הצדדים הסכם על פיו הנתבעת תבנה לתובע, בביתו שבחיפה, פיר ומעלון לגובה הרמה של 9 מ', בעלות של 202,000 ₪ + מע"מ (להלן: "ההסכם"). כן אין חולק כי באותו מעמד שילם התובע לנתבעת דמי קדימה בסך של 11,817 ₪. עותק של ההסכם צורף לכתב התביעה כנספח 1 ועותק של הקבלה צורף לכתב התביעה וסומן כנספח 2. לטענת התובע, כמפורט בכתב תביעתו ובעדותו בביהמ"ש, בתאריך 5.2.13, חמישה ימים בלבד לאחר חתימת ההסכם, התקשרה לביתו פקידתה של הנתבעת, מזל, והודיעה לתובע כי הנתבעת לא תוכל לקיים את ההסכם עמו. כל זאת, לטענתה, מחמת שיש לנתבעת הסכם כובל עם חברת מעליות אחרת, המתנגדת לביצוע העבודות על ידי הנתבעת. התובע הוסיף ופירט בכתב תביעתו ובעדותו בביהמ"ש כי המתין להודעה כתובה של הנתבעת על כך שלא תבצע את העבודות ותחזיר לו את דמי הקדימה ששילם לה, אך הנתבעת לא עשתה כן וכל ניסיונותיו ליצור קשר עם הנתבעת לא צלחו, עד ליום 12.5.13, מועד בו התקיימה פגישה בין הצדדים. לדברי התובע, באותה פגישה נדרש מר יצחק דסה, הבעלים של הנתבעת ומנהלה, להחזיר לו את דמי הקדימה ששילם לנתבעת וזו סירבה להחזיר לתובע את מלוא דמי הקדימה ששילם לה. בכתב ההגנה, הכחישה הנתבעת את הטענה כאילו מר יצחק דסה או מי מטעמה של הנתבעת הודיע לתובע כי הנתבעת לא תעמוד בהתחייבויותיה עפ"י ההסכם שנערך בין הצדדים. לטענת הנתבעת, בפגישה מיום 12.5.13, התובע הוא שביקש לבטל את ההסכם ומחמת שהוא זה שהפר את ההסכם - לא התחייבה הנתבעת להחזיר לו את כל ששילם לה. מה עוד, שהנתבעת שילמה למהנדס מטעמה סך של 1,000 יורו בגין "הוצאת תוכניות עבודה" וכן שילמה למהנדס סך של 3,000 ₪ כמקדמה "על תחילת הוצאת רישיון". כן נשאה הנתבעת בהוצאות בסך של 1,500 ₪ בגין 3 פגישות עם התובע ו-2 פגישות עם הבנאי בשטח. לטענת הנתבעת, כמפורט בכתב הגנתה, אף הוגשה כבר על ידה "הבקשה להיתר בניה במקום, שמצויה בתהליכי אישור בעירית חיפה (כרגע הוקפא)" וכאשר סה"כ הוצאותיה עולה על דמי הקדימה ששילם לה התובע (סע' 7 לכתב ההגנה). כאמור, התובע העיד בביהמ"ש ואישר את נכונות טענותיו, כפי שמצאו ביטויין בכתב תביעתו, כי הוא לא עשה דבר לביטול ההסכם אלא הפקידה של הנתבעת, מזל, היא שהתקשרה מיוזמתה לביתו, 5 ימים לאחר חתימת ההסכם, והודיעה כי הנתבעת לא תוכל לבצע את המוסכם בין הצדדים וזאת מחמת יחסיה של הנתבעת עם קבלן אחר לבניית מעליות. התובע הגיש לביהמ"ש קלטת וכן תימלול שלה, שבה הקליט את המפגש שהתקיים בין הצדדים בתאריך 12.5.13. תוכנה של השיחה, כעולה מההקלטה, תואם באופן מלא את טענות התובע כי מזל, פקידתה של הנתבעת, היא שהתקשרה אל התובע, כאשר מר דסה אף מאשר זאת באותו מפגש. ברם, באותה שיחה נשמע מר דסה טוען בפני התובע כי מזל לא הבינה כדבעי את שאמר לה ואת שביקש שתמסור לתובע ובפועל הוא נכון לבצע את העבודה עבור התובע, אך זאת לאחר שהתובע יסדיר את מערכת יחסיו עם חב' מעליות אחרת שבעליה, שלום, טען בפניו כי התובע חתם עמו על הסכם ששלום יבנה עבורו את המעלון. התובע העיד בהקשר זה, שמעולם לא נחתם בינו לחב' מעליות אחרת הסכם לביצוע העבודות. מכל מקום, באותה ישיבה, עמד התובע על דעתו כי מאחר והפקידה מזל הודיעה לו את שהודיעה לו, כמתואר לעיל, ולאחר שחלף כבר פרק זמן של כ-3.5 חודשים מאז החתימה על ההסכם ועד לאותה פגישה, פרק זמן שבמהלכו לא נעשה דבר וכל ניסיונותיו של התובע להשיג את הנתבעת כל אותה העת - לא עלו יפה - הינו עומד על החזרת דמי הקדימה ששילם לנתבעת. הנני מקבלת כמהימנים עליי את כל דברי עדותו של התובע, לרבות טענתו כי הפקידה מזל התקשרה לביתו ביום 5.2.13 והודיעה לו כי הנתבעת לא תוכל לבנות עבורו את המעלון וזאת עקב מחוייבותה כלפי חברה אחרת שלא לעשות כן. כאמור, גירסתו זו של התובע מתאשרת באופן מלא בשיחה שהתנהלה בין הצדדים ביום 12.5.13, כעולה מההקלטה. הנני קובעת כי הנתבעת היא שהפרה את ההסכם שנחתם בין הצדדים ולא היה זה התובע. בנסיבות אלה, היה התובע זכאי לכך כי כספו יוחזר לו מיד לאחר 5.2.13, הוא המועד שבו הודיעה הנתבעת, באמצעות מזל, את עמדתה לעניין ביצוע העבודות בביתו. הנתבעת לא זימנה כעדה מטעמה את הפקידה מזל, על מנת שתאשר את הטענה שבכתב ההגנה, כאילו מזל לא התקשרה כלל אל התובע או שמזל תיתן הסברים לאשר אמרה לתובע באותה שיחה, כאשר עולה כי הנתבעת מאשרת את קיומה של השיחה. הנתבעת אף לא הוכיחה כי נגרמו לה הוצאות כלשהן בגין עבודות שביצעה עבור בניית המעלון לתובע, כמפורט בכתב ההגנה. לא הוגשו לביהמ"ש כל חשבונית, קבלה או אישור אחר כלשהו על תשלומים ששילמה הנתבעת למהנדס או לבנאי. לא הוגש אף אישור של העיריה כי הוגשה לוועדה לתכנון ולבניה חיפה בקשה לקבלת היתר לבניית המעלון. כאשר, לקביעתי, הנתבעת שהפרה את המוסכם בין הצדדים, כמתואר לעיל, הרי שגם אם בשלב מאוחר יותר רצתה הנתבעת לחזור ולקיים את ההסכם, אך התובע לא הסכים עוד לכך, הרי שלא ניתן לומר כי בכך הוא היה זה שהפר את ההסכם. בנסיבות אלה כולן, הנני קובעת כי התובע זכאי להחזר מלוא הכסף ששילם לנתבעת כדמי קדימה בסך של 11,817 ₪. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 11,817 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 5.2.13 ועד התשלום המלא בפועל. כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 1,500 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה והוצאות התימלול. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. בניהמעלית