התנגדויות לתכנית תא-2971

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא התנגדויות לתכנית תא-2971:


1. זוהי עתירה מינהלית אשר הוגשה כנגד המשיבים שבה ביקשו העותרים להצהיר כי הפקדת תכנית מיתאר ת"א 2971, אשר הופקדה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל-אביב, במהלך ינואר 2003, הופקדה טרם זמנה.

התכנית מתייחסת להקמת חניון תת-קרקעי ועיצוב מחדש של כיכר רבין בתל-אביב, אשר פורסמה בי"פ 5154 ביום 3.2.2003, בעמ' 1361 (להלן – התכנית ו-כיכר רבין) .

העובדות

2. (א) העותר 1, מר ישראל גודוביץ, הוא תושב תל-אביב, אדריכל במקצועו, אשר שימש בעבר כמהנדס העיר תל-אביב.

(ב) העותר 2, מר נתן זך, הוא משורר וחתן פרס ישראל המתגורר ברח' מלכי ישראל בתל-אביב הגובל לכיכר רבין ומשקיף אליה.

(ג) המשיב 1 הוא ראש-עיריית תל-אביב ומשמש, בין היתר, יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

(ד) המשיב 2, מר שמואל לסקר, הוא יושב-ראש הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו.

3. ביום 28.3.2001 דנה הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל-אביב-יפו (להלן – הוועדה המקומית) בתכנית מס' 2971 הנ"ל, שכותרתה: "תוכנית מס' 2971 'כיכר רבין'. הקמת חניון תת קרקעי ועיצוב הכיכר".

באותו יום ניתנה החלטה על-ידי הוועדה המקומית הקובעת, בין היתר, כדלקמן:

ועדה המקומית ממליצה במקביל לקידום התב"ע לקיים:

1. שימוע ציבורי לתוכנית הפיתוח שנתבע [צ"ל תנבע – ש' ג'] מתב"ע זו.

2. תחרות אדריכלית לתכנון פני הכיכר".

4. ביום 24.4.2001 התקיים דיון במליאת הוועדה המקומית ובאותו דיון הוחלט כדלקמן:

"הנושא: תב"ע 2971 – 'כיכר רבין'

נוסח ההחלטה:

לאשר את החלטת הועדה המקומית מתאריך 28.3.01 לפיה 'הוחלט להמליץ לועדה המחוזית להפקיד את התוכנית בתנאים הבאים:

1. התוכנית לא תכלול השטח המסחרי המוצע בהיקף של 300 מ"ר מעל פני הכיכר.

2. תינתן אופציה בתכנית להמרת שטחי חניה תת קרקעיים לשטחים סחירים...".

הוועדה המקומית ממליצה במקביל לקידום התב"ע לקיים:


"1. שימוע ציבורי לתוכנית הפיתוח שתנבע מתב"ע זו.


2. תחרות אדריכלית לתכנון פני הכיכר" (ראה נספח ב' לתגובת המשיב 1).

5. התכנית הופקדה בוועדה המחוזית במהלך חודש ינואר 2003 ודבר הפקדתה פורסם ביום 16.1.2003.

6. העותרים סברו כי על-פי החלטת הוועדה המקומית בדבר קיום שימוע ציבורי היה צורך לקיים את השימוע הציבורי טרם הפקדת התכנית בוועדה המחוזית ומשום כך פנו במכתב מיום 19.5.2003 למשיבים 1 ו-2 בדרישה דחופה לביטול הפקדת התכנית בשל אי-קיום שימוע ציבורי (ראו נספחים 1 ו-2 לעתירה).

7. מאחר והמשיבים לא השיבו לעותרים תשובה המניחה את דעתם, הגישו אלה את העתירה המינהלית הנוכחית ביום 4.6.2003 שבה עתרו, כאמור, להצהיר כי התכנית הופקדה טרם זמנה בשל אי-קיום השימוע הציבורי.

8. העותרים טענו, בין היתר כי פרסום התכנית לוקה בחסר שכן הציבור לא יזהה בפרסום ההפקדה כי מדובר בכיכר רבין.

לאור זאת, ולאחר הגשת העתירה, ולפנים משורת הדין, כך לטענת המשיבים, החליטה הוועדה המקומית לבצע פרסום נוסף הכולל את שמה המפורש של "כיכר רבין".

ביום 4.9.2003 פורסם בעיתון "הארץ", בעיתון "מעריב" ובמקומון "העיר" פרסום נוסף בדבר הפקדת התכנית (ראו נספחים א'1 ו-א'2 לתגובת המשיב 2).

9. גם לאחר הפרסום הנוסף, הכולל את שמה של "כיכר רבין", עמדו העותרים על טענתם כי יש לקיים שימוע ציבורי לפני הפקדתה של התכנית בוועדה המחוזית.

10. המשיבים הגישו את תגובותיהם לעתירה, המדברות בעד עצמן.

עיקר טענתם של המשיבים היא כי אין חובה לבצע את השימוע הציבורי לפני הפקדת התכנית וניתן לקיימה בשלב מאוחר יותר.

המשיב 1 טוען כי השימוע הציבורי אמור להתייחס רק לעניין עיצוב הכיכר (ראו פיסקה 15 לתגובת המשיב 1) ורק לאחר שיישמעו התנגדויות כחוק והתכנית תאושר סופית.

11. ביום 24.9.2003 התקיים דיון מקדמי אשר בו נעשה ניסיון לבירור המחלוקות בתיק.

במסגרת הדיון המקדמי ביקש העותר 1, מר ישראל גודוביץ, להשמיע את דבריו ובקשתו נענתה בחיוב.

יחד עם זה – ככל שהדבר נוגע לעובדות שלא נטענו בעתירה ולטענות חדשות שלא בה זכרן בעתירה – אין מקום לבסס מימצאים ו/או מסקנות בפסק-דין זה על בסיס דבריו של מר גודוביץ אשר לא נתמכו בתצהיר, לא ניתנו במסגרת עדות אלא במסגרת דיון מקדמי שבו ביקש, כאמור, העותר 1, להשמיע דברים.

12. הצדדים הסכימו כי פסק-הדין יינתן על בסיס כתבי-הטענות והמסמכים המצויים בתיק ועל בסיס סיכומים שהוגשו.

אי לכך פסק-דין זה ניתן, כאמור, על בסיס כתבי-הטענות והסיכומים.

דיון

13. העותרים מעלים טענה מקדמית בסיכומיהם ולפיה אין להתייחס לעובדות המפורטות בתגובת המשיבים מאחר ואלה לא נתמכו בתצהירים.

דין הטענה להידחות.

טענה מסוג זה היה על העותרים להשמיע בישיבה המקדמית שהתקיימה.

העותרים לא העלו כל טענה כנגד התגובות שהגישו המשיבים ולא טענו להיעדר תצהיר.

משהסכימו הצדדים כי פסק-הדין יינתן על בסיס כתבי-הטענות והסיכומים, הסכימו הם, מכללא כי התגובות, כפי שהוגשו, מהוות חלק מהבסיס לפסק-הדין.


יתירה מכך – העובדות הנטענות בתגובות נתמכות במסמכים שצורפו לתגובות.

העותרים לא טענו כנגד מהותם של המסמכים או אמיתותם, ובא-כוח המשיב 2 אף התייחס לכך בסעיף 14 לתגובתו שבו ציין כי התגובה איננה נתמכת בתצהיר הואיל והיא מבוססת על טעמים שבדין ועל פרסומים המצורפים כמסמכים.

המשיב 1 צירף לתגובתו פרוטוקול והחלטת הוועדה המקומית אשר גם נגדם לא הועלתה כל טענה מטעם העותרים.

לאור האמור לעיל לא מצאתי לקבל את טענתם המקדמית של העותרים שלפיה אין להתייחס לעובדות שפורטו בתגובת המשיבים.

14. שני הצדדים מנסים ליתן פירוש להחלטתה של הוועדה המקומית הקובעת כי "במקביל לקידום התב"ע" יש לקיים שימוע ציבורי לתכנית הפיתוח.

העותרים טוענים כי המועד לעריכת השימוע הציבורי הוא לפני הפקדת התכנית והם הביעו את עמדתם בעתירה שהוגשה.

בסיכומיהם מחדדים העותרים את המחלוקת שבין הצדדים וטוענים, ובצדק כי השאלה שבמחלוקת היא העיתוי שבו יש לבצע את השימוע הציבורי (ראו בעמ' 2 לסיכומים).

בסעיף 8 לסיכומים טוענים העותרים כי הפרשנות היחידה המתחייבת מהחלטת הוועדה המקומית היא כי "בתקופת הזמן שתחלוף עד להבאתה של התוכנית הנוכחית לאישורה הסופי של הועדה המחוזית, יערך שימוע ציבורי, בכל הקשור לפיתוח הכיכר, כך שבמועד הבאתה של התוכנית לדיון ואישור סופי של הועדה המחוזית, כי אז כבר יהיו בפני חברי הועדה המחוזית תוצאות השימוע הציבורי, כך שחברי הועדה הנכבדה יוכלו לבחון את התוכנית בהתייחס לתוצאות השימוע הציבורי וממצאיו ככל שיהיו".

בסעיף 9 לסיכומים חוזרים העותרים ומציינים את מועד ההפקדה אשר לפניו יש לערוך את השימוע הציבורי, אולם עמדתי היא כי טיעוני העותרים בסעיף 8 לסיכומיהם היא הנכונה.


יש מקום לערוך שימוע ציבורי לפני הבאתה של התכנית לדיון ואישור סופי של הוועדה המחוזית כדי שיהיו בפניה תוצאות השימוע הציבורי והיא תוכל לבחון את התכנית מכל ההיבטים.

15. המסקנה אליה הגעתי שלפיה יש לבצע את השימוע הציבורי עד למועד אישורה הסופי של הוועדה המחוזית נובעת גם מסעיף 102 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן – החוק), שם נקבע:

"התנגדות לתוכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה...".

מהאמור לעיל עולה כי התנגדויות לתכנית מכוח החוק, יש להגיש לאחר פרסום ההודעה על הפקדת התכנית.

ה"שימוע הציבורי" איננו שימוע על-פי החוק ואף איננו מופיע בו.

יחד עם זה ה"שימוע הציבורי" הוא "הליך" מוכר ואף הוחלט עליו במפורש בהחלטת הוועדה המקומית.

משום כך, המועד הקבוע בחוק להשמעת התנגדויות לתכנית והרציונאל העומד מאחוריו נכון גם ביחס לשימוע הציבורי.

גם בשימוע הציבורי מבקש הציבור להשמיע את דעתו, עמדתו, השגותיו ותגובותיו לתכנית, ויש לאפשר לציבור להשמיע את אלה באותה תקופה שבה נשמעות ההתנגדויות.

בצדק טוען בא-כוח המשיב 2, בסעיף 7 לסיכומיו כי סעיף 102 לחוק מגלם את ההסדר המאוזן שקבע המחוקק, הסדר המאזן בין זכותו של בעל המקרקעין להשביח את הפוטנציאל התכנוני במקרקעין לבין זכותו של הציבור וגורמים אחרים להביע את דעתם ולהתנגד להליך התכנוני.

הסדר זה, כשם שהוא נכון לגבי התנגדויות המוגשות על-פי החוק, הוא נכון גם לגבי ה"שימוע הציבורי" אשר יש גם בו כדי לשקף את עמדת הציבור.



16. אשר-על-כן עמדתי היא כי מועד השימוע הציבורי צריך להתקיים לפני אישורה הסופי של התכנית על-ידי הוועדה המחוזית.

17. המחלוקת העיקרית הנוספת עליה חלוקים הצדדים היא בעניין היקף השימוע הציבורי.
בעוד העותרים טוענים כי השימוע הציבורי אמור להתקיים בעניין התכנית כולה, היינו, החניון הציבורי וכיכר רבין, טוענת משיבה 1 כי השימוע הציבורי אמור להתקיים ביחס לכיכר רבין בלבד.

18. העותרים טוענים כי "כיכר רבין הינה אתר לאומי. עוד בעבר כאשר נקראה 'כיכר מלכי ישראל' יצא שמה למרחוק כמקום להצהרות ולהפגנות, ארועים, מופעים וכיו"ב ברמה הארצית, לא מעט לאור העובדה כי לא קיים כל אתר חליפי לו בנושאים אלו. לאחר הירצחו של ראש-הממשלה יצחק רבין ז"ל בכיכר זו, שונה שמה לכיכר רבין, והפכה היא בחלקה הצמוד לכניסה לעיריית תל-אביב לאתר הנצחה ומוקד עליה לרגל למוקירו, והתחזק מעמדה ככיכר לאומית 'של כל העם'".

בדיון מיוחד בנושא שינוי יעודה של כיכר רבין, שבו השתתפה גם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אשר התקיימה ביום 28.4.2002, ציין חבר-הכנסת איתן כבל:

"זו כיכר של כל עם ישראל על גווניו, קבוצותיו ופלגיו".

גם המשיבים אינם חולקים על מקומה של כיכר רבין בהוויה הישראלית ובסעיף 4 מציין המשיב 1 כי "אין חולק על חשיבותה של כיכר רבין ועל היותה מקום התכנסות ומקום מפגש של כלל החברה בישראל".

ניתן, לכן, לקבוע כי הצדדים בתיק זה אינם חולקים על חשיבותה הציבורית של כיכר רבין ועל הצורך לשמרה ומשום כך, יש גם להניח, החליטה הוועדה המקומית לקיים שימוע ציבורי "לתוכנית הפיתוח שתנבע מהתב"ע".

19. כאמור, טוענים המשיבים כי השימוע הציבורי צריך להתייחס לעניין עיצוב הכיכר ולא לחניון הציבורי.

לטעמי, פירוש זה איננו מתיישב עם החלטת הוועדה המקומית ואיננו סביר.


עיון בהחלטת הוועדה המקומית, בפרק הדן ב"פרקי התוכנית המוצעת" מעיד כי מעל פני הקרקע ייבנו מדרגות ורמפות להולכי רגל, יותרו בשטח התכנית רמפות כניסה ויציאה לחניונים, מבני כניסות ויציאות מהחניונים להולכי רגל, מתקני אוורור ומתקנים טכניים הדרושים לתפעול המבנה התת-קרקעי.

לא צריך להיות מומחה כדי להבין כי מבנים אלה מעל פני הקרקע, אשר אמורים לשרת חניון תת-קרקעי של 5 קומות תת-קרקעיות בשטח של כ-110,000 מ"ר, עלולים להשפיע על עיצובה של כיכר רבין.

גם בעתירה נטען כי הקמת חניון תת-קרקעי תגרור "הקמת 4 רמפות כניסה ויציאה לרכבים, מדרגות, ארובות אורור, המזהמות את האויר ומעליות – הכל על הקרקע" (ראה הפתיח לעתירה) ועובדות אלה לא נסתרו.

אי לכך טענת המשיב 1 שלפיה אין קשר בין "הנושא העיצובי וצורת הכיכר" לבין נושא התב"ע והחניון הציבורי, כפי שנטען על-ידי מר מיכאל רועה וצוטט גם בסעיף 8 לסיכומי המשיב 1, איננה נכונה.

20. משיב 1 מבסס את עמדתו לעניין השימוע הציבורי גם על עמדתו של מר מיכאל רועה, שכיהן כסגן ראש-העירייה באותה עת, המוצאת ביטוי בכתובים ובישיבה של מליאת הוועדה המקומית שהתקיימה ביום 24.4.2001.

עמדתו של מר מיכאל רועה איננה יכולה להוות בסיס לפירוש החלטה של הוועדה המקומית, אלא את עמדתו שלו בלבד.

יתירה מכך וחשוב מכך – בישיבת מליאת הוועדה המקומית שהתקיימה ביום 24.4.2001 (סטנוגרמה מהישיבה צורפה כנספח א' לתגובת משיבה 1) התנהל ויכוח בין הנוכחים בשאלה למה מתייחס ה"שימוע הציבורי" כאשר נעשתה הפרדה ברורה בין אישור התב"ע לחניון הציבורי, לבין העיצוב של הכיכר שיעשה לאחר אישור התב"ע, כך לטענת המשיב 1 (סעיף 9 לסיכומי המשיב 1).

משום כך, ואם עמדתו של המשיב 1 נכונה, והתעורר ויכוח בעניין זה ונעשתה הפרדה בין אישור התב"ע והחניון הציבורי לבין עיצוב הכיכר, רק תמוה בעיניי מדוע החליטה הוועדה המחוזית בסיומה של הישיבה לאשר את החלטתה של הוועדה המקומית שהמליצה על "שימוע ציבורי לתוכנית הפיתוח שתנבע מהתב"ע" ולא שונתה ההחלטה על-מנת להבהיר כי מדובר בשימוע ציבורי רק בעניין עיצוב הכיכר.


דווקא החלטה זו של מליאת הוועדה המקומית מעידה כי למרות הוויכוח שהתנהל באותה ישיבה ביחס להפרדה בין שני העניינים, בסופו של דבר לא הוחלט על הפרדה בעניין ה"שימוע הציבורי" בין הנושא העיצובי וצורת הכיכר לבין שאר התכנית ובעיקר החניון התת-קרקעי.

משום כך, ניתן לקבוע כי ה"שימוע הציבורי" אמור להתייחס לתכנית כולה ולא רק לעיצוב הכיכר, במגבלות שיפורטו בהמשך.

21. זאת ועוד – עיון בהחלטת מליאת הוועדה המקומית מיום 24.4.2001 מעיד כי הוועדה המקומית המליצה, במקביל לקידום התב"ע, לקיים:

1. שימוע ציבורי לתכנית הפיתוח.

2. תחרות אדריכלית לתכנון פני הכיכר.

סעיף 2 הנ"ל מתייחס לתחרות אדריכלית לתכנון פני הכיכר ואם אכן השימוע הציבורי אמור היה להתקיים רק ביחס לתכנון פני הכיכר, מדוע נוקטת הוועדה בסעיף 1 להחלטה לעיל במילים: "שימוע ציבורי לתוכנית הפיתוח" ולא לתכנון פני הכיכר?

אילו אכן השימוע הציבורי אמור היה להתייחס רק לתכנון פני הכיכר לא הייתה הוועדה המקומית משתמשת במונח "תוכנית פיתוח" בסעיף 1 להמלצה אלא ממליצה על שימוע ציבורי "לתכנון פני הכיכר".

השוני בין המונח "תוכנית פיתוח" הנזכר בסעיף 1 לבין "תכנון פני הכיכר" הנזכר בסעיף 2 מעיד כי מדובר בשני עניינים שונים.

השימוע ייערך ביחס לתכנית הפיתוח כולה ואילו התחרות האדריכלית תתייחס לתכנון פני הכיכר בלבד.

22. למען הסר ספק – אין באמור בפסק-דין זה לקבוע כי לציבור "זכות" להשמיע טיעוניו ב"שימוע הציבורי" בכל נושא הנכלל בתכנית לרבות בחניון התת-קרקעי.

זכות השימוע נתונה לציבור רק בנושאים אשר יש להם השלכה לעיצובה של כיכר רבין.



23. אשר-על-כן ולסיכום העתירה מתקבלת בחלקה.

על המשיבים לקיים "שימוע ציבורי" בתכנית, כפי שנקבע בפסק-דין זה, לפני אישורה הסופי של התכנית על-ידי הוועדה המחוזית.

24. המשיבים (הוועדה המקומית והוועדה המחוזית), ביחד ולחוד, ישלמו לעותרים הוצאות בסכום כולל של 20,000 ש"ח + מע"מ נושאי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות תב"ע

  2. תוכנית מש-1

  3. תוכנית 3700

  4. תוכנית מיתאר שכונה

  5. תכנית פרטנית

  6. חריגה מתב''ע

  7. תכנית רע-2010

  8. מתחם בן יהודה

  9. תכנית הר-2050

  10. שטח פרטי פתוח

  11. תוכנית התע''ש

  12. תכנית רע 2015

  13. רובע טז אשדוד

  14. תוכנית רע-2014

  15. תוכנית חד 2020

  16. נספח בינוי מנחה

  17. קו כחול בתוכנית

  18. סטיה מהיתר או מתכנית

  19. הגדלת אחוזי בנייה - תב"ע

  20. תוכנית ממ-1517-א

  21. תכנית לפני הפקדה

  22. הר 1202 הוד השרון

  23. התנגדויות חד 2020

  24. שטח נוף כפרי פתוח

  25. סירוב להפקיד תכנית

  26. עתירה לביטול תוכנית

  27. היתר תכנית שינויים

  28. הפקדת תכנית מפורטת

  29. תב''ע רע-3000 רעננה

  30. מתחם 1202 הוד השרון

  31. תוכנית הבינוי בניגוד לתב''ע

  32. שלב ההתנגדויות לתכנית

  33. אי סבירות קיצוני תוכנית בניה

  34. נכס גובל בתכנית פוגעת

  35. בקשה להיתר תואמת תכנית

  36. הכנת תכנית לצרכי רישום

  37. תכנית עיצוב ארכיטקטוני

  38. פגם יסודי באישור תוכנית

  39. זכויות קנייניות – תוכנית בניה

  40. ביטול תכנית בניה עירונית

  41. הצעת חוק תוכניות באמהרית

  42. שינוי תכנית מיתאר מקומית

  43. התנגדויות לתכנית תא-2971

  44. תכנית הר-2200-א חוף התכלת

  45. הפקדת תכנית בועדה המקומית

  46. הפקדת תכנית בועדה המחוזית

  47. התנגדות לתוכנית - הרחבת בית קברות

  48. טופס אישור תכנית ע''י מודד

  49. בקשה תואמת את הוראות תכנית

  50. ביטול תוכנית בניה בראש העין

  51. תכנית ביוזמת הועדה המקומית

  52. ביטול החלטה לגבי תוכנית בניין עיר

  53. תכנית לשימור מבנים בתל אביב

  54. תוכנית מבנה מיועד לתעשיה עתירת ידע

  55. תכנית תשתית לאומית תת"ל 24/א

  56. קרקע בבאר טוביה תכנית ד-313

  57. עלות תכנית עיצוב פנים לדירה

  58. התנגדויות לתכנית פת-49-1255

  59. נזקים בגין הפקדת תכנית מיתאר

  60. קביעת תנאי בתוכנית לאחר הפקדה

  61. תכנית הצ 1 1 374 א אבן יהודה

  62. טופס אישור תכנית חידוש גבולות

  63. התנגדות לבקשה להיתר תואמת תב"ע

  64. ערעור על אישור של תוכנית מיתאר מקומית

  65. אזור נופש מטרופוליני נס ציונה

  66. התנגדויות לתכנית לתכנית מח-115

  67. פיצויים עקב תכנית תשתית לאומית

  68. חוף הקשתות אשדוד - תוכנית בנייה

  69. אזור נופש מטרופוליני ראשון לציון

  70. מבנה מדורג הבנוי בטופוגרפיה משתפלת

  71. הפסקת הליך אישור שינוי תכנית ייעוד

  72. לא הוגשה תכנית אחידה עם המבנה הסמוך

  73. הפסקת קידום תכנית על ידי ועדה מקומית

  74. תכנית הרחבת דרך בתוואי מאושר לכדי כיכר

  75. נטען כי הבקשה סוטה מהבינוי הקבוע בתב"ע

  76. תיקון תכנית לצרכי רישום - צו מבית משפט

  77. תכנית ד-631 באר טוביה פארק חולות אשדוד

  78. מהי רמת הפרוט הנדרשת בהגשת תוכנית בניה ?

  79. ערר לא לאשר תיקון לתכנית הבינוי מכוח תכנית

  80. תיקון תכנית רישום שיכונים ציבוריים (תרש"צ)

  81. חסרה תכנית הנדסית למניעת פגיעה בבתים שכנים

  82. פתרון לנושא התנועה ברחוב במסגרת תכנית בניה

  83. פגיעה בעצי ברוש עתיקים עקב אישור תכנית בניה

  84. קונטור החפירה אינו זהה לקונטור בנספח הבינוי

  85. בקשה להיתר תואמת תכנית או אינה תואמת תכנית ?

  86. התנגדות לתכנית בניה בגלל חסימה מוחלטת של הנוף

  87. תביעה נגד איש מקצוע בגין בניה שלא על פי תכנית

  88. תכנית אשר חילקה את שטחי "המשבצת" לייעודים שונים

  89. ביטול הוראה בתכנית בניה עקב הפניה לתקנות שבוטלו ?

  90. התכנית החדשה קובעת תוואי כביש בסמוך לדירות העוררים

  91. ניצול של יחידות הדיור מעבר ל-80% מסך היחידות בתוכנית

  92. תכנית "חדשה" שלא ניתן להוסיף עליה שטחים, ולו שטחי שירות

  93. ערר לא לאשר הפקדת תכנית להגדיל צפיפות בשכונה בכפוף לתנאים

  94. שימור עץ אלון התבור במרכז האזור המיועד לשמש כדרך לפי תוכנית

  95. בקשה שכוללת חריגה מהוראות התכניות התקפות ובקשה זו לא פורסמה

  96. כשיש שתי פרשנויות לתכנית יש לבחור את זו שמיטיבה עם זכות הקניין

  97. טענה כי קביעת תנאי של קבלת אישור המינהל מקורה בטעות בהתאם לתכנית

  98. נטען כי הפרוגרמה שהוכנה בדיעבד הוכנה ללא בדיקה עצמאית של צרכי הישוב

  99. אי נטרול השפעת הציפיות הקונקרטיות לעליית השווי עקב אישור תכנית חדשה

  100. הועדה המקומית אינה יכולה לאשר חריגה מקווי הבנייה בתכניות בדרך של אישור הקלה

  101. התנגדות תכנית המגדירה את ייעוד המקרקעין כאזור מגורים ב' - בניה המותרת בשתי קומות

  102. תכנית שינוי קווי בניין והגדלת מספר יחידות הדיור ומטרתה להקים בניין מגורים במקרקעין

  103. נטען כי הוועדה המקומית הייתה מנועה מלדון בתכנית לאור ניגוד עניינים הנובע מההסכם שנחתם

  104. טענה כי אישור הבקשה מהווה סטייה ניכרת מתכנית שכן מדובר בחריג בסביבה המורכבת בעיקרה מבתים נמוכים

  105. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון