המערערת אובחנה כסובלת ממצב לאחר חבלת ברך ימין, ארטרוסקופיה והשתלת סחוס באזור קונדיל פמורלי. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא השתלת סחוס בברך - אחוזי נכות ביטוח לאומי: 1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 24/7/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערערת נותרה נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1/10/09, לפי פריט ליקוי 35(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 ("ההחלטה"). 2. הוועדה התכנסה ביום 24/7/13 לדון הן בערר המערערת והן בערר המשיב. לאחר ששמעה את טענות המערערת, בדקה אותה ופירטה את ממצאיה, הגיעה למסקנה כי בהסתמך על בדיקות הדימות השונות, אין כל השפעה על המצב התפקודי ונכותה היציבה היא בשיעור 0%. 3. טענת הערעור העיקרית היא שממצאי הבדיקה שערכה הוועדה שונים לחלוטין מממצאי הוועדה מדרג ראשון ומממצאיו של המומחה מטעם המערערת, ד"ר צבי גורן, הן לעניין טווחי התנועה והן לעניין ההיקפים. נטען כי הוועדה לא פירטה את ממצאי בדיקות הדימות, התומכות בתלונות המערערת. 4. לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי, שכן הוועדה ערכה בדיקה קלינית מקיפה, ניתחה את אישוריו הרפואיים של ד"ר גורן וביססה מסקנתה בין היתר על בדיקות הדמיה שונות. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, ולא מצאתי טעם משפטי המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה. 6. הוועדה התכנסה ביום 24/7/13 בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירוכירורגיה ומומחה לרפואה פנימית. הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית וציינה: "ללא סימני דלדול שרירים בגפיים תחתונים. היקפי שוקיים וירכיים שווה בנקודות זהות. צלקת ניתוחית באזור קדמי ברך ימין, לא רגישה במישוש". עוד ציינה הוועדה כי "ברך ימין ללא סימני תפליט או נעילה, יציבה, יישור מלא, כיפוף מעל °120, ללא סימני גירוי מינסקליים, ברך יציבה תחת משקל הגוף". הוועדה עיינה בבדיקת MRI מיום 21/6/13 ובצילום ברך ימין מיום 1/3/13, וציינה "ללא עדות לשינויים ניווניים במפרק ברך ימין". המערערת אובחנה כסובלת ממצב לאחר חבלת ברך ימין, ארטרוסקופיה והשתלת סחוס באזור קונדיל פמורלי. לאחר שעיינה באישורים הרפואיים של ד"ר גורן מיום 11/4/13 ומיום 23/7/13 קבעה הוועדה כי אינה מקבלת את מסקנותיו לאור ממצאים שונים שמצאה בבדיקתה, לאמור: אין סימני דלדול שרירים בגפיים תחתונים המצביעים על אי תפקוד של רגל ימין, אין עדות להגבלה בתנועות בהפעלת ברך ימין, טווחי תנועות תקינים, ברך יציבה, ללא סימני גירוי מינסקליים. הוועדה קבעה כי על סמך בדיקה גופנית ובדיקות דימות, לרבות צילום רנטגן ובדיקת MRI מיום 21/6/13 - אין כל השפעה כל המצב התפקודי. הוועדה קיבלה את ערר המשיב, דחתה את ערר המערערת וקבעה לה נכות יציבה בשיעור 0%. 7. הנה כי כן, הוועדה יצאה ידי חובת ההתייחסות לאישוריו הרפואיים של ד"ר גורן, משנימקה נמק היטב מדוע מסקנתה שונה ממסקנתו, לאור ממצאים שונים שמצאה בבדיקתה, ופירטה את הממצאים השונים. 8. אין לקבל את טענת המערערת בנוגע לבדיקות דימות המצביעות על ממצאים שונים מאלה שמצאה הוועדה בבדיקתה. בידוע הוא שבדרך כלל עדיפים ממצאי בדיקה קלינית על פני ממצאי הצילומים למיניהם, לעניין הערכת היכולת התפקודית בפועל. בעניינה של המערערת, הוועדה אף הסבירה מדוע לדעתה בדיקות הדימות, לרבות MRI וצילומי רנטגן, תומכים בממצאים העולים מהבדיקה הגופנית שערכה למערערת. אוסיף, כי המערערת ממילא לא הצביעה על ממצא מהותי העולה מבדיקות הדימות שהוועדה לא התייחסה אליו. לפיכך, טענת ערעור זו נדחית. 9. לא מצאתי ממש גם ביתר טענות הערעור. טענות המערערת מכוונות כנגד קביעות רפואיות, המצויות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן. כך, למשל, הטענה שממצאי הבדיקה הגופנית שערכה הוועדה שונים ממצאים שמצאה הוועדה מדרג ראשון בבדיקתה. לא זו בלבד שאופן עריכת הבדיקה הקלינית הוא עניין רפואי המסור לשיקול דעתה של הוועדה, אלא שכזכור במקרה דנן הן המערערת והן המשיב ערערו על החלטת הוועדה מדרג ראשון, ולכן בדין ערכה הוועדה בדיקה מחדש (ראו לעניין זה תקנה 30 לתקנות). גם הטענה שיש להורות על השבת עניינה של המערערת לדיון לפני הוועדה משיקולי צדק, אין לה על מה שתסמוך. המערערת לא הראתה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבותנו. 10. לאור כל האמור לעיל - על כן הערעור נדחה בזאת. 11. אין צו להוצאות. 12. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. אחוזי נכותברכייםנכות