השגחה על חולי אלצהיימר

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ועדה רפואית לחולי אלצהיימר / השגחה על חולי אלצהיימר: 1. זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים (סיעוד), מיום 12/6/13 ("הוועדה"), אשר קבעה, כי המערערת אינה תלויה במידה רבה בזולת לביצוע פעולות יומיום וזקוקה להשגחה, אך ניתן להשאירה לבדה לפרקי זמן ("ההחלטה"). 2. לטענת המערערת, היא חולת אלצהיימר וסובלת מדיכאון עמוק, זקוקה להשגחה בכל שעות היממה ולא ניתן להשאירה לבדה. 3. המשיב טוען, כי החלטת הוועדה מנומקת ומפורטת היטב, ולא נפל בה פגם משפטי. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 4. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה: א. הוועדה התכנסה ביום 26/5/13, וציינה בפרוטוקול כי המערערת הוזמנה אך לא הופיעה. הוועדה שבה והתכנסה ביום 12/6/13, ודנה בערר שהגישה המערערת ביום 18/4/13, ללא נוכחות. הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה, לרבות דו"ח הערכה תפקודית מיום 14/3/13. ב. הוועדה ציינה כי המערערת בת 89, סובלת מדלקת פרקים ריאומטית, פיברומיאלגיה, דיכאון, מחלת אלצהיימר ואוסטיאופורוזיס. בין היתר ציינה הוועדה התדרדרות קוגניטיבית איטית ומתמדת. ג. בנוגע לניידות בתוך הבית ציינה הוועדה כי על פי התרשמות המעריך המערערת עצמאית בניידות ללא עזרים, יציבה ומתמצאת. הוועדה אימצה את התרשמות המעריך והגיעה למסקנה כי המערערת עצמאית בניידותה בתוך הבית. ד. בסעיף ההלבשה צוין כי על פי הערכת התלות המערערת זקוקה לשכנוע לשם הלבשה, ובהמשך מתלבשת באופן עצמאי. לכן קבעה הוועדה כי המערערת זקוקה לסיוע מועט בהלבשה. ה. בסעיף הרחצה צוין כי המערערת זקוקה לסיוע מועט ברחצה כללית. ו. בסעיף האכילה והשתייה ציינה הוועדה כי לפי התרשמות המעריך המערערת זקוקה לסיוע מועט בחימום ובהגשת מזון, וכן בנטילת תרופות. לכן קבעה הוועדה שהמערערת זקוקה לסיוע מועט בכל הנוגע לאכילה ושתייה. ז. בנוגע לסעיף ההפרשות, הוועדה ציינה את התרשמות המעריך שהמערערת עצמאית בכל פעולות ההיגיינה האישית. ח. לעניין ההשגחה ציינה הוועדה כי בהתאם לדו"ח הערכת התלות, קיימת ירידה קוגניטיבית ולכן המערערת זקוקה להשגחה, אך בהתחשב בכך שלא דווחו אירועים חריגים, ולאור התרשמות המעריך שהמערערת יודעת להזעיק עזרה - ניתן להשאירה לבד לפרקי זמן קצובים. לכן הגיעה הוועדה למסקנה שהמערערת זקוקה להשגחה, אך ניתן להשאירה לבד לפרקי זמן. 5. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפרוטוקול הוועדה, במסמכים הרפואיים שהגישה המערערת לתיק בית הדין ובטיעוני המשיב בדיון, שוכנעתי, כי דין הערעור להתקבל. 6. לטענת המערערת שגתה הוועדה בקביעתה שניתן להשאירה לבד לפרקי זמן קצובים. בהקשר זה מקובלת עלי טענת המערערת, לפיה קיים תיעוד רפואי ממנו עולה שהיא זקוקה להשגחה צמודה בכל שעות היממה עקב יכולת שיפוט ותובנה לקויים. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה עיינה בסיכום מידע רפואי של ד"ר אלנה גוטניקוב, רופאה כללית, מיום 28/3/13, לפיו המערערת סובלת מ"אלצהיימר מתקדם + מחלת פרקים + דיכאון עמוק. זקוקה להשגחה + עזרה [ב]בית לכל תפקוד יום יומי ע"י עובדת זרה". כמו כן, לפני הוועדה עמד סיכום ביקור של ד"ר צבי סוסל, נוירולוג, מיום 14/4/13, אשר ציין המלצה "לעזרה סיעודית ולהשגחה של 24 שעות ביממה, במרבית מדדי ADL ובעיקר במניעת תאונות בית". אוסיף בהקשר זה, כי סיכום ייעוץ ד"ר אולגה לפין, מומחית לגריאטריה, מיום 2/9/13 - הינו מסמך רפואי מאוחר למועד כינוס הוועדה, ולכן מסמך זה לא עמד לפני הוועדה והיא לא יכלה להתייחס אליו. 7. בדו"ח הערכת התלות צוין כי בעלה של המערערת אומר לה מה לעשות ומדרבן אותה לבצע פעולות הלבשה, רחצה, אכילה ונטילת תרופות. עוד צוין בדו"ח שהמערערת אינה נוטלת תרופות בעצמה, והיא זקוקה לעזרה פעילה של אדם אחר בזמן נטילת התרופות, כיוון שהיא סובלת מירידה בזיכרון. התרשמות המעריך הייתה כי המערערת זקוקה להשגחה חלקית, אך ניתן להשאירה לבד לפרקי זמן קצרים. בסעיף 10 לדו"ח הערכת התלות צוין: "משיחתי עם הקשישה והבעל, התרשמתי שתובנתה, התמצאותה והתנהגותה לקויים, היא לא תמיד עונה לעניין ולא בתיאום לבעלה כי לא זוכרת דברים. יודעת לבקש עזרה במידת הצורך. לא ידוע על יזום מצידה פעולות שעלולות לסכן את חייה או את סביבתה. לדעתי, זקוקה לעזרה בניהול סדר יומה, שכנוע רב כדי לבצע פעולות היום יום כי אחרת תזניח את עצמה עד קיצוניות". 8. קביעת הוועדה, כי מחד יש התדרדרות קוגניטיבית איטית ומתמדת, המערערת סובלת מאלצהיימר וקיימת פגיעה בזיכרון, ומאידך הוועדה קובעת שהמערערת אינה זקוקה להשגחה בהתחשב בכך שהמעריך ציין כי לא דווח על נפילות בשלושת החודשים האחרונים שקדמו להערכת התלות - קביעות אלה אינן מתיישבות זו עם זו. בנוסף, ציינה הוועדה שהמערערת יודעת להזעיק עזרה וגם מטעם זה אינה זקוקה להשגחה, בעוד שעיון בהערכת התלות מעלה כי צוין שהמערערת יודעת לבקש עזרה במידת הצורך. אין ללמוד מהתרשמותו של המעריך שהמערערת יודעת בהכרח להזעיק מישהו אחר כשהיא לבד בבית, ושהיא יודעת לזהות מצב של סכנה, שכן המעריך עצמו ציין בדו"ח הערכת התלות שככל שהמערערת תישאר לבדה היא "תזניח את עצמה עד קיצוניות". 9. לאור האמור, הערעור מתקבל ועניינה של המערער מוחזר לוועדה לעררים בענף סיעוד, באותו הרכב, על מנת שתדון מחדש במידת הזדקקותה של המערערת להשגחה, וזאת בשים לב לאמור בפסק דין זה. 10. על המשיב לשלם למערערת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ תוך 30 יום מהיום. 11. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. השגחה על חולהאלצהיימר