קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הרשעה על סמך עדות יחידה של שוטר: מבוא הנאשם הועמד לדין בנהיגה ביום 30/11/10 בשעה 03:25 מרח' דוד רזיאל ועד רח' הרב חובל בירושלים, מבלי שהיה מורשה, בנוסף מואשם בנהיגה בשכרות באשר בנשיפתו נמדד ריכוז אלכוהול של 655 מ"ג בליטר אויר נשוף. הנאשם הודה בשכרות, אך כפר בנהיגה. הנסיבות שאינן שנויות במחלוקת נוגעות לזיהויו של הנאשם שותה וודקה בטיילת בארמון הנציב בתוך רכב מסוג מזדה שאינו מונע, ומספר דקות לאחר מכן הנאשם וחברו אמיר סרסור נמצאים במרחק של פחות מקילומטר, כדקה וחצי של נסיעה - ברח' הרב חובל, ברכב מזדה הרשום ע"ש אמו של הנאשם והשייך לאחיו. בזמן הגעתו של השוטר למאזדה ברח' הרב חובל מלבד הנאשם ואמיר סרסור, לא היה נוכח האח פאוזי או כל אדם נוסף. השאלה במחלוקת היא האם הנאשם נהג כברת דרך עד שנעצר ברח' הרב חובל, כשהשוטר בעקבותיו, או שהשוטר עקב אחרי רכב אחר ובהגיעו לרח' הרב חובל מצא את הנאשם וחברו במזדה או לידה כשהרכב כבוי וללא מפתחות. מטעם המאשימה העיד השוטר X X שצפה בנאשם בשני המקומות בהן היה ובנסיעתו, מטעם ההגנה העידו הנאשם ואחיו פאוזי - שניהם טענו כי פאוזי נהג, הרכב נתקע ללא דלק וכשהלך פאוזי להביא דלק, נשארו הנאשם וחברו אמיר סרסור ברכב ללא מפתחותיו. אמיר סרסור לא הובא להעיד. דיון והכרעה רס"ר X X (להלן: "השוטר") מילא דו"ח פעולה (ת/1) לפיו הבחין בטיילת שבארמון הנציב ברכב מסוג מזדה ובתוכו שלושה חשודים יושבים ושותים וודקה. מדובר בנאשם ושני יהודים בשם אשר ארגמן ובנו לוריא המוכרים לו כעברייני רכוש וסמים. השוטר שפך להם הבקבוק ובזמן זה הבחין כי הנאשם שיכור, הוא צעק הוריד חולצה ודיבר לא יפה. השוטר עזב הטיילת, המשיך בסריקות באזור "ותוך כדי ראיתי את רכב המזדה ובו נהג נסים X ולידו ישב בחור בשם אמיר סרסור נסעתי אחריו על רחוב דוד רזיאל ועצרתי אותו ברחוב הרב תובל כאשר הנהג שנהג ברכב הוא נסים סלימה ולידו ישב במושב הקדמי אמיר סרסור" (הדגשה שלי- מ.ק.) השוטר ביקש תעודת זיהוי , תוך כדי הבדיקה הוא שמע את הנאשם מתאם עם אמיר סרסור "גירסה שהיה איתם בחור שלישי בשם מוחמד שהוא נהג ברכב ונעלם להם אחרי שנעצר הרכב, זה מה שסיפר החשוד אמיר סרסור לאחר שנעצר נסים. כמו כן אמיר עוכב למרחב מוריה לצורך זיהוי ולאחר שזוהה שוחרר, לציין כי החשוד נעצר לאחר התיעצות עם בוחן דוד בן זקן נלקח לבדיקת מאפיינים אשר בוצעה בבניין כלל בנוכחות השוטר שי לוי ולאחר מכן החשוד הועבר להמשך טיפול את"ן ושוחרר בערבות עצמית וזומן ל-1/12/10 לסור למשטרה". בעדותו בפני חזר השוטר על עיקרי הדברים שנכתבו בדו"ח הפעולה: הוא הזהיר את הנאשם ושני האחרים שלא לשתות, לאחר ששפך להם את האלכוהול והמשיך בסריקות בתוך הרחובות של ארמון הנציב. "אני זוכר טוב טוב, הגעתי מכיוון בית ספר סליסברג בארמון הנציב, שזה על רחוב פיינשטיין, כאשר פניי לכיוון רחוב דוד רזיאל למעלה. ברחוב הזה ראיתי את הרכב וזכרתי כי זה אותו הרכב שעמד בטיילת כמה דקות קודם. נסעתי אחרי הרכב, הייתי בלי כחולים, בכיכר של רחוב הרב חובל, דוד רזיאל הרכב פנה בכיכר הפיצה שמאלה למעלה. בדיוק אחרי הכיכר, כמה מטרים, כנראה שהוא קלט אותי כי הכיכר היתה מוארת הוא עמד בצד. עמדתי לפניו, ירדתי אליו, היו שני בחורים ברכב במקום בו יכולתי לראות טוב מאחר והיתה תאורה. הנאשם הוא זה שנהג מאחר והוא ירד מכיוון כיסא הנהג ברכב. ניגשתי אליו וביקשתי משניהם את תעודת הזהות, זה הדבר הראשון שאנו עושים, כמובן מהנהג גם ביקשתי רישיון נהיגה. הוא עדיין הריח אלכוהול, הוא השתולל, לא דיבר יפה. בכל זאת נתן את תעודת הזהות, השני היה ללא תעודה. הם התלחשו ביניהם. ובבדיקה שלי במסוף המשטרתי לא ראיתי מופיע רישיון נהיגה כלל, הוא אמר לי שאין לו ושהוא לא נהג"(עמ' 4 ש' 20-עמ' 5 ש' 1). בחקירתו הנגדית הדגיש השוטר: "אני בטוח במאה אחוז שהוא נהג ברכב. ראיתי זאת במו עיני. הייתי איתו בקשר עין רצוף יותר מעשרה מטרים" (עמ' 6 ש' 29-30). עדותו של השוטר נמצאה מהימנה בעיני. השוטר זומן פעם נוספת להעיד משום שבפעם הראשונה שהעיד לא היה נוכח הנאשם אשר עדכן את סנגורו כי הרכב היה ללא מפתחות ואלו היו בידי אחיו שעזב המקום. השוטר שלל את הגירסה לפיה המפתחות היו אצל אחי הנאשם וטען כי "זו הגרסה שהוא תיאם עם החבר שלו השני. לפי הדו"ח שלי לא היה איתו אדם שלישי בטוח...אם הרכב לא נסע, איך הגיע לטיילת של ארמון הנציב עד לרחוב הרב חובל, אני נכחתי ואני יודע איך הרכב הגיע". (עמ' 15 ש' 24-29). עדותו של השוטר היתה אמינה בעיני ולא נסתרה. השוטר זכר את האירוע בעיקרו אך לא את כל פרטיו, הוא לא תיעד אם ביצע חיפוש ברכב והאם הבחין במפתחותיו, נראה כי בטחונו בנסיעתו של הרכב כשהוא נוסע אחריו עד לעצירתו, שללו כל צורך לחפש מפתחות או לתפוש אותם. טענת הסנגור כי תפיסת המפתחות ורישיונות הרכב הם פעולות סטנדרטיות שאמור שוטר לעשות, לא מבוססת. במקרים רבים שהובאו בפני הרכב נותר במקומו, לעתים עם נוסע נוסף ולעתים בצד הדרך עד שאוסף אותו מי מטעם החשוד. לטענת הסנגור גרסת השוטר "הזויה" מדוע שהנאשם יעצור הרכב מיוזמתו, אם אחריו נוסעת ניידת סמויה ברכב שכור והשוטר לא כורז לו. ובכן, לפי דו"ח הפעולה מדובר בניידת שמספרה 13231 (לרכבים שכורים מספר "רגיל" בן 7 ספרות). במקום חשוך, כאשר הניידת אינה מפעילה אורות כחולים, לא תמיד נהגים מבחינים בה, באותו המקרה העיד השוטר כי רק כשהתקרבו לכיכר שהיתה מוארת, הבחין הנאשם ברכב המשטרה אחריו ועצר בצד, כשרכב המשטרה עוצר לפניו, כך שגרסה בהחלט הגיונית ולא הזויה. השוטר X לא זכר אם היה עמו שוטר נוסף, אך הניח שלא היה לבד, הסנגור הלין על כך שאותו שוטר נוסף לא מילא מזכר ולא הגיע להעיד. אם אכן היה שוטר נוסף, הרי שזהו מקרה נוסף מיני רבים בו בוחר שוטר אחד מבין השניים שלא למלא מזכר ולחסוך מעצמו התייצבות בבית המשפט. מדובר בהרגל מגונה ומושרש, המנוגד לנהלי המשטרה לפיהם על כל נוכח באירוע למלא מזכר, בין אם ראה העבירה ובין אם לאו. יחד עם זאת, במקרה הנוכחי, הנאשם לא העיד דבר על קיומו של שוטר נוסף, תיאורו ומה היה חלקו בפרשה, ולכן לא ניתן לטעון להצביע על מחדל שיש בו כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם. נהפוך הוא, קיומה של עדות יחידה אמורה היתה להקל על הנאשם בהוכחת ספק סביר, לו רק עדותו היתה מהימנה, אולם לא הנאשם ולא אחיו העידו באופן שניתן לסמוך עליה והסתירות בדבריהם, כמו גם חוסר ההיגיון והעדר עדותו של החבר אמיר סרסור ושל חבר נוסף, אם היה כזה, רק פעלו לרעת הנאשם וחיזקו בכך את ראיות המאשימה. עדות הנאשם הנאשם זומן לחקירה למחרת האירוע אולם הוא לא התייצב. הודעה נגבתה ממנו רק ארבעה וחצי חודשים לאחר מכן (ביום 15/5/11 בשעה 14:39 ע"י הבוחן בן יאיר - ת/2 שהוגשה בהסכמה), ולכן טענת הסנגור בסיכומיו, כי אין לייחס להודעתו של הנאשם במשטרה שום משקל באשר נגבתה ממנו בהיותו שיכור, בניגוד לנוהלי המשטרה (עמ' 17 ש' 24), שגויה! מסתבר כי המשטרה פעלה כיאות וביקשה לגבות עדות מהנאשם למחרת היום, אלא שכאמור הוא לא התייצב אלא 4.5 חודשים לאחר מכן. גם הנאשם שכח שהודעתו נגבתה מאוחר לאירוע ולא באותו הלילה ולכן השיב לתובע בחקירתו הנגדית, בעת שעומת עם דבריו הסותרים: "השוטר שאל אותי שאלות ועניתי, הייתי שיכור והוא בלבל אותי" (עמ' 10 ש' 3). היות שגרסתו במשטרה נגבתה באיחור, הרי שיש להתייחס אליה בזהירות, באשר היא אמורה לשקף גרסה שהנאשם בחר וברר בטרם מסר והנה, על אף הזמן הרב שחלף, לא הצליח הנאשם לדבוק באותה גרסה במשטרה ובפני, וגם לא הצליח לתאם באופן מושלם את עדותו עם אחיו, כפי שאין לי ספק שניסו לעשות. בהודעה במשטרה מסר הנאשם גרסה כדלקמן: "הייתי עם חבר שלי סרסור היינו יושבים מחוץ לרכב הגיעה למקום משטרה ובדקו אותנו ואמרו לנו לא לשתות אני החבאתי את בקבוק של השתייה חריפה השוטר הלך ויותר מאוחר השוטר חזר וראה אותנו שוב שותים והתחיל דיבור לא טוב בנינו ואז לקחו אותנו למשטרה בבנין כלל לחקירה וזה מה שהיה. אני לא נהגתי ברכב ולא הייתי מאחורי ההגה ואני לא יודע לנהוג בכלל. והמפתחות הרכב היו עם אח שלי שהלך באותו זמן עם חבר שלו להביא לנו אוכל ועוד משקה חריף. ש.ת. את רכב המזדה הביא אחי וואסים למקום כמה ימים לפני כן כי הרכב היה מקולקל. אני הגעתי לשם עם הסעות מהעיר העתיקה יחד עם חבר שלי סרסור. ואחי וחבל שלו אני לא יודע איך הגיעו למקום. ש.ת. אני לא יודע אם אחי חזר למקום אחר כך כי לקחו אותנו המשטרה לחקירה" (ת/2 ש' 2-10 , הדגשה שלי - מ.ק.) אם נתמצת גרסה זו הרי שעולה ממנה כי הרכב כלל לא זז ממקומו וכי השוטר חזר בפעם השניה לאותו מקום בו מצא את הנאשם בפעם הראשונה, כמובן שטענה זו שקרית, באשר העובדה שאינה שנויה במחלוקת היא שהשוטר נתקל בנאשם בשני מקומות שונים: בטיילת וברחוב הרב חובל. הטענה השניה היתה שהרכב היה מקולקל ולכן נמצא במקום בו ישב ושתה, מספר ימים. ושוב טענה זו שקרית, הן משום שהרכב התקדם מהטיילת בארמון הנציב דרך רח' דוד רזיאל לרח' הרב חובל, ואף הנאשם ואחיו פאוזי X לא חזרו על טענה זו, אלא אמרו שברכב נגמר הדלק, פאוזי וחברו מוחמד הלכו להביא דלק והנאשם ואמיר סרסור נותרו במקום עד שפגש בהם השוטר. הסנגור טען כי בשפה הערבית ניתן לומר על רכב שהוא מקולקל גם כשחסר לו דלק, אולם רכב שחסר לו דלק לא נמצא כמה ימים בטיילת במקום בבית צפאפה. ושוב יש לזכור כי אמיר סרסור לא הובא להעיד, גם לא החבר של האח שנסע עמם לטענת הנאשם ואחיו. הימנעות הנאשם להעידם מקימה החזקה כי לו היו מעידים, עדותם היתה פועלת לרעת הנאשם. איני מאמינה לנאשם כי חיפש את אמיר סרסור ולא מצא. פרטי אמיר סרסור (ת.ז. וכתובת) רשומים בדו"ח הפעולה, וחזקה על הסנגור שהיה דורש הבאתו אף בצו הבאה, כפי שנוהג לעשות כן במקרים אחרים, לו היה הנאשם בטוח שעדות זו תפעל לטובתו. כנ"ל לגבי מוחמד שנחזה להיות חברו של אחיו, אם אכן היה במקום. לענין זהותו של אותו חבר, הרי שהנאשם קורא לו "מוחמד" (פרוטוקול עמ' 10 ש' 24) ואילו האח פאוזי קורא לו "מורד בדאווי" (פרוטוקול עמ' 11 ש' 17). עדות האח פאוזי X עדותו של האח סותרת את עדות הנאשם, על שתי גרסאותיה, זו במשטרה וזו שבפני. על הסתירה לענין זהות חברו של האח עמדתי לעיל. לענין הימצאות רכב המאזדה בטיילת, האח טען כי הגיע לטיילת מביתו שבבית צפאפה ברכב המדובר (עמ' 12 ש' 4), ואילו כזכור הנאשם אישר שישב ברכב בפעם הראשונה שתפס אותם השוטר ואף השוטר טען שמצא אותו ועוד שניים אחרים בתוך הרכב. האח מתאר מסלול נסיעה שונה מזה שמתואר על ידי הנאשם ועל ידי השוטר. האח טוען שנסע מבית צפפא לגבעת המטוס, שם מצא את אחיו ואמיר סרסור שותים וודקה, הוא לקח אותם איתו "הבאתי אותו מגבעת המטוס להרגיע אותו בטיילת" (לא יותר פשוט להביא אותו חזרה הביתה לבית צפאפה שבסמוך?), הסנגור הפריע בחקירה הנגדית וטען: "הוא מדבר על שלושה מקומות" אך האח המשיך בעדותו ואמר: "נסעתי מבית צפפא, גבעת המטוס וחזרתי לטיילת. מדובר בערך קילומטר מגבעת המטוס שבטיילת ועד שהאוטו נתקע ליד הטיילת בכביש הראשי ודחפתי אותו על המדרכה" (עמ' 11 ש' 21). מיותר לציין כי לא השוטר ולא הנאשם טענו שהרכב היה על המדרכה. עוד עולה מעדותו כי הגיע למקום לאחר שהשוטר שפך את הבקבוק, נתעלם לרגע משם המקום, גבעת המטוס או הטיילת, הנאשם טען במשטרה שבעת שהשוטר הגיע אליו הוא היה מחוץ לרכב, אולם לפי האח, בשלב הזה רכב המאזדה עדיין היה בבית צפאפא ואיש מהם לא טען כי היו שני רכבים שהנאשם ישב/עמד בקרבתם. האח העיד: "אמרתי להם חכו אני הולך להביא דלק, אוכל ושתייה חריפה בשביל להרגיע אותם, כשנסעתי עם המונית לתחנת הדלק הראשונה בדרך חברון, לא מכרו לי דלק, המשכתי לתחנה הבאה...כשחזרתי לא מצאתי אותם" (עמ' 11 ש' 21) . אחיו של הנאשם ניסה להסביר את ההגיון שעומד מאחורי כוונתו להביא שתיה חריפה נוספת ואמר: "ש.ת. נכון שהשוטר זרק להם את השתיה, אני אמרתי להם שירגעו כמו לילדים קטנים, אני אביא לכם שתיה ואוכל... הבאתי דלק ולא ראיתי אותם נמצאים במקום". (עמ' 12 ש' 19-21), אולם הנאשם כלל לא נזקק לבקבוק נוסף, הוא הצליח להסתיר אחד מהשוטר (עמ' 10 ש' 10-11 ות/2 ש' 3). אף אני כמו התובע תוהה מדוע צריך להביא עוד שתיה חריפה למי שסובל מבעיית השתיה ומשפחתו שולחת את האח לחפש אחריו. אגב הנאשם לא טען שאחיו הלך להביא עוד אלכוהול, אלא שהלך להביא "סיגריות ואוכל" (עמ' 10 ש' 24). לענין האופן בו הגיע הנאשם, אחיו אמר שהגיע לגבעת המטוס ברגל ("הוא בא ברגל עם חברו" עמ' 12 ש' 8), ואילו הנאשם במשטרה העיד כי הגיע למקום (לארמון הנציב) "עם הסעות מהעיר העתיקה יחד עם חבר שלי סרסור ואחי וחבר שלו אני לא יודע איך הגיעו למקום". לסיכום גרסת השוטר נמצאה אמינה והגיונית, בעוד שגרסת הנאשם ואחיו נקובה ככברה ועל כן אין בה כדי להוות ספק סביר שיכרסם בעדותו של השוטר, על אף היותה עדות יחידה. בנוסף, הימנעות הנאשם מלהביא שני עדים פוטנציאליים פועלת לרעתו, באשר לא השתכנעתי שקיים הסבר סביר לאי הגעתם, לפיכך, לאחר שהזהרתי עצמי בענין עדות יחידה מטעם המאשימה, אני קובעת כי המאשימה הוכיחה מעל לספק סביר את נהיגתו של הנאשם מבלי שהוא מורשה לנהוג ועל כן אני מרשיעה אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. משטרהמשפט פליליעדותדיוןהרשעהעדות יחידהשוטר