קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הקפאת חוזה עבודה עד הודעה חדשה: 1. בתוקף סמכותנו, בהתאם להוראות סעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 ולאור הסכמת הצדדים כי נפסוק לפשרה, אנו מחייבים את הנתבעים 1 ו-3, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 225,000 ש"ח, אשר ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. 2. בפסיקת סכום זה נלקחו בחשבון הנימוקים הבאים: א. התובע מונה כמנכ"ל נתבעת מס' 1, שהינה חברה שהקימה עיריית רחובות (נתבעת מס' 3) בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן: "חוק תאגידי מים"). בין הנתבעת 1 לתובע נחתם "חוזה מיוחד להעסקת עובד" ביום 11.7.2010. ב. בהסכם העסקה סוכם שהתובע יקבל משכורת בסך 26,953.60 ₪ (השווה ל-80% משכר מנכ"ל הרשות המקומית). כן נקבע כי תוקף החוזה הינו החל מיום 1.7.2010 ועד ליום 1.7.2014 "לכל היותר", וכי העובד לא יפוטר אלא על פי החלטת מועצת המנהלים (דירקטוריון). ג. התובע טוען כי לאחר מינויו התברר לו כי העירייה כלל לא הייתה מעוניינת להעביר תפעול ענף המים לנתבעת מס' 1 ובפועל מנעה את הפעלתה. ד. ביום 15.3.11 פנה יו"ר הדירקטוריון של נתבעת מס' 1, מר אריה רונן, לתובע והודיע לו כי עליו להחזיר את הרכב שניתן לו לצורך העבודה וכי הוא נאלץ להקפיא את חוזה ההתקשרות איתו עד להודעה חדשה. ה. התובע טוען שהוא פוטר שלא כדין, ללא שימוע ושלא בתום לב, ועל כך הוא זכאי לפיצוי בגין נזק ממוני - שכר עד לתום תקופת החוזה וכן לפיצוי על נזק לא ממוני - עוגמת נפש. בנוסף, דורש התובע שכר עבודה וזכויות שלא שולמו לו בגין תקופת העבודה בפועל (עד 17.5.11), הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, החזרי הוצאות וזכויות הנובעות מהסכם העבודה. ו. באשר לנתבעים 3-4 טוען התובע שהם הפרו את הוראות חוק תאגידי המים והם אלה שגרמו להפרת ההסכם בינו לבין נתבעת מס' 1. לכן, הם אחראים לנזק אשר נגרם לתובע וחייבים בסעדים הנדרשים בתביעה. ז. נתבעת מס' 1 טענה כי על אף שהיה התובע מודע למצב הכלכלי הקשה של החברה החל מתחילת העסקתו הוא התעקש להמשיך בניהול תאגיד שאינו פעיל. לגרסת נתבעת מס' 1, בפועל היא לא החלה בפעילותה כתאגיד המים והביוב של העיר רחובות. זאת נוכח העדר הסכמים בינה לבין העירייה ביחס להעברת הנכסים והפעילות ונוכח מחלוקות בין העירייה לבין הממונה על תאגידי המים והביוב אשר מנעו חתימה על ההסכמים כאמור. התובע היה אחד הגורמים המרכזיים לכך שהתאגיד נקלע למצב שאין בידו אפשרות להמשיך ולהעסיק את התובע ולשלם את שכרו. התובע נטל במודע, בשם התאגיד, התחייבויות כספיות שלא היה להן כיסוי או מקור תקציבי. לאור המצב שנוצר, בייחוד מחסור במשאבים כספיים, ולאחר שהתובע לא הסכים לצאת לחופשה ללא תשלום, לא היה מנוס אלא להביא את נושא סיום העסקת התובע להחלטת הדירקטוריון, וביום 12.5.11 הודיע יו"ר הדירקטוריון לתובע על סיום העסקתו כמנכ"ל התאגיד. לכן, לגרסת נתבעת מס' 1, הליך סיום העסקתו של התובע נעשה כדין. ח. נתבעים 3-4 טענו כי התובענה היא תולדה של התנהלות רשלנית וכושלת של הנהלת תאגיד מים - נתבעת מס' 1 ובראשם יו"ר הדירקטוריון שלו. התובע גם שותף לתוצאות הדברים, עת נאמר לו, סמוך מאוד לתחילת העסקתו. באופן חד וברור, כי התאגיד חסר פעילות ואינו בעל מקורות מימון לכסות את חובותיו ולממן את העסקתו, ועל אף זאת התעקש וכפה את העסקתו על תאגיד חסר פעילות. ט. נתבעים מס' 3-4 טענו כי יש לדחות את התביעה כנגדם מחמת העדר סמכות עניינית, העדר יריבות והעדר עילה, כאשר מעולם לא הייתה כל כוונה לכונן יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין העירייה. כן טען ב"כ נתבעים 3-4 כי לא מתקיימים היסודות לעוולה של גרם הפרת חוזה, עליה מבוססת תביעת התובע כנגדם. י. התאגיד - נתבעת מס' 1 לא החל בכל פעילות. פעילות גביית המים והביוב טרם הועברה אליו היות לא הוסדרו וסוכמו הסוגיות הממוניות והתפעוליות הנדרשות גם מול הממונה על ענייני החברות לשירותי מים וביוב. משכך, הרישיון לתאגיד חסר כל תוקף. התובע בחר להתעלם מהמציאות הברורה בדבר עיכוב בתחילת הפעילות העסקית של התאגיד והעדר תזרים כספי, ובחר להשקיע את מאמציו בכפיית חוזה העסקה שלו כמנכ"ל, שהפך לריק מתוכן ובלתי רלוונטי. יא. הנתבעים חולקים על הסעדים הנדרשים ע"י התובע בתביעתו, הן באשר לשכר וזכויות סוציאליות שנתבעו (כולל פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת) והן באשר לפיצוי בגין נזק ממוני ולא ממוני. יב. בהתאם לראיות שנשמעו וטענות ב"כ הצדדים, נקבע סכום הפשרה. כל צד יישא בהוצאותיו. 3. לצדדים זכות ערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מתאריך המצאת פסק הדין. 4. המזכירות תבדוק אם התקיימו התנאים המזכים בהחזר אגרה, בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008, ותשיב לב"כ התובע אגרת בית הדין, בהתאם. חוזה עבודהחוזה