קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הפקדת כסף בחשבון הבנק - הבטחת הכנסה: לתובעת הופקדו כספים בחשבון הבנק שלה - האם זכאית התובעת לקצבת הבטחת הכנסה - זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו. הצדדים חלוקים בשאלה האם התובעת זכאית להבטחת הכנסה לחודשים 9/10, 10/10, 11/10 ו- 12/10. אין מחלוקת בין הצדדים כי בחודשים הרלוונטיים או חלקם הופקדו כספים לזכות התובעת על-ידי הוריה באופן קבוע (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 10 לעדות התובעת). בנוסף, משתכרת התובעת שכר חודשי. האם כספים אלה, שניתנו לתובעת על-ידי הוריה, שוללים מהתובעת קצבת הבטחת הכנסה ? על-פי עדותה של התובעת היא משלמת את שכר הדירה כל 20 לחודש (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 28-27 לעדות התובעת) אולם ההפקדות לחשבון הבנק של התובעת בוצעו ללא קשר למועד זה. להלן פירוט ההפקדות שנעשו לחשבונה של התובעת: בתאריך 8/8/09 הופקדה לחשבון התובעת משכורת בסך 2,000 ₪. בתאריך 18/8/09 הופקד לחשבון התובעת סך של 3,000 ₪. בתאריך 31/8/09 הופקד לחשבון התובעת סך של 2,900 ₪. בתאריך 2/9/09 הופקד לחשבון התובעת סך של 7,000 ₪. בתאריך 5/9/09 הופקד לחשבון התובעת סך של 4,011 ₪. בתאריך 14/9/09 הופקדה לחשבון התובעת משכורת בסך 2,300 ₪. בתאריך 3/10/09 הופקד לחשבון התובעת סך של 3,400 ₪. בתאריך 3/10/09 הופקדה לחשבון התובעת משכורת בסך 2,300 ₪. בתאריך 19/10/09 הופקדה לחשבון התובעת משכורת בסך 2,300 ₪. בתאריך 1/11/09 הופקדה לחשבון התובעת משכורת בסך 2,000 ₪. בתאריך 3/11/09 הופקד לחשבון התובעת סך של 1,700 ₪. בתאריך 17/11/09 הופקד לחשבון התובעת סך של 1,300 ₪. בתאריך 2/12/09 הופקדה לחשבון התובעת משכורת בסך 2,300 ₪. בתאריך 6/12/09 הופקד לחשבון התובעת סך של 3,700 ₪. התובעת לא הצליחה לספק הסבר לעניין הפקדות אלה: "ש. אנחנו רואים שיש כאן הפקדה ב 31.8 של השיק ע"ס 2,900 שלגביה לא הסברת דבר. ת. זה באמת שכר דירה שאבא שלי ואמא שלי נתנו לי יחד. ש. ומה זה ה- 3,000 ב- 18.8 הפקדת מזומן ? ת. לא זוכרת. אולי זה המשכורת. אה, לא..." (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 24-21 לעדות התובעת). לא זו אף זו, לא ברור כלל מדוע הופקדו סכומים שונים בחודש. אם אומנם זה סיוע מהוריה, מדוע פוצלה העזרה הכספית ? "ש. ב-18.8 הפקדת המזומן מה זה ? עוד עזרה מההורים ? ת. אני לא יודעת." (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 25 - 26 לעדות התובעת). התובעת לא אישרה את האמור בתצהירה: "ש. כשאת כתבת בתצהירך שהורייך התחילו לעזור לך רק מאוקטובר זה על סמך זכרונך? ת. התצהיר היה לפני שנתיים, אני לא יודעת על סמך מה אז אמרתי." (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 7-6 לעדות התובעת). התובעת שינתה גרסתה במהלך עדותה וטענה כי יתכן שכספים המצויים בחשבון הבנק שלה הופקדו כמקדמה על-חשבון המשכורת: "ש. וההפקדה של ה- 3,000 ₪ אין לך שום הוכחה שהיא לא מהורייך ? ת. יכול להיות שלקחתי, הייתי לוקחת למפרע מהמעסיקה שלי." (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 14-13 לעדות התובעת). אולם כשב"כ הנתבע הבהירה לתובעת כי לוּ הייתה מקבלת מפרעה על חשבון שכרה, ניתן היה לראות קיזוז שכר בחודשים שלאחר מכן וזה לא נראה, השיבה התובעת כי יתכן שהשתכרה שכר נוסף מעבודה נוספת. התובעת חזרה בעדותה על המילים "לא זוכרת" (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 24, 3 וכן עמ' 4 לפרוטוקול שורות 22, 27) ולא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדותה. מהראיות בתיק התחוור כי התובעת קיבלה מאת הוריה "שכר דירה" בסך 3,700 ₪ בחודש, המהווה הכנסה לפי החוק. אין עסקינן בסיוע חד פעמי אלא למצער סיוע למספר חודשים. בשונה מההלכה שנקבעה בעב"ל 681/07 אהרון בנישו - המל"ל (ניתן ביום 6.7.09 - פורסם במאגרים האלקטרוניים), בענייננו כלל לא הוכח על-ידי התובעת כי כספים אלו נתקבלו רק מקרוביה, וכפי שראינו, היו הפקדות של כספים נוספים שמקורם לא ברור כלל. יתכן כי סיוע בשכר דירה באופן לא קבוע בסכום מדויק המיועד לשכר דירה לא היה נחשב כהכנסה מאחר שהוא איננו בא בגדר סעיף 9 לחוק. אולם במקרה דנן, הופקדו מספר סכומים על פני החודש כולו. תכליתה של גמלת הבטחת הכנסה היא לתמוך במי שאינו מסוגל לכלכל את עצמו: "תכלית החוק היא לדאוג לכך שלא יהיו תושבי ישראל רעבים ללחם. זאת ראשית לכל על ידי כך שהמדינה, באמצעות שירות התעסוקה, תנסה להתאים לכל אדם עבודה. רק באם לא יעלה בידי שירות התעסוקה למצוא לאדם עבודה, יהא הוא זכאי לגמלת הבטחת הכנסה" (דב"ע נז/8-91 קטרינה פאונסקי - שירות התעסוקה, עבודה ארצי כרך ל(2) 57). כוונת המחוקק לא הייתה ליתן גמלת הבטחת הכנסה למבוטחים אשר מקבלים כספים ממקורות שונים, לרבות בני משפחה. מבוטח אשר משפחתו יכולה לתמוך בו, איננו זקוק לעזרת המדינה ועל המדינה להפנות משאביה לאלה אשר אינם נתמכים. לוּ הייתה מקבלת התובעת תמיכה רק מהוריה מספר פעמים בודדות, ניתן היה שלא להתחשב בהכנסות אלו, אולם תמיכה חודשית או הכנסה חודשית נוספת באות בגדר סעיף 2 לפקודת מס הכנסה לרבות סעיף 2 (5) קרי, "הכנסה מקצבה" וכן סעיף 2 (10), קרי "הכנסה ממקור אחר". אשר על כן הננו קובעים כי לתובעת היו מקורות הכנסה אשר אינם מזכים אותה בגמלת הבטחת הכנסה. סוף דבר: התביעה נדחית. זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. חשבון בנקהבטחת הכנסהבנק