קראו דוגמא מהפסיקה בנושא העונש על נהיגה בשכרות נהג עם הרשעות קודמות: מבוא הנאשם הודה והורשע בנהיגה בשכרות ביום 3/11/12 מכיוון נווה אילן לעבר כביש 1, לאחר שבבדיקת ינשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול בנשימתו היה 465 מ"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף. הנאשם בן 53, עלה לארץ מבריה"מ בשנת 93, נוהג משנת 98 ולחובתו 18 הרשעות קודמות. מדובר בעבירת ניגה בשכרות שנעברת זו הפעם השלישית. שתי הפעמים הקודמות נעברו ב-2002 ו-2006. בנוסף לנאשם עבירה פלילית משנת 2008 של תקיפת בת זוג והיזק לרכוש במזיד, שאף היא, נטען על ידי הנאשם, נעברה בהיותו נתון להשפעת אלכוהול. הנאשם היה נתון במעצר בית כשבוע ימים, עד שבוטל בערר על ידי ביהמ"ש המחוזי. טיעוני הצדדים לעונש המאשימה דורשת להשית על הנאשם עונש של שנה מאסר בפועל ו-7 שנים פסילת רישיון נהיגה, לצד רכיבי ענישה נוספים. ב"כ הנאשם מבקש להתייחס לעבירת הנהיגה בשכרות הנוכחית כאילו היתה הראשונה, ולא לגזור עונש של מאסר בפועל, וזאת בשל חלוף השנים בין העבירה הנוכחית לקודמות ובשל כך שלא קיים בחוק חובת מאסר. בנוסף הפנה למאמצי הנאשם וגמילתו מאלכוהול. מעברו של הנאשם ומטיעוני הנאשם עצמו וסנגורו עולה כי לנאשם בעיית שתיה והוא מנסה להיגמל ממנה. בשנת 2009 סיים תכנית גמילה במוסד "מלכישוע" ולאחר הגשת כתב אישום החל להשתתף בתכנית טיפולית של עמותת "אפשר". חומרת העבירות ומדיניות ענישה ביהמ"ש העליון חזר ועמד על החומרה הרבה שבעבירת נהיגה בשכרות ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה. כך, קבע כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל: "כידוע, נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות (ראו למשל: רע"פ 6439/06 קריטי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.10.2006); רע"פ 2073/08 ברבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.3.2008). כך למשל קבעתי ברע"פ 6418/07 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.9.2007): 'נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה'". נהיגה בשכרות, דינה פסילת רישיון נהיגה לתקופה מינימאלית של שנתיים ימים בנוסף לרכיבי עונש נוספים הנתונים לשיקול דעת בית המשפט. מה דינה של נהיגה בשכרות, אשר נעברת זו הפעם השלישית, האם יש להשית מאסר בפועל או להסתפק במאסר על תנאי, בנוסף לעונש הפסילה. כל אחד מהצדדים הציג גזרי דין בודדים התומכים בעמדתו. הנאשם הציג מקרה בו נאשם שעבר פעם שלישית עבירה של נהיגה בשכרות נדון ל-40 חודשי פסילה בפועל, מאסר על תנאי פסילה על תנאי וקנס, מבלי שהושת מאסר כלל (עפ"ת 11889-12-12 סלאמה נ' מדינת ישראל), ואילו המאשימה הפנתה (מאוחר לדיון) לגזרי דין בהם הושתו על נאשמים שנהגו בשכרות בפעם הראשונה עונשי מאסר של ימים או שבועות ספורים. בגזר הדין אליו הפנתה התובעת ובו הוטל מאסר בפועל של 40 ימים, התערבה ערכאת הערעור וביטלה המאסר (ראה עפ"ת(ים) 42055-04-10 אבילחאק נ' מדינת ישראל. מקרה אחר בו ערכאת הערעור החמירה בעונש והשיתה מאסר בפועל בן 10 ימים, לוותה הנהיגה בשכרות בהתנהגות פרועה ומסוכנת בכביש ובשכרות גבוהה ויוצאת דופן של 1,515 מ"ג (ראה עפ"ג 5012/09 מדינת ישראל נ' גמגום מיום 18/4/10). המאשימה הציגה גזר דין בו הושת לכאורה מאסר בפועל בן 12 חודשים על מי שנהג בשכרות (ריכוז של 1020 מ"ג), אולם שוב לא בדקה האם מדובר בגזר דין חלוט. באותו מקרה, הפחית ביהמ"ש המחוזי ל-6 חודשי מאסר שרוצו בדרך של עבודות שירות, ראה פ"ל(נצ') 3893-02-09 ועפ"א(נצ') 188/09 מחמוד עלי נ' מ"י מיום 2/2/10, שם קובע ביהמ"ש המחוזי כי עונש המאסר שהוטל "אינו נמצא במתחם הענישה המקובלת בעבירות מעין אלו". עונשי מאסר של חודשים ולעתים שנה, הושתו על נאשמים שגרמו לתאונת דרכים יחד עם נהיגתם בשכרות, לעתים גם נהגו בזמן פסילה, ולחובתם תנאי מאסר בר הפעלה, מה שלימד על תכיפות הדירות העבירה. במקרה הנוכחי, מדובר בשכרות ללא עבירה נלווית נוספת והעבירה הקודמת נעברה לפני 6 שנים וזו שלפניה 4 שנים קודם לכן. לא ניתן להתייחס לעבירה הנוכחית כאילו היא הראשונה מסוגה, מאידך פער הזמנים בין העבירות יכול ללמד על ניסיון להפנים חומרת העבירה, אלא שהפנמה זו פגה בחלוף השנים ועל כן ראוי שיינתן עונש הולם שלא יישכח. סריקת גזרי דין רבים מגלה כי כאשר מדובר בעבירה החוזרת פעם שלישית, עונש מאסר בפועל הוא העונש ההולם. תקופת המאסר יכול שתהא לשבועות או חודשים ספורים עד 6 חודשים, כאמור, אם אין תנאי להפעלה ולא נלווית לה עבירה נוספת, כפי שמודגם בגזרי הדין הבאים: ברע"פ 2238/09 מראד נ' מדינת ישראל כב' השופט ג'ובראן בדחותו את בקשת רשות הערעור מביע את דעתו לפיה נוכח העובדה שזו הפעם השניה שבה נהוג הנאשם בשכרות יש הצדקה "לכל הפחות" לעונש שנגזר עליו - חודשיים מאסר בפועל שלא בעבודות שירות, 36 ח' פסילה, 7 ח' מאסר ע"ת וקנס בסך 2000 ₪ "ולא ניתן לומר כי מדובר בעונש שחורג לחומרא". בעפ"ת 35855-06-13 דיאקוב נ' מדינת ישראל, דחה בית המשפט המחוזי ערעור על גזר דין בו הושתו על נאשם 6 חודשי מאסר ו-4 שנות פסילה בגין שלוש עבירות שכרות, כאשר לנאשם עבירת שכרות נוספת בעברו. זאת למרות שילובו של הנאשם בקבוצה טיפולית בעניין אלכוהול ושיתוף פעולה מצידו בתהליך הטיפולי. בעפ"ת 6801-09-10 מדינת ישראל נ' יוסי יוסף ללוש החמיר בית המשפט המחוזי בעונשו של נאשם אשר זו הייתה הרשעתו השלישית בעבירת שכרות, בכך שהוסיף 4 חודשי מאסר בפועל. ההחמרה בעונש נעשתה למרות שהנאשם עמד להשתחרר תוך שבועות מריצוי עונש מאסר בתיק אחר. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה (רע"פ 727/11 יוסף ללוש נ' מ"י). בעפ"ת 33984-05-12 אמיר נ' מדינת ישראל הקל בית המשפט את עונשו של נאשם מ-7 חודשי מאסר בפועל ל-6 חודשי עבודות שירות לצד פסילה ל-5 שנים ורכיבי עונש נוספים. גזר הדין ניתן בנסיבות דומות מאוד לנאשם בתיק זה. עבירת שכרות שלישית, עבירה פלילית אחת בעברו, בעיית שתייה על רקע קשיים ואף המלצת שירות המבחן להטלת צו מבחן. לאור האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם הוא מאסר בפועל בין חודשיים ל-6 חודשים ואילו תקופת הפסילה נעה בין 3 ל-10 שנים, תלוי בתכיפות ביצוע העבירות הקודמות, כאמור גם בסעיף 40א' לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 נסיבותיו של הנאשם תסקיר שירות המבחן טרם מתן גזר הדין הוריתי לשירות המבחן לערוך תסקיר בעניינו של הנאשם. בתסקיר מיום 20.10.13 נכתב כי לאחר עלייתו לארץ, נקלע לקשיים עסקיים אשר גרמו לו למשבר ולהתמכרות לאלכוהול. שירות המבחן ציין כי הנאשם עבר מספר תהליכי שיקום וגמילה ממושכים אך לא הצליח להשתקם לגמרי. התרשמותו של שירות המבחן היא כי הנאשם אינו יציב ומאופיין בתנודות. הנאשם החל בהליך גמילה מאלכוהול עוד בשנת 2002, הצליח לכאורה להימנע משתייה תקופה ארוכה אולם חזר אליה בשנית. שירות המבחן אבחן את תלותו של הנאשם באלכוהול, הנאשם לדבריו לא שותה במשך החודשיים שקדמו לאבחון ולכן התבקשה דחייה על מנת לבחון את יכולתו של הנאשם להפיק תועלת מהתהליך הטיפולי אותו הוא עובר כעת. הנאשם סובל ממחלת כבד כרונית שמתפתחת בעקבות שתיית אלכוהול מרובה לאורך שנים. כידוע שתיית אלכוהול אינה אסורה על פי החוק, אלא נהיגה תחת השפעתה, ולנהיגה הרי הנאשם לא מכור ולכן, לטובת הנאשם ובני משפחתו, רצוי שיתמיד בהימנעותו משתיית אלכוהול, ואין צורך לעקוב אחר התהליך, שהוחל בשנית. גזר הדין ניסיונות הגמילה הכנים שטרם צלחו מצד אחד, הדירות העבירה מהצד השני ומעל הכל האינטרס הציבורי במתן עונש הולם המצוי במתחם הענישה, מביאים אותי למסקנה כי אין לחרוג במקרה זה ממתחם הענישה ויש לגזור מאסר בפועל על הנאשם. יחד עם זאת, מאמצי השיקום מהווים נסיבה מקלה המאפשרת השתת עונש מאסר קצר, קרוב לקצה התחתון של מתחם הענישה. אותו הדבר לענין תקופת פסילת רישיון הנהיגה. גם כאן לא מיציתי את הדין עם הנאשם והשתתי פסילה לתקופה של 3 שנים בלבד. הנאשם ריצה עונשי פסילה קודמים, לא נתפס נוהג בזמן פסילה, עיסוקו הוא נהיגה ואאפשר לו לחזור לכך, בעתיד הנראה לעין. אשר על כן אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים, כמפורט להלן: אני דנה את הנאשם לחודשיים מאסר בפועל. מעכבת ריצוי עונש המאסר בפועל עד ליום 1/1/14, הערבויות שהופקדו במסגרת הליך המעצר, יוותרו בעינם עד לסיום ההליכים. אם יוגש ערעור יתבקש עיכוב נוסף מביהמ"ש המחוזי, אם לא יוגש ערעור - יתייצב הנאשם ביום 1/1/14 עד השעה 10:00 בימ"ר ניצן א.ת. צפוני רמלה כשברשותו ת.ז. או דרכון. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים, (ללא ניכוי פסילה מנהלית, אם היתה). אין צורך בהפקדה, הפסילה החלה מיום 5/11/12, עת נפסל עד תום ההליכים. אני דנה את הנאשם ל-5 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא ינהג בשכרות או תחת השפעה ו/או בעת שהוא פסול מלנהוג. אני דנה את הנאשם לקנס בסך 2,000 ₪, אשר ישולם ב-2 תשלומים חודשיים שווים, החל מיום 10/12/13 , או יקוזז מהפיקדון שהפקיד - על פי בחירתו. משפט פליליהרשעות קודמותמשפט תעבורהשכרותהרשעה