הנפקת תעודת עיוור ללא אחוזי נכות

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הנפקת תעודת עיוור ללא אחוזי נכות: בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 15.6.11, לפיה נקבעו למערער 44% נכות זמנית. למערער לא נקבעה נכות עינית, ועל כך הערעור. הוועדה התכנסה בעקבות פסק דינה של חברתי כב' השופטת חנה טרכטינגוט מיום 4.5.11 (ב"ל 57159-01-11) לפיו, ועל יסוד הסכמת הצדדים, הוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים לצורך דיון נוסף בנכות הנטענת בעיניים. עוד הוסכם שהמערער ימציא לוועדה את כל החומר הרפואי שברשותו בנוגע לעיניים, וישתף פעולה עם הוועדה ככל שיידרש. הוועדה שבה והתכנסה ביום 15.6.11, שמעה את טיעוני המערער, עיינה בפסק הדין וקבעה כדלקמן: "עיניים: הנ"ל נבדק ע"י הועדה ביום 26.5.10. גם אז הבדיקה הייתה לחלוטין לא אמינה. באופן סובייקטיבי ראה 1/30, בבדיקה היום: ראייתו הסובייקטיבית נעה בסביבות 6/60 בהיסוס רב, בדיקת העיניים הפונות תקינה. בדיקות אלקטרופינאלגיות שבוצעו ע"י דר' רוטנשטרייך בתה"ש ב- 11.10.09 היא הולכה עצבית תקינה ותפקוד תקין של המוח. הן לפי בדיקת נוירופטמאלוג ו- C/T מוח ו- MRI היו תקינות. לפיכך אין באפשרות הועדה לשנות באמצעים העומדים לרשות הועדה את ההחלטה. לנ"ל אין סיבה אובייקטיבית לראייה כה ירודה. החלטת הועדה עומדת בעינה. לציין כי התובע לא המציא כל תיעוד חדש, למרות שנדרש ע"י ביה"ד". טענות הצדדים 4. לטענת המערער, הוועדה לא התייחסה לפרוטוקול הדיון של משרד הבריאות, ולא הסבירה כיצד החלטתה מתיישבת עם קביעת המשרד לפיה המערער אינו מורשה לנהוג. עוד נטען, כי למערער הופקה תעודת עיוור, וגם לכך לא התייחסה הוועדה. בנוסף טוען המערער שהוועדה לא התייחסה לבדיקתם של ד"ר חייט וד"ר שריר מיום 4.1.09, ומיום 30.8.09 (בהתאמה) ולפיהן, למערער נזקים בעיניים. המערער טוען עוד שיש להחזיר את עניינו של לוועדה בהרכב חדש, שכן רופא העיניים שהיה חבר בוועדה הנוכחית בדק את המערער בפעם החמישית, ובכולן שלל את זכאותו. לטענת המשיב, אין מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה הרפואית, שכן הוועדה ביצעה את כל המתחייב מפסק הדין. כל המסמכים הרפואיים כבר עמדו בפניה, והיא התייחסה אליהם במסגרת דיוניה הקודמים. דיון והכרעה 5. הלכה פסוקה היא כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אך ורק האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)). קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה. בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל 217/06 בן צבי נ' המוסד לביטוח לאומי (22.6.06)). 6. אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים היא חובת ההנמקה. תכלית חובה זו הינה, בין היתר, לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. ההנמקה חייבת להיות ברורה ומפורשת באופן שלא רק רופא אחר יוכל לעמוד על הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם בית הדין. כשמוחזר עניינו של מבוטח לדיון מחודש בוועדה על פי פסק דין, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו. כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הועדה וביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה האם הועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין. (דב"ע נא / 01-29 פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160 (1992); עב"ל 114/07 עורקבי נ' המוסד לביטוח לאומי (8.1.08); בר"ע 59174-11-10 מברוכה נ' המוסד לביטוח לאומי (22.12.10)). 8. מהנמקת הוועדה עולה בבירור, כי בשל טעות התעלמה הוועדה במהלך הדיון בנכות העינית מהנחיית בית הדין, לפיה היה עליה לדון בחומר הרפואי שברשות התובע בנוגע לעיניו. במקום לעשות כן, הוועדה ציינה כי המערער לא המציא חומר רפואי חדש. כמו כן, הוועדה לא התייחסה לממצאי משרד התחבורה בעניין פסילת המערער מלהחזיק רישיון נהיגה. זאת, לאור חוות דעת רפואית בעניין זה שהוגשה למשרד התחבורה. בנוסף, לא התייחסה הוועדה גם למכתביהם של ד"ר חייט מיום 4.1.09, וד"ר שריר מיום 30.8.09. נוכח כל האמור דין הערעור להתקבל, ויש להחזיר בשנית את עניינו של המערער לדיון בפני הוועדה. 9. האם יש להיעתר לבקשת המערער כי בית הדין יורה על החלפת הרכב הוועדה? על פי הדין, אם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, דרך המלך היא החזרת עניינו של המבוטח לוועדה על מנת שזו תעמוד על הטעות ותתקנה. (דב"ע נב'/01-4 אסור נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד' 104 (1992)). בעניינו של המערער ניתן פסק דין אחד, שהחזיר את עניינו לדיון נוסף לוועדה. במסגרת דייון נוסף זה, הוועדה לא דנה במסמכים הרפואיים כפי שהורה לה פסק הדין. בנסיבות אלה, איני סבור שיש להיעתר לבקשת המערער כי עניינו יוחזר לוועדה בהרכב חדש, מאחר והוועדה טרם בחנה את המסמכים הרפואיים כנדרש ע"י פסק הדין. 11. במצב דברים זה, נראה שהפתרון המתאים הוא החזרת עניינו של המערער לדיון בנושא הנכות הנטענת בעיניים, לוועדה בהרכבה הנוכחי. וועדה תתייחס לכל החומר הרפואי בנוגע לעיניים, לרבות, מכתבי ד"ר חייט וד"ר שריר, וכן, להחלטת משרד התחבורה בעניין פסילת המערער מהחזקת רישיון נהיגה. סוף דבר 12. הערעור מתקבל באופן חלקי. עניינו של המערער יוחזר לדיון בנושא הנכות העינית, בפני אותו ההרכב של הוועדה הרפואית לעררים. מאחר שהמערער יוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, איני עושה צו להוצאות. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. עינייםנכותמסמכיםאחוזי נכותעיוורים