ליקויי בניה בכפר סבא

פסק דין

מבוא

1.     בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך של 200,000 ₪ בגין ליקויי בניה בדירה שרכשו התובעים מהנתבעת, ביום 24.5.1999, ברח' ברל כצנלסון 8/6 בכפר סבא (להלן: "הדירה").

2.     התובעים תמכו את תביעתם בחוות דעתו של המהנדס יאיר אברהמי, שהעריך כי בדירה קיימים ליקויים שעלות תיקונם הינה 75,492 ₪.

     בנוסף, כך טענו התובעים, נגרם להם מטרד רעש בשל מעבר צינור מאסף בתוך אחד מקירות הדירה, דרכו זורמים מי השופכין של הקומות העליונות. בגין ליקוי זה הם תובעים פיצוי בסך 100,000 ₪.

     עוד טוענים התובעים כי נגרמה ירידת ערך לדירה, בסכום שהם מעריכים בסך של 120,000 ₪.

     לצרכי אגרה, הועמדה התביעה על סך של 200,000 ₪.

3.     הנתבעת טוענת כי מדובר בתביעה מנופחת ובלתי מוצדקת על פניה, באשר בדירה קיימים שני ליקויים בלבד- הצינור המאסף, ונשירה של אבני פסיפס בחיפוי הקיר החיצוני, ליקויים אשר עלות תיקונם הינה 15,700 ₪ בלבד. הנתבעת מבקשת בסיכומיה כי פסק הדין יחייב אותה לשלם לתובעים סכומים אלה, ואותם בלבד, בצירוף הוצאות משפט שייקבעו לפי היחס שבין סכום הפיצוי בפועל לבין סכום התביעה.

4.     על פי חוות דעתו של המהנדס יאיר אברהמי, קיימים בדירה חמישה ליקויים.

     הליקוי הראשון הוא מפגע רעש בגין צינור מאסף שהותקן בתוך קיר חדר העבודה. עלות התיקון הינה 24,000 ₪.

הליקוי השני הוא מדרגה בולטת במעבר למרפסת הדיור וביציאה מחדר השינה, דבר המהווה מכשול ומפגע בטיחותי. עלות התיקון הינה 5,900 ₪.

     הליקוי השלישי הוא איטום לקוי של מכלולי האלומיניום, שגורם לחדירת רעש של רוחות. עלות התיקון היא 1,200 ₪.

     הליקוי הרביעי הוא תפקוד לקוי של מערכת המיזוג בדירה. עלות התיקון הינה 2,800 ₪.

     הליקוי החמישי הוא נשירה של אריחי פסיפס המחפים את הקיר החיצוני של המרפסת. עלות הסרת החיפוי הקיים והחלפתו בחיפוי חדש הינה 26,100 ₪.

     לכל הסכומים יש להוסיף תאום ופיקוח הנדסי וכן מע"מ.

5.     בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את מהנדס הבנין יורם שחף (להלן: "המומחה שחף"), לשם בדיקת ליקויי הבניה.

     המומחה שחף הגיע למסקנה כי המפתן המוגבה במעבר למרפסת וביציאה מחדר השינה אינו מהווה ליקוי שכן הדבר לא נאסר על פי התקן הקיים (תקן 1629 ותקן 1752).

     באשר למכלולי האלומיניום, לא מצא המומחה שחף כל ליקוי.

     בענין מערכת המיזוג, קבע המומחה שחף כי דרושה חוות דעת של יועץ מיזוג.

     המומחה שחף קבע כי ניתן לבצע תיקון מקומי של אריחי הפסיפס שנשרו, בעלות של 809 ₪ (כולל מע"מ).

     המומחה שחף לא חיווה דעתו בנושא מפגע הרעש בחדר העבודה, שכן לשם כך מונה מומחה לאקוסטיקה.

     סך כל עלות התיקונים לפי המומחה שחף הינה 809 ₪ כולל מע"מ.

6.     בית המשפט מינה כמומחה אקוסטי מטעמו את המהנדס עוזי לבני (להלן: "המומחה לבני"), לשם בדיקת הטענה בענין מפגע הרעש בחדר העבודה.

     המומחה לבני מדד את הרעש בחדר העבודה של התובעים בעת הזרמת מים בכיור ובאסלה של הדירה מעל, והגיע למסקנה כי רעש זרימת מי הכיור עולה ב- 10% על המותר לפי תקן 1418. לעומת זאת, רעש הדחת המים באסלה עומד בדרישות התקן. המומחה לבני הציע פתרון אקוסטי מסויים, אך הסביר כי גם לאחר ביצועו, יישאר מטרד מסויים מאחר ורעש הרקע נמוך במידה ניכרת מהרעש הבוקע מהצינור. בתשובה לשאלות הבהרה הסביר המומחה לבני כי עלות התיקון האקוסטי המוצע על ידו הינה כ- 15,000 ₪.

7.     כידוע:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בההעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן."

(ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי תק-על 90(2), 532 ,עמ' 533).

במיוחד יפים דברים אלה כאשר מדובר בתביעה שעילתה ליקויי בניה:

"למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בניה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי כח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא - במקרים כאלה - כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום נסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים."

(ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן ואח' ו-3 אח' תק-על 96(2), 481 ,עמ' 482).

ואכן, הקו המנחה את בית המשפט בדרך כלל בבואו לקבוע קיומם של ליקויי בניה ועלות תיקונם הוא אימוץ חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, בהיותו מומחה בלתי תלוי ואובייקטיבי.

עם זאת, וחרף הנטייה הטבעית לאמץ את מסקנותיו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט, שומה על בית המשפט לבחון האם ממצאיו וקביעותיו של המומחה עולים בקנה אחד עם המצב המשפטי הקיים, והאם המומחה לא נתפס לכלל טעות משפטית בבואו לקבוע קיומו או אי קיומו של ליקוי. המומחה הוא יועצו המקצועי של בית המשפט, אך לבית המשפט נתונה "המילה האחרונה" בכל ענין בו הוא נדרש להכריע. כפי שנאמר בע"פ (תל-אביב-יפו) 71565/00 לוין נ' מדינת ישראל תק-מח 2002(3), 5972 ,עמ' 5994:

"אין בכך כדי לומר שבית משפט חייב לקבל מסקנות של חוות דעת מומחה בהעדר חוות דעת מומחה נגדית. המילה האחרונה תמיד שמורה לבית המשפט, וחוות דעת של מומחה יכולה "לקרוס" (מילה טעונה בדיון זה) או להתברר כבעלת משקל מועט וכדומה, גם ללא חוות דעת נגדית."

הצינור המאסף

8.     הנתבעת בהגינותה אינה חולקת על העובדה שהתובעים זכאים לפיצוי בגין ליקוי הרעש שקיים עקב מיקומו של הצינור המאסף. יחד עם זאת, הנתבעת מבקשת שבית המשפט יאמץ בענין זה את חוות דעתו של המומחה לבני, שהמליץ על פיצוי בסך 15,000 ש"ח. הנתבעת מציינת עוד, ושוב בהגינות רבה, כי יש להוסיף לסכום הנ"ל עלות של 8% בגין פיקוח הנדסי.

     מנגד, התובעים מבקשים בסיכומיהם כי בית המשפט יקבע "סכום סביר ונכון" משום שלטענתם, חוות דעתו של המומחה לבני נוקבת בסכום נמוך וחלקי בלבד. כמו כן הם מבקשים פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין מטרד הרעש ממנו סבלו כל השנים. בפרק הסיכום של הסיכומים, הם עותרים לפיצוי בסך 15,000 ₪ (ס' 109(ה) לסיכומים) בגין מה שהם מכנים "פיצויים בנושא צינור הביוב". ראש נזק זה לא הופיע בכתב התביעה וככל הנראה הדבר נובע מכך שחרף הטרונייה כלפי חוות דעתו של המומחה לבני, התובעים אימצו בסופו של דבר את ממצאיו וזנחו את הסתמכותם על חוות דעתו של המומחה אברהמי, שהעריך את עלות התיקון בסכום של 24,000 ₪.

     בהקשר זה יש להעיר כי בניגוד למשתמע מסיכומי התובעים, המחיר בו נקב המומחה לבני כולל גם את העבודות בדירות שמעל ומתחת לדירת התובעים, ורק אם במהלך התיקון ייפגע הצינור, רק אז העלות תעלה על 15,000 ₪.

     בנסיבות אלה, בהן לא קיימת למעשה מחלוקת של ממש בין הצדדים, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך של 15,000 ₪ בצירוף עלות פיקוח של 8%, ובסך הכל, סך של 16,200 ₪ בגין עלות הטיפול בבעיית הצינור. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.2007 (מועד חוות דעתו של המומחה לבני).

9.     התובעים עותרים לפיצוי בסך של 100,000 ₪ בגין מטרד הרעש ממנו סבלו לאורך השנים. הם מסבירים כי חדר העבודה משמש את התובע 1 (להלן: "התובע") בעבודתו כחוקר וכמחבר ספרי עיון בתנ"ך ובהסטוריה, והדברים תוארו בהרחבה בתצהירו ובעדותו של התובע. התובע הסביר כי הרעש מפריע במיוחד בשעות הערב, כאשר "כל ירידה של ביוב זו מכה" ואז הוא נאלץ לקחת את ספרי העבודה שלו לחדר האורחים.

     יש להביא גם בחשבון את העובדה שהמומחה לבני הבהיר בחוות דעתו כי גם לאחר ביצוע התיקון המוצע על ידו, עדיין יוותר מטרד רעש מסויים.

     אין ספק שמדובר בליקוי תכנוני חמור, משום שאין זה מתקבל על הדעת כי צינור מאסף של מי שופכין יותקן באופן כזה שכל ירידת מים בצינור תישמע בתוך חדר העבודה של התובעים ותפריע להנאתם הסבירה מן הדירה על כל חלקיה.

     הטענה כאילו התובע יכול לעבוד בחדר אחר אינה טענה ראויה, באשר התובעים שילמו תמורה מלאה עבור זכותם להשתמש בכל חדרי הבית, ועל כן הם זכאים ליהנות גם מן השימוש בחדר העבודה בכל שעות היממה.

     מנגד, יש להביא בחשבון את העובדה שאין המדובר ברעש קבוע, אלא ברעש הנשמע כל אימת שמוזרמים מים בכיור או באסלה בדירה מעל, וגם אז, רק הרעש הנובע ממי הכיור חורג מדרישות התקן, ברמה של 10% מעל המותר.

     הנתבעת מציינת בסיכומיה כי בעילה של מטרד לפי פקודת הנזיקין, [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") ניתן לפסוק פיצוי רק אם מוכח נזק. טענה זו אינה מונעת פיצוי במקרה הנוכחי, שכן גם אובדן נוחות הוא בבחינת נזק לפי פקודת הנזיקין (ראה ס' 1 לפקודה). כאשר המחוקק התנה מתן פיצוי בגרימת נזק ממון, הדבר נאמר מפורשות (ראה למשל עוולה של מטרד לציבור לפי ס' 43(1) לפקודה).

     במכלול נסיבות הענין יש להעמיד את הפיצוי בגין אובדן הנוחות עקב מטרד הרעש, על סך של 8,000 ₪, נכון להיום.

מדרגה בולטת במעבר למרפסת הדיור וביציאה מחדר השינה

10.     התובעים עותרים בסיכומיהם לפיצוי בסך של 100,000 ₪ בגין מה שהם מכנים "כשל המדרגה".

     בצדק מציין ב"כ הנתבעת בסיכומיו כי ראש נזק כזה כלל אינו קיים בכתב התביעה. מה שנתבע בכתב התביעה בגין ליקוי נטען זה הוא סך של 5,900 ₪, לפי חוות דעתו של המומחה אברהמי. לא ברור כיצד זה ניתן בשלב הסיכומים להכפיל פי 16 את הפיצוי הנתבע בגין ראש נזק זה.

11.     המומחה שחף מצא כי ביציאה מחדר השינה אל מרפסת הדיור קיים מפתן מוגבה של 17 ס"מ וביציאה מחדר המגורים קיים מפתן מוגבה של כ- 14 ס"מ.

לגופו של ענין מתעוררת שאלה האם הסף הבולט במעבר למרפסת הדיור מהווה ליקוי בניה. הנתבעת טוענת כי אין המדובר כלל בליקוי, אלא בפתרון הנדסי שנועד למנוע חדירת מים מן המרפסת לתוך הדירה. יתר על כן, מדובר בפתרון יקר יותר ממה שמתיר התקן, ומכל מקום, פתרון זה מוכר לפי התקן ואינו עומד בניגוד לו.

המומחה שחף קבע בחוות דעתו כי לא מדובר בליקוי, שכן לפי תקן 1629 מופיעה דוגמא למעבר משטח בתוך הדירה אל שטח מחוץ לדירה, עם המלצה למפתן מוגבה. כך גם בתקן 1752.

12.     עיון בתמונה ת/1, המציגה את מפתן היציאה מחדר השינה אל המרפסת, מגלה כי מדובר במפגע בטיחותי של ממש, שכן מי שמבקש לצאת מתוך החדר אל המרפסת, ואינו שם ליבו למפתן, עלול להתקל בו וליפול. אכן, סביר להניח כי מי שמתגורר בבית רגיל למכשולים כאלה ואחרים קיימים בו, אך אין בכך כדי לגרוע מן העובדה שמדובר במפגע בטיחותי שראוי היה להמנע ממנו.

     המומחה שחף אישר בעדותו כי מדובר ב"הפרעה" (ע' 16 לפרוטוקול), וכי לדעתו הנתבעת היתה צריכה ליידע את התובעים אודות קיומו של המפתן המוגבה (ע' 17 לפרוטוקול). כמו כן אישר כי "זה לא גוד פרקטיס איך שזה בוצע אצל התובעים" (ע' 21 לפרוטוקול) וכי מדובר ב"ליקוי תפקודי" (שם).

     גם אם התקן הישראלי מאפשר בעקרון שימוש במפתנים מוגבהים כאלה, ספק רב אם הכוונה למפתנים כה בולטים. מכל מקום, בניה לפי התקן שוללת את עילת אי ההתאמה לפי ס' 4(א)(1) לחוק המכר (דירות), התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק המכר דירות"), אך אין בכך כדי לשלול קיומה של אי התאמה לפי ס' 4(א)(2) לחוק. מכאן שלא תמיד עמידה בהוראות התקן, תבטיח לקבלן הגנה מפני תביעה בגין אי התאמה לפי חוק המכר דירות, והמקרה הנוכחי יוכיח, באשר אין ספק כי מדובר במפגע בטיחותי.

13.     אגב, גם עמידה בדרישותיו של תקן מסוים אינה בבחינת "תעודת ביטוח" לקבלן והוא עלול לחוב בגין ביצוע רשלני של העבודה.

ראה ת"א (ירושלים) 1751/96 דבורה גרוס נ' פז גז חברה לשיווק תק-מח 2002(2), 2897 ,עמ' 2936:

"תקנים שנקבעים על-פי דין הם בדרך כלל מינימליסטיים ואינם ממצים את כל חובת הזהירות המושגית והקונקרטית המוטלת על אדם, בנסיבות מסוימות. תקן, כמו כל דין, הקובע נורמות משפטיות וכללי התנהגות, מחייב מינימום מסוים, רף של סטנדרט שמתחתיו אין לנהוג, אך מעליו, וככל שמדובר בשמירת הגוף, בחיי אדם, שלומו ובבטיחותו "השמים הם הגבול". התנהגותו של אדם נבחנת, בעיני בית-המשפט, על-פי מבחן הסבירות."

וכך נקבע בע"א 608/87 נחושתן מעליות בע"מ נ' ד"ר שושני ואח' תק-על 92(3), 2137 ,עמ' 2144:

"הוראות בטיחות המפורטות בתקנים מאושרים, מטבען שהן כלליות. ביסודן נועדו ליתן ליצרן הנחיה כללית באשר לסיכונים אפשריים ובאשר לאמצעי זהירות ומנגנוני בטחון שיצרן סביר חייב לנקוט בהם, אך זאת ולא מעבר לכך. יצרן הלמד בתהליך היצור, העונה על הכללים שבתקן, כי בכל זאת נותר סיכון מסויים שאינו זוכה להגנה, אינו רשאי להעלים עין מכך. שומה עליו לנקוט באמצעי זהירות נוספים, מעבר לאלה המפורטים בתקן, כדי להתגבר על הסיכון הקיים ולסלקו. עמידה עיוורת בכללי התקן לא תשחרר את היצרן מאחריותו בנזיקין אם השאיר במודע במוצר שסיפק לציבור, סיכון של הפגעות... זו ההשקפה הצריכה להנחותנו גם בענין דנן וצדק, איפוא, השופט המלומד בדרגה הראשונה במסקנתו שעמידה בדרישות התקן הישראלי אינה מספיקה."

     ראה גם ת.א. (ת"א) 10197/05 דובב יוני נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ (2007) - פורסם בנבו.

14.     יצויין כי קיימת אפשרות לבצע סף תחתון מתחת למפלס הריצוף, וככל הנראה, מדובר אפילו בפתרון זול יותר מבחינתו של הקבלן. בנסיבות אלה, לא ברור על מה ולמה נבחר דווקא הפתרון היקר יותר, שאינו בטיחותי.

15.     הואיל והמומחה שחף סבר בחוות דעתו שלא מדובר בליקוי, וממילא לא תימחר את עלות התיקון, יש לאמץ את המלצתו של המומחה אברהמי ולפסוק פיצוי בסך 5,900 ₪ בצירוף 8% בגין תיאום ופיקוח וכן מע"מ, ובסך הכל, סך של 7,360 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22.1.2006 (מועד חוות דעתו של המומחה אברהמי).

     אכן, במהלך עדותו הביע המומחה שחף את הדעה כי במקרה של ביצוע התיקון הדבר עלול לעלות אפילו 40,000 ₪, אך אין כל סיבה לפסוק לזכות התובעים סכום גבוה ממה שציין המומחה מטעמם, מה גם שהמומחה שחף לא ערך בענין זה כל תחשיב מסודר.

16.     הנתבעת מפנה בסיכומיה למספר פסקי דין בהם נדחה השימוש בעילה של good practice כבסיס לקביעת קיומו של ליקוי, אלא שאין הנדון דומה לראיה, משום שכאן עסקינן בליקוי תפקודי ובטיחותי, ולא רק בענין של good practice.


מכלולי האלומיניום ומיזוג האויר

17.     המומחה אברהמי טען כי בשל איטום לקוי של מכלולי האלומיניום בדירה, יש רעש מהרוחות שחודרות לדירה וגורמות לשריקות.

לעומתו, המומחה שחף לא מצא כל ליקוי במכלולי האלומיניום בדירה. לדבריו, מכלולי האלומיניום נראים סטנדרטיים, שלמים ומורכבים כמקובל.

לא מצאתי כל סיבה להעדיף בענין זה את מסקנתו של המומחה אברהמי, על פני מסקנתו של המומחה שחף, שהוא מומחה אובייקטיבי ובלתי תלוי. בצדק ציין המומחה שחף כי אם אכן ישנה טענה בענין רעש רוח הבוקע מהחלונות, ראוי להיוועץ עם מומחה האקוסטיקה שמונה ממילא בתיק, דבר שלא נעשה.

בנוסף, אין כל ראיה לכך שמדובר בתקלה שהתרחשה במהלך תקופת הבדק או האחריות.

בין כך או אחרת, מדובר בענין של מה בכך, ובכל השנים מאז נכנסו התובעים לדירה, הם לא מצאו לנכון לפנות לנתבעת בתלונה כלשהי בענין זה.

18.     הוא הדין בטענות שעניינן בעיה במערכת מיזוג האויר. בענין זה לא הובאה ראיה של ממש כי אכן קיים ליקוי. הבדיקה שערך המומחה אברהמי היא בלתי רצינית על פניה (הנחת יד על פתח יציאת האויר). המומחה אברהמי אפילו לא ידע לומר האם בעת ביצוע הבדיקה, המזגן עבד על חימום או על קירור, ובאיזה עוצמה. זאת ועוד, עלות התיקון (אם נדרש כזה) אינה בידיעתו (ע' 31 לפרוטוקול). מנגד, גישתו של המומחה שחף היתה רצינית יותר, שכן הוא הסביר כי איננו יועץ מיזוג ומן הראוי לצרף חוות דעת של יועץ כזה.

     נזכיר כי התובעים מתגוררים בדירה מזה שמונה שנים. תקלות במזגן, אם מתרחשות כאלה, הן בדרך כלל ענין של תחזוקה שוטפת. הנתבעת אינה אחראית לממן עבור התובעים תחזוקה שוטפת של הדירה. אין כל ראיה לכך שמדובר בתקלה שהתרחשה במהלך תקופת הבדק או האחריות, בניגוד לנטען בסיכומי התובעים.     

אריחי הפסיפס

19.     המומחה אברהמי קבע כי הנחת אריחי הפסיפס בקיר החיצוני של המרפסת נעשתה באופן לקוי. עקב כך נשרו מספר אריחים והדבר יוצר מפגע אסתטי, מהווה ליקוי בטיחותי ועלול גם להוות פתח לחדירת רטיבות. לדבריו, יש לבצע תיקון על פני שטח של 115 מ"ר קיר. עלות התיקון הינה 26,100 ₪ לפני מע"מ ופיקוח הנדסי.

     המומחה שחף מצא כי שורה של אריחים נשרה מהקיר. מדובר ב- 20 יחידות. כמו כן נפל פנל אחד ויש להשלימו. עלות התיקון הינה 809 ₪ כולל מע"מ. לדבריו, מדובר בשטח קטן ביותר שיש לתקן ואין צורך לבצע כל תיקון באיזורים שמצבם תקין (ע' 10 לפרוטוקול). בצדק מציין ב"כ הנתבעת בסיכומיו, כי המומחה שחף בהגינותו הודה כי אם אכן היה צורך בהחלפת האריחים כולם, העלות הכרוכה בכך היתה עולה אפילו על מה שהעריך המומחה אברהמי (ע' 11 לפרוטוקול). הודאה זו מחזקת את אמינותו של המומחה שחף.

20.     מטעם הנתבעת העיד בענין זה שמעון אפריאט, מנהל האכלוס של הבנין מטעם הנתבעת. הוא הסביר כי לא מדובר באריחים כבדים אלא במשטח דק שנשר בשל בעיה בדבק. מכל מקום, הנתבעת ביקשה לשוב ולתקן את הליקוי בדירתם של התובעים לאחר הגשת התביעה (תיקון קודם שבוצע בשנת 2003 לא צלח- ע' 52 לפרוטוקול), אך התובעים סירבו (ע' 53 לפרוטוקול).

21.     גם כאן, יש להעדיף את חוות דעתו של המומחה שחף על פני זו של המומחה אברהמי, משום שברור על פני הדברים כי התיקון המסיבי המוצע על ידי המומחה אברהמי איננו סביר, איננו דרוש באמת ואיננו מידתי. אין כל סיבה לפרק אריחים בשטח של 115 מ"ר, אם ניתן לבצע תיקון מקומי שיפתור את הבעיה.

     אכן, התובעים לא היו חייבים לאפשר לנתבעת לבצע תיקון חוזר לאחר שכשל התיקון שבוצע בשנת 2003, ולכן הם זכאים לפיצוי, אך בסכום שנקב המומחה שחף, ולא בסכום שנקב המומחה אברהמי.

22.     סיכומו של דבר, יש לפסוק לתובעים פיצוי בסך 809 ₪ בגין ראש נזק זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 3.10.2006 (מועד חוות דעתו של המומחה שחף).

ירידת ערך בגין ליקויים בדירה

23.     התובעים מבקשים פיצוי בסך 120,000 ₪ בגין ירידת ערך הדירה.

     מדובר בראש נזק מופרך על פניו, שלא נתמך אפילו בחוות דעתו של שמאי מקרקעין. פשיטא שמי שמבקש לטעון כי נגרמה ירידת ערך של דירתו, חייב להכבד ולתמוך טענה זו באמצעות חוות דעת של שמאי מקרקעין. בהעדר חוות דעת כזו, יש לדחות את התביעה לפיצוי בראש נזק זה.

     כפי שנפסק בת.א. (ת"א) 29111/03 וסרמן גיל נ' ארזי איתן (2006) - פורסם בנבו:

"דא עקא, טענה בדבר פחיתת שווי דירה מחמת אי רישום זכויות הבעלות בה מעוררת שאלה שמאית מובהקת, ועל כן כל טענה בענין זה צריכה להתמך בחוות דעתו של שמאי. דבר זה לא נעשה. לא די בכך שוסרמן אומדים בכוחות עצמם את הנזק של ירידת הערך, שכן מדובר בעדות סברה בלתי קבילה. על כן, חרף הפרת החוזה בענין זה על ידי ארזי, לא הוכיחו וסרמן את שיעורו של נזקם."

התובעים מבקשים כי בית המשפט יפסוק בענין זה פיצוי על דרך האומדן, אלא שיש לדחות בקשה זו. פסיקה על דרך האומדן נעשית באותם מקרים בהם לא ניתן להוכיח בראיות של ממש את שיעורו של הנזק. במקרה דנן, קיימת היתה דרך להוכחת הנזק, אם אכן קיים כזה, והיא באמצעות חוות דעתו של שמאי.

יפים לעניינו הדברים שנאמרו בע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד לה(2), 800 ,עמ' 809-810:

"על-פי גישתנו, מוטל על הנפגע, המבקש לקבל פיצויים במסגרת סעיף 10 לחוק התרופות, הנטל ליצור תשתית עובדתית, שתאפשר לבית המשפט להעריך את מידת הנזק מזה ואת שיעור הפיצויים מזה. כשם שמידת הנזק אינה עניין, שנקבע על-פי אומדנא דדיינא, כן עניין הפיצוי אינו נקבע על-פי אומדנא דדיינא. ... על-כן, באותם המקרים, בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי."

סיכום

24.     סיכומו של דבר, הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

(א)     סך של 16,200 ₪ בגין עלות הטיפול בבעיית הצינור. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.2007 (מועד חוות דעתו של המומחה לבני).
(ב)     סך של 7,360 ₪ בגין הסף המוגבה. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22.1.2006 (מועד חוות דעתו של המומחה אברהמי).
(ג)     סך של 809 ₪ בגין הטיפול באריחים שנשרו. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 3.10.2006 (מועד חוות דעתו של המומחה שחף).
(ד)     סך של 8,000 ₪ בגין מטרד הרעש, נכון להיום.

25.     לנוכח הפער הגדול בין סכום התביעה לבין סכום הנזק המוכח בפועל, התובעים זכאים להוצאות משפט חלקיות בלבד. לפיכך, הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור ליקויי בניה

  2. ליקויי בניה תקרות

  3. פגם טרמיטים

  4. ליקויי בנייה ריצוף

  5. התיישנות ליקויי בניה

  6. ליקויים בממ''ד

  7. פגם נסתר בצנרת

  8. ליקויי בניה בנתיבות

  9. ליקויי בניה ברמלה

  10. ליקויי בניה בחדרה

  11. שקיעה דיפרנציאלית

  12. ליקויי בניה ריצוף

  13. ליקויי בניה בשדרות

  14. ליקויי בניה באשדוד

  15. ליקויי בניה בעפולה

  16. ליקויי בניה ברמת גן

  17. ליקויי בניה בכרמיאל

  18. ליקויי בניה - איטום

  19. ליקויי בניה בבאר שבע

  20. אי התאמה במפרט הטכני

  21. ליקויי בניה - 7 שנים

  22. ליקויי בניה בכפר סבא

  23. ליקויים באספקת חשמל

  24. ליקויי בניה ברמת ישי

  25. פיצוי על ליקויי בניה בדירה

  26. הודעה בכתב על ליקויים

  27. ליקויי בניה בקרית אתא

  28. תביעה על ליקויים בדירה

  29. ליקויי בניה באור יהודה

  30. אופן חישוב פיצוי ליקויי בניה

  31. דירת קוטג' - ליקויי בניה

  32. ליקויי בניה במערכת ביוב

  33. ליקויי בניה בקרית טבעון

  34. ליקויים בדירה לפני קבלת חזקה

  35. פסקי דין חימום תת רצפתי

  36. הנמכת תקרה בניגוד למפרט

  37. אחריות על ליקויים בריצוף

  38. ליקויי בנייה - קבלן בהליכי פירוק

  39. דירות לעולים חדשים – ליקויי בניה

  40. תביעה בגין ליקויים הנדסיים

  41. ליקויי בנייה בדירות בשכירות

  42. ליקויי בנייה - שברים באריחים

  43. ליקויי בנייה סדקים - תביעת פיצויים

  44. ליקויים בממ"ד במטבח ובדלתות

  45. ערעור על פסק דין ליקויי בניה

  46. מהי אי התאמה יסודית ? - ליקויי בניה

  47. ליקויי בניה בשכונת פסגת זאב ירושלים

  48. תביעה בגין ליקויי בניה בחיפה

  49. רשלנות עו''ד בתביעת ליקויי בניה

  50. ליקויי בניה דירה בקריית ביאליק

  51. ניסיון להסתיר ליקויי בניה בדירה

  52. תחילת תקופת התיישנות ליקויי בניה

  53. הסדר דיוני בתביעה בגין ליקויי בניה

  54. תביעת פיצויים - ליקויים בעבודות אינסטלציה

  55. ליקויי בנייה ברחוב לילינבלום בתל אביב

  56. הודעה על אי התאמה - מהי הודעה על אי התאמה ?

  57. תביעה לתשלום בגין ליקויי בנייה ברמת גן

  58. תביעה נגד קבלן שיפוצים בגין ליקויי בניה

  59. התיישנות תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה

  60. תביעה מנופחת מוגזמת ומופרזת ליקויי בניה

  61. תשלום הקבלן על תיקון עצמי של ליקויי בניה

  62. הגשת תביעת ליקויי בניה ללא התראה מוקדמת

  63. תביעה לפיצויים בגין ליקויי בנייה בבית בעתלית

  64. תביעה כספית על סך 100,000 ₪, בגין ליקויי בניה

  65. ליקויי בניה מהותיים שלא תוקנו בדירה חדשה מקבלן

  66. הגשת תביעה בגין ליקויי בניה לפני תום שנת הבדק

  67. תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים בשל ליקויי בניה

  68. ליקויי בניה - אפשרות תיקון נוספת של קבלן / תיקון חוזר

  69. תביעה משותפת של דיירים נגד קבלן - פיצויים ליקויי בניה

  70. תביעה אישית נגד בעלים של חברת בניה בגין ליקויי בניה

  71. תביעה כספית בגין ליקויים הנדסיים, עוגמת נפש, פיצוי על איחור במסירת החזקה בדירה ונזקים נוספים

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון