הסעד המבוקש הנו סעד של צו עשה לחייב את המשיבה להשיב את הביטוח הרפואי. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא החזרת ביטוח רפואי שבוטל: זוהי בקשה לסעד זמני שיורה להשבת הביטוח הרפואי של המבקשת. המשיב הגיש תגובה המתנגדת לכך. נוכח סעיף 4 להחלטתי מיום 14/10/13, לפיו הצדדים אפשרו מתן החלטה על סמך כתבי הטענות , ובקשת המבקשת למתן החלטה מיום 22/10/13 ,נתנת החלטה זו. . (1) המבקשת ילידת 1960 גרה לטענתה באבו טור ועברה במרץ 2013 להתגורר בכפר עקב.ב-8/13 נודע לה בקופ"ח כי ביטוחה הופסק. המבקשת הגישה לטענתה מסמכים למוסד בדבר מרכז חיים בטופס דין וחשבון(נספח ב' לבקשה) אולם לטופס שהוגש בבקשה לא צורפו המסמכים.למעשה לא צורף מלוא הטופס. (2) המבקשת טוענת כי פנתה למשיב אולם נותר ללא מענה. אף שנחקרה ע"י חוקרי המשיב שביקרו בביתה בכפר עקב. (3) המבקשת הצהירה בתצהיר שצורף לבקשה כי "מצבי הבריאותי היום קשה ביותר. אני סובלת מיתר פעולה של בלוטת התריס,הגדלה בבלוטה שגורם לקושי בנשימה וכאבי ראש אדירים.כמו כן כתוצאה מיתר פעולה של בלוטת התריס יוצא הפרשות שגורמות לסחרחורת ולחץ דם גבוה" לפי תצהירה" חייבת לעבור ניתוח "שעלול לטענתה לגרום לה סכנת חיים. (צורפו מסמכים רפואיים) 3. לבקשה לא הוגש כתב התחייבות ואף לא הוגש כתב ערבות לפי תקנה 364(א) ו-(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי 1984 החלה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. 4. הפסיקה קבעה כי יש להציג מסמכים רפואיים המצביעים על בריאותה של המבקשת . הדרישה לאישור רפואי שנדרש תובע להוכיח מצב בריאותו מעוגנת בתיקים רבים. צורפה הפניה לאישפוז לבי"ח שע"צ המופנית לרופא המטפל לצורך קבלת מסמכים מ3/9/12! דהיינו ההפניה היא מלפני שנה על פי התאריך שעל המדבקה במסמך. לפיכך לא מדובר בדחיפות. הביטוח הופסק רק אחר כך. (הניתוח המומלץ הוא THYROIDECTOMY(HEM 'TOT) ׂׂׂ). אולם מסמך הנ"ל אינו מצביע על דחיפות או נסיבות בריאותיות חריגות . מכתבו של בית החולים מיום 13/10/13 מתייחס לדחיפות מסויימת. המסמכים אינם משקפים דחיפות כמפורט בפסיקה. הפסיקה קובעת כי: "השאלה הראשונה היא אם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה" (י. זוסמן סדר דין אזרחי מהדורה שביעית (1995) עמ' 613). 6. הסעד המבוקש הנו סעד של צו עשה לחייב את המשיבה להשיב את הביטוח הרפואי. משהופסק ביטוחה כבר לפני מספר חודשים , ומשסעד זה זהה לחלוטין לסעד בתביעה העיקרית, אין להיעתר לבקשה. 7. עוד ההלכה שנקבעה בבימ"ש עליון בענין סעד זמני אומצה ע"י בית הדין הארצי לעבודה כמפורט בפס"ד, דב"ע לג/3-3 מ.י. נ. מרדכי גנץ פד"ע ד' 164,161. "עיקר תכליתם של צווי מניעה זמניים כגון אלה היא לשמור, כל עוד תלויה בבית המשפט תובענה בנדון, על מצב הדברים כפי שהיא הנה קיום בעת הגשתה; אין בית המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלולה להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו". ועוד נאמר שם: "צריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי להביא את בית המשפט להיעתר לבקשה כזו וצריכות להיות בפניו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של המבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה". במקרה זה כבר מספר חודשיים שאין ביטוח רפואי ולכן אין "שמירה על מצב". 8. נציין כי הבקשה מצריכה לקבוע תושבות המבקשת אשר נעשית דרך כלל בהליך ראיות מפורט הכולל עדים כך גם לקביעת הזכות לביטוח רפואי וספק אם יש מקום לכך במסגרת הליך של סעד זמני. עוד ספק אם יש מקום לעקוף את התור הרגיל של התובענה העיקרית שהוגשה. 9. הלכה פסוקה היא כי בקשה לצו עשה תינתן ביד קמוצה ובמשורה, כפי שקבע בית המשפט העליון בבר"ע 338/98 חמיס נ. שטרן פ"ד מג'(4) 552: "מתן צו עשה זמני נתון לשקול דעת בית המשפט, והשאלה המרכזית, אשר מן הראוי שתעלה לפני בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו, היא, אם מתן הסעד הזמני היא אכן כה חיוני עד שיהיה בכך להצדיק את התערבותו של בית המשפט - לשם שינוי של המצב הקיים עובר להגשת התובענה - עוד לפני שהוכרע בתובענה". עוד עולה מהפסיקה כי: "מקום שבו ניתן לפצות צד נפגע בתשלום כסף, לא ינתן צו מניעה זמני או צו עשה זמני". (בש"א 1572/98 (ב"ש) חדוה שמואלי נ. סולל בונה (לא פורסם )ניתן ביום 9.11.98(להלן: פס"ד שמואלי)). 10. לאחר עיון ושקילת נימוקי הבקשה והתגובה נדחית הבקשה מהטעמים שלהלן: א. המסמך הרפואי לא מצביע על דחיפות רפואית כזו המצדיקה מתן צו. ב. הסעדים שנתבקשו זהים לסעדים שנתבקשו בתיק העיקרי. ג. לא הועלה כל טעם מיוחד מדוע על הבקשה להידון בהליך דחוף. כך גם לא הצביע המבקש על ראיה או ראשית ראיה כי הצו נחוץ למניעת נזק שלא ניתן לתקנו. ה. הוגש תצהיר המבקשת ולא ניתנה כל הנמקה של ממש, לשיהוי בבקשה נוכח האמור, בהפניה הרפואית כבר מ- 2012. ו. לא כתב ערבות מטעמו כנדרש בתקנה 364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 ותקנה 365(ב) אשר אומצו על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. ז. "אחד השיקולים שעל בית משפט לשקול שעה שהוא דן בבקשה לצו מניעה זמני, היא האם הוא (המבקש) השהה את פניתו זמן רב יתר על המידה? שכן שתיקתו מעידה על כך שהענין כלל לא היה דחוף…" (דב"ע נא/151-3 שירותי המגן ובטיחות בע"מ נ' נסימי יאש יגור ירושלים בע"מ (לא פורסם)(להלן: פס"ד נסימי)). ח. הסעד המבוקש בבקשה לכאורה, הנו זכות כלכלית סעד זה זהה לסעד המבוקש בתביעה העיקרית (בל 11948/07). "הנטיה היא שלא ליתן סעד זמני במקרה של "זהות סעדים" בין הסעד הזמני המבוקש לזה שתתבקש בתובענה העיקרית". (י. לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה, מהד' 2000 פרק 18 עמ' 10). 11. מעבר לכל האמור לעיל, לגרסת המשיב על פי המידע שבידו וזאת כאמור בתגובתו, נבדקו מסמכיה הרפואיים על ידי רופא המוסד , ולא עולה מהם כל דחיפות רפואית אף לא ביחס לניתוח. לטענת המשיב "רופא המוסד לא מצא הוכחה כי מדובר במחלת GRAVES ,לא נמסרו נתוני תפקודי בלוטת התריס, אין טיפול תרופתי לפעילות יתר של בלוטת התריס" . 12. עוד טען המשיב כי הביטוח הרפואי הופסק ב9/12 והבקשה הוגשה ב- 15/10/13 דהיינו בכך יש שיהוי ניכר. לטענת המשיב על פי הפסיקה שיהוי ניכר מהווה טעם לאי מתן צו עשה.בהסתמכו על פס"ד נסימי לעיל. 13. אין המבקשת מתגוררת ברחוב עליוהצהירה, לטענת המשיב על פי המידע שבידו התגוררה המבקשת בסמיר אמיס אשר מחוץ לתחום ישראל, ומתגוררת בנכס המשפחה , שם מזה שנים רבות.לטענת המשיב חרף מגוריה שם , ועל אף המידע בטעות לא הופסק ביטוח הבריאות שלה , קודם. לטענתו אין המבקשת יכולה להיבנות מטעות זו.בית הדין לא נזקק לטיעון זה של המשיב, שכן יש באמור לעיל די לדחית הבקשה. 14. לטענת המשיב נשלחה למבקשת הזמנה לשימוע לפי הלכת חיג'אזי , בדואר רשום והמכתב חזר, משכך מצא המשיב שיש בכך לחזק טענתו בדבר מגוריה מחוץ לתחום. על כך יש לדעתו של בית הדין להוסיף כי לפי נספח ד' לבקשה , נשלחו מכתבי המשיב לכתובת המבקשת בא טור בירושלים. משכח ומשגם דואר רשום חזר, יש בכך לכאורה לתמוך בטענת המשיב. מנספח זה עצמו (מיום 1/9/13 )עולה כי המבקשת נתבקשה למסור מידע על הבית בסמיר אמיס. המכתב נשלח ב0 1/9/13 ובו התראה על פגיעה בזכויות. הבקשה בפנינו הוגשה ב- 15/10/13 וגם בכך יש שיהוי. טיעון זה של המשיב מצטבר לטיעונים לעיל בהם די לדחית הבקשה. 15. עוד טען המשיב כי המבקשת לא באה בידיים נקיות עת לא ציינה בבקשה דבר אודות הבית בסמיר אמיס. לטענת המשיב, צו עשה הוא סעד שביושר והעדר נקיון כפיים הנו נימוק מצטבר לאי מתן הסעד.המשיב סמך על פס"ד רע"א שפע בר ניהול ושירותים נ. שפע מסעדות ייצור ושווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ, פ"ד מז(5) 165,ע' 166-167). לטעמו של בית הדין ,אכן בבקשה אין איזכור של סוגית המגורים בסמיר אמיס, אף שצורף נספח ד' מכתב המשיב ממנו עולה מידע זה.היה מצופה איפא כי תהיה התייחסות לכך גם בגוף הבקשה. 16. לטענת המשיב , על פי סעיף 3א(ה) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ,תשנ"ד- 1994 ,זכאית המבקשת להחזר תשלומים שתשלם במידה ותוכר תושבותה. על כן אין מדובר בנזק בלתי הפיך.מאידך אם יעתר בית הדין לבקשה, ולא תוכר תושבותה לא ניתן יהיה להשיב את הכסף. מאזן האינטרסים והנוחות הוא אחד משיקולי הפסיקה למתן צו עשה או צו מניעה, באמור מסתמך המשיב על ספרו של י. לובוצקי,סדר הדין במשפט העבודה, מהד' 2000 פרק 18 ע' 5. סוף דבר 17. לאחר ששקלנו את מלוא טיעוני הצדדים והנחיות הפסיקה מצאנו כי אין להיעתר לבקשה נוכח העדר דחיפות במסמכים הרפואיים, השיהוי הניכר בהגשת הבקשה ,מאזן הנוחות הנוטה לטובת המשיב, יכולתה של המבקשת לבצע את ההליך הרפואי וככל שיקבע כי תושבת תפרע ויוחזרו לה התשלומים, וכן נוכח הימנעות הפסיקה ממתן צו עשה אשר הוא המבוקש בפנינו. 18. בנסיבות אלו הבקשה נדחית בלא צו להוצאות. רפואהביטוח רפואי