לאחר בירור שעשתה עם המשיבה בדבר מקור החוב הסתבר כי לא עמדה בתנאי ההטבה שקיבלה עת הונפק לה כרטיס האשראי ולפיכך, נדרשה להשיב את שווי ההטבה שקיבלה. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא חיוב בגין החזר שווי הטבה כרטיס אשראי: 1. בפני התנגדות לביצוע תובענה אשר הוגשה כנגד המבקשת בגין חוב בסך 571.22 ₪. כאמור בכתב התביעה, הונפק למבקשת כרטיס אשראי בהתאם לטופס בקשה לקבלת כרטיס אשראי עליו חתמה. העתק הבקשה ותנאי ההסכם שהודפסו על גב טופס הבקשה צורף כנספח א' ו- ב' לכתב התביעה. המשיבה טענה בכתב התביעה כי המבקשת פיגרה בסילוק חובה למשיבה, הפרה את תנאי ההסכם ונותרה חייבת למשיבה סך של 556.97 ₪ (סעיפים 3 ו 4 לכתב התביעה). 2. טענות המבקשת: המבקשת הכחישה בכתב התנגדותה את החוב וטענה כי אומנם נותרה חייבת כספים למשיבה אך שילמה את מלוא החוב בהתאם לדרישתה כעולה מדף חשבון הבנק מאוגוסט 2011 לפיו הועברו כספים למשיבה. המבקשת הופתעה כאשר לאחר מספר חודשים פנתה אליה המשיבה וטענה לחוב נוסף בסך 275 ₪ וצירפה העתק המכתב מיום 19.12.11 שנשלח אליה על ידה. המבקשת אף צירפה לכתב התנגדותה את המכתב ששלחה ללשכת ההוצאה לפועל ביום 8.4.13 ובו טענה כי לאחר בירור שעשתה עם המשיבה בדבר מקור החוב הסתבר כי לא עמדה בתנאי ההטבה שקיבלה עת הונפק לה כרטיס האשראי ולפיכך, נדרשה להשיב את שווי ההטבה שקיבלה. 3. המבקשת טענה בתצהיר התומך בכתב ההתנגדות כי המידע אודות התנאי לא הובא לידיעתה בעת שכרתה את החוזה עם המשיבה. במעמד הדיון הוסיפה וטענה המבקשת כי אינה יודעת קרוא וכתוב וכי לא קיבלה את תווי הקניה הנטענים אך הסכימה כי הובטחו לה מתנות ולכן חתמה על ההסכם. 4. טענות המשיבה: אומנם במעמד הדיון, הסכימה ב"כ המשיבה כי אכן מדובר בשווי הטבה שקיבלה המבקשת באמצעות תוי קניה בסך 325 ₪ והפנתה לתנאים המפורטים על פני הטופס עליו חתמה המבקשת במעמד הנפקת כרטיס האשראי ובו הסכמה להצטרפות למועדון H&O- CAL (להלן: "כרטיס המועדון"). טופס זה צורף לכתב התביעה. על פני הטופס הצהירה המבקשת באמצעות חתימתה על הטופס בתחתית אותו עמוד, כי ידוע לה, בין השאר, שתוי הקניה ניתנים לה בתנאי שתחזיק את כרטיס המועדון במשך 24 חודשים לפחות ממועד הנפקת הכרטיס וממוצע הרכישות בו יעמוד על 5 רכישות לחודש לפחות וכי אם לא תעמוד בתנאים אלו - תחויב בערך התווים שמימשה. מאחר והמבקשת החזיקה את כרטיס המועדון במשך שנה אחת בלבד, דורשת המשיבה עתה את שווי תווי הקניה שמומשו. 5. דיון והכרעה: אין מחלוקת כי המבקשת חתמה על ההסכם והסכימה לתנאיו. טענתה כי אינה יודעת קרוא וכתוב היא טענה שעלתה במעמד הדיון ורק לאחר שתשומת ליבה של המבקשת הופנתה לתנאי הרלוונטי המופיע בטופס הבקשה עליו חתמה. אין זכר לטענתה כי אינה יודעת קרוא וכתוב וכי לא קיבלה את ההטבה הנטענת בתצהיר התנגדותה ובמכתבה ללשכת ההוצאה לפועל מיום 8.4.13. שתיים הן טענותיה בתצהיר התומך בהתנגדות: הראשונה כי המשיבה אינה רשאית לדרוש סכום נוסף על זה שקיבלה באוגוסט 2011 בעקבות דרישת תשלום וזאת 4 חודשים לאחר פירעון החוב והשניה כי לא הובא לידיעתה המידע בדבר הצורך בהחזקת הכרטיס במשך 24 חודשים כתנאי למימוש תוי הקניה ללא תשלום. 5. שתי טענותיה אלה דינן דחייה. המסמך אותו צירפה המבקשת לכתב התנגדותה הוא דרישת תשלום על סך 3,652 ₪ בעבור תקופת פעילות 23.5.11 עד 22.6.11 אשר לטענתה שולם, אך אינו מעיד על גמר חשבון או על כך כי למשיבה אין כל דרישות נוספות מהמבקשת בגין החזקת כרטיס האשראי. פנייתה של המשיבה למבקשת 4 חודשים לאחר תשלום חוב המגיע לה בגין השימוש בכרטיס - אינו פסול, במיוחד כאשר אין מדובר בחוב הנובע בשימוש בכרטיס אלא באי מילוי התנאי ההופך את תוי הקניה שקיבלה במעמד הנפקת הכרטיס - למתנה. 6. הטענה כי המידע בדבר התנאי לא הובא לידיעתה במעמד הנפקת הכרטיס וקבלת ההטבה, נסתר באמצעות חתימתה על הטופס כי המידע אכן נמסר לה וידוע לה על קיומו. אף טענתה כי אינה יודעת קרוא וכתוב וכי חתמה על הטופס מבלי לדעת את תוכנו אינו מועיל לה. בע"א 325/88 יוסף כהן טוויל נ' בית מנוחה לזקנים בני-ברק פד"י מד (1) 341, בעמוד 348, חוזר בית המשפט על הלכות קודמות שניתנו בעניין נתבע הטוען כי לא קרא או לא ידע על מה חתם: "אומר על כך השופט (כתוארו אז) זוסמן בע"א 467/64 [1], בעמ' 117: "בדרך כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא. אכן קיימים יוצאים מן הכלל (שענייננו אינו בגדרם), אך אפילו יוצאים מן הכלל אלה מסויגים: "אך אפילו עיוור או אנלפבית שחתם על המסמך, והמסמך נוגע לעיסקה מאותו סוג שהוא חפץ בה, אלא שהחותם טעה או הוטעה לגבי פרטי העיסקה, והפרטים אינם תואמים את העיסקה שהוא דימה לעשותה, הטענה 'לא נעשה דבר' אינה עומדת לחותם..." (שם, בעמ' 117-118). באותו עניין אומר השופט (כתוארו אז) שמגר בע"א 413/79 [2], בעמ' 38: "אין הטענה עומדת גם למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה. רק מקום בו הונע החותם לחשוב כי המסמך הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר, יהיה בית המשפט נכון להסיק כי החתימה - והמסמך עליו היא מובאת - הם בטלים". בית המשפט חזר ואישר הלכה זו בע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ''ד נד(2) 559. 7. אין ספק כי טופס ההצטרפות למועדון לקוחות והתנאי הנלווה להטבה שניתנה למבקשת אינם כאלה שניתן לומר עליהם שהמבקשת חתמה על המסמך בידיעה כי מדובר במסמך בעל מהות בסיסית שונה ממה שהיה לאמיתו של דבר אפילו לא ידעה קרוא וכתוב. המבקשת ידעה כי היא חותמת על מסמך הקשור להנפקת כרטיס האשראי שניתן לה ולהטבות שקיבלה ואם בחרה לחתום עליו מבלי לקוראו - עליה לשאת בתוצאות. הנני להוסיף כי ממילא אין הטענה מביאה אלא לבטלותו של ההסכם ולפיכך, על המבקשת להשיב למשיבה את שקיבלה ממנה בעקבות כריתתו של ההסכם (סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א-1970), דהיינו, שווי תוי הקניה הנתבעים ממנה ממילא. 8. סוף דבר הוא, כי לא נמצאה עילת הגנה כנגד התביעה וההתנגדות לביצוע התובענה - נדחית. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט סך של 1,000 ₪. הליכי ההוצאה לפועל בתיק 01-06165-13-3 ימשכו כסדרם. אשראיכרטיס חיוב (אשראי)