קראו דוגמא מהפסיקה בנושא החובה להעמיד בפני ועדה רפואית למרות זכאות מלאה: 1. לתובע נקבעה נכות רפואית לצורך נכות כללית בשיעור של 82%. 2. התובע אינו חולק על קביעה זו. לטענתו, נכותו המשוקללת הכוללת לפי קביעת הועדה הרפואית לעררים הינה 91%, אך חלקה מנופה בהתאם להוראת התקנות. כך מנופה נכות בגין כריתת כליה, יתר לחץ דם, אובדן שיניים וקנדידה בחלל הפה. 3. השגת התובע הינה כנגד החלטת פקיד התביעות שלא להצהיר כי נכותו הרפואית הכוללת של התובע הינה 91%. 4. לטענת התובע הצהרה זו של פקיד התביעות נחוצה לו לצורך פטור ממס הכנסה. 5. התובע מבקש להסתמך בעניין זה על הנפסק בדב"ע נה/0-127 קנטרוביץ - המל"ל פד"ע לא 584 (להלן: "פסק דין קנטרוביץ") ובעקבות כך על הנפסק בבל' 4909/09 בורובסקי עו"ד - המל"ל (10.3.13) (להלן: "פסק דין בורובסקי"). בפסק דין קנטרוביץ נקבע כי על המוסד לביטוח לאומי להעמיד את התובע לבדיקה רפואית על ידי ועדה רפואית לעררים בעקבות ערר שהגיש, גם אם הנכות הרפואית שנקבעה לו מזכה אותו במלוא ההטבות מכח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") וזאת כדי שלא תמנענה ממנו הטבות אחרות מגופים אחרים. בפסק דין בורובסקי נקבע כי גם אם התובע אינו עונה על הגדרת "נכה" לצורך קבלת קצבת נכות כללית, עדיין חייב הנתבע לבדוק אותו ולקבוע את שיעורי נכותו הרפואית הכוללת, גם זאת מהטעם שלא תמנענה ממנו הטבות אחרות מגופים אחרים. התובע מדגיש כי על המוסד לביטוח לאומי להקל על האזרח ולמנוע בירוקרטיה של כפל ועדות. 6. הנתבע ביקש לדחות את התביעה על הסף בהיעדר יריבות ובהיעדר עילה. ניפוי הנכות הרפואית שאינה מובאת בחשבון נעשה כדין ולתובע אף אין טענות כנגד כך. על התובע להעלות את טענותיו לעניין הנכות הרפואית הנחשבת לצורך פטור ממס הכנסה בפני מס הכנסה. הפסיקה אליה מפנה התובע אינה רלבנטית. הנתבע מוסיף כי לעניין קבלת פטור ממס הכנסה נערכות ועדות נפרדות שאינן קשורות לועדה זו. ההכרעה - 7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. 8. פטור ממס הכנסה עבור הכנסות המפורטות בגין נכות רפואית מוסדר בסעיף 9 (5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"): "(5) (א) הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה שנקבעה לו נכות של 100%, או נכות של 90% לפחות מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות, כמפורט להלן: (1) נקבעה נכות כאמור לתקופה של 365 ימים או יותר - הכנסה עד לסכום של 501,500 שקלים חדשים; (2) נקבעה נכות כאמור לתקופה שבין 185 ימים לבין 364 ימים - הכנסה עד לסכום של 60,120 שקלים חדשים; לעניין זה - (א) נקבע אחוז נכותו של נכה על פי אחד החוקים שלהלן תחול הקביעה האמורה: (1) חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]; (2) חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954; (3) חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957; (4) חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970; (5) (בוטל); (6) פרק ג', פרק ו'2 ופרק ט'2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968; (7) חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף על החוקים האמורים. (ב) לא נקבע אחוז נכותו של נכה כאמור ייקבע על פי תקנות שיתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת". 9. כלומר הפטור ממס הכנסה יחול על נכה שאחוז נכותו נקבע על פי אחד החוקים וביניהם פרק ט 2' לחוק הביטוח הלאומי, ודהיינו פרק נכות כללית. יחיד שאינו עיוור כאמור או שלא נקבעו לו אחוזי נכות על פי אחד החוקים המנויים בסעיף הקודם או שנקבע לו לפיהם אחוז הנמוך מ- 90% בחישוב מיוחד ועבר אירוע רפואי כלשהו - רשאי לפנות לועדה רפואית מכח מס הכנסה המתקיימת באחד מסניפי המוסד לביטוח לאומי. 10. יש להדגיש כי לא כל נכות של 90% לפי חישוב מיוחד אשר נקבעת על ידי המוסד לאומי מקיימת את דרישת סעיף 9 (5) לפקודה. כך למשל לא נכללת בס"ק (6) קביעה של ועדה רפואית לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, ודהיינו נכות מעבודה. 11. אין חולק כי לתובע נקבעה נכות כדין על פי פרק ט (2) לחוק הביטוח הלאומי ודהיינו לצורך נכות כללית. לפי פרק זה מנופים אחוזי נכות כמופיע בתקנות. 12. התובע עותר לכך כי פקיד התביעות יצהיר כי נכותו של התובע הינה גבוהה מזו שנקבעה לצורך נכות כללית. פקיד התביעות נעדר סמכות להצהיר על נכות רפואית שאינה לצורך נכות כללית. יתירה מכך, הצהרה זו אינה מסייעת לתובע שכן קביעת הנכות שתחול אף לצורך מס הכנסה הינה קביעת נכות לצורך נכות כללית וזו נעשתה כדין על ידי הועדה הרפואית לעררים. 13. הפסיקה אליה מפנה התובע, אינה רלבנטית, עם כל הכבוד, לענייננו. פסק דין קנטרוביץ עוסק בזכות ערר על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון במקרה שועדה זו קבעה נכות רפואית המזכה במלוא הזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי. הנמקת בית הדין הארצי הינה: "המחוקק ומחוקק המשנה העניקו זכות ערעור לוועדה רפואית לעררים למי שזקוק לכך להשגת זכות מכח חוק הביטוח הלאומי. אולם, אין התייחסות למקרה שבו הנכה אינו זקוק להגיש ערר על מנת להשיג זכויות מכח חוק הביטוח הלאומי אלא מכח חקיקה אחרת או הוראות נוהל של גופים ציבוריים. במקרה כזה עלינו למלא את החלל ולהכריע אם הנכה רשאי לערור. הסמכות לעשות כך נובעת מהסמכות שלנו כבית משפט, שכן במקרים הראויים יש לערכאה שיפוטית סמכות טבועה להרשות ערעור אם הבקשה ראויה לכך". 14. בפסק דין קנטרוביץ נקבע כי לא הוכח כי הגופים האחרים המעניקים הטבות או הנחות לבעלי נכות רפואית בשיעור 100% מאפשרים לנכה להוכיח את שיעור נכותו. בענייננו המצב שונה. ראשית סעיף 9 (5) לפקודה קובע במפורש כי מי שלא נקבעה לו נכות רפואית כנדרש על פי אחד החוקים המפורטים בסעיף רשאי לפנות לוועדה רפואית מכח הפקודה. יתירה מכך, הקביעה המחייבת את מס הכנסה היא קביעת נכות רפואית לפי פרק ט (2) לחוק הביטוח הלאומי וזו נעשתה כדין. 15. בקשה כי פקיד התביעות יצהיר על נכות ללא ניפוי הסעיפים אינה קביעת נכות על פי פרק ט (2) לחוק הביטוח הלאומי. 16. לא זאת אף זאת, בפני התובע פרוטוקול הועדה הרפואית לעררים המסכם את כל הנכויות אשר נקבעו למערער על ידי הועדה הרפואית לעררים אשר סיכומם המשוקלל עולה לטענת התובע על 90%. משכך, בקשתו כי פקיד התביעות יערוך סיכום משוקלל של הנכות הינה מיותרת. 17. סוף דבר, התביעה נדחית. אין צו להוצאות. רפואהועדה רפואית