מהם אם כן אותם מקרי גבול בהם יש להעביר את ההחלטה לוועדה הבין משרדית? החלטת הממשלה אינה מציינת לעניין זה דבר, יחד עם זאת נדונו בפסיקה עניינים שנמצא כי הינם מהווים מקרי גבול. כך למשל בפרשת אקלילו קבעה כב' הנשיאה בייניש כדלקמן: "מקרים גבוליים מעצם טיבם וטבעם אינם ניתנים לצפייה ולהגדרה מלכתחילה. מדובר במקרים עמומים בהם יש להניח כי אחד או יותר מתנאי החלטת הממשלה אינו מתקיים או ששאלת התקיימות התנאים איננה ברורה, אך הם קרובים לסף שממנו ביקשה הממשלה להעניק מעמד בישראל. נוכח קירבה זו, קבעה הממשלה כי נדרשת במקרים אלו בחינה לגופו של עניין. משמע, במקרים אלו אין לדחות את הבקשה על הסף אלא יש לבחון אותה לגופה ורק לאחר שקילת הנתונים הרלוונטיים יש להכריע האם יש מקום ליתן למבקשים מעמד בישראל." ובהמשך: "חריג לכלל, או מקרה גבולי בעניינו, אך מבטאים את התפישה כי כלל שנקבע אקס-אנטה (ex-ante) אינו מסוגל לצפות את כל האפשרויות ואת כל הנסיבות עליהן יחול וכי ישנן נסיבות בהן יישום הכלל כמות שהוא יביא לתוצאה שאינה צודקת. אכן, 'כללים מותירים אחריהם בהכרח 'מקרי שוליים', שבהם הכלל יביא לתוצאה לא רצויה' (יואב דותן "ביקורת שיפוטית על חקיקת-משנה והמקרה הפרטי המיוחד" משפטים כד 425, 436 (1995)). שנית, הכרה במקרה דנן כמקרה גבולי מחייבת בחינת עניינם של המערערים לגופו ולא דחייתו על הסף. בבחינה זו ניתן לשקול את נסיבותיו הייחודיות של כל מקרה באופן פרטני." ועוד קבעה: "הליך בחינת מקרה כגבולי הינו הליך חד-שלבי בו נדרש מעבר חוזר ונשנה בין בחינת התקיימות תנאי החלטת הממשלה לבין בחינתן של יתר נסיבות המקרה. מדובר בהכרעה של שיקול דעת, כך שלמשל ככל שיותר תנאים מתנאי החלטת הממשלה אינם מתקיימים תדרשנה נסיבות יוצאות דופן ומיוחדות במינן כדי לקבוע כי מדובר במקרה גבולי. ודוקו; הקביעה כי מקרה הינו מקרה גבולי איננה סוף דבר ולאחריה נדרשת קביעה נוספת כי הילד המבקש זכאי לקבל מעמד בישראל מכוח החלטת הממשלה. משמע, אין בקביעה כי מקרה הינו גבולי כדי להביא באופן ישיר לקבלת מעמד בישראל. הקביעה כי מקרה הינו גבולי משמעותה כי נדרשת בחינת המקרה לגופו של עניין על ידי חברי הוועדה הבין-משרדית". באותו מקרה קבע ביהמ"ש העליון, כי כלל נסיבותיו של המקרה, לרבות עמידה בארבעה תנאים כשבחמישי עומד בן זוג אחד והשני לא, יש בהם כדי להוות את אותו מקרה גבול המצדיק להעבירו לבחינת הוועדה הבין-משרדית. משרד הפניםשהייה בישראל מטעמים הומניטארייםהומניטריות