קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הגשת כתב אישום לאחר 5 שנים: בפניי טענות מקדמיות שהעלה נאשם 3, בדבר התיישנות העבירה המיוחסת לו והגנה מן הצדק. להלן העובדות הצריכות לעניין: ביום 20.7.04 ערכו מפקחים מטעם משרד התמ"ת ביקורת בנאשמת 1 (להלן- הנאשמת). ביום 5.3.06 נשלחה הודעת קנס לנאשמת, אלא שהנאשמת ביקשה להישפט. לפיכך, ביום 28.10.08 הוגש כתב אישום כנגד הנאשמת ונאשם 2. יצויין, כי מספר חודשים קודם לכן, ביום 20.2.07, הנפיק מנהל האוכלוסין, לבקשת המאשימה, תעודת עובד ציבור. הנאשמת הואשמה בעבירה על סעיפים 2(ב)2 ביחד עם סעיף 1ג', 1ו', 2(ב)(4) וסעיף 2(ב)5 לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן- חוק עובדים זרים). נאשם 2 הואשם בהפרת חובת הפיקוח לפי סעיף 2(א)(1) ו-(2), וסעיף 5 לחוק עובדים זרים. ביום 1.10.09 הוגש כתב אישום מתוקן ונאשם 3 צורף לכתב האישום. בכתב האישום המתוקן הואשמה הנאשמת בעבירה על סעיפים2(ב)(2), 2(ב)(4) 2(ב)(5) לחוק עובדים זרים, ונאשמים 2-3 הואשמו בעבירה על סעיפים 5, 2(ב)(2), 2(ב)(4) 2(ב)(5) לחוק עובדים זרים. נאשם 3 (להלן- הנאשם) טוען כי יש למחוק את כתב האישום נגדו בשל התיישנות. לטענתו, החקירה הסתיימה לכל המאוחר ביום 19.9.04, היום בו נחקר, ורק ביום 1.10.09, כעבור למעלה מחמש שנים, הוגש כתב האישום בעניינו. הנאשם מטעים כי אין בהליכים שניהלה המאשימה נגד הנאשמת והנאשם 2, היינו הודעת הקנס והגשת כתב האישום, כדי לעצור את מניין תקופת ההתיישנות של הנאשם. עוד טען הנאשם, כי התנהלותה של המאשימה הינה פגיעה חמורה בו העולה לכדי "סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית", כאמור בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (להלן- חסד"פ). לפיכך ובהתאם לסעיף האמור, יש למחוק את כתב האישום כנגדו. המאשימה בתגובתה טענה יש כי לדחות את הבקשה מהטעם שכתב האישום הוגש בשל היותו הנאשם נושא משרה-מנהל פעיל בתאגיד, באופן שאחריותו נלווית לעבירת הבסיס של הנאשמת, ולכן בקשת הנאשמת להישפט, והגשת כתב האישום כנגד הנאשמים 1-2 מהווים אירוע מנתק המאפס את רצף מרוץ ההתיישנות של העבירה. עוד הוסיפה המאשימה, כי הנפקת תעודת עובד הציבור הינה הליך חקירה מהותי המהווה גם הוא אירוע מנתק המאפס את מרוץ ההתיישנות. לעניין טענת הנאשם להגנה מן הצדק, לפי סעיף 149(10) לחסד"פ, טוענת המאשימה כי הגם שחלף זמן רב ממועד ביצוע העבירה אין בכך להעיד על חוסר תום לב קיצוני ושערורייתי שיש לבטל בגינו את כתב האישום. דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את בקשתו של הנאשם ולהורות על מחיקת כתב האישום שהוגש כנגדו, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן: ראשית יש להזכיר כי על אף שהבקשה הוגשה על ידי הנאשם, נטל ההוכחה שהעבירה לא התיישנה רובץ לפתחה של המאשימה, וכי ספק בעניין זה יפעל לטובת הנאשם (ר' יעקב קדמי, "על סדר הדין בפלילים", חלק שני 1326-1327). העיקרון המתווה להתיישנות סוכם בע"פ 2144/08 אברהם מונדרוביץ נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 14.1.2010: "ההתיישנות בפלילים היא אחת מזכויותיו הדיוניות החשובות של הנאשם במסגרת זכותו החוקתית לחירות, הנתונה לו במשפט החוקתי. עצירתה של תקופת ההתיישנות עקב אחד האירועים הקוטעים את מהלכה, מאפשרת הארכה, ולעתים הארכה ניכרת, של התקופה בה ניתן לנקוט הליכים פליליים כנגד נאשם. היא פוגעת, מטבע הדברים, בזכותו החוקתית; עליה, אפוא, להיות מידתית, ומיועדת לתכלית ראויה. הפרשנות בשאלת התקיימותם הקונקרטית של אירועים מנתקי-התיישנות היא זהירה ונוטה לצמצום, לאור הקרנתם על זכותו היסודית של נאשם לחירות. נטל הוכחת התקיימותם של אירועים כאלה מוטל על התביעה, וספק בענין זה פועל לטובת הנאשם." (להלן: עניין מונדרוביץ) תקופת ההתיישנות לגבי העבירות בהם מואשם הנאשם היא חמש שנים (סעיף לחוק עובדים זרים וסעיף 9 (א)(3) לחסד"פ). אין מחלוקת בין הצדדים כי העבירה נשוא התביעה בוצעה ביום 20.7.04, ואין גם מחלוקת כי כתב האישום כנגד הנאשם הוגש ביום 1.10.09, יותר מחמש שנים לאחר ביצוע העבירה. אשר על כן, על בית הדין לבדוק האם במהלך התקופה שבין 20.7.04 ועד ל-1.10.09 היה אירוע מנתק, אשר הפסיק את מירוץ ההתיישנות. המאשימה טענה לקיומם של שלושה אירועים שיש בהם לנתק את מרוץ התיישנות: הבקשה להישפט, הנפקת תעודת עובד ציבור והגשת כתב האישום כנגד הנאשמים 1-2. יודגש כי המאשימה לא ציינה פעולות נוספות שננקטו על ידה שיש בהם לעצור את תקופת ההתיישנות. הגדרת האירוע המנתק בהקשר של הליך חקירה נדון בע"פ 67/09 מ"י נ' עוז אשור, ניתן ביום 13.4.10 ובו נקבע כך: התקופה הרלבנטית לעניין התיישנות מתחילה במועד ביצוע העבירה והיא נבחנת לפי מועד הגשת כתב האישום. סעיף 9(ג) לחוק קובע חריגים לכלל אשר בהתקיים אחד מהם, נקטעת תקופת ההתיישנות ומתחילה להימנות מחדש ממועד האירוע המפסיק. אחד החריגים הללו הוא קיום "חקירה על פי חיקוק". בקשר לכך השאלה העומדת לדיון היא לא רק אם אמנם התקיימה "החקירה על פי חיקוק" אלא גם - ובעיקר - האם הוכח כראוי קיומה של חקירה שכזו. חקירה על פי חיקוק אינה דבר של מה - בכך. מדובר בהליך מוגדר ורשמי האמור להתקיים על ידי גורם המוסמך לכך ובדרך מסודרת ומתועדת. כך "חקירה" וכך "השלמת חקירה" שאינה אלא פעולת חקירה הנעשית בשלב מתקדם יחסית של הליך החקירה. מטיבה של חקירה שהיא מבוצעת בדרכים שונות ובהן איסוף ידיעות, איתור מסמכים, חקירת עדים, עיקוב ופעולות נוספות שאין צורך למנותן או להגדירן. כל הפעולות במסגרת "חקירה" אמורות להתבצע על ידי גורמי החקירה המוסמכים לכך והן צריכות להתבצע בתיק חקירה מסודר ומתועד כראוי. המאשימה טענה כי הנפקת תעודת עובד ציבור, שבוצעה ביום 20.2.07, הינה הליך חקירה על ידי חיקוק. אין בידי לקבל טענה זו. לא ניתן כל הסבר ע"י המאשימה מדוע לא ניתן היה להנפיק את תעודת עובד הציבור בעת ביצוע החקירה העיקרית ונדרש היה להמתין למעלה משנתיים וחצי לאחר ביצוע העבירה וסיום החקירה ורק אז לפנות למנהל האוכלוסין. החקירה הינה הליך מוגדר וצריך להיתחם לפרק זמן סביר. לא מצאתי כי בנסיבות התיק היתה הצדקה לניהול הליך ארוך ומתמשך שנפרש על פני שנים. מכל מקום, המאשימה לא הביאה טעמים לכך. זאת ועוד, הנפקת תעודת עובד ציבור שנים לאחר חקירת העבירות המיוחסות לנאשמים, אינה חלק אינצידנטלי מהליך החקירה. אין זה מתקבל על הדעת ששנים לאחר ביצוע החקירה העיקרית, תזמין המאשימה תעודת עובד ציבור והדבר ייחשב להשלמת חקירה ורק אז יתחיל מרוץ ההתיישנות מחדש. קביעה כזו תאפשר הגשת כתבי אישום שנים רבות לאחר ביצוע העבירה דבר, שאינו מתיישב עם העקרונות שהותוו בפס"ד מנדלוביץ. לעניין בקשת הנאשמת להישפט מיום 13.9.06, שלטענת המאשימה קוטעות את מרוץ ההתיישנות. לטעמי יש לדחות טענה זו, הגם שכתב האישום כורך את שלושת הנאשמים ביחד, כל אחד ואחד מהנאשמים עומד בפני עצמו, ויש לבחון את עניין ההתיישנות בנפרד. אין מחלוקת כי הטלת הקנס בעבירה מנהלית כמוה כהגשת כתב האישום ולכן בכל הנוגע לנאשמת פסק מרוץ ההתיישנות ביום בו קיבלה את הודעת הקנס, אלא שהעבירה בה מואשם הנאשם 3 אינה עבירה מנהלית ולפיך אין הדבר נוגע לעניינו. זאת ועוד, לא ניתן להשאיר את הנאשם כבן ערובה להחלטת הנאשמת, ולקבוע את מועד ההתיישנות לגביו לפיה רצונותיה שלה. קביעה אחרת תביא למצב לפיה פרק הזמן להתיישנות בעניינו של הנאשם יעלה ל כ-10 שנים, שהרי אם הודעת הקנס תשלח בסוף תקופת ההתיישנות לנאשמת, שתבחר להישפט יתכן ויוגש כתב אישום כנגד הנאשם, שכלל לא ידע על הודעת הקנס, קרוב ל- 10 שנים לאחר ביצוע העבירה. אפשרות זו אינה מתקבלת על הדעת. הטעמים שנאמרו תקפים גם לעניין הטענה כי הגשת כתב האישום כנגד הנאשמים 1-2 ביום 28.10.08 עוצרת את מרוץ ההתיישנות. כתב האישום אינו נוגע לנאשם 3, שהינו אישיות משפטית נפרדת ובתור שכזה מואשם. כללם של דברים, כתב האישום בעניינו של הנאשם 3 הוגשה לאחר חלוף מועד ההתיישנות (5 שנים) והמאשימה לא הרימה את הנטל שהיה עליה להוכיח כי מרוץ ההתיישנות חדל במהלך התקופה שמיום ביצוע העבירה ועד להגשת כתב האישום. משעה שקבעתי כי חלה התיישנות על העבירות המיוחסות לנאשם 3, מתייתר הצורך לדון בטענתו להגנה מן הצדק. לאור האמור, אני מורה על מחיקתו של כתב האישום כנגד נאשם 3. דיון ההקראה בעניינו שנקבע ליום 11.7.13 - מבוטל. משפט פליליכתב אישום