לטענת המערער, קביעת הוועדה בדבר הגבלה קלה-בינונית בכושר העבודה אינה עולה בקנה אחד עם מכלול ליקוייו בתחום הנוירולוגי והפנימי. המשיב טען כי הוועדה קבעה את הנכות הנפשית בהסתמך על ממצאי בדיקתה, ואילו ההשפעה התפקודית של יתר הליקויים צריכה להיבחן בוועדת אי כושר. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה: 1. זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים (נכות כללית), מיום 4/6/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער נכות זמנית בשיעור 63% מיום 12/7/11 ועד 30/6/14, ונכות יציבה בשיעור 53% מיום 12/7/11 ("ההחלטה"). 2. הוועדה התכנסה ביום 4/6/13, הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לרפואה פנימית וקרדיולוגיה, מומחה לנוירולוגיה ומומחה לפסיכיאטריה, ערכה למערער בדיקה קלינית, פירטה את ממצאיה בפרוטוקול וקבעה לו נכות יציבה בשיעור 53% מיום 12/7/11. 3. בדיון הסכים המשיב להשיב את עניינו של המערער לוועדה, באותו הרכב, על מנת שתדון בנושאים הבאים: (א) ליקוי שמיעה וטנטון: דיון בטענות המערער בדבר ליקוי שמיעה וטנטון, ולהיוועץ עם מומחה בתחום א.א.ג; (ב) מיגרנה: הנמקת יישום פריט הליקוי, לאור המסמכים המעידים על מגרנות תכופות המלוות בסחרחורות והקאות, כעולה מסיכום אשפוז מיום 19/7/11; (ג) יתר שומנים בדם: שקילת פריט הליקוי התואם את מצבו של המערער, נוכח המסמכים הרפואיים שצירף המערער ומעידים על טיפול תרופתי קבוע. משכך, נותרו להכרעה יתר טענות הערעור, ואדון בהן כסדרן: טענות המערער בתחום הנפשי 4. לטענת המערער, קביעת הוועדה בדבר הגבלה קלה-בינונית בכושר העבודה אינה עולה בקנה אחד עם מכלול ליקוייו בתחום הנוירולוגי והפנימי. המשיב טען כי הוועדה קבעה את הנכות הנפשית בהסתמך על ממצאי בדיקתה, ואילו ההשפעה התפקודית של יתר הליקויים צריכה להיבחן בוועדת אי כושר. 5. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי לדברי המערער הוא לא נמצא בטיפול פסיכיאטרי. הוועדה ציינה כי המערער לא עובד כשנתיים ומחזיק ברישיון נהיגה. הוועדה ערכה למערער בדיקה בתחום הנפשי, ופירטה את ממצאיה בסעיף ז' לפרוטוקול: המערער בהכרה מלאה, משתף פעולה, עונה לשאלות לעניין, מתמצא בכל המובנים, קשב וריכוז מעט ירודים, זיכרון בדרך כלל שמור, חשיבה מאורגנת, בתוכן החשיבה לא נתגלו מחשבות שווא, לא הזיות ולא מחשבון טורדניות, שיפוט ותובנה שמורים, אפקט מעט מתוח, אין סימני הפרעה פסיכוטית וללא דיכאון מג'ורי. לפיכך, קבעה הוועדה כי נכותו של המערער בתחום הנפשי היא בשיעור 10% בגין הפרעת הסתגלות, לפי פריט ליקוי 34(ב)(2). בנוגע למכתבו של הרופא המומחה לרפואה תעסוקתית, ד"ר שלוסברג, מיום 20/5/12, מקובלת עלי טענת המשיב, כי אין במסמך רפואי זה כדי להשפיע על הנכות הנפשית. ההשפעה של הליקויים הרפואיים על כושר העבודה והתפקוד של המערער צריכה להיבחן על ידי ועדת אי הכושר. בנוגע למכתבו של הרופא הנוירולוג ד"ר מחאג'נה מיום 18/4/13, אף הוא אין בו כדי להשליך על הנכות הנפשית, והוא רלוונטי לתלונה על התקפים של כאבי ראש. 6. משפירטה הוועדה בהרחבה ובמנומק את ממצאיה בתחום הנפשי, וקבעה את מסקנותיה באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה, ותוך עיגון מסקנותיה בקביעותיה הרפואיות - הרי שלא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה בתחום הנפשי. לפיכך, טענת ערעור זו - נדחית. טענות המערער בדבר סכרת עם סיבוכים 7. לטענת המערער, הוועדה לא נתנה דעתה לטענה שהוא סובל מפולינוירופתיה סוכרתית. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי במסגרת פרק "פרטי הליקויים מפי הנבדק" צוין כי המערער סובל מסכרת מטופלת בכדורים. הוועדה בדקה את המערער מבחינה נוירולוגית, ופירטה את ממצאיה בפירוט רב. הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לעיונה, לרבות בדיקת EMG מיום 8/3/12, וקבעה כי אין נוירופתיה פריפרית. מסקנה זו נתמכת גם בתיעוד הרפואי שעמד לפני הוועדה, לרבות סיכום אשפוז מיום 29/3/12 בו צוינה אבחנה של סכרת ללא סיבוכים. הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור 10% בגין סכרת מטופלת בכדורים, לפי פריט ליקוי 4(3). מדובר בקביעה רפואית מובהקת. בעניין זה אין סמכות לבית הדין להתערב, שכן מדובר בסמכותה הבלעדית של הוועדה בתחום הרפואי. 8. אין לקבל את טענת המערער בנוגע לקביעת רופא אורטופד מטעם המשיב שקבע בחוות דעתו מיום 24/7/12 שלפי בדיקת ה- EMG מיום 8/3/12 קיימת נוירופתיה סוכרתית. בצדק טען המשיב כי הוועדה אינה כבולה לחוות דעת האורטופד והיא אינה מחויבת לקבל את ממצאיו ומסקנותיו. לאור האמור, נדחית טענת המערער בעניין זה. טענות המערער בדבר ליקוי בדיבור 9. המערער הוסיף וטען כי הוועדה לא נתנה דעתה לטיעון בנוגע לתקיעות בדיבור, כעולה מאישור הרפואי של ד"ר שטרן מיום 25/8/11, ומאישור הרפואי של ד"ר מחאג'נה מיום 18/4/13. לטענת המשיב, הוועדה קבעה כי אין נכות בתחום זה, בהסתמך על בדיקתה הקלינית . 10. למקרא סיכום ביקור מהרופא הנוירולוג ד"ר עמיר שטרן, מיום 25/8/11, צוין בין היתר "דיבור איטי מעט". במכתבו של הרופא הנוירולוג ד"ר עאיד מחאג'נה, מיום 18/4/12, צוין "בדיבור לפעמים נתקע, לא ממש מאפיינים של דיספזיה או דיסארטריה". הוועדה בדקה את המערער וציינה "מוסר פרטים בצורה מאורגנת, דיבור ברור". משקבעה הוועדה כי דיבורו של המערער ברור, אין לקבל את הטענה שלא התייחסה לתלונה על תקיעות בדיבור. מסקנת הוועדה כי אין נכות בגין ליקוי בדיבור ברורה ומעוגנת בקביעותיה הרפואיות. מכאן, שלא מצאתי טעם להתערב בהחלטת הוועדה בעניין זה. לפיכך, הטענה נדחית. טענות המערער בדבר כבד שומני 11. הוועדה קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 20% בגין כבד שומני, לפי פריט ליקוי 16(1)(א), לתקופה שמיום 1/4/11 ועד 30/6/14. לטענת המשיב, לא ברור מדוע נקבעה הנכות הזמנית לתקופה של שלוש שנים דווקא. המשיב טען כי הוועדה קבעה נכות זמנית בגין ערכים גבוהים שהודגמו בבדיקות לתקופה של שלוש שנים, לפי שיקול דעתה הרפואי. 12. הוועדה הסבירה כי בגלל ערכים מוגברים של חלק מתפקודי הכבד (טרנס אמינזות), נקבעת נכות זמנית לתקופה של שנה ממועד הבדיקה. עם זאת, לא ברור מהחלטת הוועדה מדוע הוענקה הנכות הזמנית לתקופה שעד ליום 30/6/14. לפיכך, דין הערעור להתקבל בנקודה זו. טענות המערער בדבר גיד אכילס 13. הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור 10% בגין מצב לאחר קרע בגיד אכילס, לפי פריט ליקוי 51(8)(א). לטענת המערער, לא ברור עבור איזו רגל נקבעה הנכות, שכן לטענתו קיים קרע בגיד בכל אחת מהרגליים. מקובלת עלי טענת המשיב, לפיה הנכות בגין מצב לאחר קרע בגיד הוענקה ביחס לרגל ימין, שכן נקבעה למערער נכות נפרדת בגין מצב לאחר ניתוח קרסול רגל שמאל. בפרק התלונות צוין "גיד אכילס רגל ימין". כן צוין כי המערער התלונן על כאבים וקושי בהליכה בשני הצדדים. בהעדר מסמכים המעידים על קרע בקרסול שמאל; משעבר המערער ניתוח בקרסול שמאל ובהתאם נקבעה לו נכות בגין מצב לאחר ניתוח קרסול - ברי כי הנכות בגין מצב לאחר קרע בגיד אכילס מתייחסת לרגל ימין. משכך, ברורה קביעת הוועדה ואין מקום להבהירה. טענת ערעור זו נדחית אף היא. 14. אשר על כן, הערעור מתקבל בחלקו. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכב זהה, על מנת שתפעל כדלקמן: (א) הוועדה תדון בטענות המערער בדבר ליקוי שמיעה וטנטון, ותיוועץ עם מומחה בתחום אף אוזן גרון. (ב) בנוגע למיגרנה, הוועדה תסביר את בחירתה ליישם בעניינו של המערער את פריט הליקוי 29(6)(II), וזאת בין היתר לאור המסמכים הרפואיים המעידים על מגרנות תכופות המלוות בסחרחורות והקאות, כעולה מסיכום אשפוז מיום 19/7/11. (ג) הוועדה תשוב ותשקול את קביעתה בדבר פריט הליקוי התואם את מצבו של המערער בנוגע ליתר שומנים בדם, וזאת בין היתר לאור המסמכים הרפואיים שצירף המערער ומעידים על טיפול תרופתי קבוע. (ד) הוועדה תסביר מדוע הוענקה הנכות הזמנית בגין כבד שומני לתקופה של שלוש שנים. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. המערער יזומן להופיע לפני הוועדה, גם באמצעות באת כוחו. 15. על המשיב לשלם למערערת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. 16. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. אי כושר עבודה