לעניין המסוכנות הגלומה בנהיגה בשכרות עקב שימוש בסמים, ראה ע"פ 398/04 מדינת ישראל נ' דני בניאשווילי, שם פסק כבוד השופט ג'ובראן כי: "יתרה מכך, עניין לנו עם נהג אשר בוחר מדעת לעבור על איסור שבחוק, ובדרך זו הוא יוצר סיכון פוטנציאלי ששיעור חומרתו לציבור אינו ידוע. לפיכך, החזקה אותה יצר המחוקק לעניינו של נהג כזה, היא בבחינת הכרח בל-יגונה וצעד סביר ומידתי לנוכח הסיכון שהוא יוצר." קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הארכת פסילה מנהלית נהיגה תחת השפעת סמים: מונחת בפני בקשה להאריך את פסילתו המנהלית של המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 47(ט) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן-הפקודה) עד לתום ההליכים ואף מעבר לשישה חודשים. ביום 3.6.13 נפסל המשיב מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, זאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודה. בכתב האישום נטען כי ביום 3.6.13, שעה 00:05 לערך, נהג המשיב כשהוא שיכור ונתון תחת השפעת סמים. בחיפוש נתפס ברשותו של המשיב חומר החשוד כסם מסוכן. המשיב נדרש כדין למסור דגימת דם, לאחר שלא הצליח לתת דגימת שתן, לצורך בדיקת שכרות וסירב. העבירה שיוחסה למשיב היא נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים, עבירה בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה בקשר עם סעיף 38(1) לפקודה ותקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. בבקשתה טענה המבקשת, כי לחובתו של המשיב 25 הרשעות קודמות בתעבורה החל משנת 2000, ביניהן: גרימת תאונת דרכים עקב נהיגה בקלות ראש, עבירות חוזרות של שימוש בטלפון נייד, נהיגה ברכב לא תקין, ועוד. נטען כי נהיגה בשכרות עקב שימוש בסמים בצירוף לעברו התעבורתי של המשיב, יש כדי להעיד על מסוכנות. ב"כ המשיב טען שאין להאריך את הפסילה המנהלית בשל הטעמים הבאים: שיהוי בהגשת הבקשה, שכן רישיונו של המשיב הוחזר לו בתום ריצוי ימי הפסילה המנהלית. בדיקת השתן של המשיב לא צלחה, שכן היה "מיובש" מנוזלים לאחר אימון ספורט, אולם המשיב מיוזמתו מסר בדיקת שתן ביום העבירה בשעה 14:58 לערך, בבית החולים תל השומר ותוצאותיה היו שליליות ולימדו כי אין בגופו של המשיב סם. ב"כ המשיב צירף דו"ח המעיד על תוצאות מעבדה. עדיין לא התקבלה תוצאת בדיקת החומר שנתפס ברכבו של המשיב. לא התגבש חשד סביר והחיפוש לא נעשה בהסכמה. השיקולים המנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו הינם: ראשית, קיומן של ראיות לכאורה ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את שלום הציבור. קיומן של ראיות לכאורה בדו"ח פעולה נאמר כי במהלך סיור שיגרתי הבחין השוטר ברכב שעמד בצד הדרך ובו שני צעירים. לאחר שהללו הבחינו בו, החלו בנסיעה. השוטר נסע אחריהם ועצר את הרכב. הנהג והנוסע נראו מאד לחוצים ועיניהם היו אדומות בצורה חשודה. בנסיבות אלה, החליט השוטר לבצע חיפוש, והודיע כי במידה ויסרבו לחיפוש, הדבר לא ייזקף כנגדם. בתא שבין שני המושבים הקדמיים נמצאה חבילת סיגריות, ובה שתי סיגריות החשודות כסם מסוג קנביס (ג'וינט). המשיב טען כי קנה את הסיגריות לפני מספר ימים ושכח אותן ברכב. לשאלת השוטר האם ברשותו סם נוסף, ענה המשיב: "יש לי עוד פרח קטן בבית". בחיפוש בחדרו של המשיב נמצאה שקית ניילון שקופה ובה חומר החשוד כסם מסוג קנביס. את בדיקת המאפיינים עבר המשיב בהצלחה. משנשאל האם השתמש בסמים, השיב בחיוב. המשיב נדרש למסור דגימת שתן, כשהוסברה לו מטרת נטילת הדגימה ומשמעות הסירוב להיבדק. ניתנו למשיב מספר הזדמנויות למסור דגימת שתן במועדים שונים, אך הוא טען כי אינו מסוגל למסור דגימה כאמור. לפיכך, נדרש למסור דגימת דם, אך סירב. לטענתו של המשיב, הוא פוחד ממחטים היות ואמו חולה ונזקקת להזרקות על בסיס קבוע. משהוסברה למשיב משמעות הסירוב להיבדק והוא עמד בסירובו, קמה חזקה כי נהג בשכרות. בהודעתו טען המשיב כי הוא מעשן ג'וינטים לעתים רחוקות מאד, ובעיקר בחו"ל. עם זאת, מסר המשיב כי הפעם האחרונה בה שהה בחו"ל הייתה לפני מספר שנים, בעוד שהפעם האחרונה בה עישן סמים הייתה 3 שבועות עובר לאירוע הנוכחי. בהודעה נוספת שמסר המשיב באותו יום, הודה כי לעיתים בסופי שבוע הוא מעשן סמים, היות והעישון גורם לו להתנתק ולשחרר לחצים. חשד סביר וחיפוש בהסכמה בפסק דין רע"פ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל נקבע על ידי כבוד הנשיאה, השופטת בייניש כי: "מבחן החשד הסביר הוא בעיקרו מבחן אובייקטיבי שבו נדרש בית המשפט להעריך את סבירות שיקול דעתו של השוטר שערך את החיפוש לשם הכרעה בשאלת חוקיות החיפוש. יחד עם זאת, התנאים שבהם יתקיים חשד סביר המצדיק עריכת חיפוש ללא צו שיפוטי אינם ניתנים מטבע הדברים להגדרה ממצה וחד-משמעית. יישומו של מבחן זה מבוסס על נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה, על המידע שהיה בידי השוטר בעת עריכת החיפוש ואף על ניסיונו ושיקול דעתו המקצועיים של השוטר שערך את החיפוש". מכלול של נתונים העלה חשד סביר לנהיגה בשכרות עקב שימוש בסמים: המשיב נראה לחוץ, עיניו היו אדומות, והוא אף הודה כי עישן סמים. החיפוש ברכבו בוצע לאחר שקוימה חובת הידוע, והמשיב נתן את הסכמתו לחיפוש. המשיב הודה כי החומר שנתפס הינו סם, וכי הוא רכש את הסם. הצגת הדרישה למסירת דגימת שתן או דם מותנית בקיומו של חשד סביר. די בראיות הלכאוריות שלעיל לשם ביסוסו של חשד כאמור. נפקות תוצאות מעבדה דו"ח תוצאות המעבדה שהציג המשיב מעלה סוגיות אשר ראוי כי ייבחנו בתיק העיקרי, ועל סמך בחינה זו יוכרע משקלה של ראיה זו. סוגיות אלו נוגעות בעיקר לשאלה אילו אמצעים ננקטו על מנת לוודא כי המשיב הוא זה שמסר את דגימת השתן שנבדקה. בתיק העיקרי יוטל על ההגנה להוכיח את שרשרת הדגימה על מנת לבסס את התוקף המדעי של התוצאה, ביחס למשיב. יובהר כי שאלה זו עולה נוכח העובדה שהדגימה ניטלה לצרכים קליניים ולא לצורך משפטי. ראה, פל (ת"א)4313-12-10 מדינת ישראל .נ. זבורוב. עוד יצוין כי הדוח שולל הימצאותו של Cannabinoids screen בלבד, ואינו מתייחס לסמים אחרים. בדיון שנערך ביום 11.7.13 הוגש דוח מעבדה נוסף, המתייחס לדגימת שתן שנמסרה ונבדקה ביום 10.7.13, ובו נשללו הימצאות מורפין, קודאין והרואין. מובן, כי בדיקה שנערכה למעלה מחודש לאחר האירוע, אינה רלוונטית. שיהוי בהגשת הבקשה להארכת פסילה הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 18.6.13, בעוד שהפסילה המנהלית אמורה הייתה להסתיים ביום 2.7.13, מכאן שהבקשה הוגשה טרם סיומה של הפסילה המנהלית. לא ברור מדוע המשיב לא אותר בתחילה, אולם על פי דו"ח המעבדה, עולה כי המשיב מסר שם כתובת שונה מזו שנמסרה למשטרה. רישיונו של המשיב הוחזר לו ביום 2.7.13, אולם כבר ביום 3.7.13 התייצבו המשיב ובא כוחו וביקשו דחייה לשם לימוד חומר הראיות. בבש"פ 6248/07 דוד יניב סויסה נ' מדינת ישראל נדון עניינו של עורר אשר הבקשה לפסילתו הוגשה לאחר שחלפו כתשעה חודשים ממועד החזרת רישיונו. על כך נאמר על ידי כב' השופט פוגלמן: "ככלל, כאשר בדעת התביעה לבקש הארכת פסילת רישיונו של נאשם, עליה להגיש את כתב האישום בטרם סיומה של תקופת הפסילה המינהלית (בש"פ 6298/00 אברג'יל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.9.00)). אולם, כפי שנפסק, "עובדת ההשתהות, כשהיא לעצמה, אין בה כדי להכריע לא בשאלה אם יש יסוד מספיק להאשמות (כלשון סעיף 46 לפקודת התעבורה) ולא בשאלת מסוכנותם של הנהגים" (בש"פ 2653/99 זיאד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.4.99))." בנוסף, עמ"ת (ת"א) 48147-01-11 גליה שחף נ' מדינת ישראל, כב' השופט קאפח: "קביעת כללים נוקשים שבליתם איין, תסכל על נקלה את מטרת ההליך הפלילי ובמקרה זה את הצורך בדיון דחוף לשם הארכת פסילה. כל שיידרש מנהג, הוא לחמוק לתקופה קצרה מביתו, להימנע מקבלת דבר דואר רשום וכך יימנע ההליך שנועד להבטיח את שלום הציבור... אין להעלות על הדעת כי בשל פרט טכני כזה או אחר הקשורים לפרוצדורה של המשפט, יש לאפשר לנהג שמסוכנותו ניבטת, לשוב ולנהוג משל דבר לא אירע." במקרה הנוכחי לא חל שיהוי בהגשת הבקשה אשר הוגשה זמן סביר טרם סיומה של הפסילה המנהלית. העובדה שרישיון נהיגתו של המשיב הוחזר לו אך יממה לפני הדיון, אין בה כדי להכריע בגורל הבקשה. מסוכנות מדבריו של המשיב עלה כי הוא נוהג לצרוך סמים בעיקר בסופי שבוע, ואין זו מעידה חד פעמית. לעניין המסוכנות הגלומה בנהיגה בשכרות עקב שימוש בסמים, ראה ע"פ 398/04 מדינת ישראל נ' דני בניאשווילי, שם פסק כבוד השופט ג'ובראן כי: "יתרה מכך, עניין לנו עם נהג אשר בוחר מדעת לעבור על איסור שבחוק, ובדרך זו הוא יוצר סיכון פוטנציאלי ששיעור חומרתו לציבור אינו ידוע. לפיכך, החזקה אותה יצר המחוקק לעניינו של נהג כזה, היא בבחינת הכרח בל-יגונה וצעד סביר ומידתי לנוכח הסיכון שהוא יוצר." הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2002 וצבר לחובתו 25 הרשעות קודמות. אין לחובתו עבר פלילי, או עבירות קודמות מאותו סוג. בסופו של יום, לאחר שקלול כל הנתונים, באתי לכלל דעה כי יש להאריך את הפסילה מנהלית, אך אקצוב את הארכת הפסילה לתקופה של שלושה חודשים החל מיום 18.7.13 שעה 10:00. על המשיב להפקיד את רישיון נהיגתו במזכירות בית המשפט עד למועד האמור. זכות ערר כחוק. משפט תעבורהנהיגה תחת השפעת סמיםשלילת רישיון נהיגהסמים