קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הארכת אשפוז פסיכיאטרי ב-30 יום: 1. המערער מאושפז בכפיה בבית החולים מזרע מכוחה של הוראת אשפוז שהוצאה ביום 19.5.13. הוועדה דנה בעניינו ביום 2.6.13 והחליטה להאריך את האשפוז למשך תקופה נוספת של חודש ימים, עד ליום 2.7.13. על כך מלין המערער. הוא מבקש כי אתערב בהחלטת הוועדה ואורה לסיים את האשפוז. 2. המערער כבן 60. הוא סובל זה שנים מסכיזופרניה פרנואידית. אושפז בעבר, ולאחרונה לפני אשפוזו הנוכחי התגורר בהוסטל. מחמת החמרה במצבו התאשפז המערער ביום 14.5.13 בבית החולים בהסכמה, אחר כך דרש להשתחרר, ואז הוצאה כלפיו הוראת האשפוז בה הסביר הפסיכיאטר המחוזי כי המערער "נמצא (ב)מצב פסיכוטי המתבטא בחשיבה לא מאורגנת, בטוח שגונבים לו כסף, מחשבות שווא נגד ההוסטל. הסכנה נובעת ממצבו הפסיכוטי היא איומים מצידו. לאור מצב פסיכוטי מלווה סיכון אני מורה על אשפוזו". 3. ביום 22.5.13 נדחה ערר על ההוראה; ביום 26.5.13 הוארכה ההוראה; ביום 29.5.13 האריכה הוועדה את האשפוז למשך 5 ימים, עד ליום 2.6.13, וביום 2.6.13 הוארכה התקופה, כאמור, למשך חודש נוסף. על הארכה זו בהחלטה מיום 2.6.13 מלין המערער. הוא כותב: "הגעתי בהסכם עם חתימה להשתחרר. אני הפסדתי את הברית של הנכד בגלל שאני סגור ללא חופש תנועה במוסד אפילו לא לשעה אחת ביום. אני מבקש ממכם את בקשתי להשתחרר במוקדם ממחלקה 5 במזרע." בדיון הוא הסביר: "זו פעם שביעית שמינית שאני מאושפז בבי"ח. אני רוצה להשתחרר, אחזור להוסטל ומקווה שיקבלו אותי." 4. בבדיקה מצאה הוועדה כי המערער "בהכרה מלאה. באי שקט פסיכומוטורי. סף גירוי נמוך. נראה מתוח וחשדן. ... מגלה תוכן פסיכוטי עמיד ביותר. עדיין קיימות מחשבות שווא של יחס ורדיפה כלפי אם הבית של ההוסטל ודיירים. ... לא מוכן לוותר ... קשב וריכוז ירודים. שיפוט ושיקול דעת לקויים במידה ניכרת. מצב רוחו ירוד. האפקט חרד, תואם לתוכן החשיבה. חסר כל תובנה למצבו." מסוכנותו של המערער לעצמו הוערכה כנמוכה, ולאחרים כגבוהה, והוחלט על הארכת האשפוז שכן "מדובר בחולה סכיזופרני ממושך, השרוי עדיין במצב פסיכוטי חריף המתבטא במחשבות שווא של יחס ורדיפה עם תוכן פסיכוטי עמיד המשפיע ישירות על התנהגותו. חסר תובנה למצבו ושיפוטו פגום." 5. בא כוח המערער טוען כי נפל פגם בעבודת הוועדה משום שבהרכבה נכלל רופא מבית החולים מזרע בו מאושפז המערער, מצב הטומן בחובו ניגוד עניינים, וכן כי יש לראות בחיוב את התנהגות המערער במהלך האשפוז, שעה שהוא נוטל את הטיפול התרופתי ומשתף פעולה. לכן, היה על הוועדה לשקול הליך פוגעני פחות, מאשר אשפוז כפוי. אשפוז כזה הוא צעד דרסטי המהווה "מוצא אחרון" בו אין ברירה לנקוט כל עוד באה בחשבון אלטרנטיבה פוגענית פחות כגון טיפול כפוי מחוץ למסגרת של אשפוז (ר' רע"א 3527/13 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, מיום 29.5.13, מפי כב' השופטת ברק-ארז). המשיבה שמה את הדגש על התנהגותו האלימה של המערער שבגללה נאלץ הפסיכיאטר המחוזי להורות על האשפוז, והפנתה למצב הפסיכוטי בו שרוי המערער, היוצר את הסיכון, המחייב אשפוז. 6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר המונח בפני אני מחליט לדחות את הערעור. 7. תחילת האשפוז הייתה בהסכמה - אשפוז מרצון. המתאשפז מרצון יכול בכל עת להודיע על רצונו להשתחרר. משעשה כן מופעל המנגנון המתואר בסעיף 4 של החוק, כך שיש לשחרר את החולה "לפי רצונו בתוך ארבעים ושמונה שעות מחתימתו" על הבקשה לשחרור. אולם, אין למתאשפז מרצון כל ביטחון שאכן כך יקרה. הרופאים רשאים לפעול על פי האמור בסעיף 4(ד) של החוק, כך שאם תוצא במהלך התקופה האמורה הוראת אשפוז, משתנה מסלול האשפוז לכזה שבכפיה, והעובדה כי תחילת האשפוז הייתה מרצון אינה יכולה למנוע זאת. 8. כפי שתואר בבקשה להארכת האשפוז מיום 23.5.13 "מצבו (של המערער) החמיר בחודשיים שקדמו לאשפוזו, נעשה לא שקט, חשדני, הטיח האשמות על מדריכה בהוסטל על כך שגונבת לו כסף, הגיש תלונות חוזרות למשטרה, דרש מדיירים להגיש תלונות במשטרה ... בהוסטל התנהג בתוקפנות כלפי דיירים, דרש כסף באיומים, לא ישן בלילות, הסתובב בחדרים של דיירים וחיטט בחפצים אישיים. ... משרה אווירה של פחד ואיומים ... ביקש מעובד להלוות לו כסף 'תמורת מין עם בחורה' ... לחץ עליה לשכב עם אותו אדם, רדף אחריה עד לביתה. ... התפרץ בצרחות על קבוצת בנות שנראה לו שמדברים עליו. במחלקה שרוי באי שקט פסיכומוטורי, מרבה לפנות לצוות בדרישה לשחרור, לא מקבל הסברים ... עדיין שרוי במצב פסיכוטי חריף עם סיכון פיזי מיידי. ... חסר תובנה למצבו ולצורך באשפוז ... שיפוט פגום ... עדיין שרוי במצב פסיכוטי חריף. התנהגותו מושפעת מעולמו הפנימי ומהווה סיכון פיזי מיידי כלפי זולתו." 9. לבקרתה של הוועדה על עניינו של חולה הנפש במהלך האשפוז יש היבטים שונים. היא דנה לרוב במצבו של החולה ובהצדקה להמשך האשפוז; לעיתים עליה להתייחס למצב הדברים בבית החולים או במחלקה בה החולה מאושפז, תוך ביקורת על הנעשה במחלקה או על טיב פעולתם של הרופאים והצוות. אם נכלל בוועדה רופא מצוות בית החולים, עשוי הדבר לפגוע באובייקטיביות החלטותיה ובעצמאות שיקוליה. אך לעיתים, זהו הכרח בל יגונה באין אפשרות להיעזר במועד מסוים בחבר וועדה חיצוני. לא די בהשתתפות רופא כזה בוועדה כדי ליצור פגם המביא עימו פסילה של החלטתה. לכך נדרשים יסודות נוספים כגון: שהחולה טופל על ידי רופא חבר הוועדה, או שלחבר הוועדה קשר של חברות קרובה או כפיפות כלפי המטפלים בחולה, או שהנתונים מראים חשש של ממש למשוא פנים והטיה מצד חבר הוועדה. ר' ע"ו (מחוזי חיפה) 28545-02-13 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, מיום 24.2.13. 10. בענייננו, כל זה לא התקיים, ועל מצבו הפסיכוטי של המערער, ועל הסכנה הנובעת מכך לאחרים, אין לחלוק. לא היה טעם לדון בחלופה לאשפוז כפוי, שעה שברור כי לא ניתן בינתיים להחזיר את המערער אל ההוסטל, שלדייריו הוא גרם על ידי התנהגותו בהשפעת מחלתו סיכון פיזי וכן סבל נפשי חמור באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין שלהם. (ר' סעיף 7 של החוק). 11. הוועדה השתכנעה, ונימקה במפורש, על סמך העובדות לעיל, כי "מחלתו של המטופל (הוא המערער) ומצבו הנפשי כיום פוגעים בכושר שיפוטו ובכושרו לביקורת המציאות במידה ניכרת וכתוצאה מכך הוא עלול לסכן את זולתו סיכון פיזי מיידי". בכך נקבע כי התמלאו התנאים לאשפז את המערער בכפיה ככתוב בסעיפים 6 ו 7 של החוק. לאור זה מתחייבת המסקנה כי החלטת הוועדה סבירה, ואין הצדקה להתערב בה. 12. הערעור נדחה. התחום הנפשירפואהאשפוז פסיכיאטריפסיכיאטריה