דמי חכירה באשדוד

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא דמי חכירה באשדוד:

     
1. כללי
בפני תביעה כספית שהוגשה על ידי מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") כנגד הנתבע.

2. בכתב התביעה עתר המינהל לקבלת סך של 15,214 ₪ בגין דמי חכירה עבור הנכס הנמצא ברחוב שוק רובע ב' חנות 99 אשדוד (להלן: "הנכס"). לטענתו על אף התראות שנשלחו לנתבע לא שילם דמי חכירה ומשכך, הוגשה תביעה זו.

לכתב התביעה צורף תדפיס תיק מרחב נכון ליום 17/2/200 ובו הועמד חוב הנתבע עד למועד זה בסך האמור לעיל.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לאחר שהתקבלה הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ולפיה התקבלה ההתנגדות בכפוף להפקדת סך של 15,214 ₪ בקופת בית המשפט.

3. טענות הנתבע
לטענת הנתבע כל החובות שקדמו ליום 23/3/2003 התיישנו ומשכך, יש להפחית הסכומים הללו בהתאם. כן טען הנתבע שהמינהל נמנע מלחתום עימו על הסכם חכירה על אף דרישותיו ומנגד, דרש ממנו לשלם דמי חכירה. לגרסתו, המדובר בהתנהגות בחוסר תום לב. הנתבע אף הוסיף וטען שנגרמו לו נזקים רבים. לטענתו, ביקש לדעת מה מקור החיוב בהיעדר הסכם חכירה בין הצדדים אך לא נענה.


4. העדויות
אכן, כטענת נתבע לא צורף הסכם חכירה לתיק. עם זאת, מטעם התובע העיד מר ראסם איברהים, מרכז גביה אצל המינהל אשר פרט והסביר כי חישוב דמי החכירה נעשה על פי טבלאות שמאיות שהמינהל מוציא מדי שנה.

בנוסף, צרף המינהל בקשה שהמועד המצוין עליה הינו 17/4/1994 אשר כותרתה "בקשה לביטול ריבית על חובות דמי חכירה" עבור הנכס ונכס נוסף. ככל הנראה הבקשה הוגשה על ידי הנתבע ובה עתר להסדיר חובותיו על הנכס.

מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו אשר סתר עדות קודמת שלו והעיד כי אינו מעורב בטיפול בזכויות בנכס והאחראי לכך הינו אחיו.

5. המחלוקות בין הצדדים
אין מחלוקת שהנכס הינו בבעלות מדינת ישראל ומנוהל עבורה על ידי מינהל מקרקעי ישראל. כך גם אין מחלוקת שזכויות אחזקה בנכס הועברו לחברת גילת וזו ככל הנראה העבירה הזכויות לנתבע.

כך גם אין מחלוקת שהנתבע מחזיק בנכס משנת 1967 ועשרות שנים לא שילם דמי חכירה למינהל עבור הנכס.

עם זאת, הצדדים חלוקים על אופן חישוב דמי החכירה ומקור החיוב, שכן לטענת הנתבע בהעדרו של הסכם חכירה, לא הוכיח המינהל את מקור סמכותו לגבות דמי חכירה . כך גם נטען שבהיעדר שמאות או טבלאות מתאימות לא הוכח גובה דמי החכירה אותם נדרש הנתבע לשלם.

כן חלוקים הצדדים באשר לגודל השטח. לטענת המינהל המדובר בשטח של 25 מ"ר ואילו הנתבע טען שמדובר במחצית מגודל זה.

6. דיון
כאמור לעיל, אין מחלוקת שהמקרקעין נשוא התובענה הינם בבעלות המדינה אשר מנוהלים על ידי המינהל. הצדדים לא הציגו לעיוני כל הסכם חכירה או הסכם אחר לפיו הועברו הזכויות, הן בין המינהל לחברת גילת והן בין חברת גילת לנתבע. אומנם הנטל להוכיח התביעה מוטל לעולם על התובע, אולם בהיעדר מחלוקת כי התובע בעל הזכויות בנכס והנתבע הוא שמחזיק בנכס, על הנתבע הנטל להוכיח מקור זכויותיו להחזיק בנכס. אין מחלוקת שהנתבע לא עשה כן, לא הציג הסכם העברת זכויות בינו לבין גילת ומשכך, לכאורה נראה שבהיעדר כל זכויות בנכס, רשאי היה המינהל אף לדרוש פינויו מהנכס. אלא שהמינהל לא עשה כן וכל שעתר בתביעתו זו היה לקבל תשלום עבור דמי החכירה

לעניין זה אוסיף כי הנתבע בוודאי שאינו רשאי להיבנות מהיעדרו של הסכם חכירה ובמיוחד כאשר שוכנעתי שהאחריות להיעדר הסכם שכזה מוטלת על הנתבע דווקא ולא על התובע. בדיון שהתקיים בפני כבוד הרשם בוקר (כתוארו דאז) העיד הנתבע כי:

"ש. זה נכון שרכשת את זה מחברת גילת?
ת. נכון.
ש. אני מראה לך אישור של עו"ד רגב שאוצר שבעניין הרישום של החנות הזו על שמך, כתוב פה חנות 99, כתוב שאין שיתוף פעולה מצידך?
ת. הוא דרש 40,000 ₪ עבור העברת הזכויות, על מה אני אשלם לו 40,000 ₪?

(עמוד 6 לפרוטוקול מיום 23/12/2011, שורות 21-27).

בניגוד לאמור לעיל, במהלך הדיון שהתקיים בפניי טען הנתבע, כי לא הוא טיפל בפניות לחברת גילת ומעולם לא פנה לחברה לצורך העברת הזכויות ואף הוסיף שכל התקשורת עימה היתה באמצעות אחיו שטיפל בעניינים הללו.

אומר כבר עתה כי לא מצאתי מקום ליתן משקל רב לגרסתו זו של הנתבע שכן רצופת סתירות ותהיות נוכח עדותו בדיון הקודם שהתקיים בתיק . לא זו אף זו, אומנם בסיכומיו טען בא כח התובע שמעולם לא קיבל פניות מהמינהל לתשלום דמי חכירה אלא שבמהלך הדיון הוצג מסמך ת/1 אשר נשלח לנתבע ביום 14/3/1993 ובו נדרש לחתום על חוזה חכירה ולשלם דמי חכירה. אומנם, לא הוצגו אסמכתאות לשליחת המכתב לנתבע, אולם אין מחלוקת שנתקבל מצד הנתבע ואחיו מכתב מיום 17/4/1994 אשר כותרתו "בקשה לביטול ריבית על חובות דמי חכירה" ונראה שבניגוד לטענותיו המדובר במסמך תשובה לדרישות המינהל ואין כל רלוונטיות לעובדה שדרישת המינהל לא הוזכרה באופן מפורש במכתב התגובה.

בנוסף, נרשם במכתב:
"אנו מעוניינים להסדיר את כל חובותינו להיום וכן להסדיר חתימה על חוזה חכירה לגבי חנויות מס 99 ו- 100 והעברת הזכויות...היננו לציין כי לגבי מרבית החנויות הנ"ל לא קבלנו עד לאחרונה דרישות לתשלום דמי חכירה כך שהצטברו החובות הגדולים מבלי לדעת עליהם...".

הנה כי כן, הנתבע ידע גם ידע על חובתו לתשלום דמי חכירה ובוודאי שקיבל הודעה על כך מאת המינהל, שכן אחרת, מדוע נרשם כאמור במכתבו. עם זאת, ככל הנראה ונוכח עדותו הקודמת לפיה נדרש לשלם סכום רב לחברת גילת עבור העברת הזכויות, נמנע הנתבע מלהעבירן על שמו ובוודאי שאין באמור בכדי להצדיק אי תשלום דמי חכירה ובפרט כאשר אין כל מחלוקת שהנתבע מחזיק בנכס שנים רבות ואין לאפשר מצב בו הימנעותו של הנתבע מלחתום על הסכם חכירה שנים רבות כל כך, תצדיק אי תשלום עבור השימוש במקרקעין. דמי חכירה הינם התשלום אותו משלם החוכר למינהל עבור השימוש במקרקעין. משכך והגם שטרם נחתם הסכם חכירה הואיל והמינהל מנהל הנכס עבור מדינת ישראל, חייב הנתבע המחזיק בו לשלם דמי שימוש ראויים נוכח אחזקתו בנכס וזאת אף לאור דיני עשיית עושר ולא במשפט.

7. אכן, לא מצאתי כל הסבר מניח הדעת לכך שהמינהל אשר מנהל הנכס נמנע מלגבות דמי חכירה במשך שנים רבות כל כך ובכך לגרום לחסרון כיס לקופה הציבורית, אולם בוודאי שאין בכך בכדי להצדיק אי תשלום דמי חכירה כלל ועל הנתבע לשלם דמי חכירה עבור התקפה שטרם התיישנה דהיינו משנת 2003- 2010.

8. בהתייחס לאופן החישוב טען הנתבע בסיכומיו שהחזיק בשטח קטן בהרבה מסך של 25 מ"ר אשר היווה את בסיס החישוב במסמכי המינהל, המדובר בטענה שעלתה לראשונה בסיכומים ואין לה כל זכר בתצהיר המבקש אשר מהווה כתב הגנתו בסדר דין מהיר ואך מטעם זה אין להידרש לה כלל וכלל.

אשר לאופן חישוב דמי החכירה הראויים, אכן דרך המלך היתה הצגת שמאות עדכנית בנוגע לשווי הקרקע או לחילופין הצגת הטבלאות מהן נגזר החישוב. עם זאת, מטעם המינהל שהינו רשות שלטונית העיד מרכז הגביה, מר ראסם איברהים ועדותו לא נסתרה. בעדותו הסביר מר איברהים שעל פי נוהלי המינהל המחזיק בנכס חייב לשלם דמי שימוש על השח בו מחזיק. לגרסתו, החיוב נעשה בהתאם לטבלה שמאית שהמינהל מוציא מדי שנה. כן הסביר מר איברהים שהמכסה של כל שנה מוצמדת מדי שנה בהתאם לנתונים ראשוניים לפיהם חוייב הנכס. כן הסביר שמדובר בחיוב על פי החלטות מועצת המינהל.

עדותו של מרכז הגביה ובסיס החישוב לא נסתרו במהלך הדיון. הנתבע לא צרף כל חוות דעת אחרת בנוגע לדמי חכירה ראויים לחנות ומשכך, מצאתי מקום להעדיף חישובי התובע על פני טענות הנתבע.

9. לעניין קביעת שיעורו של נזק כבר נפסק כי:
"ההלכה הפסוקה מורה אותנו כי בהינתן קושי אובייקטיבי לכמת במדויק שיעורו של הנזק, כל עוד עצם קיומו הוכח, ניתן לבצע אומדן על סמך מסד נתונים סביר, המאפשר לעשות כן, ככל שהתובע הניחו בפני ביהמ"ש. השופט הדן במקרה כזה רשאי להפעיל שיקול דעת, כאשר מציאות החיים והשכל הישר מחייבים זאת, ותחת הדרישה להוכחה דווקנית ומפורטת של ראשי הנזק וסכומיהם, יכול הוא להסתפק בנתונים הבסיסיים שהוכחו, כדי להעריך את הסכום הרלוונטי, חלף דחיית התביעה כולה כלא מוכחת (ראה: רע"א 1327/08 מתד תעשיות בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, מפי כב' השופט רובינשטיין, מיום 14.6.12, פורסם באתר נבו, ובעקבות הלכת "אנסימוב נ' מלון טירת בת שבע", ע"א 355/80, פד"י ל"ה (2), 800)".
(ראו ע"א ב"ש (46516-11-12 שאול זאדה נ' יצחק סבאג, פורסם במאגרים משפטיים 10.3.2013)

במקרה דנן, אכן קיים קושי אובייקטיבי להעריך את גובה דמי החכירה הראויים בהעדרו של הסכם חכירה כדין, עם זאת, ניתן להסתפק בנתונים הבסיסיים שהוצגו בפניי לפיהם מדובר בשטח של 25 מ כאשר דמי החכירה השנתיים עומדים על סך של כ- 530 ₪. המדובר בסכום הגיוני כאשר החיוב למטר מרובע לשנה עומד על סך של כ- 21 שח ובוודאי שאין מדובר בסכום חריג או מופרז אלא ההיפך הוא הנכון ומשכך, מצאתי מקום לקבל את התחשיב שערך המינהל באשר לגובה דמי החכירה אותם נדרש הנתבע לשלם.

משכך, אני קובעת שדין התביעה להתקבל בקיזוז הסכומים שהתיישנו.

10. הנתבע ישלם לתובע סך של 3076 ₪ בצירוף מע"מ כחוק וכן בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד יצירת החוב ועל למועד התשלום בפועל.
כן יישא הנתבע בהוצאות התובע ובשכר טרחת בא כוחו בסך כולל של 2500 ₪.
הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

נוכח ההפקדה בקופת בית המשפט, יועבר הסכום מקופת בית המשפט. יתרה ככל שתיוותר תוחזר לנתבע.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי חכירה היוון

  2. ביטול הסכם חכירה

  3. זכויות חכירה דונם

  4. תביעה זכויות חכירה

  5. חוזה חכירה - תוקף

  6. זכויות חכירה ממנהל

  7. חוב דמי חכירה

  8. ניכוי דמי חכירה

  9. חכירת מגרש במושב

  10. ביטול חכירת נכס מקרקעין

  11. דמי חכירה באשדוד

  12. זכאות לרישום חכירה במושב

  13. אי תשלום דמי חכירה

  14. דמי היתר - הסכם חכירה

  15. נטישת חלקה - הפרת חוזה חכירה

  16. תביעה לתשלום דמי חכירה

  17. חכירה לדורות ברמת השרון

  18. איסור מכירת זכויות חכירה

  19. זכויות חכירה רשומות ל - 999 שנה

  20. מכרז לרכישת זכויות חכירה

  21. התחייבות לרשום זכות חכירה

  22. זכויות חכירה בבנין לפני חוק המקרקעין

  23. הסכם למכירת זכויות חכירה לדורות

  24. פסק דין הצהרתי זכאות זכויות חכירה לדורות

  25. אובדן דמי חכירה - סעיף 13 לפקודת הקרקעות

  26. זכויות חכירה במקרקעין בחוזה זמני - פג תוקף

  27. מחלוקת לגבי גודל שטח לפי חוזה חכירה

  28. ביטול החלטת מועצת העיר לאשר הסכם חכירה

  29. זכות חכירה במשק - שינוי רישום זכויות מבחינה פורמאלית בלבד

  30. התחייבות להקנות לחברה חלק מזכויות חכירה - בניית בניין מסחרי

  31. אי תשלום דמי חכירה למינהל מיום מסירת החזקה בדירה לקונים

  32. זכאות להירשם כבעל זכויות החכירה לדורות במגרש נוכח הסכם הפשרה

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון