קראו דוגמא מהפסיקה בנושא דלקת מפרק העצם ביטוח לאומי: 1. התובעת הגישה תביעה להכיר בפגיעה בידיים כפגיעת עבודה מכח תורת המיקרוטראומה. 2. על יסוד הסכמת הצדדים, ניתן בזאת פסק דין על ידי מותב דן יחיד. 3. לאחר שנשמעו העדויות, ניתנה החלטתנו למינוי מומחה רפואי על בסיס העובדות כדלקמן: א. התובעת, ילידת 1956, עובדת בחברת תדיראן מערכות החל משנת 1975. ב. עד לשנת 2004, במשך 29 שנה, עבדה התובעת במחלקת היצור בתפקיד מלחימה, חווטת ומרכיבה הרכבות אלקטרו מגנטיות. לעבודה זו נדרשה הפעלה יומיומית בעיקר של היד הדומיננטית, יד ימין. במסגרת עבודתה עבדה התובעת עם מלחם, לוחץ נעלי כבל, לוחץ פינים, מגלה חוטים, מכשירים אשר דורשים הפעלה בעיקר של אגודל יד ימין והאצבע הסמוכה לה. הפעלת האצבעות עם המכשירים לעיל לצורך העבודה כאמור לעיל היתה של לחיצה והרפיה בכח מסוים. ג. פעולות אלה בוצעו במהלך כל יום עבודה. ד. בשנים 2004 - 2010 התובעת עבדה כפקידת רכש במשך 9 שעות ליום. ה. במסגרת מרבית יום העבודה, 5-6 שעות ליום, עסקה בקבלת הזמנות מספקים, פיצולן לשתי ערמות ושידוך ההזמנות עם שדכן ידני או תעשייתי. ו. במשך שעתיים ביום עסקה בהקלדה. ז. ביתרת הזמן עסקה בקיפול ההזמנות לשלוש והכנסה למעטפות, ו/או בחירור ההזמנות ותיוקן בקלסרים." 4. בית הדין מינה כמומחה רפואי את דר' לב אל אסא. להלן השאלות שהופנו למומחה: א. מהי מחלתה של התובעת בידיה? ב. האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין עבודתה כפי שתוארה בהחלטה דלעיל? ג. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם מחלתה של התובעת היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או שהיא תוצאה של ארועים זעירים (מיקרוטראומות)- פגיעות זעירות וחוזרות לידיה של התובעת שניתן לאתרן בזמן או במקום? ד. אם קבעת כי היו פגיעות זעירות - האם יש לראות במחלת התובעת תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחזקות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובלת התובעת? במילים אחרות, ההיתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך (irreversible) כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות, נוצר המצב הקיים? ה. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם תנאי העבודה של התובעת כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניה האישיים (גורמי סיכון) של התובעת, אם היו כאלה? 5. ביום 10.3.13 התקבלה חוות דעת המומחה כדלקמן: א. המחלה בידה של התובעת הנה אוסטאוארתריטיס (דלקת מפרק העצם, דלקת נוונית של המפרק, שחיקת סחוס) של המפרק שבין עצם הטפח (מטהקרפלית) הראשונה לעצם הטפרזיוס שבשרש כף היד. ב. במחקרים אפידמיולוגיים [1-3] בהם נבדקה שכיחות המחלה בקרב בעלי מקצועות שונים נמצא כי יש עליה ברורה בסיכון לחלות במחלה בקרב עובדים שעוסקים במקצועות בהן נדרש העובד לתפוש ולהחזיק בחוזקה חוט או מחט באמצעות האגודל ואצבע נוספת ותוך כדי כך לבצע תנועות חוזרות מה שגורם לעליה משמעותית בלחץ שבתוך המפרק. תאור העבודה של התובעת בשנים 1975-2004 מגלה תמונה זהה לזו שתיארתי. לפיכך אני קובע כי יש קשר סיבתי בין מחת התובעת לבין עבודתה כפי שתוארה בהחלטת בית הדין מיום 20.2.13. ג. מחלתה של התובעת היא תוצאה מצטברת של פגיעות זעירות שניתן לאפינן במקום ובזמן. ד. מחלתה של התובעת היא התוצאה של הנזק המצטבר שנגרם על ידי חבלות זעירות מרובות במהלך שנות עבודתה. ה. תנאי העבודה של התובעת השפיעו על התפתחות המחלה לא פחות מאשר נתוניה האישיים. 6. בעקבות חוות הדעת הודיע הנתבע כי הוא מסכים להכיר בפגיעה-בעיה באגודל ימין בלבד, כפגיעה בעבודה. 7. ב"כ התובעת הודיע שהוא עומד על התביעה במלואה. כמו כן, ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה. 8. ביום 24.4.13 הופנו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן: "בחוות הדעת נקבע בבירור ובאופן חד משמעי כי "יש קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין עבודתה ... ותנאי העבודה של התובעת השפיעו על התפתחות המחלה לא פחות מאשר נתוניה האישיים" אולם התייחסות המומחה בחוות הדעת ניתנה רק לתקופת העבודה של התובעת בשנים 1975-2004. למען הסדר הטוב, מתבקש כבוד המומחה להתייחס בתשובותיו גם לתקופות העבודה של התובעת משנת 2004 עד 2010 והשפעתה של העבודה על מחלתה של התובעת בתקופה זו." 9. להלן תשובות המומחה מיום 27.5.13: "התבקשתי בהחלטת בית המשפט מיום 24.4.13 להשלים את חוות דעתי בעניין הנ"ל ולהתיחס לתקופה העבודה של התובעת בין השנים 2004-2010. להלן תשובתי. קביעתי בתשובה ב' בחוות דעתי, כי יש קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת ובין מחלתה מתייחסת בעיקר לתקופת העבודה שעד שנת 2004 ולא לתקופה שבין שנת 2004 לשנת 2010. בשנת 2004 עברה התובעת לעבוד בעבודה שיש בה הרבה פחות עומד על המפרק הפגוע (המפרק שבין עצם הטפח הראשונה לעצם הטפרזיוס שבשרש כף היד הימנית), עומס שאינו חורג מן העומס המוטל עליו בעת ביצוע מטלות יום יומיות שגרתיות. אשר על כן לא ניתן ליחס לתנאי העבודה בתקופה זאת אלא כתורם צנוע ביותר להתפתחות המחלה". 9. הצדדים הגישו סיכומים בכתב. 10. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק, להלן פסק הדין. 11. בית הדין הכיר בתשתית עובדתית בעילה של מיקרוטראומה. לאחר מכן, המומחה הרפואי הכיר בקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין מחלת התובעת בכף יד ימין. 12. השאלה האם תחולת המיקרוטראומה היא עד שנת 2004 או גם לאחריה, אינה מעלה ואינה מורידה, נוכח קביעה ברורה של המומחה בדבר קיומו של קשר סיבתי. 13. בעקבות חוות דעת המומחה, הודיע הנתבע כי יסכים להכיר בפגיעה "באגודל ימין". התובעת התנגדה וביקשה שינתן פסק דין. 14. המומחה קבע כי התובעת סובלת ממחלת "אוסטאוארתריטיס (דלקת מפרק העצם, דלקת ניוונית של המפרק, שחיקת סחוס) של המפרק שבין עצם הטפח (מטהקרפלית) הראשונה לעצם הטרפיזיוס שבשרש כף היד". 15. פגיעה זו מוכרת כפגיעה בעבודה, על פי חוות דעת המומחה. 16. התובעת לא הצביעה על קיומה של מחלה אחרת כלשהי מלבד זאת שקבע המומחה. סיכומיה מתייחסים כולם לשאלת המיקרוטראומה, שאינה רלבנטית עוד לאור קביעת בית הדין ולאור חוות הדעת הרפואית שבתיק. 17. לאור האמור, התביעה מתקבלת, כאמור בחוות דעת המומחה. אין צו להוצאות. דלקתביטוח לאומי