פסק דין א. הרקע לתובענה ועיקר טענות בעלי הדין התובעים, בני זוג, התקשרו ביום 18/6/95 בהסכם משולש (להלן: "ההסכם"), לו חברו עמותת "בינה לעיתים" (להלן: "העמותה "), הנתבעת והתובעים. לגרסת התובעים, הם רכשו שירותי בנייה מהנתבעת באמצעות העמותה במסגרת ההסכם האמור, של דירה בת 5 חדרים בקומות ד' - ה' ( קומת גג ) של בניין בשכונת עמישב, בפ"ת ( להלן: " הדירה " ). התובעים טוענים כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה עפ"י ההסכם הנ"ל, על נספחיו כדלקמן: הנתבעת איחרה בהשלמת בניית הדירה ומסירתה, וכן, במועד המסירה, הדירה עדיין לא הייתה ראויה למגורים. בדירה התגלעו ליקויים ופגמים רבים עקב ליקוי בתכנון ו/או בבנייה, ובכלל זה פגמי ריצוף, בעיית רטיבות, ארונות מטבח לחים ומלאי עובש, מדרגות תלולות יתר על המידה,בעיית ניקוז בשל שיפועים לא נכונים, כיורים רעועים, בידוד לקוי של קירות חיצוניים ובכלל זה בחדר השינה של ההורים הצמוד לצינורות המים החמים של כלל הבניין, ריצוף הפנלים בולט יתר על המידה ובניית ממ"ד בניגוד לתקן. בנפרד ובמובחן, נטען כי פיר המעלית וחדר המכונות של המעלית נבנו בסמוך לחדר השינה של התובעים ובכך, נגרמים לתובעים מטרדי רעש קשים, וכן, כי בניית המעלית במיקומה הנוכחי מהווה חריגה מתוכנית הבניין המקורית. התובעים טוענים כי ההסכם הינו חוזה אחיד ובו סעיפים מקפחים אשר מסירים אחריות הנתבעת לליקויים שונים. לגרסת התובעים, פניותיהם לנתבעת העלו חרס, ועל כן, פנו למהנדס א. ארגוב, אשר בחוו"ד מיום 17/1/99, סקר את הליקויים בדירה ואמדם על סכום של 246,528 ₪ כולל מע"מ, ובחוו"ד משלימה מיום 17/8/99 שבה סקר שינויים שחלו בדירה מזמן החוו"ד הקודמת ( החלפת ארון מטבח תחתון ומשטח שיש ), בסכום של 20,218 ₪ להפחתה מהחוו"ד הקודמת ( להלן: " דו"ח ארגוב " ). התובעים טוענים, כי דו"ח ארגוב הועבר לנתבעת תוך דרישה לתיקון הליקויים, ולמעט ניסיונות מועטים שאף הם לא צלחו, לא עשתה דבר. 4. התובעים מייחסים לנתבעת הפרה יסודית של ההסכם והמפרט המזכה אותם בפיצויים הן בשל נזקי ממון והן בשל נזקים שאינם נזקי ממון ע"ס של 295,723 ₪. התובעים מייחסים לנתבעים רשלנות, חוסר זהירות וחוסר מיומנות בבניית הדירה ו/או שימוש בצוות עובדים בלתי מיומן ו/ או בחומרים לקויים וכן, הפרת חובות שבדין. על כך הוסיפו התובעים, כי בדו"ח ארגוב נקבע כי משך הזמן לתיקון הליקויים יימשך כ - 30 יום במהלכם יהיה זה נבצר מהתובעים לשהות בדירתם ועל כן, זכאים הם, לטענתם, לדמי שכירות וסבלות בסכום כולל של 7,200 ₪. התובעים מוסיפים וטוענים כי הם זכאים לפיצוי בגין הסבל ועגמת הנפש שנגרמו להם במעשי ו/או מחדלי הנתבעת בסכום כולל של 42,000 ₪. לצרכי אגרה העמידו התובעים את תביעתם על סך של 300,000 ₪. 5. בכתב ההגנה שהגישה, הכחישה הנתבעת את מרבית טענות התובעים וכפרה בזכותם לתבוע ממנה פיצויים כלשהם. בפתיח טענותיה, ציינה הנתבעת כי העניקה לתובעים שירותי בנייה בלבד וזאת עפ"י ההסכם. ועל כן, ליקויים שמקורם בתכנון אינם באחריותה של הנתבעת, ואלו צריכות להטען כלפיי העמותה. 6. מבקשת הנתבעת לדחות התביעה על הסף בשל הימנעות התובעים מלפנות טרם פנייתם לבית המשפט, להכרעתו של המפקח, כמכריע ביחס לטענות בדבר טיב ואיכות הבנייה , כנקבע בהסכם. 7. הנתבעת טוענת כי, מנועים התובעים מלטעון על קיומם של ליקויים נוספים בדירה שכן, אין חולק, כי ניתן היה לגלותם בבדיקה סבירה בעת עריכת פרטיכל המסירה, וכי אינם נמנים על התיקונים וההשלמות שנדרשו ע"י התובעים במועד מסירת החזקה בדירה. 8. אשר להשלמת הבניין ואיחור במועד מסירת החזקה בדירה טענה הנתבעת כי לפי ההסכם, עיכוב בתשלומים מצד התובעים יגרור איחור בהשלמת הבנייה ו/או עיכוב במסירת החזקה בה. 9. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי ההסכם על נספחיו אינו חוזה אחיד שכן, נוסח ע"י העמותה, שהיא נציגת התובעים, ובנוסף לכך, שונו הוראותיו במהלך המו"מ. 10. לעיצומם של הליקויים, כפרה הנתבעת בממצאי דו"ח ארגוב וטענה כי אם יימצא ליקוי כלשהו המצוי באחריותה, עומדת היא עפ"י דין לבצעם בעצמה, ובשל כך אין התובעים זכאים לתרופה כספית מכל סוג שהוא. 11. הנתבעת ערכה חוו"ד מטעמה ע"י אינג' מרזוק יעקב, אותו הגישה לבית המשפט. עד כאן עיקר טענות בעלי הדין. ב. מומחה מטעם בית המשפט נוכח הפערים הבלתי ניתנים לגישור בין מומחי בעלי הדין, מינה ביה"מ את מר אייל שנהב, מהנדס בניין ושמאי מקרקעין, עפ"י הכשרתו מונה כמומחה מטעם ביה"מ ( להלן: "המומחה" ). ביום 14/8/02, הוצאו מלפניו דו"ח ארגוב וחוו"ד מומחה ההגנה,וביום 25/8/02 ערך החוו"ד. בחוו"ד העמיד המומחה את אמדן הליקויים בדירה בסכום כולל של 10,065 ₪ ( כולל פיקוח הנדסאי ולא כולל מע"מ ). כמו כן, קבע המומחה סכומים המבטאים ירידת ערך של מספר ליקויים: בליטת דלת הממ"ד ( 300 דולר ), אוורור המטבח ( 500 דולר ) ופגמים במדרגות הפנימיות ( 400 דולר ). ג. המחלוקת שירותי בנייה בלבד. דיון בטענות הסף של הנתבעת ( חובת פנייה למפקח ). התייחסות לאומדן הליקויים. פיצוי בגין נזק בלתי ממוני. ד. דיון וממצאים 1. שרותי בנייה בלבד 1.1 הנתבעת טענה בפניי כי אין היא אחראית לליקוי תכנון, ופרט לעובדה כי אין לזקוף לחובתה כל אחריות בעניין זה, אין להשית עליה כל פיצוי לטובת התובעים בקשר לאי התאמות שמקורן בתכנון אדריכלי. לביסוס טענתם זו, נסמכה הנתבעת על סעיפים שונים בהסכם ובהם סע' 2(ג) ( ע"מ 4 להסכם ) בו נכתב: " המועמד מזמין בזה מהקבלן שירותי הבנייה לבניית הדירה וזאת בהתאם לתנאים הכלליים ". בניסיונה להבחין בין שירותי בנייה לבין שירותי אדריכלות, טענה הנתבעת כי התובעים הזמינו מהנתבעת שירותי בנייה בלבד, ולא קיבלה תמורה אלא בגין שירותי הבנייה. 1.2 אין בידי לקבל טענה זו, שכן אמנם כפי שאזכרה הנתבעת, מצויים בהסכם סעיפים רבים המגנים על מעמדה כמספקת שירותי הבנייה ותו לא, אך, ישנם סעיפים נוספים הבאים להפריך טענה זו. לדוגמא סעיף 2 א' של התנאים הכלליים הבא להמשיך את אותו סעיף 2 ג' המוזכר לעיל, ואילו בסעיף זה נאמר: " הקבלן מתחייב לתכנן את הדירה בעצמו ו/או באמצעות קבלני משנה מטעמו ו/או באמצעות חברות הקשורות עימו בהתאם לתוכניות ...." בכך נראה כי טענת הנתבעת המסתמכת על סעיפי ההסכם מתערערת על ידי סעיפים אחרים באותו הסכם ממש. 1.3 בסעיף 7 ב' לנספח ב', חוזרים הצדדים על ההסכמה על פיה: " מוסכם ומוצהר בזה ע"י הקבלן כי העמותה אינה ולא תהיה אחראית לכל ליקוי בדירה או כל פגם, סטייה או כל דבר אחר בדירה...... וכי הרוכש והקבלן משחררים את העמותה מכל אחריות וחובות בעניינים אלה ". ( הגשה של ש.ב.ח ). סבורני כי הנגזר מכך הוא, שכל טענות הנתבעת, לפטור מאחריות לאי התאמות בדירה שמקורן בתכנון, או לפיצוי על כל ליקוי תכנוני, מרוקנות מתוכן שכן, בחתימתה על הסעיף הנ"ל להסכם, לקחה הנתבעת על עצמה במשתמע את האחריות לכל ליקוי או פגם בדירה, הן כזה שבאחריותה והן כזה , שבאחריות העמותה. 1.4 טעם ענייני נוסף לדחיית טענת הנתבעת, נעוץ באופיו הצרכני והקוגנטי של חוק המכר (דירות) , ובהינתן כי מכוח סעיף 8 להסכם הוטלה על הנתבעת החובה: " לתקן את כל הליקויים אשר יתגלו בדירה בתוך 12 חודשים או מועד מאוחר יותר שנקבע בתוך ובמהלך תק' הבדק " - מעלה חבות החופפת לזו המוטלת על מוכר הדירה עפ"י הוראות חוק המכר (דירות), אשר בו לא קיימת הבחנה בין תכנון מזה ובין בנייה מזה. 1.5 בהתאם להוראות סעיף 14 (ה) לחוזה הרכישה, העמותה הייתה מיוצגת ע"י משרד עו"ד וכן, הקבלן היה מיוצג ע"י עו"ד מטעמו. אין חולק שהחוזה נוסח ע"י עו"ד של העמותה והקבלן ולא ע"י התובעים. על כן, יש לפרש ההסכם לטובת הצד שאינו בעל כוח המיקוח והתמרון. (ראו:ע"א 148/77 רוט שאול ואח' נ' ישופה (בנייה)בע"מ,פד"י ל"ג(1)). אני פוסק אפוא, כי לא עלה בידי הנתבעת לבסס טענתה בדבר פטור מאחריות לליקויי תכנון. 2. חובת פנייה למפקח 2.1 בסעיף 2 (י) לנספח א' להסכם, נקבע: "... מוסכם כי בדבר פירושם, מהותם, תכולתם,אופן ביצועם או צורת ביצועם של הדברים הכלולים בתכנית יהיה המפקח הפוסק הבלעדי בין הצדדים והחלטתו תהיה סופית ומחייבת את הצדדים". בסיכומיהם בעמ' 4 סעיף 14, טענה הנתבעת כי, העמותה מינתה מפקח שקיים פיקוח צמוד על הבנייה, ואף כי המפקח בכל עניין הקשור לטיב הבנייה יעניק יתרון לתובעים דווקא ( שהרי המפקח הוא מטעם העמותה ), אך, באף מקום שהוא לא מצוין מיהו אותו המפקח. 2.2 יתר על כן, הנתבעת עצמה נמנעה מלפנות למפקח האמור, והתעלמה ממכתב התובעים שצורף לחוו"ד ארגוב, בו צורפה רשימת ליקויים ארוכה ומפורטת. בנסיבות אלו, מוקשית בעיניי דבקותה של הנתבעת להפנות אצבע מאשימה כלפיי התובעים בטענה שנמנעו מפנייה למפקח. בנוסף לכך, סבורני כי בסעיף 3 להסכם, המפרט את תפקידו של " המפקח המוסכם ", יש משום תניא מקפחת בחוזה אחיד ואין לשעות לה. ( ראו: א. זמיר בחיבורו על חוק המכר (דירות), בעמוד 333). אשר על כן אני דוחה את טענת הסף. 3. אומדן הליקויים כאמור לעיל, אמד המומחה את עלות תיקון הליקויים שסקר בסכום של כ - 10,000 ₪, סכום הרחוק עד מאוד מציפיותיהם של התובעים. לא בכדי תקפו התובעים חוו"ד המומחה הן במהלך חקירתו והן בסיכום טענותיהם, וטענו כי "אין למומחה של בית המשפט כל יתרון על המומחים האחרים" וכי יש להעדיף את חוו"ד ארגוב. 4. העדפת חוו"ד המומחה 4.1 מינויו של מומחה ע"י ביה"מ, נעשה בדרך כלל שעה שהפערים בין חוו"ד שהגישו בעלי הדין, רחוקים עד מאוד זה מזה ואינם ניתנים לגישור, מבחינת התיזה המקצועית המובאת בהם ו/או הממצאים הכספיים או הנורמטיביים הנגזרים מכך. ואף מעבר לכך, שכן, מומחה המתמנה מטעם בית המשפט נעדר מכל זיקה מקצועית ו/או אישית כלפיי מי מבעלי הדין. וחוו"ד, נסמכת, מטבע הדברים, על שני עמודי תווך מרכזיים: עובדות והערכות. חוו"ד מומחה, לא נועדה אלא להציג בפני בית המשפט את העובדות לאשורן, מעבר לגרסאות העובדתיות השונות ולעיתים אף סותרות של הצדדים הניצים. (ראו: ע"א 558/96 חב' שיכון עובדים נ' רוזנטל חנן ואח' , נב(4),563 ). 4.2 התובעת בסיכומיה, מסתמכת על פסיקת בית המשפט העליון בע"א 4218/90 חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ נ' אלכסנדר וכרמן להנר שאומרת: כי כאשר שומרים הצדדים על זכותם להעיד את המומחה מטעמם ולהגיש חוו"ד הצדדים, אזי, אין למומחה מטעם בית המשפט כל יתרון על המומחים האחרים. אך, אין בפסיקה זו כדי לגרוע מתוקפה של ההלכה העקבית לפיה, סביר הוא שבית המשפט יעדיף ויאמץ את ממצאיו של מומחה שמינה, אלא אם כן, מתקיימת סיבה בולטת שלא לעשות כן. ( השוו: ע"א 293/88 חברת ניימן נ' מונטי רבי ( תק - על 90(2)533). יתר על כן, בפרשת רוזנטל הנ"ל, הוסיף בית המשפט וקבע כי חוו"ד מומחה: " נהנית ממעמד מיוחד עד כדי כך שהיא קובעת ומעצבת בדר"כ את מסכת העובדות הרלוונטיות והמסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה ". לאחר שנתתי את דעתי לטענות התובעים והנתבעת, אני פוסק כדלקמן: 5. לענין הממ"ד בחוו"ד, המליץ ארגוב על הריסת קיר בממ"ד, תיקון גובה הריצוף והתקנת דלת ממ"ד חדשה בעלות כוללת של - 11,800 ₪. המומחה דחה המלצה זו בעיקר על יסוד הנימוק שהריסת קיר הבטון של הממ"ד, יגרום לאטימות בלתי מספיקה ואף יגרום לפסילתו של הממ"ד ע"י פיקוד העורף, וכן, קובע שגובה המדרגה בריצוף הינו תקין ( עמ' 2,3 לפרוטוקול ). בנסיבות אלו, איני רואה עילה להעדפת ההמלצה בדו"ח ארגוב. עם זאת סבורני, כי האפשרות הנוספת שסיפק המומחה בעדותו; פירוק דלת הממ"ד והחסנתה לעת חירום אינה אפקטיבית יתר על המידה,וכי המומחה קפץ ידו בקביעת אומדן ירידת הערך המתייחס לרוחב המסדרון. עמדת המומחה לפיה ניתן היה לגלות ליקוי זה עוד בשלב התכנוני של הבניין ולא נעשה דבר בנדון, אין בה, כמפורט לעיל, כדי לסייע לנתבעת. על כן, אני רואה להתערב בסכום האומדן שקבע המומחה ופוסק כי ירידת הערך בגין פריט זה תעמוד על סך של 2,800 ₪ במקום 300 דולר שנקבע ע"י המומחה. 6. אשר לאוורור מטבח, אמבטיה ושירותים המומחה אישר את הקביעה בדו"ח ארגוב לפיה המטבח נבנה ללא אוורור חיצוני, כנדרש עפ"י התקנות. אשר לחדרי השירותים והאמבטיה קובע המומחה כי ניתן בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, לאוורר חדר האמבטיה ושירותים הנמצאים בצמוד לחדרי שירות באמצעות תריס בלבד ועל כן, לא נקבע ליקוי בפריט זה. אשר לאוורור המטבח, מקובלת עליי טענת התובעים, המבקשים לפתור הבעיה ולא להנציחה, במיוחד לאור חוו"ד המומחה שהסביר כי וונטה אינה הפיתרון המתאים ( סעיף 7.2.1 לחוו"ד ). יש לחתור לתיקון הליקוי במקום להנציחו תוך קביעת אומדן ירידת ערך. אמנם בדו"ח ארגוב הועלה פיתרון בדרך הקמת מערכת אוורור, אך, פתרון זה הינו מעבר לנדרש שכן, לא נמצא ליקוי באוורור חדרי האמבטיה והשירותים, וכן, הסכום הנקבע די בו כדי "לקנות" מעל ומעבר לליקוי הנדון. אך, יחד עם זאת, סכום ירידת הערך שקבע המומחה בסך 500 דולר, אינו מגלם בחובו לגמרי, לטעמי, את המחסור בפיתרון הבעיה ועל כן, אני פוסק כי ירידת הערך בגין פריט זה תעמוד על סך של 3,000 ₪ במקום 500 דולר שנקבע ע"י המומחה. 7. ארונות מטבח במסגרת חוו"ד משלימה מטעמם, שצורפה לכתב התביעה, עמדו התובעים על תיקון שבוצע בדירה בפריט זה. אך, מעבר לאזכור זה לא נטען על ידם דבר. התובעים לא נחקרו אודות סכום הוצאה זה. אשר על כן, לא אוכל ליתן משקל כלשהו לאזכור פריט נזק זה בחוו"ד בלבד ואין בידי לקבל טענת התובעים בפריט זה. 8. מרפסת גג בדו"ח ארגוב נאמר כי חסר "נדבך ראש" על גבי המעקה של המרפסת. המעקה גמור בטיח, סדוק כולו ומחדיר מים. המומחה קבע כי הדירה בנויה בשיטה מתועשת. קירות החוץ והמעקות עשויים בטון מצופף ומרוטט היטב וכי פני הבטון בתנאים אלו, אטום למים ואין חובה לבצע אדנים כנדבכי ראש. בהעדר ממצאים על קיום רטיבות בדירה לא שוכנעתי כי יש צורך בתיקונים בעלות של אלפי שקלים ( עפ"י דו"ח ארגוב ), ויש להסתפק בסכומים שקבע המומחה שכן, התיקונים הנדרשים הינם קוסמטיים בלבד. אני דוחה אפוא את השגות התובעים בפריט זה. 9. ליקוי ריצוף מהנדס ארגוב, חיווה דעתו כי הריצוף בדירה הותקן תוך סטיות רבות מן האופקי הימנה, כי קיימים הפרשי גובה בין אריח לאריח מעל המותר, וכי אלו רבים ומפוזרים, ועל מנת שלא לפגוע בנוי ובחן הדירה יש לבצע החלפת מלוא משטחי הריצוף בדירה בסכום של 20,000 ₪. המומחה לעומת זאת, פירט את הריכוזים בהם קיימים פגמים בשטח הריצוף( פסקה 7.5.1 לחוו"ד ), וחיווה דעתו כי ניתן לפרק את הריצוף ולהשתמש באריחים שלא נשברו בשימוש חוזר, בעלות כוללת של 3,800 ₪ שפורטו בעדותו ( ע"מ 4 לפרוטוקול ). במהלך עדותו, נדרש המומחה לאפשרות כי הפתרון המוצע על ידו יגרום לחוסר אחידות בגווני הריצוף ( פסיפס, עמ' 3 לפרוטוקול ). המומחה בדומה לעמדתו בת.א 199829/02 מציין ודוחה הסתברות זו בעיקר לאור העובדה כי אין מדובר בדירה שכולה מרוצפת בריצוף אחיד. לא ראיתי אפוא להתערב גם באומדן זה. 10. מדרגות פנימיות בחוו"ד, עמד המומחה על ליקויים שמצא במבנה המדרגות ; הדברים אמורים בגובה רום המדרגות, הגבוה בס"מ מהנדרש, עומק שלח המדרגה קצר בחצי ס"מ. ואכן, טען המומחה כי אורך שלחי המדרגות איננו עומד בדרישת התקנה. אך, היחס שבין רום ושלח המדרגות, תקין. בעדותו, הבהיר המומחה כי לא מדובר בליקוי בטיחותי (מפנה לתשובת עדותו בת.א 199829/02 ), וכי מדובר בהבדל קטן ( של עד 1 ס"מ ) בין הוראות התקנה לבין המצוי בפועל בדירה.המומחה הוסיף וציין בחוו"ד כי אין הליקויים משמעותיים, ואינם מצדיקים הריסת גרם המדרגות כפי שמוצא בדו"ח ארגוב. נחה דעתי, כי האומדן שקבע המומחה לירידת ערך בסכום של 400 דולר אינה מקפחת את התובעים במידה המחייבת התערבות. 11. רעש המעלית התובעים טענו, כי חדר השינה בדירתם, הממוקם בקומה האחרונה של הבניין, צמוד לפיר המעלית וחדר המכונות של המעלית. התובעים הלינו על רעש מתמיד מחדר המדרגות ( סע' 8 לתצהיר ). הנתבעת טענה כי בסמוך למסירת הבניין ערך ראש ענף מעליות במכון התקנים, מר עמי קוריצקי, מטעמם, בדיקה ובה נקבע כי המעלית הותקנה בצורה תקינה, ולא הושמע כל רעש חריג מהמקובל. עוד מוסיפה הנתבעת, כי בעקבות חוו"ד מומחה לאקוסטיקה, מר עמוס יפה, מטעם התובעים , פעלה הנתבעת בחודש ינואר 2003 להתאמת רחשי המעלית לתקן החדש ( משנת 1998 ), מבלי שהייתה מחויבת לכך עפ"י דין. מר ליכטנשטיין, ציין בעדותו כי הייתה החלטה פנימית בחברה לעדכן המעלית לתקן החדש, נעשה על בסיס התנדבותי בלבד, והוסיף כי תיקונים אלו בוצעו ב - 8 מתוך 10 בניינים במתחם ( עמ' 7 שורות 25 - 23 לפרוטוקול ). בעיון בחוו"ד של מר עמוס יפה, מיום 6/11/02 , אכן, מצאתי למצער כי אומתו טענות התובעים ואכן, נמצאו רעשים החורגים מהמותר. מר יפה ציין כי " נמצאו חריגות בעיקר ב"זינוק" וב"עצירה" של המעלית, וכי הרעש נשמע חזק ומפריע בעיקר בשעות הלילה". עם זאת, התובע בחקירתו הנגדית הודה כי בעקבות התיקון של הנתבעת במעלית, הרעש הוקטן ( עמ' 14 לפרוטוקול ). הפולמוס שבין בעלי הדין, בשאלה האם יש להחיל בבחינת מפלסי הרעש את התיקון ששרר בחודש פברואר 1998 (התקן החדש) כגרסת התובעים, או את התקן ששרר בעת הוצאת היתר הבנייה ( כגרסת הנתבעת ) - הינו עקר ובלתי רלוונטי. חשובה קביעתו של מומחה לדבר, ולפיה מפלסי הרעש של המעלית גורמים למטרד ובעיקר בשעות הלילה. התובעים שהו בדירה זמן ממושך במצב הרעש הנתון עד שפעלה הנתבעת לתיקון המצב. בהעדר נתונים של בדיקה חוזרת מהתקופה שלאחר התיקון, לא ניתן לקבוע ממצא לגביי רמת הרעש כיום. אך, בשל מפגעי הרעש שנגרמו לתובעים במהלך השנים הקודמות לתיקון, אני מחייב את הנתבעת לשלם להם פיצוי בסך של 3,500 ₪. 12. עגמת נפש התובעים טענו בכתב תביעתם לפסיקת סך של 42,000 ₪ בגין סבל ועגמת נפש. הגעתי למסקנה, כי מדובר בסכום חריג ובלתי מבוסס. גם העובדה לפיה הליקויים שנסקרו בדירה הינם מינוריים בכמותם ובעלות תיקונם מקטינה בהחלת מבחן הצפיות, את סכום הנזק הבלתי ממוני שניתן להביאו בחשבון. עם זאת, נחה דעתי כי הטרדה הכרוכה בביצוע התיקונים ובכלל זה תופעות רעש, לכלוך, הגבלת פרטיות וכו', הינם בגדר נזק בלתי ממוני שניתן היה לצפותו בשל הצורך לתקן את הליקויים שנסקרו. אשר על כן, אני פוסק לתובעים בגין פריט זה סך של 3,000 ₪. 13. סוף דבר 13.1 אני מקבל את התביעה בחלקה בלבד, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: סכום אומדן הליקויים שנקבע ע"י המומחה 10,065 ₪ מע"מ 1,711 ₪ ירידת ערך מסדרון (כולל דלת ממ"ד) 2,800 ₪ ירידת ערך בגין אוורור במטבח 3,000 ₪ ירידת ערך מדרגות 1,868 ₪ נזק בלתי ממוני (כולל מטרד רעש המעלית) 6,500 ₪ 25,944 ₪ 13.2 על הסכום הפסוק לעיל יוספו ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. 13.3 אשר להוצאות; תביעת התובעים הסתברה להיות מנופחת ומוגזמת, עובדה המחייבת תגובה הולמת בסוגיית ההוצאות, בנסיבות אלו אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ בלבד ושכ"ט עו"ד בסכום של 2,000 ₪. הודעה זכות הערעור. חוזה שירותהפרת חוזהחוזהבניהשירותי בניה