קראו דוגמא מהפסיקה בנושא גובה הקנס על העסקת עובד זר: 1. הנאשם הורשע באחריות נושא משרה לעבירות של העסקת 7 עובדים זרים ללא היתר כדין, שבוצעו על ידי חברת יורם אלה חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן - הנאשמת), עבירה על הוראות סעיף 5 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א - 1991. 2. הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בהעסקת 7 עובדים זרים שלא כדין, בהתאם להסדר טיעון מיום 20/5/12. הנאשמת חויבה בתשלום קנס בסך של 70,000 ₪ ובהפקדת התחייבות להימנע מביצוע עבירה. 3. בהתאם להסכמת הצדדים הוגשו טיעונים בכתב לעניין העונש. 4. טיעוני ב"כ המאשימה: א. לחובת הנאשמת עבירות קודמות על הוראות חוק עובדים זרים. עקב ריבוי העבירות הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום יזום, מבלי שהוטל עליה קנס מנהלי. ב. הנאשמת , המצויה בהליכי פירוק, הודתה בביצוע העבירות המיוחסות לה בכתב האישום במסגרת הסדר הטיעון, ודינה נגזר. ג. הנאשמים ביצעו את העבירות במסגרת משלח ידם מתוך מניע כלכלי. ד. מדובר בעבירה חמורה המחייבת ענישה מרתיעה. ענישה מחמירה תתרום בנסיבות העניין להרתעת הנאשם עצמו וכן להרתעת נאשמים אחרים בעתיד. ה. מתחם הענישה הראוי לפי חוק עובדים זרים, צריך להיות קרוב לרף הגבוה של הענישה. ו. המאשימה מבקשת להשית על הנאשם את הקנס המירבי שנקבע שנקבע בחוק לעבירה בה הורשע, בגין כל אחד מהעובדים הזרים שהועסקו על ידי הנאשמת 1 שלא כדין. כן מבקשת המאשימה לחייב את הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות נשוא כתב האישום במשך 3 שנים, עד לגובה הקנס המקסימלי. 5. טיעוני ב"כ הנאשם: א. הנאשם חווה קריסה כלכלית וירד מנכסיו. נפילתו הכלכלית השפיע גם על מצבו המשפחתי של הנאשם, והוא התגרש מרעייתו. ב. לנאשם הוצא צו כינוס נכסים והוא הוכרז כפושט רגל בבית המשפט המחוזי בירושלים. ג. בעקבות קריסתו הכלכלית והחובות הרבים אליהם נקלע, הידרדר מצבו הבריאותי של הנאשם. הנאשם אינו מסוגל לעבוד והוא טופל, בין היתר, במרכז לבריאות הנפש עקב בעיות דיכאון ומחשבות אובדניות. ד. בניגוד לטענת המאשימה - הנאשם לא "התעשר" כתוצאה מהעסקת העובדים הזרים והוא מצוי בהליכי פשיטת רגל. גם החברה שניהל, הנאשמת 1, נמצאת בהליכי פירוק. ה. הנאשם לא עוסק כיום בתחום הבניה ואינו מעסיק עובדים, ומתפרנס בקושי מעבודה כשליח שכיר. תכלית ההרתעה אינה רלוונטית בעניינו. ו. הטלת קנס כספי כבד, כפי שמבקשת המאשימה תחסום את דרכו לחזור לחיים שגרתיים ולהתאושש מהמשבר הכלכלי אליו נקלע. בנוסף, קנס כזה יכביד על תיק פשיטת הרגל שמתנהל בעניינו של הנאשם ויביא לכך שהנאשם לא יוכל לסגור את התיק ולשלם את חובותיו. ז. מדובר בעבירות משנת 2005, אשר כתב אישום בעניינן הוגש רק בשנת 2008. במשך שנים רבות מתנהל כנגד הנאשם הליך משפטי שהסתבך, במהלכו ניסה הנאשם להוכיח את חפותו. ח. ב"כ הנאשם מבקש שלא להטיל על הנאשם קנס כלשהו ולהסתפק במתן התחייבות כספית שלא לעבור עבירה מעבירות נשוא כתב האישום. 6. מדיניות הענישה הראויה היא זו שתקדם את הגשמת תכלית החוק בכללותה תוך התייחסות לנסיבות המקרה הספציפי. תכלית החוק בענייננו היא להבטיח תנאים ראויים לעובדים הזרים מחד, ולשמור על אינטרס המדינה במניעת כניסתם של גורמים השוהים בה בניגוד לדין, המביאים לעליה ברמת האבטלה והפחתה ברמת השכר מאידך. 7. עבירת העסקת עובדים זרים שלא כדין, בגינה הורשע הנאשם באחריות נושא משרה, היא עבירה חמורה, המחייבת ענישה מרתיעה. לעניין זה נפסק: "העבירה של העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית, לפיכך אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר, מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים" ע"ע (ארצי) 27/07 מדינת ישראל נ' טסה יבוא ושיווק עץ בע"מ, ניתן ביום (17/7/08). 8. כפי שהובהר, לחברה הנאשמת, שהיתה בבעלותו של הנאשם, עבירות קודמות על חוק עובדים זרים, מה שהביא להגשת כתב אישום יזום כנגד הנאשמת. מכאן כי לא מדובר במעידה ראשונה של הנאשם. 9. העובדים הזרים הועסקו במסגרת עסקה של הנאשמת כאשר על פי סעיף 2(א)(2) לחוק נקבע קנס מוגדל בגין העסקה מסוג זה. בנוסף יש ליתן את הדעת למספר העובדים הזרים שהועסקו על ידי הנאשמת על פי כתב האישום, כאשר העסקת כל אחד מהם מהווה עבירה בפני עצמה. 10. את התארכות ההליך המשפטי יש לשקול דווקא לחובת הנאשם, אשר בחר להמשיך ולנהל את ההליך בעניינו שעה שהחברה הנאשמת, אותה ניהל, הודתה בביצוע העבירות במסגרת עסקת טיעון. 11. כמו כן, מטיעוני הנאשם לעונש עולה כי הנאשם אינו מקבל אחריות על העבירה בה הורשע, אינו מפנים את חומרתה וממשיך לטעון כי במשך תקופה ארוכה מנסה הוא "להוכיח את חפותו ולהוציא את האמת לאור". 12. במסגרת השיקולים לקולא יש לשקול את מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, אשר, על פי המסמכים שהציג, מצוי בהליכי פשיטת רגל. כמו כן יש להתחשב במצבו הרפואי של הנאשם בהתאם לתיעוד שהוצג ולפיו הנאשם סובל מפגיעה נפשית ואינו עובד עקב כך. מאחר והתובע אינו עובד עוד בתחום הבניה ולא משמש כנושא משרה בחברה - הרי שמידת ההרתעה האישית כתוצאה מהענישה שתוטל עליו, פוחתת בנסיבות העניין. נכון להיום הנאשם אינו מעסיק עובדים בעצמו או באמצעות חברה. 13. על פי הודעת המאשימה, במסגרת הטיעונים לעונש, הקנס המקסימלי עומד על 29,200 לכל עבירה. 14. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטים, בשים לב לתכלית החוק, לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולאיזון הראוי שיש לערוך בין חומרת העבירה ואי נטילת אחריות על ידי הנאשם, מחד, לבין מצבו הכלכלי, הבריאותי והמשפחתי של הנאשם מאידך, הגעתי למסקנה כי העונש הראוי שיש לגזור על הנאשם בנסיבות העניין הוא קנס בשיעור עשרים אחוז מהקנס המקסימלי, סך 5,840 ש"ח לכל עבירה. 15. סוף דבר, אני גוזרת על הנאשם קנס בסך 40,880 ש"ח אשר ישולם ב- 40 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון תוך 30 יום מהיום. 16. כמו כן יחתום הנאשם על התחייבות על פי סעיף 72 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, לא לעבור עבירה מסוג העבירות בגינן הורשע בהליך זה, תוך תקופה של 3 שנים מהיום. ההתחייבות תהיה עד לגובה הקנס המקסימלי הקבוע בחוק לגבי כל עבירה. העסקת עובדים זריםקנסעובדים זרים