קראו דוגמא מהפסיקה בנושא בקשה לשינוי עילת תביעה: זוהי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה שהוגש על ידיו בתיק זה, על ידי שינוי עילת התביעה ומחיקת הנתבע 2 מכתב התביעה. עסקינן בענייננו בתביעה שהגיש התובע לבית דין הזה כנגד הנתבעים 1 ו-2, לפי חוק איסור לשון הרע התשכ"ה - 1965 (להלן- החוק), ובמסגרתה עתר לסעדים שונים כלפי הנתבעים, הנובעים מהפרת החוק. ביום 1/8/12 נדחתה התביעה על הסף מן הטעם שהמדובר בפרסום כהגדרתו בסעיף 13(9) לחוק, לגביו נקבע כי לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי. התובע הגיש ערעור לבית הדין הארצי על פסק הדין, ובפסק דינו מיום 17/6/13 קבע בית הדין הארצי, כדלקמן: "1. בהמלצת בית הדין, ובהסכמת הצדדים, הערעור בגין התביעה על פי חוק איסור לשון הרע יידחה. 2. התיק מוחזר לבית הדין האזורי כדי לדון לגופו של עניין בשאר העילות המפורטות בכתב התביעה, שאינן על פי חוק איסור לשון הרע. האמור בפסק דין זה אינו מונע בעד המערער להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה". 4. בהמשך לכך, הגיש התובע את בקשתו שבנדון, אליה צורף נוסח של טיוטת כתב תביעה מתוקן. במסגרת בקשתו טען התובע כי בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, הוא מבקש לתקן את כתב התביעה כך, שעילת התביעה על פי חוק איסור לשון הרע תמחק, ושעילות התביעה הנוספות: הפרת חוזה, הפרת חובת השימוע והפרת חובת תום הלב ופגיעה בזכויות היסוד מכוח חוקי היסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו, יפורטו ביתר הרחבה. כן ביקש התובע, במסגרת תיקון כתב התביעה, למחוק את הנתבע 2 מהתובענה, בהיותו אורגן של הנתבעת 1. לבקשה צורפה טיוטת כתב תביעה, אשר התבססה על אותה תשתית עובדתית עליה נסמך התובע במסגרת תביעתו המקורית, בצירוף נסיבה שהתבררה לו לטענתו במסגרת ניהול התביעה, ולפיה פרוטוקול השימוע הנחזה להיות פרוטוקול שימוע מיום 25/5/06 הינו למעשה מסמך שהוכן במהלך המשפט, לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, בניסיון לטענתו, "להמציא" ראיות לביסוס טענות ההגנה. 5. לציין, כי מכתב התביעה המתוקן נמחק סעיף 15 לכתב התביעה המקורי, ותוקן סעיף 21 לכתב התביעה המקורי, אשר במקור ייחס לנתבעת "התרשלות" כמעבידו של התובע, בכך שלא מנעה את פרסום המכתב נשוא התביעה. בסעיף 21 "המתוקן" הומרה עילת ההתרשלות הנזיקית בעילה של הפרת חובות חוזיות מצד הנתבעת, ונטען כי מעשיה ומחדליה של הנתבעת כמפורט בטיוטת כתב התביעה, מהווים הפרה של תניות מפורשות ו/או משתמעות בהסכם ההעסקה שבין הצדדים, הממשיכות לעמוד בתוקפן גם לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים ולפיהן ובין היתר התחייבה הנתבעת כלפי התובע: לנהוג בתום לב במהלך קיום יחסי העבודה ולאחר סיומם; להמנע מלפגוע בתובע באמצעות פרסום מידע כוזב ביחס אליו; לוודא כי כל פרסום שלילי ובמיוחד ייחוס ביצוע מעשים חמורים וכל שכן בעלי אופי או גוון פלילי או אלים, יתבסס אך ורק על מידע מהימן, שנבדק על ידי הנתבעת באופן ראוי ולאחר שניתנה לתובע הזדמנות ראויה ונאותה להתגונן מפני ההאשמות ו/או המעשים המיוחסים לו ותוך התייחסות מפורשת לתגובתו; החובה להמציא חוות דעת או התייחסות למעשים ו/או לתפקוד התובע, תוך התייחסות לחוות דעת ו/או הערכות קודמות ו/או קיימות ביחס לתובע וככל שקיים פער ו/או שוני להסביר ולהתייחס לפער ו/או שוני זה. כך בכלל וכך בפרט לנוכח הטענה כי מנהל בית הספר מלא שאלון תפקוד ו/או הערכה המתייחס לתובע בסמוך לסיום העסקתו; החובה לנהל הליכי שימוע אמיתיים בנפש חפצה ובתום לב, החובה לתעד הליכים אלה באופן התואם את המציאות ובזמן אמיתי והחובה להעביר לידי התובע ואף זאת בזמן אמיתי העתק מפרוטוקול השימוע; החובה למנוע מעשי זיוף ו/או יצירת פרוטוקולים בדיעבד, ובמיוחד החובה למנוע מעשים שכאלה תוך יצירת מצגים כאילו מדובר בפרוטוקולים אותנטיים. מוסיף התובע וטוען בסעיף 22 לטיוטת כתב התביעה כי עקרונות יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד; כבוד האדם וחירותו, מטילים על הנתבעת חובה מפורשת ו/או מכללא, לנהוג בתובע בתום לב, בהגינות וביושר, גם לאחר סיום יחסי העבודה, וכן מטילים עליה חובה, גם לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, שלא לפגוע בשמו הטוב של העובד, אלא על פי עילה מוצדקת, על יסוד עובדות מוצקות ולאחר קיום הליך בירור הוגן. לטענת התובע הנתבעת הפרה חובות אלו וכתוצאה מכך, לטענתו, מאז פורסם מכתב ההשמצה נשוא התביעה המקורית, הוא אינו מצליח למצוא מקום עבודה כיועץ חינוכי והפסדי השכר שנגרמו לו עקב כך אינם נופלים מסך של 150,000 ₪ לעבר ועוד יתווספו להם, כל עוד מכתב ההשמצה תלוי ועומד כנגדו, נזקים כבדים גם בעתיד; כמו כן כתוצאה מהפרסום השקרי נגרמה לו עוגמת נפש רבה, שגרמה לו ללחץ נפשי כבד ואף גרמה להתדרדרות במצבו הבריאותי עד כדי הכרתו כנכה בשיעור של 100%. עוד מציין התובע כי לצרכי אגרה הוא מעמיד את הפיצוי על הסך של 250,000 ₪. 6. הבקשה הועברה לתגובת הנתבעים. מטעם הנתבע 1 (להלן- הנתבע) לא הוגשה תגובה, ואילו מטעם הנתבעת 2 (להלן- הנתבעת) הוגשה תגובה, בה התנגדה הנתבעת התנגדה למבוקש. לטענתה, ה"עילות האחרות המפורטות בכתב התביעה", הינן העילות אשר מפורטות בסעיפים 20-12 לכתב התביעה המקורי, ומאליו ברור כי מדובר בעילות כוללניות ומעורפלות וכלל לא ברור אילו סעדים מבקש התובע, כי יינתנו לו בגינן; לטענתה עוד, בסעיפים 20-22 לכתב התביעה המתוקן פירט התובע שלל עילות חדשות שלא בא זכרן בכתב התביעה המקורי ועל כן הנתבעת מתנגדת לתיקון המבוקש אשר מהווה ניסיון לבצע מקצה שיפורים חסר תקדים בהליך אותו מנהל התובע; כן מתנגדת הנתבעת למחיקתו של הנתבע 2 וזאת בשל מעורבותו הבלתי ניתנת לניתוק מן ההתרחשויות בתיק דנן; מכל מקום, מציינת הנתבעת כי בינתיים חדל הנתבע 2 לעבוד אצלה. אי לכך עותרת הנתבעת לדחיית הבקשה לתיקון כתב תביעה ולחילופין וככל שבית הדין ייעתר לבקשה, מבוקש לחייב את התובע בהוצאות התיקון. 7. לאחר שעיינתי בנימוקי הצדדים ובפסק דינו של בית הדין הארצי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, ואבאר טעמי להלן. 8. אקדים ואומר כי אין בידי לקבל את התנגדות הנתבעת למחיקת הנתבע 2 מכתב התביעה. לעניין זה, לא רק שהנתבעת איננה יכולה לכפות על התובע לתבוע את מי שאינו מעוניין לתובעו, אלא ובעיקר שמעת שהומרה עילת התביעה לעילת תביעה חוזית המכוונת כלפי הנתבעת כמעביד, אין עוד כל עילה אישית כלפי הנתבע 2, ובצדק ביקש התובע למוחקו מטיוטת כתב התביעה המתוקן. אף אין בידי לקבל את טענות הנתבעת בדבר "מקצה שיפורים חסר תקדים", התובע הותיר את התשתית העובדתית נשוא כתב התביעה המקורי, על כנה, תוך ש"תירגם" את עילת התביעה לעילה חוזית ברוח פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. יתרה מכך, טענות התובע לעניין פרוטוקול השימוע שנוספו לטיוטת כתב התביעה המתוקן, הן אך בגדר "עובדות" שהתבררו בינתיים, ולא עילת תביעה חדשה. מכל מקום, אין בידי לקבל את סברת הנתבעת לפיה עילות כתב התביעה כאמור בטיוטת כתב התביעה המתוקן הן "כוללניות ומעורפלות". ההיפך הוא הנכון, עילות התביעה מפורטות ביותר. 9. עד כאן, אין בידי לקבל את התנגדות הנתבעת לתיקון כתב התביעה. עם זאת, מצאתי כי טיוטת כתב התביעה המתוקן, כוללת טענות ונימוקים שאין בהם צורך. וכך, סעיפים 19 ו-20 רישא לטיוטת כתב התביעה המתוקן, הם סעיפים שעסקו ב"עילות לשון הרע" ואין בהם עוד צורך משנדחתה התביעה בגין עילה זו, מה גם שעל תוכנם עמד התובע ממילא בסעיפים 12 ו- 24 לטיוטת כתב התביעה המתוקן, ועל כן אני מורה על מחיקתם של סעיפים 19 ו-20 רישא עד וכלל המילים "התכונות שיוחסו לו" מטיוטת כתב התביעה המתוקן. הוא הדין באשר לסעיף 21.2, המתייחס לעוולת לשון הרע, ועל כן אני מורה על מחיקתו של סעיף 21.2 מטיוטת כתב התביעה המתוקן. באשר לסעיף 21.4 לטיוטת כתב התביעה המתוקן, לא מצאתי כל יסוד לחובה נטענת זו ובכל מקרה לחובה בהתאם לנוסח המופיע בסעיף זה. ועל כן אני מורה על מחיקתו של סעיף 21.4 מטיוטת כתב התביעה המתוקן. ובאשר לסעיפי הסעד הנתבעים, הרי שהתובע לא דק פורתא מהו שיעור הנזק הלא ממוני בגין עוגמת נפש שנגרם לו לטענתו, כאמור בסעיף 24.2 ואולם בהינתן כי סכום התביעה הכולל הועמד על 250,000 ₪ והנזק הממוני הנקוב בסעיף 24.1 הועמד על 150,000 ₪ - הרי שבהעדר פירוט כנדרש, מובהר בזאת כי סכום התביעה בגין הנזק הממוני הנקוב בסעיף 24.1 לטיוטת כתב התביעה המתוקן הוא 150,000 ₪ וסכום התביעה בגין הנזק הלא ממוני הנקוב בסעיף 24.2 לטיוטת כתב התביעה המתוקן הוא 100,000 ₪. 10. סיכומם של דברים. אשר על כן ולאור כל המבואר אני נעתרת לבקשה בכפוף לאמור בסעיף 9 לעיל. אי לכך, ובכפוף לשינויים כאמור בסעיף 9 לעיל, טיוטת כתב התביעה המתוקן תחשב ככתב תביעה מתוקן בתיק זה. הנתבעת תגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, עם העתק במישרין לב"כ התובע. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין הסופי בתיק. המזכירות תמחק את הנתבע 2 מרישומי בית הדין, ותעביר את התיק למנ"ת לצורך מעקב וקביעת המשך הליכים בפני מותב אחר. שינוי / הוספת עילה