קראו דוגמא מהפסיקה בנושא בקשה להצטרף כידיד בית משפט: 1. לפני בקשת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט". 2. נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה הוקמה בהתאם לסעיף 18א לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן:"חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה") ובבקשתה שבפני מבקשת היא להצטרף להליך, בהיותה גוף ממשלתי וציבורי, בעל התמחות ועניין בשאלות הנוגעות לשוויון הזדמנויות בעבודה. לטענתה, הסוגיות המשפטיות העולות בתיק זה הינן בעלות משמעות משפטית וחברתית חשובה בכל הנוגע לזכויות השוויון ולכבוד האדם והידע שבתחום מומחיותה עשוי לסייע להכרעה בתיק זה באופן יעיל ושלם. 3. התובעת הגישה הסכמתה לבקשה כשלטענתה, בתיק זה נדונות שאלות החורגות מעניינה הפרטי ושהינן בעלות השפעה נרחבת על שוק העבודה. 4. הנתבעת 2 התנגדה לבקשה בעיקר מהטעם שהבקשה הוגשה לאחר שלב הסיכומים. כן טענה הנתבעת 2, כי בעבר במסגרת הליך של בר"ע שהוגש לבית הדין הארצי על החלטת ביניים בעניין גילוי מסמכים ומענה על שאלון, הגישה התובעת בקשה לצרף את נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להליך אולם זנחה בקשתה וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה. בנוסף טענה, כי קיים פגם בכך שלבקשה שהגישה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כבר צירפה היא את עמדתה בפועל, מה גם שמנייר העמדה עולה כי עיוותה את העובדות. 5. שאלת קיומו של מוסד ה - Amicus Curiae במשפט הישראלי נדונה בהרחבה במ"ח 7929/96 קוזלי - מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 554 שבו קבע כב' הנשיא בדימוס ברק כי: "המוסד "ידיד בית-המשפט" מוכר בשיטות משפט שונות זה מאות בשנים... עיקרו הוא סיוע לבית-המשפט בסוגיה כלשהי, על-ידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון. במקור היה מוסד זה כלי להצגת עמדה ניטרלית בלבד בהליכים, תוך סיוע אובייקטיבי לבית-המשפט. אך בהמשך התפתח המוסד "ידיד בית-המשפט" כצד להליך, שאינו דווקא ניטרלי ואובייקטיבי, אלא שהוא מייצג - מתוקף תפקידו או עיסוקו - אינטרס או מומחיות שמן הראוי שיישמעו בפני בית-המשפט בסכסוך ספציפי. כך, באותם המקרים שבהם קיים גורם שלישי - שאינו מעורב בסכסוך עצמו - ניתן יהיה לצרפו כ"ידיד בית-המשפט", אם יהא בנוכחותו בהליך כדי לתרום לגיבושה של ההלכה בעניין מסוים, זאת על יסוד הצגת מלוא העמדות הרלוונטיות בעניין הנדון ותוך מתן ייצוג ופתחון פה ודעת לגופים מייצגים ומקצועיים... מוסד ה-Amicus Curiae, ככזה, אינו מוכר בחוק החרות הישראלי...בה בעת, ניתן למצוא בחקיקה שורה של מוסדות וגופים שניתן להם מעמד מיוחד כצד להליך, גם בהליכים שבהם אין הם מעורבים ישירות. .... מעמד דומה ניתן לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו, זאת מכוח סעיף 13 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988. האם הוראות חוק אלו - והגופים המנויים בהן - מהוות רשימה סגורה של "ידידי בית-המשפט" ושל ההליכים שבהם יכולים הם להופיע? תשובתי לשאלה זו הינה בשלילה. אכן, בצד הכלל העקרוני שלפיו בפני בית-המשפט מצויים בעלי-הדין הנוגעים בסכסוך הספציפי ..., מצווה בית-המשפט הדן בסכסוך ליתן דעתו - במקרים המתאימים לכך - גם להיבטים כוללניים יותר של הסכסוך שבפניו. מטעם זה, מוסמך לעתים בית-המשפט לצרף צדדים להליך עצמו מיוזמתו שלו, כדי להכריע בסכסוך באופן יעיל ושלם (ראו תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). כן הורחבה על-ידי בית-משפט זה זכות העמידה תוך יצירת המעמד של "העותר הציבורי"...כך, מקום בו ישנו גוף ציבורי - שאמנם אינו צד ישיר להליך - אך יש לו אינטרס רחב בפתרון ההליך והיכרות עם המאטריה הנדונה, הרי שיינתן לאותו הגוף להשמיע עמדתו בנדון בצד העותר, שלו יש נגיעה אישית או ישירה לעניין (ראו בג"ץ 5073/91 תאטראות ישראל בע"מ נ' עיריית נתניה והשוו בג"ץ 5973/92 האגודה לזכויות האזרח נ' שר הביטחון, בעמ' 273-274) בכך יינתן ביטוי לאותם הגורמים המייצגים והמומחים, שיש להם עניין בנושא הדיון ויש בידיהם, בה בעת, לסייע לבית-המשפט בגיבוש עמדה והלכה המשקפות נאמנה את מגוון המצבים והבעיות שבסוגיה שבפניו "(ראו בג"ץ 744/97 גוזלן נ' השופט א' אמינוף - בית-המשפט המחוזי נצרת)." 6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים, אני סבורה כי יש מקום לצרף את המבקשת - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה - כ"ידיד בית המשפט" בתיק זה. לטעמי, למבקשת יש ידע ומומחיות בתחום מהותי העולה בתיק זה שעניינו השאלה האם הופלתה התובעת בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. 7. צירוף המבקשת כידיד בית המשפט אף עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 13 ו -18 ח לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה הקובע כי: "תפקידה של הנציבות הוא לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ואת מימושן, ולשם כך תפעל הנציבות, בין השאר, בכל אחת מהדרכים האלה (בחוק זה - תחומי פעולתה של הנציבות): (1)... (5) התערבות, ברשות בית המשפט, בהליכים משפטיים" 8. איני סבורה כי העובדה שבקשת המבקשת הוגשה לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים בתיק - יש בה כדי לדחות את הבקשה לצרפה כידיד בית המשפט. מאחר שעמדת המבקשת כבר צורפה לבקשתה להצטרף להליך, אזי אין בה כדי לעכב את כתיבת פסק הדין. כך למשל בע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (מיום 16.10.2006) התקבלו בשלב הערעור בבית המשפט העליון, בקשות שהגישו מוקד הסיוע לעובדים זרים והקליניקה למאבק בסחר בנשים, להצטרף להליך במעמד של ידיד בית המשפט (ראו החלטת כב' הרשם יגאל מרזל מיום 4.4.2005). כך גם בת"א 9835-09 אילנה ברימה - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד) קבעה חברתי כב' השופטת ויסמן, בשלב שלאחר תום שמיעת הראיות, כי יש לקבל את עמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בתיק וערעור שהוגש לבית הדין הארצי נדחה ובו נקבע, בין היתר, כי: "אין כל פסול בהחלטת בית הדין האיזורי אשר ביקש את עמדתה של הנציבות, לצורך השלמת התמונה המשפטית טרם מתן פסק הדין. זאת מצד גוף אשר מטרתו, על פי סעיף 18ח לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988 היא 'לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ואת מימושן..." (בר"ע 38261-09-12 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד) - אילנה ברימה, מיום 20.9.2012). העובדה שבעבר, בשלב בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי על החלטת ביניים, הגישה התובעת בקשה לצרף את נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה כצד להליך - אין בה כדי למנוע הגשת הבקשה כעת מטעם נציבות שוויון הזדמנויות עצמה, זאת בין היתר מהטעם שבסופו של יום לא נדונה לגופה, באותו שלב, בקשת התובעת לצרף את נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להליך. לנוכח כל המפורט לעיל, הנני מורה על צירופה של נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה להליך כ"ידיד בית המשפט". ידיד בית המשפט