קראו דוגמא מהפסיקה בנושא בקשה להזמנת עד לאחר שלב הגשת הראיות: בפני בית הדין בקשת התובעת להזמנת עד, עובד מעובדי הנתבעת, אשר יציג את המסמכים כדלקמן: א. דו"ח הפרשות למבטחים (מנורה), קרן הפנסיה, לרבות פירוט. ב. פירוט הרכיבים שלגביהם הפריש הנתבע בעבור התובעת ג. פירוט תנאי השכר והעבודה להם הייתה זכאית התובעת, ומה קיבלה ד. פירוט הזכויות שהגיעו חתובעת בעת הפסקת עבודתה ובסמוך לתקופה זו ה. הסכום שהנתבע היה חייב להפרשי לקרן השתלמות, אם וכאשר יוכח שהתובעת הייתה זכאית לכך ו. חישוב הסכום שהיה עומד לזכות התובעת בקרן ההשתלמות ביום הפסקת עבודתה ועד היום. הנימוקים לבקשת התובעת הם כדלקמן: הנתבע מעולם לא פירט את הזכויות והתנאים המגיעים לתובעת למעט אלו שנרשמו בחוזי ההעסקה (שנכרתו לגישת התובעת שלא כדין) ואף הם ברורים ומעורפלים. מתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת עולה לראשונה עובדה חדשה לפיה על יחסי הצדדים לא חל ההסכם הקיבוצי של המח"ר. על הנתבעת נטל ההוכחה כי פרע את כל חובותיו לתובעת. הנתבע לא פירט בהליך זה ולא כימת את טענותיו (מה פרע ומה שלא פרע). נטל הוכחת טענת פרעתי חל על הנתבע. הנתבע טוען מנגד נטל הוכחת התביעה מוטל על התובעת ובבקשה זו מבקשת התובעת למעשה להעביר את נטל ההוכחה אל הנתבע, כדי לסייע לתובעת למצוא ראיות לביסוס תביעתה. מדובר בהרחבת חזית ברכיב קרן ההשתלמות שכלל לא נתבע. המועד להגשת ראיות עבר חלף לו. טענת התובעת לפיה רק לאחר הגשת תצהירי הנתבעת למדה לראשונה כי לא הועסקה בדירוג המח"ר אינה ממין העניין שכן נטל ההוכחה והבאת הראיות מוטל על כתפי התובעת. מרבית המסמכים המבוקשים מצויים בחזרת התובעת. הכרעת הדין הליך גילוי ועיון במסמכים הסתיים והצדדים הגישו את תצרייהם וראיותיהם לבית הדין ולכאורה בקשה זו של התובעת הוגשה באיחור. אולם, כלל ידוע הוא כי בית הדין איננו כבול בכללי הפרוצדורה. כך במיוחד לפי סעיף 31(ב) לחוק בית הדין לעבודה , התשכ"ט - 1969 אין בית הדין כפוף לסדרי הדין, ועליו לפעול בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, קובע כי בעניינים של סדרי דין יכול בית הדין לעבודה לנהוג בדרך הטובה ביותר לעשיית משפט צדק: "בהתקיים נסיבות מיוחדות ומתאימות, יעדיף בית הדין, חרף מחדלי בעל דין, את השגת מטרתו העיקרית - עשיית צדק, על פני המגמה לשמור על כללי פרוצדורה קפדניים." (גולדברג, דיני עבודה, חלק שלישי , שער ארבעה עשרה, פרק 38, עמ' 76 והאסמכתאות שם). לעניין זה נפסק: "בית דין זה חזר ושנה לא אחת, כי בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, ומרכיב מהותי הימנה היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני בית הדין, בטרם הכרעה. אכן, ייתכנו גם ייתכנו מקרים בהם התנהגותם של בעלי הדין, או מי מהם, תחייב הפעלתה של הסנקציה הקבועה בתקנה 49 לתקנות. אולם, אין לדבוק במורה הדרך הפורמאלי בלבד, אלא ליתן את הדעת לכלל נסיבותיו של המקרה..." (ע"ע 1462/02 רולס יוסף בע"מ אדריכלים - דוד חוסטצקי, עבודה ארצי כרך לג ( 20, 36) וכן "בנוסף ומבלי לגרוע מהאמור, מטרתו של הליך שיפוטי להגיע לחקר האמת ולחושפה וזו מטרתו העיקרית ( ע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ. גלעד פ"ד מט 516 ) ובית הדין אף מתיר בירור עובדות שעלו בשלב מאוחר יותר (ע"ע 1073/00 אברהם ניניו נ. אופן בע"מ עבודה ארצי לג (4) 40) לפיכך, בבית הדין לעבודה, ניתן להביא ראיות כמעט בכל שלב של ההליך המשפטי, באמצעות הגשת בקשה מתאימה, אפילו נסתיימה מסכת הראיות (דב"ע נה/3-285 מישל לנקרי נגד א.נ.ש. חברה להחזקת נכסים והשקעות בע"מ, עבודה ארצי, כרך כח (2), 32.) עוד נציין כי הכלל של גילוי מסמכים טומן בחובו אף גילוי ועיון במסמכים היכולים להועיל ו/או להזיק לצד שכנגד, ובעניייננו, העובדה כי החומר המבוקש מהנתבעת יש בו כדי לתמוך ולבסס את טענות התובעת, אינו מונע את גילויו ואף ההפך מכך. בכתב התביעה עתרה התובעת לסעדים הבאים: השלמת פיצויי פיטורים פיצוי בגין הפרשות בחסר לקופת הפנסיה, קרן השתלמות וחופשה שנתית פיצוי בשל הפרת הדין (התובעת לא קיבלה קביעות) פיצוי בגין הוצאה מוקדמת לפנסיה המחלוקות העומדות להכרעה בפני בית הדין כפי שנקבעו בדיון 11/9/12: האם התביעה ככל שהיא נוגעת לתקופה שעד 5/1/05 התיישנה. האם חל שיהוי בתביעת התובעת ומה משמעות הכספית לכך. האם זכאית התובעת להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור 28% , פיצוי בגין תשלומים חסרים, פיצוי בשל מניעת ארבעה חודשי שכר, פיצוי בשל הפרת הדין. ככל שכן, באיזה שיעור. לעניין זה, האם פוטרה התובעת בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים כלשהם או בפיצוי כלשהו או שמא פרשה לגמלאות כדין ועל פי הסכם עליו חתמה כגרסת הנתבעת, כמו כן עניין זה, האם יש מקום לפצות את התובעת והאם היה איזשהו חוסר בתשלומים שביצעה הנתבעת בגין התובעת. כמו כן, האם הפרשתה לגמלאות במועד בו הופרשה מקים לה זכות לפיצוי בגין ארבעה חודשי שכר אם לאו, על פי החוק וההסכם אם לאו, ובכלל. האם הופר דין כלשהו על ידי הנתבעת והאם חלה עליה לפצות בגין כך ובאיזה שיעור. ככל הנוגע לסעיף 4 לכימות התביעה, האם זכאית התובעת להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור 28% בכלל , או כאמור בסעיף 4 א'. האם הוסכם עם התובעת שהעסקתה תהיה על פי התנאים שהיו לה באוניברסיטה כגרסתה או שמא הועסקה על פי התנאים בהסכמים כגרסת הנתבעת. האם אולצה התובעת לחתום על נספח א' בכתב ההגנה, ההסכם מיום 25/2/08 כטענתה או שמא חתמה מרצונה כטענת הנתבעת. האם המנכ"ל רצה לפטר את התובעת, אם לאו. במסמכים ובנתונים הנדרשים על ידי התובעת יש אם כן לשפוך אור על המחלוקות העומדות להכרעה בפני בית הדין. לפיכך תגיש הנתבעת, בתעודת עובד ציבור את הנתונים הבאים, בצירוף אסמכתאות (ככל שישנן): א. דו"ח פירוט הפרשות למבטחים, חלק עובד וחלק מעביד. כן תציין הנתבעת את שיעור ההפרשות ורכיבי שכרה של התובעת בגינן חושבו ההפרשות למבטחים. ב. פירוט תנאי ההעסקתה של התובעת לרבות תנאי שכרה ג. שיעור ההפרשות שהיה הנתבע מפריש עבור התובעת לקרן השתלמות לו הייתה התובעת זכאית לכך ודרך החישוב של שיעורים אלו. בנתבע הוא גוף סטטוטורי ולכן די בתעודת עובד ציבור. אולם קיימת האפשרות כי עורך תעודת עובד הציבור יידרש להעיד בפנינו. הזמנת עדיםראיות