קראו דוגמא מהפסיקה בנושא בקע מפשעתי עקב מאמץ יתר: 1. התובע, באמצעות ב"כ, הגיש כתב תביעה כנגד החלטת הנתבע הדוחה תביעתו להכיר בארוע בעבודה מ- 1.10.09 כפ"ע. טוען התובע כי ביום האמור, בתפקידו כנהג משאית, המשווק מצברים, אסף כמות גדולה מהרגיל של מצברים, שהיו כבדים מהרגיל - עבודה מאומצת מהרגיל ובמהלך העבודה לקה בבקע מפשעתי. למחרת פנה לרופא, הודיע למעסיקו ועבודתו צומצמה לעבודה כנהג בלבד, ללא עבודה פיזית. 2. הנתבע בהגנתו עתר לדחיית התביעה, משלא מדובר במאמץ חריג בעבודתו של התובע ומשלא התקיימו תנאי סעיף 84 לחוק. להגנתו צרף עותק התביעה למל"ל והודעת התובע לחוקר המל"ל מ- 6.6.10. 3. ביום 25.1.12 הגיש התובע תצהיר עדות מטעמו. לטענתו, מדי יום מעמיס הוא כ- 100 מצברים על המשאית, יוצא לחלוקה, מוריד המצברים ומעמיס ישנים, עבודה בידיים, בין 200 ל- 300 מצברים ליום, שמשקלם 20-60 ק"ג. ב- 1.10.09, בנוסף להעמסה הרגילה, העמיס גם כ- 150 מצברים ישנים גדולים של משאיות. מדובר במצברים כבדים יותר ובעבודה רבה ומאומצת מהרגיל. רק לאחר מאמץ זה הרגיש במפשעתו ("הארוע"). 4. ביום 17.6.12, נשמעה בפנינו עדות התובע. בתום הדיון, הוצע כי תוגשנה אסמכתאות לעבודת התובע בארוע, מול עבודתו קודם לארוע. ביום 4.11.12 הגיש התובע סיכומיו יחד עם הודעתו כי לא נמצאו אסמכתאות אצל המעסיק. ביום 20.3.13 הגיש הנתבע סיכומיו. 5. ולהכרעתנו - א. נ/1 - רישום ביקור רגיל ביום 2.10.09 שעה 09:58 - צויין: "שם לב על בליטה במפשעה ימנית מלווה בכאבים לפני כ-3 ימים". ברישום רפואי זה עסקינן בכאבים ובליטה, 3 ימים קודם לביקור הרפואי - מה ששולל קשר לארוע מיוחד ביום הארוע. כך גם, אין כל אזכור בתלונתו אצל הרופא בקופ"ח - לארוע, למאמץ מיוחד או חריג, לא ביום הארוע הנטען ואף לא, למצער, בתוך ה- 3 ימים, בהם, כלטענתו, חש בכאבים ובנפיחות. ויובהר - די בכך, לדחיית התביעה, משעפ"י נ/1 לא נתקיים בתובע תנאי 84 לחוק. בהתאם - אף אינה מקובלת עלינו טענתו בהודעה לחוקר, כביכול, רק בצהרי האירוע - חש בנפיחות. ברי כי אין לקבל גם הטענה כביכול היות ומדובר ברופאה מחליפה - רשמה לא נכון את תאור העובדות. גם במסמכים הרפואיים שבתיק - אין למצוא תאור ארוע/ארוע מיוחד בעבודה (בל/250; ת.ר.ר; התיק הרפואי). ב. כך, בהודעתו לחוקר (נ/2) טען התובע "אני המשכתי לעבוד כרגיל בימים לאחר מכן" (ולא "ביומיים"). בתביעה לביה"ד ובתצהירו טען כי המשיך לעבוד רק כנהג. כך, בהודעתו טען כי כששב בצהריים למעסיק חש בנפיחות ובכאבים ומנגד, טען בח.נ. כי ביום הארוע המשיך בעבודה פיזית. כך, גרסתו בח.נ. אינה מדוייקת/ברורה - מחד, חש בכאבים/נפיחות עוד אצל הלקוח (ששמו נזכר לראשונה) ומנגד, רק כששב למפעל. ג. כך, אם טען (שוב, לראשונה) - כי אצל הלקוח אכן העמיס 70 מצברים (עמ' 2 שורה 22), בנוסף, להעמסה הרגילה - הובהר כי 150 מצברים ישנים שטען כי סחב באותו יום (תצהירו ס' 8, הודעתו עמ' 2, שורה 3-4) הם חלק מ- 200-300 שהינו סוחב מדי יום (עמ' 6, שורות 11-13). כך, הוסיף וציין כי באותם שבועות היו לקוחות שהיו אצלם 100-70 מצברים. ומנגד, טען כי באותו יום היה לו "עבודה מעל הרגיל". ובהקשר זה - קשה לדעת מה גרסתו ולו לעיתוי הבליטה שהרגיש - האם אצל אורן, אחרי שהרים את המצברים שלו (עמ' 3, שורה 17-18), או רק אחרי שהגיע למפעל (עמ' 4, שורות 25-26). ובהמשך מתברר בעדותו כי גם אצל הלקוחות (החשמלאים) כשהוא מגיע, עוזרים לו להעמיס/לפרוק מצברים. קשה להבין הכיצד אין בפנינו איזשהי אסמכתא לכמות המצברים הרגילה שהתובע העמיס טרם הארוע, זו שהעמיס ביום הארוע - ומשקלם של המצברים והאם באמת ניתן למצוא "חריגות-מיוחדות" ביום הארוע. ויובהר - עלה כי לא היתה מניעה להגשת אסמכתא כאמור, להוכחת טענותיו. עצם העובדה, שאף היא נסתרה, כי "ייחס הפגיעה לעבודה" כי קרה תוך כדי ובזמן העבודה (כטענתו בנ/2) - אין בה די, ודאי בהנתן גם העדר ראיה לכך כי מסר הודעה מיידית למעסיקו, הן משאין כל טיעון בהקשר זה בתביעה למל"ל, הן משט' בל/250 הוצא אחרי מספר חודשים והעיקר - משטען כי סיפר למעסיקו לאחר מספר ימים. ד. משלא הוכח כי ביום הארוע ביצע עבודה חריגה/מיוחדת בהיקף (כמות המצברים) ואף לא במשקל, משעולה מהמסמכים הרפואיים כי לא דיווח על ארוע מיוחד/ארוע בעבודה ומשעולה כי דוקא הממצא בגינו פנה לרופא - לא החל ביום הארוע, אלא קודם לכן ומשאין בפנינו ראיות לקיומם של תנאי סעיף 84 לחוק - אין לנו אלא לדחות התביעה. אין צו להוצאות. בקע מפשעתיהרמת משקלבקע