בציבור לצורך זכאות לקצבת שארים ממבטחים

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא בציבור לצורך זכאות לקצבת שארים ממבטחים: 1. התובעת הגישה תביעה בה עתרה להכיר בה כידועה בציבור של המנוח X X ז"ל, לצורך זכאות לקצבת שארים ממבטחים. 2. בכתב ההגנה נטען כי ילדי המנוח טוענים שהתובעת והמנוח לא היו בגדר ידועים בציבור בתקופה בסמוך לפטירתו. מטעם זה נקבע דיון הוכחות ונשמעו עדויות התובעת והעדים מטעמה ועדות שני ילדיו של המנוח. 3. לאחר דיון ההוכחות ובטרם הוגשו סיכומים, התקבלה הודעת הנתבעת לפיה היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית הדין. 4. נוכח הראיות, הן מטעם התובעת והן מטעם ילדי המנוח, אנו מקבלים את התביעה וקובעים שהתובעת והמנוח היו ידועים בציבור לצורך זכאות התובעת לקצבת שארים ממבטחים. להלן נפרט את הטעמים. 5. אין חולק כי התובעת והמנוח היו בבחינת ידועים בציבור במשך שנים רבות ועד לפחות לחודש יולי 2011, חודשים ספורים לפני שנפטר. באשר ליחסים בין השניים מחודש יולי ועד פטירת המנוח, נפרט להלן. 6. לאחר ששמענו את עדות התובעת, כלתה, חברתה ואת עדות ילדי המנוח, אנו קובעים שמצב הדברים היה כדלקמן: התובעת נסעה בחודש יולי 2011 לקנדה לנסיעה שגרתית, כבכל שנה. התובעת חזרה מקנדה לביתה - ביתו של המנוח. מסיבה כלשהי שלא הובהרה, התובעת נסעה פעם נוספת לקנדה, בחודש ספטמבר. התובעת הציגה כרטיס הלוך וחזור. עדות מוצקה זו אל מול עדויות שמיעה של ילדי המנוח, מביאה למסקנה שמדובר בכרטיס הלוך וחזור וכי התובעת התכוונה לשוב לישראל בחודש דצמבר. 7. עוד הוכח כי ביתו של המנוח היא זו שהאיצה בתובעת לנסוע לקנדה פעם נוספת ולכן התובעת הקדימה את הנסיעה לספטמבר. 8. ילדי המנוח הדגישו לכל אורך עדותם כי לו היו שואלים את אביהם, היה רוצה מאד שכספי מבטחים יועברו לתובעת. הילדים טענו שבאו להעיד משתי סיבות. האחת, בשל העובדה שהתובעת נטשה את אביהם בחודש ספטמבר. השניה, לטענת הבת, שמעה שהתובעת אמרה עליהם "דברים לא טובים" ולכן באה להעיד. 9. בחינת היחסים בין התובעת למנוח בחודשים האחרונים לחייו, מעלה כי לא נותק הקשר הזוגי שהיה ביניהם. הנסיעה בחודש יולי היתה נסיעה מתוכננת שנתית, ומועדה אף התאים מאד שכן באותה עת הבת גרה בבית אביה המנוח. בחודש ספטמבר התגלה ככל הנראה ויכוח בין בני הזוג. בעקבות זאת בתו של המנוח התקשרה לבני משפחתה של התובעת בקנדה וביקשה ש"יקחו אותה" (כטענת התובעת) או "שיקדימו את נסיעתה" (כטענת בתו של המנוח) המנוח ליווה את התובעת לשדה התעופה והמתין איתה כאשר הטיסה התעכבה. כאשר התובעת שהתה בקנדה בחודש ספטמבר, היה קשר בינה לבין המנוח באמצעות שיחות טלפון. הוכחו לפחות שלוש ארבע שיחות מקנדה לישראל בספטמבר. הובהר שהקשר הטלפוני נותק לא בעטיה של התובעת כי אם בעטיים של ילדי המנוח, אשר הודו במפורש שלא רצו שום קשר בין המנוח לבין התובעת. הילדים הודו שלא ענו לטלפונים של התובעת וכי לא דיווחו לה על מצבו של אביהם, על האשפוז ואף על הפטירה. 10. מחומר הראיות עולה, שבעבר היו מריבות בין בני הזוג והבת פייסה ביניהם וביקשה מהתובעת לחזור לאביה. הפעם היתה ככל הנראה מריבה נוספת אולם אין בכך כדי להוכיח נתק. 11. לאור האמור, אנו קובעים שהתובעת היתה ידועה בציבור של המנוח לצורך זכאות לקצבת שארים ממבטחים, בכפוף להוראות התקנון. 12. לעניין הוצאות משפט, נתנו דעתנו לכך שמדובר בקרן פנסיה המחויבת לפעול על פי חוק ועל פי התקנון ולקבל פסק דין הצהרתי מבית הדין. מאידך, נתנו דעתנו לכך שהנתבעת התבססה בהתנגדותה, על עדות ילדי המנוח המעידים על "נתק", לטענתם, מחודש ספטמבר, בסמוך מאד לפטירה. לו היה מדובר בטענה לנתק על פני תקופה ארוכה יותר, ניחא. לטענתנו, היה על הנתבעת להפעיל שיקול דעת עת הגישה כתב הגנה, וכי הנתבעת יכולה היתה להגיע לאותה מסקנה אף ללא שמיעת ראיות. 13. בשים לב לכך ולעובדה שהתובעת הגיעה מקנדה עם כלתה במיוחד לצורך ההליך, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪. פנסיהמבטחים (פנסיה)קצבת שארים