בעיות יציבות עקב תאונת דרכים

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא בעיות יציבות עקב תאונת דרכים: ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 10.6.12. הוועדה קבעה כי לא נותרה למערער נכות נוירולוגית בגין תאונת דרכים שעבר ביום 20.12.10, שהוכרה כתאונת עבודה. רקע וטענות הצדדים החלטת הוועדה ניתנה בעקבות פסק דין, שניתן על ידי חברתי כב' הרשמת מוניקה מרגלית ביום 13.3.12 (ב"ל 6284-10-11), שזו לשונו: "בהסכמת הצדדים יוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס למסמך הרפואי של ד"ר רמי דוד מיום 5.7.11 הקובע קשר סיבתי ולו רק חלקי. המערער וב"כ יוזמנו לועדה לטעון בפניה". לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים. לטענתו, הוועדה לא נתנה דעתה לקביעתו של ד"ר רמי דוד בחוות הדעת, שתלונותיו בדבר קשיי יציבות הופיעו לאחר התאונה. לפיכך, לשיטתו הוכח שקיים קשר סיבתי, ולו חלקי, בין התאונה למצבו הנוירולוגי. עוד טוען המערער שהנמקת הוועדה בכל הנוגע לחוות הדעת פגומה משפטית, וניכר מהקריאה בה שהוועדה מתבצרת בעמדתה. המשיב התנגד לעמדת המערער. להבנתו, הוועדה מילאה אחר הנחיות פסק הדין ונימקה קביעתה היטב. הוא מדגיש שהוועדה מציינת כי בבדיקות של שני נוירולוגים בכירים לא נמצאו אותם הממצאים שמצא ד"ר רמי דוד, שהינו אורטופד. עוד מציינת הוועדה, שאין סימוכין בספרות הרפואית לקשר לו טוען ד"ר רמי דוד בין תאונת הדרכים לבין הפגיעה הרפואית. הוועדה מנמקת החלטתה ומציינת כי ייתכן שהמחלה החלה עוד קודם לתאונה, על רקע מחלת הסכרת ממנה סובל המערער. דיון והכרעה בטרם אפנה לדיון במקרה שלפני, אציג בקצרה את עיקרי ההלכות בדבר האופן שבו על בית דין זה לדון ולהכריע בערעורים כמו זה שלפני. במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. על בית הדין לבחון אך ורק אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. עם זאת, אחת החובות המוטלת על הועדה לעררים, שהינה גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. במקרה שלפני, הוועדה התכנסה בעקבות פסק דין, לפיו היה עליה להתייחס לחוות דעת ד"ר רמי דוד, הקובע קשר סיבתי, ולו חלקי, בין מצבו הנוירולוגי של המערער לבין האירוע שהוכר. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה נימקה ופירטה באריכות את עמדתה. וכך נכתב בהחלטתה: "הוועדה עיינה בפס"ד. הוועדה קראה את חוו"ד ד"ר רמי דוד... הוועדה חולקת על ממצאיו המציינים תסמונת נוירולוגית קשה. להזכיר המערער נבדק ע"י שני נוירולוגים בכירים שלא מצאו ממצאים כאלה. שנית, ישנו פער ניכר בין חוסר התפקוד הטוטלי של הגב התחתון כפי שהופגן בבדיקתו בפני הוועדה, לבין טווח התנועות התקין של ע"ש המצויין בחו"ד של ד"ר רמי דוד. הוועדה אינה מקבלת את הקשר שבין תאונת הדרכים לפגיעה התפקודית שמפגין המערער. ד"ר דוד מצהיר על קשר שכזה מבלי שיש לכך כל סימוכין בספרות הרפואית. מחלתו הניוונית הדיפוזית והניכרת של המערער התחילה זמן רב לפני החבלה בתד. יש לציין שסובל גם מסכרת שנים רבות ..." משמע, הוועדה מבהירה, כי היא חולקת מבחינה רפואית על מסקנות חוות דעתו של ד"ר רמי דוד. הוועדה מפרטת, בין היתר, כי ממצאיו של ד"ר רמי דוד שונים ממצאי נוירולוגים שבדקו את המערער. כמו כן, קובעת הוועדה כי אין סימוכין בספרות הרפואית לקביעתו של ד"ר דוד בכל הנוגע לקשר הסיבתי בין התאונה למצבו של המערער. מכל האמור עולה בבירור שהוועדה אחר החלטת בית הדין בסבירות ובבהירות. על כן, בנסיבות העניין, מסקנתי הינה שלא נפלה בהחלטת הוועדה טעות משפטית המצדיקה התערבותו של בית הדין. הערעור נדחה. עם זאת, וכמקובל בתיקים מסוג זה, איני עושה צו להוצאות חרף דחיית הערעור. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו. תאונת דרכים