בלט דיסק אחוזי נכות

התאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה), תשת"ז - 1956 בלט דיסק איננו מקים אחוזי נכות אלא שהוועדה קובעת אחוזי נכות בהתאם למגבלה שנמצאת בבדיקה קלינית. הוועדה בדקה את התובע ומסקנותיה מבוססות על הבדיקה. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא בלט דיסק אחוזי נכות: 1. בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 15/8/11 (להלן: "הוועדה"). 2. הוועדה קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף 34 (א-ב) מותאם. 3. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. טיעוני הצדדים 4. טיעוני המערער, כפי שפורטו בהודעת הערעור ובטיעון בפני, הינם בתמצית כדלקמן: לטענת המערער היה מקום לקבוע לו אחוזי נכות בתחום האורטופדי / הניאורולוגי. לטענתו, נפל פגם בכך שבפני הועדה הרפואית שדנה בעניינו כמו גם בפני המומחה הנוירולוג שאליו נשלח המערער לא עמדו תוצאות בדיקות דימות עדכניות שנערכו למבקש : בדיקת CT מיום 25/2/10 שהדגימה בלטי דיסק קלים ושינויים קלים בעמוד שדרה צווארי ומותני, ובדיקת EMG מיום ֹֹֹֹֹֹ17/3/11. לטענת המערער הועדה לא הבהירה מדוע ממצאי הדימות לא מקימים לתובע אחוזי נכות אורטופדית / ניאורולוגית. התובע טוען כי יש פגם בכך שהמומחה בתחום הנוירולוגיה נמנע מלהתיחס לבדיקת CT ולא נתן דעתו לכך שאפשר שממצאי בדיקת CT שמצביעים על בלטי דיסק שאירעו כתוצאה מהתאונה קשורים לפולי __ ממנה סובל התובע. לטעמו מן הראוי היה שהמומחה יצביע על הזיקה שבין ממצאי ה לבין הבעיות הנאורולוגיות מהן סובל התובע. עוד טוען המערער כי בעת שהוועדה דנה בהפעלת תקנה 15, הועדה התעלמה מכך שהמערער חדל לעבוד מחמת הפגיעה הנפשית והאורטופדית ממנה הוא סובל, מאחר שעבודתו כסוכן מחייבת נסיעות. 5. מנגד, טען המשיב כדלקמן: לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה. בפני הוועדה עמדו בדיקות CT ו- EMG עדכניות והדבר עולה במפורש מפרוטוקול הוועדה. כל התיק הרפואי של התובע לרבות אותן שתי בדיקות הועבר לבדיקת הרופא הנוירולוג המומחה אשר עיין בכל המסמכים הרלוונטים בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, בעת ששקל את נכותו הנוירולוגית של התובע ובחוות דעתו לפיה מחלתו הנוירולוגית של התובע קשורה לבעיה סיסטמית ולא לאירוע התאונתי הסתמך על בדיקת EMG עדכנית שנמצאת בתיק. בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה), תשת"ז - 1956 בלט דיסק איננו מקים אחוזי נכות אלא שהוועדה קובעת אחוזי נכות בהתאם למגבלה שנמצאת בבדיקה קלינית. הוועדה בדקה את התובע ומסקנותיה מבוססות על הבדיקה. אשר להפעלת תקנה 15 אין פגם בהחלטת הועדה כי התובע יכול לחזור לעבודתו ובנסיבות דנן לא היה צורך להביא את העניין להחלטת ועדת רשות. דיון והכרעה 6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי כי דין הערעור להידחות, וזאת מהנימוקים המפורטים להלן. 7. התובע, יליד 1964 הוכר כנפגע עבודה לאחר שעבר תאונת דרכים ביום 28/12/09 במהלכה נפגע באפקט "צליפת שוט". 8. ביום 19/1/11 ועדה רפואית של הדרגה הראשונה קבעה למערער 0% נכות לצמיתות. 9. המערער ביקש להשיג על החלטת הועדה הרפואית של הדרגה הראשונה, וביום 22/3/11 ועדה רפואית לעררים התכנסה על מנת לדון בעניינו של המערער, אשר היה מיוצג על ידי עו"ד. ב"כ התובע טען בפני הוועדה כי מאז התאונה התובע החל ליטול כדורים ולפיכך הוא מבקש הפניה לרופא פסיכיאטר וכן ביקש הפניה לרופא נוירולוג והציג בפני הוועדה ממצאי דימות עדכניים. הוועדה, שאחד מחבריה הוא אורטופד מומחה, ביצעה בדיקה קלינית במערער על מנת לבחון את הפגיעה בגבו וממצאי הבדיקה נרשמו בפרוטוקול הוועדה באופן מפורט, וכן פורטו ממצאי בדיקות CT ו - EMG. בנוסף, הועדה שלחה את המערער, בהתאם לבקשתו לבדיקה של שני מומחים- פסיכיאטר ונוירולוג. 10. המערער נבדק על ידי מומחית בתחום הפסיכיאטריה בנוכחות ב"כ ביום 15/5/11. המומחית קבעה כי כתוצאה מהתאונה התובע סובל מהפרעת הסתגלות עם פגיעה מזערית בתפקוד התעסוקתי והחברתי המקנה לו נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף 34 (א+ב) מותאם. 11. ביום 14/7/11 המערער נבדק על ידי רופא נוירולוג. גם בבדיקה זו נכח ב"כ המערער אשר הביא לידיעת הנוירולוג את ממצאי בדיקת EMG העדכניים, וטען כי יש לבדוק את הקשר הסיבתי בין התאונה במהלכה נפגע המערער מאפקט "צליפת שוט" לבין מחלקת הפולינורופטיה ממנה הוא סובל. בממצאי הנוירולוג שבדק את התובע נקבע כי אין מקום לפסוק לתובע אחוזי נכות נוירולוגית בגין התאונה : "היועץ עיין בבדיקת הולכה עצבית 17/3/11 המדגימה פולינורופטיה מעורבת אקסונלית ודמילינטיבית ו- CTS דו"צ. לאור הבדיקה הנוירולוגית התקינה, היועץ קובע כי לא נותרה נכות בגין התאונה הנדונה. ממצאי EMG וההולכה העצבית קשורים לבעיה סיסטמית ולא לתאונה הנדונה." 12. על רקע האמור ביום 15/8/11 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים לסיכום ממצאיה. הוועדה קיבלה את חוות דעתם של שני המומחים שמינתה ולפיכך קבעה למערער נכות נפשית בשיעור 5%. בקשר לנכות האורתופדית קבעה הוועדה על יסוד הבדיקה הקלינית שבוצעה בישיבה הקודמת, כי היא דוחה את הערר וקובעת, כי לא נותרו מגבלות המקנות אחוזי נכות אורתופדית צמיתה. עוד קבעה הוועדה כי בנסיבות העניין אין מקום להפעלת תקנה 15 שכן התובע יכול להמשיך בעבודתו כסוכן. 13. על פי סעיף 123 לחוק, החלטות של הוועדה הרפואית לעררים ניתנות לערעור בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה. בית הדין לא יתערב בממצאיה הרפואיים של הוועדה הרפואית לעררים כל עוד היא ממלאת את תפקידיה בהתאם לחוק ולתקנות וכנדרש מוועדה מעין-שיפוטית. 14. בענייננו, כל טענותיו של המערער מכוונות כולן לשיקול דעתה הרפואי של הועדה אשר לבית הדין אין סמכות להתערב בו. על פי ההלכה הפסוקה, בית הדין אינו שם עצמו כמומחה לרפואה והוא אינו קובע את דרגת הנכות של הנפגע מאחר שזהו תפקידה של הועדה. 15. מעיון בפרוטוקול ישיבת הוועדה עולה כי הוועדה התכנסה בעניינו של המערער בהרכב נכון. בישיבתה הראשונה שקיימה הוועדה שמעה את תלונות המערער, בעצמו ובאמצעות ב"כ, עיינה במסמכים הרפואיים שבתיק ביצעה בדיקה קלינית אורתופדית במערער ומינתה שני מומחים על מנת שיבדקו את טענותיו לפגיעה נפשית ולפגיעה נוירולוגית בעקבות התאונה. 16. בכל הנוגע לנכות האורתופדית הוועדה העריכה את אחוזי הנכות של המערער, על פי שיקול דעתה הרפואי ובמסגרת סמכותה, לאחר שבדקה את המערער ואת המסמכים הרלוונטיים המצויים בתיק לרבות בדיקות דימות עדכניות. קביעת הוועדה לעניין זה הינה עניין רפואי המבוסס על שיקול דעתה המקצועי של הוועדה ובית הדין לא יתערב בקביעה זו. 16. אשר לחוות דעתו של המומחה הנוירולוג שאומצה על ידי הועדה. מקובלת עלי טענת המשיב לפיה תיקו הרפואי של המערער הועבר למומחה בשלמות, והמומחה הוא אשר בחר אילו מהבדיקות רלוונטיות לצורך הערכת נכותו הנוירולוגית של המערער והקשר בינה לבין התאונה. החלטת המומחה שלא להדרש לממצאי בדיקת CT בעת שנבחנים הגורמים למחלת פולינוירופתיה ממנה סובל התובע, ולהסתפק בממצאי EMG היא בגדר שיקול דעתו המקצועי והלגיטימי, ולא הובאה בפנינו כל אינדיקציה לכך שמדובר בחריגה מסטנדרטים רפואיים סבירים. 17. אשר להפעלת תקנה 15, ב"כ התובע טען כי כיום המערער לא נוהג או ממעט לנהוג ולכן הוא לא יכול לעבוד עוד כסוכן נוסע. בהקשר זה אציין כי התובע לא התייצב לדיון ולא העיד על כך שמאז התאונה הוא איננו נוהג. עיון בחוות הדעת של הרופאה הפסיכיאטרית מעלה כי התובע לא טען בפניה כי הוא איננו נוהג, אלא העיד על עצמו כי בעבר הוא נהנה מנהיגה וכיום הנהיגה לוקחת ממנו הרבה משאבים. בנסיבות העניין אין תשתית למסקנת ב"כ התובע לפיה בגין הפגיעה התובע לא יכול להמשיך בעיסוקו כסוכן נוסע. 18. הנה כי כן, החלטת הוועדה מנומקת ומבוססת על כלל הנתונים שעמדו בפניה תוך שהיא מביאה בחשבון את מכלול נתוני המערער. 19. בנסיבות אלה, לא נפל פגם משפטי המצדיק התערבותו של בית הדין בהחלטתה (עבל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)). 20. סוף דבר - הערעור נדחה. בהתאם למקובל בהליכים שעניינם זכויות מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין. עמוד השדרהנכותאחוזי נכותבלט דיסק