קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ביטול צו משמורת: 1. בעתירה המקורית, שהוגשה במחצית חודש ספטמבר 2013, נתבקשו הסעדים הבאים: ביטול צו המשמורת וצו ההרחקה העומדים נגד העותר וביטול כל הליכי אכיפה כנגדו. בסופו של יום, נוכח החלטה חדשה אשר נתקבלה בעניינו של העותר בעיצומו של ההליך המשפטי הנוכחי (וביום 28.11.13), אותה מתכוונת ב"כ העותר לתקוף בבית-המשפט המוסמך, נתבקשתי להכריע בשאלת שחרורו של העותר ממשמורת. רקע 2. העותר הוא אזרח ניגריה, הסתנן לישראל בתחילת שנת 2008 דרך גבול מצרים. ביוני 2008 נעצר ושוחרר, וביולי 2009 הגש בקשה לקבלת מעמד פליט אשר נדחתה על הסף ביום 25.5.2011. כנגד החלטה זו הגיש עתירה מנהלית בחודש ספטמבר 2011 בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב (עת"מ 5253-09-11). העתירה נדחתה ובפסק-דין מיום 23.7.2013 נדרש העותר לעזוב את ישראל. לטענת ב"כ המשיב, העותר עשה דין לעצמו והמשיך לשהות בישראל שלא כחוק, וביום 1.9.13 נעצר בשנית והוצאו כנגדו צווי משמורת והרחקה. 3. ב"כ העותר העלתה מספר טענות באשר לחוסר ידיעתו של העותר כי שהה באופן בלתי חוקי, מאחר ונכון למועד מעצרו, טרם התקבל פסק-הדין בעתירה במשרדיה או בכתובתו של העותר. עם זאת, בסופו של יום, במרכז הדיונים לפניי עלתה שאלת צירופו של העותר לבקשה לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים - רפואיים אשר הוגשה בשם רעייתו של העותר (גב' ג'ניפר אניאנו) ובתו התינוקת (פייבור אונקואה, ילידת 16.8.11). לטענת ב"כ העותר לא ניתן היה לצרפו לבקשה בתקופה שבה התנהלה העתירה הקודמת. 4. בתחילת ספטמבר 2013, יום לאחר שהתקיים דיון בבית-דין לביקורת משמורת, הגישה ב"כ העותר בקשה לצרף את העותר לבקשת רעייתו ובתו הקטינה. 5. בדיון שהתקיים לפניי ביום 22.10.13 נמסר, כי הבקשה של העותר להצטרף לבקשה טרם הוכרעה, וכי המשיב צופה שהכרעה בבקשה עצמה תארך זמן לא קצר (דברי ב"כ המשיב, עו"ד לויאן לפרוטוקול עמ' 3 שורות 6 - 8). 6. בדיון שהתקיים לאחר מכן ביום 12.11.13, מסרה ב"כ המשיב בפתח הדיון כי סורבה בקשתו של העותר להצטרף לבקשה, והציגה מכתב מיום 11.11.13 עליו חתומה גב' אירית לאובל, ראש דסק דרום. במכתב זה צויין, בין היתר, כי במסגרת העתירה הקודמת, העותר לא הזכיר כלל את היותו נשוי לגב' אניאנו או כי הינו אביה של בתו הנטענת. 7. הדיון נדחה על-מנת לאפשר לב"כ העותר לפנות בהליך מתאים לתקיפת סירוב הבקשה המקדמית - ואכן פנתה היא ביום 18.11.13. בנוסף, במהלך תקופה הדחיה, המציאה עו"ד נוסל דו"חות רפואיים עדכניים אודות מצבה הרפואי של בתו הנטענת של העותר והגישה תביעת אבהות בשם העותר ורעייתו להוכחת אבהותו לקטינה (תמ"ש 41335-11-13 בבית-משפט לענייני משפחה ברמת-גן). 8. במקביל, נדרשה ב"כ המשיב להגיש כתב תשובה. אלא, שבמקום כתב תשובה, לקראת הדיון שהתקיים ביום הוגשה בקשה למחיקת העתירה, נוכח מכתבה של הגב' לאובל, ראש דסק דרום, מיום 28.11.13, בו נאמר כי הוחלט לדחות לגופה את בקשתה של הגב' אניאנו לקבלת מעמד חוקי מטעמים הומניטריים / רפואיים, בקשה עליה נסמך העותר. 9. עו"ד נוסל הדגישה, כי בכוונתה לפנות לבית-המשפט המוסמך על-מנת לתקוף החלטה זו, אך בינתיים, נותרת עתירה לשחרור המיידי של העותר ממשמורת על-מנת שיוכל לסייע בטיפול בבתו נוכח החמרה במצבה. לטענת ב"כ המשיב (אשר השלימה טענותיה חלף כתב תשובה, לבקשתה) לא מתקיימת כל עילת שחרור, כאשר המדובר במשיב בעל רצון עז להישאר בארץ בכל מחיר - כשאף העלתה ספקות לגבי כנות הקשר עם רעייתו הנטענת ואבהותו לקטינה. דיון והכרעה 10. עם יצירת המציאות החדשה בדמות ההחלטה המנהלית האחרונה מיום 28.11.13, נתבקשתי להכריע בשלב זה באשר לשאלת שחרורו של העותר ממשמורת. 11. אמנם, אין בכוונתי להיכנס לגופו של עניין ולקבוע מסמרות, אך אינני יכולה להתעלם ממצבה הרפואי של בתו הנטענת של העותר, אשר התייצבה יחד עם אימה לכל דיון שהתנהל לפניי. על-פי מכתבה העדכני של פרופ' חנה תמרי, מנהלת היחידה ההמטולוגית במרכז שניידר, מיום 19.11.13, פייבור בת השנתיים וחודשיים נמצאת במעקב בשל אנמיה חרמשית ממרץ 2012. עוד נכתב: "מחלתה קשה יחסית עם אנמיה משמעותית וכן נטייה לסיבוך מסכן החיים של הגדלה פתאומית של הטחול עם התפתחות לשוק היפוולמי. לאור מחלתה וחוסר תפקוד הטחול זקוקה גם לאנטיביוטיקה מונעת. מטופלת באופן קבוע בתרופה כימותרפית (הידרוקסיאוראה) כמקובל. היא נדרשת להגיע לביקורות תכופות במרפאתנו ולהגיע לחדר מיון עקב בכל מקרה (כך במקור, ד.מ.מ.) של חום או חולשה ואז בדרך-כלל זקוקה לאשפוז לצורך קבלת מנות דם ואנטיביוטיקה. בקרוב תעבור כריתה חלקית של הטחול, לאור אירועי splenic sequestration חוזרים...". 12. כאמור, הדברים הובאו על-ידי לא לשם הכרעה באם מצבה של הקטינה אכן מצדיק מתן מעמד בישראל להוריה- אלא לצורך ביסוס טענת ב"כ העותר שהמדובר בקטינה שטובתה מחייבת ששני הוריה יתחלקו בנטל הטיפול בה. ייאמר עוד, כי למרות ההסטוריה של העותר, ניתן לתת בו אמון בשלב זה - גם לאור הפעולות בהן נקטה באת-כוחו במהלך העתירה שהתנהלה לפניי. בשלב זה, לעותר אינטרס מובהק בהוכחת קיומו של התא המשפחתי על רקע צרכיה הרפואיים של הקטינה, אך על-מנת להבטיח איתורו במקרה ויוחלט לממש צו הרחקה, ניתן להורות על שחרורו בתנאים כספיים הולמים. 13. יוער עוד, כי נוכח השתלשלות העניינים המפורטת ותהליך קבלת ההחלטות על-ידי נציגת המשיב, אכן ראוי שיתנהל הליך של ביקורת מנהלית בבית-המשפט המוסמך. לאור מצבה של הקטינה, האמון שניתן לתת בעותר, ועל-מנת לאפשר פנייה לערכאה המוסמכת, ניתן להבטיח את התייצבותו ואת הרחקתו במידת הצורך באמצעים פחות דרסטיים. 14. על כן, אני מקבלת את העתירה במובן זה שאין מקום לממש את צו ההרחקה הקיים למשך 60 יום מהיום, על-מנת לאפשר פנייה לערכאות המתאימות. ככל שלא תוגש עתירה לבית-המשפט המוסמך תוך תקופה זו, ניתן יהיה לממש את צו ההרחקה הקיים. בנוסף, מורה על שחרורו של העותר בתנאים הבאים: א. הפקדה במזומן או בערבות בנקאית בסך של 20000 ₪. ב. העותר ימציא כתב ערבות של צד ג', אזרח ישראלי, בסך של 20000 ₪. ג. העותר ימסור כתובת מגורים קבועה שבה יתגורר עם רעייתו הנטענת ובתו. ד. העותר יתייצב מדי יום ב' בכל שבוע במשרדי משטרת ההגירה בחולון. ה. כתובת משרדה של ב"כ העותרים, עו"ד נוסל, אשר הצהירה כי תמשיך לייצג את העותר (וכן את רעייתו ובתו) תשמש ככתובת לצורך משלוח כתבי טענות והתכתבות עם משרד הפנים. 15. איני עושה צו להוצאות. משרד הפניםשחרור עובדים זרים ממעצרצווים