קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ביטול צ'ק על 20,000 ש''ח: 1. תחילתה של התובענה בתיק זה בבקשה לביצוע שטר על סך 20,000 ₪ אשר נמשך על ידי הנתבע לפקודת התובעת וזמן פירעונו 15.12.11. השיק חולל בהוראת ביטול. 2. שני הצדדים הודו כי השק הוצא ע"י הנתבע לשם תשלום עבור עבודות בנייה שביצע התובע עבור אחיו של הנתבע (להלן: "אחיו של הנתבע"). לטענת התובעת התקשר עימה אחיו של הנתבע בהסכם לבניית שלד ביתו בעלות של 405 אלף ₪ וכן לביצוע עבודות גמר בעלות של 315 אלף ₪. לטענת אחיו של הנתבע, סוכם עם התובעת כי התשלומים עבור עבודות הגמר ישולמו בשקים מעותדים בהתאם לקצב התקדמות העבודות. לטענת התובעת סוכם כי כנגד סיום שלבי העבודה יקבל לידיו מאת אחיו של הנתבע המחאות. עד כאן אין מחלוקת בין הצדדים. 3. גרסת הנתבע מאחר והנתבע אינו מכחיש את הוצאת השק לפקודת התובעת, גרסתו הינה גרסת "הודאה והדחה" ועליו מוטל נטל הראשוני להוכיח גרסתו. לטענת אחיו של הנתבע מסר את השיק ביום 23.11.11 לידי התובעת ולאחר מועד זה, הפסיקה התובעת על דעתה את עבודות הגמר בביתו ולא המשיכה בהן במשך 3 שבועות הבאים. העבודות בביתו של אחיו של הנתבע בוצעו גם עבור שני שכניו ובאותה התקופה חדלה התובעת מלבצע עבודות גם אצל אותם השכנים וכי אחד מהם אף הוא ביטל שק שנתן לתובעת מאותה הסיבה. לאחר מכן, סוכם עם מנהל התובעת כי התובעת תמשיך את העבודות ובתמורה קיבלה לידיה שק חליפי באותו הסכום ואשר זמן פירעונו ליום 22.12.11. כראיה מצרף אחיו של הנתבע מסמך שסומן כנספח ב' לתצהירו ואשר לטענתו מדובר במסמך של התובעת. המסמך מכיל פירוט השקים שמסר אחיו של הנתבע לידי התובעת ובכלל זה מספרם, סכומם ומועד פירעונם. על פני המסמך, סמוך לפרטי השיק הנתבע בתיק זה נרשם "ניתנה הוראת ביטול" ובסמוך לפרטי השיק בסך 20,000 ₪ אשר מועד פירעונו 22.12.11 נרשם "במקום צ'ק שחזר". עוד מוסיף אחיו של הנתבע כי התובעת לא סיימה את עבודות הגמר במלואן וגם מה שביצעה, ביצעה שלא לשביעות רצונו כך שנאלץ להשלים את העבודות באמצעות קבלן אחר וזאת לאחר שהתובעת קיבלה את מלוא התמורה המוסכמת. בחקירתו הנגדית ולאחר שנשאל בדבר מהותו של המסמך, ענה אחיו של הנתבע כי המסמך נמסר לו מידי פקידה אצל התובעת בשם אסנת ולאחר שבקש ממנה פרטים על תשלומים שביצע. כמו כן, פירט הנתבע, לאחר שנשאל על כך, את נסיבות מסירת השיק החליפי שהן בישיבה משותפת עם השכנים. 4. גרסת התובעת: לטענת מנהל התובעת, מר סמואל ברזילי, בתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, ביטל הנתבע את השיק שלא כדין וכי הנתבע הודה בפניו על קיומו של החוב על פי השיק הנתבע ואף קיים חוב נוסף. מנהל התובעת מכחיש כי ניתן שיק חליפי בגין השיק שחזר אלא מדובר בשיק נוסף לפירעון שאר תשלומי החוב של הנתבע. עוד טוען מנהל התובעת בתצהיר עדותו הראשית כי גרסת הנתבע בעניין השיק החליפי הינו בדיה וכי לא היו דברים מעולם שכן נותר חייב לתובעת כספים רבים ובסך 18,000 ₪ נוספים לנתבע בתובענה זו, עבור עבודות שהושלמו וטרם התקבל תשלום עבורן. בחקירתו הנגדית, הודה מנהל התובעת כי אכן מנהלת החשבונות אצל התובעת היא אסנת וכאשר נשאל האם הוא מזהה את כתב ידה על פני המסמך ענה כי אינו יכול לזהות את כתב ידה. 5. דיון והכרעה "חובת ההוכחה מורכבת למעשה משתי חובות: נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו, ואי עמידה בה - משמעה דחיית הטענה; חובת הראיה מבטאת חובה "נלווית" לפיה חובה להביא ראיות לעמידה בנטל השכנוע, היינו חובה להביא ראיות להוכחת כל היסודות המקימים את עילת התביעה. מי שחל עליו נטל השכנוע - חייב לעמוד ראשון גם בחובת הראיה. רק מקום בו עמד בעל הדין עליו חל נטל השכנוע גם בחובת הראיה - עובר הנטל אל בעל הדין שכנגד, כאשר עבור בעל הדין שכנגד, חובת הראיה משמעה, החובה להביא ראיות להשמטת הבסיס מהראיות שהובאו כנגדו [י' קדמי על הראיות (חלק שלישי, תשס"ד) (להלן: "קדמי"), בעמ' 1505-1506, 1538-1540]. הקביעה מי מבעלי הדין נושא בנטל השכנוע, נעשית בהתבסס על שני כללים: האחד - "המוציא מחברו עליו הראיה"; והשני - "דיני הראיות הולכים אחרי הדין המהותי". לאור זאת, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל היסודות העובדתיים של עילת תביעתו, והנתבע - לגבי כל היסודות העובדתיים של הגנתו (קדמי, בעמ' 1508). זאת ועוד, ככלל, בעת פתיחת ההליכים התובע הוא שנושא בנטל השכנוע ועליו הנטל לשכנע את בית המשפט בקיום העובדות הדרושות לביסוס עילת התביעה, ומקום בו הנתבע אינו מודה בעובדות חלה על התובע חובת הראיה (קדמי, בעמ' 1543 - 1544). " הציטוט לעיל מובא מע"א 2321/07 דונה חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' שריון שיווק דלתות ומצרי ביטחון בע"מ מיום 11.01.10 ומהווה תמצית יפה של הנטלים המוטלים על בעלי הדין בעת ניהול התיק בבית המשפט כאשר לצערי אאלץ לקבוע את גורלה של התובענה דנן בהתאם להם. 6. כפי שציינתי לעיל, במקרה דנן, נטל השכנוע מוטל על הנתבע מכוח "הודאה והדחה" בעילה השיטרית כאשר טענתו היא כי אינו חב את סכום השטר משום שפרעו באמצעות שיק חליפי. אשר על כן, חובת הראיה הראשונית מוטלת על הנתבע ולצורך כך הגיש את נספח ב' שלטענתו נמסר לו על ידי התובעת באמצעות פקידה של התובעת בשם "אסנת". עתה עובר הנטל לתובעת להביא ראיה השומטת את הבסיס מהמסמך הנ"ל. המסמך הנ"ל הומצא והובא לידיעתה של התובעת כבר בתצהיר אחיו של הנתבע אשר תמך בהתנגדות לביצוע שטר. למרות זאת, לא מצא מנהל התובעת לנכון בתצהיר עדותו הראשית להתייחס למסמך זה ולהביא ראיה כלשהיא השומטת את הבסיס ממסמך זה. למעט הכחשה כללית בדבר פירעון השיק דנן בשיק חליפי, לא טרח מנהל התובעת אפילו לטעון דבר כלשהוא באשר למהות המסמך ולו הכחשה כי יצא תחת ידה של התובעת או מי מטעמה ובכך לא עמד בנטל המשני לסתור את טענת הנתבע כי השיק נפרע. 7. טוען ב"כ התובעת כי בהימנעות הנתבע להביא לבית המשפט את עדותם של השכנים שנכחו בפגישה יחד עם הנתבע ומנהל התובעת ובה סוכם על החלפת השיק שבוטל בשיק חליפי, צריכה לעמוד בעוכריו של הנתבע כמו גם הימנעותו מלהביא כעדה מטעמו את הגב' אסנת אשר לטענתו ערכה את המסמך בכתב ידה. תחילה יצוין כי "הפוסל - במומו פוסל". דווקא הימנעותו של מנהל התובעת להביע התייחסות כלשהיא למסמך, נספח ב', היא האומרת דרשני ומוסיפה משקל לגרסתו של הנתבע. מנהל התובעת לא טרח להכחיש טענת הנתבע כי מדובר במסמך שיצא תחת ידה של התובעת למרות שדי היה בהכחשה זו כדי להשיב את נטל הראיה לכתפי הנתבע. בהעדר הכחשה ולו סתמית וכללית, פטור הנתבע מהנטל להראות קבילותו ואמיתותו של המסמך. הטענה כי המסמך אינו קביל משום שלא הוצג באמצעות עורכו, היא טענה שהיה מקום לטעון אותה טרם שמיעת הראיות ובהעדר התנגדות ב"כ התובעת להגשתו או לקבילותו - נחשב כמי שהסכים להגשתו. כמו כן, טענה זו היה מקום לדון בה לו היה מנהל התובעת מכחיש את עריכתו על ידי מי מטעם התובעת אלא ששתיקתו בתצהיר עדותו הראשית די בה כדי ליתן תוקף למסמך. יש לציין כי אפילו בחקירתו הנגדית לא ציין מנהל התובעת כי אין מדובר במסמך מטעם התובעת וכל שהיה לו לומר הוא כי אינו יכול לדעת אם מדובר בכתב ידה של אסנת אם לאו. 8. אשר על כן, המסקנה היא כי הנתבע עמד בנטל הבאת הראיות ונטל השכנוע ודין התביעה להידחות. לכל האמור לעיל יצטרף גם המסקנה כי התובעת אף לא עמדה ממילא בנטל הבאת הראיות (ככל שהיה בכך צורך לטענתה) להראות כי תשלום השיק דנן הוא חלק מהתשלומים שהיה על הנתבע לשלם לתובעת. מנהל התובעת טוען בתצהירו באופן סתמי לחלוטין כי השיק נשוא התביעה הוא חלק מתשלומים שהיה על הנתבע לשלם מבלי שהראה תחשיב מתאים. בתצהירו טען כי עלות עבודות הגמר היא 315,000 ₪ אך אינו מפרט כמה שולם על ידי הנתבע ובאיזו דרך. פירוט כאמור היה עשוי לסתור את טענת הנתבע כי לא נותר כל תשלום אותו הוא חב לתובעת בגין אותן העבודות. הימנעותו של מנהל התובעת להציג את פירוט תשלומי הנתבע היא הימנעות מהבאת ראיה הפועלת לחובתה של התובעת. 9. לבסוף הנני לציין כי תצהיר עדותו של מנהל התובעת כמוהו כציור ללא רקע או כקיר חלק חסר זיזים. התצהיר נוסח באופן סתמי וחסר פירוט מספיק כדי שניתן יהיה למקמו בסיפור המעשה הספציפי בין הצדדים. יכול תצהיר זה לשמש כל תביעה שיש לתובעת כנגד כל לקוח עבורו בוצעו עבודות בנייה על ידה כאשר רק המספרים הנקובים בו עשויים להשתנות בהתאם. כל זאת, כאשר תצהירו של הנתבע יוצר תמונה ספציפית לאירועים בפועל בין הצדדים וכוללת פרטים המעניקים לגרסתו מימד אמיתי ותואם את המציאות. בתצהיר עדותו הראשית מנהל התובעת אינו מציג גרסה אחרת ואינו מכחיש את טענת הנתבע כי התובעת ביצעה עבודות גם אצל שכני הנתבע וכי אחד מהם אף הוא ביטל שק משום שהתובעת חדלה מלבצע עבודות גם אצלו. מנהל התובעת אף אינו טורח להכחיש את טענת הנתבע כי התובעת חדלה מלבצע עבודות אצלו ואצל שכניו ורק בחקירתו הנגדית מציין כי התובעת חדלה מלבצע עבודות אצל הנתבע משום שלא שילם לה, גרסה שעלתה לראשונה רק על דוכן העדים במעמד חקירה נגדית. 10. העולה מכל האמור לעיל במקובץ, כי הנני לקבל את גרסתו של הנתבע ולדחות את התביעה. התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪. תיק הוצאה לפועל 01-14952-13-2 יסגר. שיקים