קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ביטול צ'ק למאפייה: בפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד. ת.א. 1068/09: בתביעה זו סכום התביעה הוא 101,425 ₪, כאשר התובעת טוענת בין היתר כדלקמן: כי היא עוסקת בייצור מוצרי מאפה - פיתות. כי הנתבע רכש ממנה פיתות אותן מכר לעסקים שונים וקיבל פיתות מהתובעת לפי תעודות משלוח. כי בחודשים אפריל, מאי ויוני 2008 רכש מהתובעת פיתות בכמות של 236,106 בעלות כוללת של 101,425 ₪. כי סכום זה לא שולם והנתבע ביטל שיקים שמסר לתובעת. הנתבע הגיש כתב הגנה בו טען בין היתר כדלקמן: 1. כי מדובר בגלגול שני של תביעת סרק שטרית קודמת ויסודה במעשי מרמה חמורים ובקשירת קשר ע"י מנהל התובעת ובעליה. 2. כי ביום 24.8.08 נפתח כנגד הנתבע תיק הוצל"פ 25-02366-08-11 לביצוע 5 שיקים ע"ס כולל של 135,340 ₪ והאזהרה הומצאה לנתבע ביום 8.9.08. 3. כי בית המשפט קיבל התנגדות שהנתבע הגיש והתביעה קיבלה מס' ת.א. 1871/09. 4. כשנה לאחר מכן הגישה התובעת את התביעה בתיק זה בגין 57 תעודות משלוח לכאורה וחשבונית לכאורה ע"ס 65,802 ₪. 5. כי כתב התביעה מייחס את החוב לחודשים אפריל-מאי-יוני 2008 והחשבונית שצורפה מתייחסת ליום 31.5.08 - מועדים שלגביהם לפי גרסת הנתבע בהתנגדותו כנגד השיקים בתביעה השניה, נערך סיכום חשבון ונמסרו השיקים. 6. כי מדובר במרמה לשם מרמה, מחטף לשם מחטף ובדיה לשם עושק. 7. כי בזמנים הרלוונטיים לתובענה עסק במכירת כל סוגי הלחמים ובין השאר גם פיתות והתובעת לא היתה הספקית הבלעדית למוצרים אותם שיווק. 8. כי אינו נוהג למשוך סחורה באמצעות שליחים אלא עושה זאת בעצמו, מעמיס את הסחורה וחותם בעצמו על תעודות המשלוח. 9. כי תעודות המשלוח והחשבונית שצורפו לכתב התביעה נערכו ע"י התובעת ואינן קושרות את הנתבע. 10. כי מדובר בתעודות משלוח מפוברקות וכי הנתבע אינו חתום על אף אחת מהן. 11. כי סיכום תעודות המשלוח מביא למספר פיתות שונה מאשר התובעת טוענת לו וכן כי מכפלת הפיתות בעלותן לפי חשבונית המס מביאה לסך של 101,525 ₪ ולא סכום התביעה. 12. כי בחודש יוני 2008 לא רכש דבר מהתובעת. 13. כי התקופה של אפריל-מאי 2008 שצוינה בכתב התביעה כלולה בשיקים נשוא התביעה השניה - כאשר בגין שיקים אלה הוגשה התנגדות. 14. כי שילם לתובעת את מלוא חובו כאשר עד להיום לא קיבל חשבונית מס ונכון להיום אינו חייב דבר לתובעת. ת.א. 1871/09: תביעה זו הנה שטרית ע"ס 135,340 ₪ אשר הוגשה ללשכת ההוצל"פ ולאחר שהוגשה התנגדות שהתקבלה הועברה התובענה לדיון בבית המשפט. הנתבע הגיש התנגדות בה הוא טוען בין היתר כדלקמן: 1. כי בין הצדדים התקיים נוהג לפיו הנתבע היה מגיע לתובעת ובכפוף לחתימה אישית שלו על תעודת המשלוח היה נוטל את הסחורה ובסוף אותו חודש ובהסתמך על תעודות המשלוח החתומות על ידו היתה מונפקת חשבונית מס לחיוב. 2. כי אחת לכמה חודשים היה מתבצע התשלום לסילוק החיובים שהצטברו עד לאותו מועד. 3. כי בתחילת יוני 2008 נערכה התחשבנות בסיומה מסר הנתבע לתובעת 5 שיקים דחויים - הם השיקים נשוא תיק ההוצל"פ. 4. כי לאחר כעשרה ימים לערך נמסר לנתבע כי התובעת אינה מאתרת את השיקים שמסר ומבקשת להיפגש על מנת שימסור שיקים חלופיים ולאחר שכנוע רב ולאחר שהנתבע סמך על והאמין בתובעת ועל כן לאחר מכן ולאחר שהנתבע אף פנה לייעוץ בעניין וגם חתם ערבות לשחרור מר לוי ממעצר, נפגש עם מר לוי ובנוכחות שנים ממכריו שילם לתובעת (לידי מר לוי) במזומן את מלוא סכום השיקים בהפחתה של 10% הנחה שהוסכמה ושילם לו את הסך של 121,000 ₪. 5. כי לאחר מכן ביטל את השיקים שכן התובעת לא החזירה לו אותם. 6. כי מר לוי הוליך אותו שולל וסיחר את השיקים לצד ג' כאשר פקעו למעשה. 7. ועוד... הדיון בשני התיקים אוחד כאמור בהחלטת כב' הרשם בוקר מיום 8.7.10. בישיבה שהתקיימה ביום 27.3.12 העידו בפני ונחקרו העדים: מר יום טוב לוי, הנתבע ומר ברוך אדריאן. העד אילן אדרי לא התייצב והדיון נדחה לשמיעת עדותו ליום 20.9.12. העד אילן אדרי לא התייצב גם לישיבה הנדחית ועל כן הוריתי לצדדים בהחלטה מנומקת ומפורטת לסכם טענותיהם בכתב וכך עשו. הכרעה מקובלת עלי טענת הנתבע כי קיימת כפילות לגבי חודש אפריל 2008 כאשר מר יום טוב לוי מצהיר מפורשות בסע' 14 ו- 16 לתצהיר עדותו הראשית כי השיקים שבתביעה השטרית (ת.א. 1871/09) כוללים חודש זה וגם סכום התביעה הרגילה (ת.א. 1068/09) כולל את חודש אפריל 2008. התובעת לא הבהירה ולא הסדירה עניין זה. על כן טענת הנתבע מתקבלת כך שיש לקזז את הסכום הכפול של חודש אפריל כך שסך כל שתי התביעות עומד על 182,562 ₪. כך בשלב זה. כמו כן אני מקבל את טענת הנתבע כי כל חמשת השיקים ניתנו לתובעת בגין כל הסחורות שהנתבע משך ממנה ובמסגרת התחשבנות כוללת שנעשתה בתחילת חודש יוני 2008. בתצהיר עדותו הראשית מציין מר יום טוב לוי את המועדים בהם נמסרו השיקים ומציין בעבור איזו תקופה ותקופה, אך דע עקא כי בחקירתו הנגדית עלתה תמונה אחרת לגמריי. "ש. אני אומר לך שבתחילת חודש יוני 2008 עשית התחשבנות בינך לבין הנתבע ואז הוא מסר לך 5 שיקים. ת. יכול להיות. ש. השיקים היו דחויים. ת. יכול להיות זה רשום. .... ש. אני אומר לך שאלה הם 5 השיקים שביום 1.6 ישבתם והוא נתן לך. ת. יכול להיות. ש. אלה השיקים שנפתחו בלשכת ההוצל"פ. ת. כן". (עמ' 21-22 לפרוטוקול מיום 27.3.12). לא ייתכן שמר יום טוב שמסר תצהיר מפורש וברור לגבי המועדים בהם נמסרו השיקים כאשר הוא מציין מפורשות לגבי כל שיק ושיק לאיזו תקופת חשבון הוא מתייחס, כי על דוכן העדים, יספר סיפור אחר ולא יבחר לציין את הדברים עליהם הצהיר בתצהירו. לפיכך אני קובע כי גרסת הנתבע, שטען כי בתחילת חודש יוני 2008 נערכה התחשבנות כוללת ואז מסר את השיקים, היא הגרסה הנכונה. התובעת טוענת כי הנתבע משך פיתות גם בחודש יוני ומפנה לנספח ד' לתצהיר עדותו הראשית של מר יום טוב לוי. נספח ד' כולל חשבונית מס ליום 30.5.08 שאינה רלוונטית, ותעודות משלוח לגבי כמות כוללת של 82,970 פיתות כאשר בהכפלה בסך המוסכם של 0.43 ₪ לפיתה מדובר ע"ס כולל של 35,677 ₪ לחודש יוני 2008. אשר על כן אני קובע כי סכום התביעה בת.א. 1068/09 הוא 35,677 ₪. איני מקבל את טענת הנתבע לגבי אי נכונות תעודות המשלוח. טענת ההגנה הברורה והמפורשת של הנתבע היתה כי תעודות המשלוח נערכו ע"י התובעת, הוא לא חתום עליהן והן מפוברקות, זאת מהסיבה כי רק הוא היה מגיע אל התובעת, אוסף את הסחורה וחותם על תעודות המשלוח אישית בעצמו (סע' 17 לכתב ההגנה בת.א. 1068/09). האמנם?? 1. בתצהיר עדותו הראשית של הנתבע, הנתבע משמיט גירסה זו ואינו מציין אותה כלל. 2. בחקירתו הנגדית אומר הנתבע דברים אחרים: "ש. היו מצבים שהיית שולח מישהו במקומך לקבל פיתות? ת. כן. ש. למה זה היה קורה? ת. לא יכולתי לבוא אני לקחת את הפיתות. יש מטעמי עובדים שלקחו את הפיתות. ש. היה לך עובד בשם יעקב? ת. כן. ש. היה לך עובד בשם ליאור? ת. כן" (עמ' 26 לפרוטוקול מיום 27.3.12). 3. לו גרסתו של הנתבע היתה נכונה, מדוע לא צירף מצדו את תעודות המשלוח שקיבל במהלך התקופות הרלוונטיות על מנת להראות את כתב ידו וחתימתו עליהן??? אני קובע כי התובעת הוכיחה ברמה הנדרשת את נכונות תעודות המשלוח לגבי חודש יוני 2008. האם הנתבע פרע הסכומים?? בשלב זה מדובר על תביעה שטרית ע"ס 135,340 ₪ ועל תביעה רגילה ע"ס 35,677 ₪. הנתבע טוען כי לאחר שמר יום טוב לוי מסר לו שהשיקים אבדו, נתבקש להביא שיקים אחרים במקומם ואז הובטח לו כי היה וישלם את מלוא הסכום של השיקים במזומן תינתן לו הנחה של 10%. הנתבע טוען כי הגיע אל התובעת ומסר למר יום טוב לוי מעטפה ובה הסכום של 121,000 ₪ במזומן כאשר לאירוע זה היו שני עדים נוספים מטעמו. הנתבע הגיש וצירף תצהירים של העדים: אילן אדרי וברוך אדריאן. שני עדים אלה הצהירו כי ראו את הנתבע מוסר למר יום טוב לוי מעטפה עם כסף וכי הנתבע ומר יום טוב לוי ספרו את הכסף. מר יום טוב לוי מכחיש אירוע נטען זה וכי קיבל את מעטפת המזומנים. העד ברוך אדריאן התייצב לחקירתו ואילו אילן אדרי לא התייצב. מר ברוך אדריאן נחקר בבית המשפט וחזר למעשה על גרסתו כי ראה את מעטפת הכסף וכי היתה פתוחה ומלאה. שני העדים לא ידעו לציין את סכום הכסף המדויק שהיה במעטפה והצהירו כי לא טיפלו בעניין זה בעצמם. כפי שציינתי מר אילן אדרי לא התייצב לחקירתו ועל כן אין להתייחס לתצהירו. את עובדת עצם התשלום על הנתבע להוכיח, הן מכוח היות עניין זה במסגרת התביעה השטרית כאשר הנטל מוטל על כתפיו והן מכוח היות הדבר במסגרת טענת "הדחה", אשר הנטל להוכיחה מוטל על כתפי הטוען אותה. כפי שציינתי, מר יום טוב לוי מכחיש את עצם האירוע והתשלום מכל וכל. לאחר ששקלתי מלוא הראיות שהוצגו בפני והנסיבות אני בוחר להעדיף את גרסת התובעת בעניין זה. הנתבע לא הוכיח ברמה הנדרשת את עצם התשלום: 1. הנתבע לא הציג כל אסמכתא להוצאת הסכום במזומן מבנק כלשהו ("לא שטר, זה היה חבילות, ראיתי בלוקים")(עמ' 33 לפרוטוקול בשורה 6)). אין זה סביר כי היערכות לסכום כזה "בבלוקים" של 121,000 ₪, לא יהיו לה עקבות או אסמכתאות כלשהן. 2. העד הנוסף, מר אילן אדרי לא התייצב לחקירתו. 3. לטענת הנתבע מדובר היה על תשלום של כל ההתחשבנות לאחר קבלת 10% הנחה. אם כן, מדוע לא הציג קבלה על התשלום? מדוע לא עמד על קבלת אישור כלשהו כי שילם את מלוא חובו?? לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי הנתבע לא הוכיח את טענתו כי שילם לתובעת את הסך של 121,000 ₪. מעבר לטענה זו לא נטען כי הנתבע שילם סכום כלשהו. אשר על כן: 1. התביעה השטרית (ת.א. 1871/09) מתקבלת במלואה והתובעת רשאית לשוב ולפעול בתיק ההוצל"פ 25-02366-08-11 לגביית מלוא סכום החוב בו. 2. התביעה הרגילה (ת.א. 1068/09) מתקבלת באופן חלקי כך שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת במסגרת תביעה זו את הסך של 35,677 ₪ בלבד כאשר לסכום זה יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. לאור מחדלי שני הצדדים גם יחד, אי קבלת מלוא התביעה בת.א. 1068/09 במלואה בנסיבות שפורטו לעיל, לא מצאתי לפסוק הוצאות נוספות מעבר לסכומים הקיימים בתיק ההוצל"פ לרבות שכ"ט א' ו- ב') וכל צד יישא בהוצאותיו. סכומי ההוצאות שנפסקו בהחלטות כב' הרשם בוקר מיום 16.12.09 ומיום 8.7.10 ישולמו לתובעת ע"י הנתבע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. זכות ערעור לכב' בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים מהיום. ענף האפיהשיקים