קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ביטול קניית כורסא: התביעה הנדונה היא תביעה על סך של 5,000 ₪ לביטול עסקה לרכישת כורסה. על פי האמור בכתב התביעה, התובע ביום 25.11.11 הגיע אל סניף הנתבעת ורכש כורסה מעור מדגם דולי (להלן : "הכורסה"), עבורה שילם את הסך של 3,500 ₪. ביום 15.12.11 סופקה הכורסה לבית התובע עת התובע ואשתו לא היו בביתם ובתם קיבלה את הכורסה. לטענתו, הכורסה סופקה, כאשר היא עטופה בניילון דק באופן אשר לטענת התובע לא הגן על המוצר, ואף כי בתו כבר הבחינה בפגמים הקיימים חתמה על אישור קבלת הכורסה ושילמה למוביל את דמי ההובלה. עוד נאמר בכתב התביעה, כי לאחר שהגיעו התובע ואשתו לביתם, הם הבחינו בקרע בעור באזור הידית, מיד נעשתה שיחה לנתבעת על מנת להודיע לה על הפגם. נציגת הנתבעת הסבירה לתובע כי עליו לפנות לשירות הלקוחות של הנתבעת, אשר אינו עובד ביום חמישי אחר הצהריים אלא רק ביום ראשון. ביום ראשון פנה התובע טלפונית ובפקס' אל הנתבעת ובשיחה זו נמסר לו כי עליו לשלוח צילום של הפגם שהתגלה בכורסה ואשת התובע שלחה מייל עם צילום הפגם בכורסה. לאחר מועד זה התקבלה תגובת הנתבעת במייל ובו נמסר כי הנתבעת מסרבת לתקן או להחליף את המוצר הפגום. על כן ביום 28.12.11 נשלחה לנתבעת הודעה על ביטול העסקה והשבה של התמורה בגינה. לטענת התובע פניה למועצה לצרכנות אשר נשלחה לנתבעת מטעם התובע נותרה ללא מענה. לאור האמור עתר התובע לביטול העסקה והשבת הסך של 3,500 ₪, וכן השבת דמי ההובלה בסך של 350 ₪. ובנוסף פיצויים בגין עוגמת נפש בסך של 1,150 ₪. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה כי בעת אספקת הכורסה נכח מוביל מטעמה, אשר היה עד לעבודות, אשר בוצעו בבית התובע במועד אספקת הכורסה. המוביל פתח את אריזת הכורסה לפני הלקוחות כדי לוודא את תקינותה והם אישרו וחתמו על תעודת המשלוח. למחרת האספקה התקשרו הלקוחות בטענה שיש ליקוי בכורסה וביקשו לקבל כורסה חדשה. לטענת הנתבעת הכורסה נבדקה על ידי הלקוחות ועל ידי המוביל שעד לכך שלא הייתה כל תקלה בכורסה ובטח לא חור בגודל שאי אפשר היה להבחין בו. לטענת הנתבעת סביר כי אם בעת קבלת הסחורה היו מבחינים הלקוחות והמוביל בפגם מהותי הלקוחות לא היו חותמים על תעודת המשלוח ולא היו ממשיכים את אספקת הסחורה. עוד טענה הנתבעת כי האחריות על המוצר אינה כוללת קרעים או חורים מסוג זה לאחר קבלת הסחורה ובדיקתה. עוד טענה הנתבעת כי הציעה לתובע לקבל שירות על ידי מומחה עור מטעמה בתשלום. במועד הדיון בתיק העידו בתו של התובע הגב' נעמה אורבך (להלן: "נעמה"), מר נתנאל הרשקוביץ (להלן: "נתנאל"), אשר היה בבית התובע, בעת שהביאו את הכורסה, ומטעם הנתבעת העיד מר יעקב מנשה אשר (להלן: "מנשה") אשר היה המוביל של הכורסה לבית התובע. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי דין התביעה להתקבל. השתכנעתי מעדויות התובע ואני מעדיפה אותה על פני גרסתה של הנתבעת. אומנם במקרה הנדון חתמה נעמה על אישור ההובלה בו צוין כי היא מאשרת שקיבלה את הסחורה בשלמותה, אך לעניין זה השתכנעתי מטענתה של נעמה ולפיה לא ידעה כי הוחתמה על כך שקיבלה כורסה תקינה וללא פגם. בעדותה ציינה נעמה כי בעת שהתקבלה הכורסה היא לא הסכימה לקבל אותה מהנימוק כי הכורסה התנדנדה, אך המוביל אמר כי הוא יסדר לה את הרגליות והכל יהיה בסדר. הוא הפך את הכורסה על מנת לסדר את הרגליות ומאוד מיהר ורצה לצאת והיא אמרה לו כי אינה מוכנה לקבל את הכורסה, אך הוא לא היה מוכן לשמוע לה. בעדותה העידה, כי המוביל מסר לה שהיא צריכה לשלם עבור ההובלה ולחתום לו, כאשר היא הסבירה שבדיעבד התברר לה כי חתמה על מסמך שבמוצר אין פגמים. בהתייחס לשאלת נציג הנתבעת האם לא ראתה את החור בזמן שקיבלה את הכורסה השיבה כי לא היה זמן להסתכל שכן המוביל היה שם כ- 4 דקות, וכן כי הניילון היה דק ולא כיסה כראוי. באשר לטענת הנתבעת כי הנזק לכורסה נגרם בשל שיפוצים שבוצעו בדירה העיד מטעם התובע נתנאל, אשר ציין כי במועד שהגיעה הכורסה, פרק את הארון שהיה בסלון וכי רוב הארון היה מפורק, כאשר השליח הגיע ולכן אמרו לו להניח את הכורסה בכניסה לבית לא באזור שעבדו, וכאשר סיימו לפרק את הארון שמו את חלקי הארון בצד, וללא מגע בין הארון לכורסה. עוד ציין נתנאל בעדותו כי כאשר הכורסה הגיעה, נעמה קיבלה אותה והמוביל סידר את הרגליים. מר מנשה, המוביל, אישר בעדותו כי אכן כאשר הכורסה התקבלה היא התנדנדה וכי הוא סידר זאת במקום, וכי אחרי שראה כי הכל בסדר החתים את נעמה על תעודת המשלוח. לטענתו הסביר לה כי היא חותמת שהכל בסדר. עוד ציין, כי התריע בפני נעמה כי יכול לקרות משהו לכורסה כתוצאה מכל אי הסדר. במקרה הנדון השתכנעתי מעדותה של נעמה, אשר זכתה לגיבוי מהעדים נתנאל ומנשה כי בתחילה כאשר התקבלה הכורסה היא התנדנדה וכי היה צריך לסדר אותה. עוד השתכנעתי כי חתימתה של נעמה על תעודת המשלוח נעשתה בשל טענתו של המוביל כי המדובר באישור המשלוח ללא קשר לשאלת תקינותו של המוצר. עוד אוסיף כי לאחר עיון בתמונות אשר צורפו על ידי התובע ניתן לראות כי המדובר בחור קטן בצד ימין של הכורסה, ולא בחור במקום קדמי, אשר ניתן לראותו בנקל. השתכנעתי כי ייתכן והחור הזה לא נצפה בתחילה עת התקבלה הכורסה על ידי נעמה, אלא רק בשלב מאוחר יותר עת הגיעו התובע ואשתו לביתם. עוד אציין כי העובדה כי התובע ואשתו יצרו קשר מייד באותו היום עם הנתבעת ושלחו מכתב ביום ראשון שלאחר מכן, ובו העלו את כל הטענות אשר נטענו על ידם בכתב התביעה, מחזקת את המסקנה כי המוצר אותו קיבלו היה מוצר פגום מלכתחילה ולא מוצר אשר נפגם כטענת הנתבעת על ידי פירוק הארון שנעשה בבית התובע. סוף דבר התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 3,500 ₪. וכן החזר עבור ההובלה בסך של 350 ₪. בכפוף לקבלת סכום התביעה ישיב התובע את הכורסה לנתבעת. הנתבעת תדאג לשליחת מוביל לביתו של התובע לצורך לקיחת הכורסה על חשבונה, וזאת בתיאום מראש עם התובע. הנתבעת תשלם הוצאות התובע בסך של 750 ₪. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. רהיטים (תביעות)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)