קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ביטול מנוי לוטו: 1. התובעת, אשה ילידת שנת 1940. קיבלה ביום 31.10.12 שיחת טלפון מעובדת של הנתבעת שבה הוצע לתובעת לעשות מנוי ל"דאבל לוטו". התובעת טוענת, כי הסכימה לעשות את העיסקה, הואיל וסברה כי נציגת "מפעל הפיס" התקשרה איתה. התובעת מסרה לנציגת הנתבעת את פרטי כרטיס האשראי שלה. 2. הנתבעת עוסק בשיווק מנויים להגרלות הלוטו של מפעל הפיס, כאשר סיסמת הפרסומת שלה היא: "הופכים מספרים בלוטו לזכויות בדאבל לוטו". תקופת המנוי וסכום המנוי 3. הצדדים חלוקים לגבי תקופת המנוי. התובעת טוענת כי המנוי נעשה למשך חצי שנה ואילו הנתבעת טוענת כי המנוי נעשה למינימום של חצי שנה. הנתבעת מפנה לכיתוב תחת הכותרת "הערות" ב"טופס הרישום" (טופס שעליו התובעת אינה חתומה, אך מצויים בו פרטי כרטיס האשראי שלה), שם נכתב: "מינימום התחייבות ל-6 חודשים. הלקוחה בחרה את המספר החזק". וכן לסעיף 9 א' להסכם (שגם עליו התובעת אינה חתומה) בו נכתב: "הסכם זה הוא למשך תקופת המינוי המוסכמת. בתום התקופה יחודש החוזה מאליו, אלא אם כן יודיע אחד הצדדים בכתב למשנהו על ביטול לפחות 60 יום לפני תום תקופת המנוי" וכן למכתבה (ללא תאריך) לתובעת שבו נכתב: "בתום 6 חודשים אם מצב הזכויות יועמד על 0, יוחזרו כאמור דמי המנוי ללקוח". 4. תקופת המנוי רלבנטית לטענת התובעת, כי בשיחת הטלפון הנ"ל, נאמר לה על ידי נציגת הנתבעת, כי יהיה עליה לשלם סך של 169 ₪, עבור כל תקופת המנוי בת ששת החודשים ואילו הנתבעת טוענת, כי על התובעת היה לשלם סך של 169 ₪ בחודש בכל תקופת המנוי. הנתבעת מפנה ל"טופס הרישום" (שכאמור, התובעת אינה חתומה עליו, שבו נכתב כי התשלום החודשי הוא בסך של 169 ₪. 5. התובעת טוענת, כי משהתברר לה, ממכתבי הנתבעת אליה, כי התבעת אינה "מפעל הפיס", היא טילפנה לנתבעת והודיעה על ביטול העיסקה. לטענתה השיחה הזאת התקיימה בתקופה של 3 שבועות מיום 31.10.12 וכי הנתבעת סירבה לביטול. 6. בעקבות סירובה של הנתבעת לבטל את העיסקה, התובעת פנתה לחברת כרטיס האשראי שלה וביטלה את המשך החיובים. יש לציין, כי בנספח ג' שהוגש בדיון, על ידי הנתבעת, רשם בהערות: "הלקוח בוטל 9.1.13"... בוטל דרך הטלפון. מינימום התחייבות ל-6 חודשים...". במועד הביטול, התובעת כבר חויבה בסך של 169 ₪, שאת השבתם היא תובעת מהנתבעת, בצירוף סך של 2,000 ₪ בגין מפח נפש וכדו', סך הכל 2,169 ₪. 7. התובעת פנתה ל"אמון הציבור לקידום הגינות בעסקים" וזו פנתה לנתבעת. הנתבעת הודיעה בתגובתה, כי היא מוכנה לסיים את המחלוקת בתמורה לתשלום סך של 169 ₪ שכבר נגבה, אך לנוכח סירובה של התובעת להצעת הנתבעת, אמון הציבור הודיעה לתובעת, במכתב מיום 13.3.13, כי היא מסיימת את הטיפול בענין. 8. ביום 27.3.13 הנתבעת שלחה מכתב לתובעת, בו היא מודיעה לה, כי יתרת החוב היא בסך של 513 ₪ וכי במידה והחוב לא יפרע תוך 7 ימים היא תפנה לגבייתו בהליכים משפטיים. 9. בכתב ההגנה, הנתבעת טוענת, כי היא הציעה לתובעת לבטל את המנוי ללא דמי הנפקת הכרטיס, רק תמורת תשלום אחד של 169 ₪ שאותו התובעת שילמה כבר עבור חודש הגרלות בהם היא כבר השתתפה, אך התובעת מסרבת. דיון בשאלה האם על הנתבעת להשיב לתובעת האת הסך של 169 ₪ 10 הנתבעת לא הודיעה לתובעת, לא בעל פה ולא בכתב, כי "מפעל הפיס" עצמו מאפשר מסלול השתתפות של "דאבל לוטו" או כי היא זכיינית של מפעל הפיס לנושא זה (ראה "הודעה מאת מפעל הפיס - תכנית לוטו 2011" שפורסם בילקוט הפרסומים מס' 6234 ביום 8.5.11). 11. בדיון השתתפה גם גב' רות אלול, מתנדבת בשי"ל - שירות יעוץ לאזרח והיא הציגה את תשובת מפעל הפיס למכתבה מיום 18.4.13 בנושא התביעה. גב' חיה סויסה הממונה על פניות הציבור במפעל הפיס, השיבה לגב' אלול, ביום 21.4.13: "אבקש להבהיר כי למפעל הפיס אין קשר ו/או נגיעה לחברה אשר הוזכרה במכתבך ו/או כל חברה או גוף אחר המנהל או משווק "מנויים" למשחק הלוטו. יתירה מזאת, מפעל הפיס מבהיר כי מוצרי הפיס (לוטו (על כל משחקיו), פיס 777.... נמכרים באופן בלעדי רק באמצעות זכיינים מורשים הפועלים בביתנים של מפעל הפיס ובמאות חנויות הנושאות שילוט בולט של מפעל הפיס. מפעל הפיס מזהיר את הציבור כי מי שרוכש כרטיסי הגרלה או כל כרטיס אחר המתחזה להיות קשור בהגרלות מפעל הפיס ממי שאינו זכיין מורשה בדוכן או בחנות הנושאת שילוט של מפעל הפיס, שם את כספו על קרן הצבי ואין מפעל הפיס רואה עצמו מחויב כלפיו בשום צורה שהיא". 12. הנתבעת לא המציאה כל היתר משר האוצר לערוך הימורים והגרלות, כך שלכאורה יש בפעילותה של הנתבעת משום חשד לעבירה על הוראות סעיף 225 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. 13. מאמור לעיל, מתבקשת המקנה, כי לכאורה הנתבעת עוברת על הוראת סעיף 225 לחוק העונשין ועיסוקה בהימורים משחקים אסורים והגרלות, היא לכאורה בלתי חוקית. 14. מהאמור לעיל מתבקשת המסקנה, כי הנתבעת אכן הטעתה את התובעת לגבי זהותה והציגה כנראה את עצמה כ"מפעל הפיס" וגם אם לא הציגה כך את עצמה במפורש, הרי עצם הצגת שמה הכולל את המילה "פיס" עלול להטעות, ולכן אני מאמין לתובעת כי היא הוטעתה על ידי הנתבעת לגבי זהותה. 15. הטעיה זו עומדת בניגוד להוראות סעיף 2 (א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן), האוסר על העוסק להטעות את הצרכן "במעשה או במחדל", "בכל ענין מהותי בעסקה". על הנתבעת היה להבהיר לתובעת באופן מפורש, כי היא איננה "מפעל הפיס" וכי היא אינה זכיינית מורשית של מפעל הפיס. אנין זה הוא מהותי לעיסקה ולכן, אי מסירת המידע הנכון לגבי זהותה של הנתבעת מהווה הטעיה במחדל של התובעת על ידי הנתבעת. 16. הטעית התובעת מהווה גם עבירה סעיף 23 (א) לחוק הגנת הצרכן, קובע עונש מאסר של שנה או קנס לעוסק "(1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות סעיף 2". 17. על פי הוראות סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (להלן: חוק החוזים). "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" לרבות אי גילויין של עובדות אשר לפי הדין, לפי הנוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן". 18. כאמור, הנתבעת היטעתה את התובעת בכך שהיא לא גילתה לה את זהותה האמיתית, כמי שאינה מפעל הפיס. מאחר ולפי הנסיבות היה על הנתבעת לגלות עובדה זו לתובעת והיא לא עשתה זאת והתובעת הוטעתה כאמור, זכותה של התובעת היה לבטל את ההסכם. 19. אני מאמין לתובעת כי היא הודיעה לנתבעת בתוך 3 שבועות מיום עשיית ההסכם, כי היא מבטלת אותו. מועד זה אף נתמך בטענת הנתבעת כי על התובעת לשלם לה עבור החודש הראשון בו עשתה שימוש בהגרלה. לאני סבור כי זהו זמן סביר למתן הודעת ביטול, ע פי הוראות סעיף 20 לחוק החוזים. 20. על פי הוראות סעיף 21 לחוק החוזים, "משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה...". 21. לכן, התובעת ביטלה את החוזה כדין וכאמור, על כל צד להשיב למישנהו את מה שקיבל מהצד השני. 22. אין מחלוקת, כי הנתבעת קיבלה מהתובעת סך של 169 ₪. 23. הנתבעת טוענת, כאמור כי התובעת זכתה בפיס 777 בין התאריכים 17.11.12 עד 9.1.13 בזכיות בסך כולל של 20.67 ₪, אולם הנתבעת לא הביאה כל ראיה להוכיח כי התובעת קיבלה את הסכום הזה. לכן, יש לחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את הסך של 169 ₪. הפיצוי בסך 2,000 ₪ בגין נזק בלתי ממוני 24. על פי הוראות סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970, בית המשפט ראשי לפסוק פיצויים בעד הנזק שאינו נזק ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין. 25. אני סבור כי הטעית התובעת על ידי הנתבעת, כאמור לעיל והתנגדות הנתבעת לביטול ההסכם, כולל משלוח התראות חוב גרמו לתובעת אכן מפח נפש ועגמת נפש וכי הסכום של 2,000 ₪ שהיא תבעה בגינם הוא סכום נמוך בנסיבות המקרה. התוצאה 26. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת, תוך 30 יום את הסך של 2,169 ₪ ועוד הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪. תוך 15 יום ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור. ביטול מנויהימורים