קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ביטול כתב אישום מטעמים אישיים: לפניי בקשה מקדמית שהגיש הנאשם, יהודה X (להלן - הנאשם) לביטול כתב האישום שהוגש כנגדו, מחמת הגנה מן הצדק. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו העסקת עובדים זרים שלא על פי היתר כדין - עבירה לפי סעיפים 2(א)(1), 2(א)(2) ו- 2(ב)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991 (להלן - החוק). המאשימה מדינת ישראל (להלן - המאשימה) מתנגדת לבקשה. תמצית העובדות הצריכות לעניין - א. מכאן בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום היה הנאשם קבלן עצמאי לעבודות בניין והעסיק עובדים לביצוע עבודות בניין שונות בפרוייקט "עדי" בכיכר הרמב"ם בבאר שבע. ב. ביום 25.11.04, הגיעו למשרדי התמ"ת מספר עובדים זרים והגישו תלונה כנגד הנאשם. ג. בעקבות תלונתם של העובדים נערכה ביקורת במקום ונמצא כי הנאשם העסיק 5 עובדים זרים שלא כדין וללא היתר. כתב האישום מושא החלטה זו. 5. טענות הנאשם בתמצית - א. במסגרת תיק זה מתקיימות נסיבות חריגות ומצערות הקשורות בנאשם עצמו, עד כדי כך שניהול ההליך הפלילי כנגדו יהיה בו משום סתירה מהותית לעקרונות של צדק. ב. הנאשם סבל בשנים האחרונות משרשרת של אירועים טרגיים קשים מנשוא - בשנת 1995 איבד הנאשם את בנו בן ה- 16 כתוצאה מפליטת כדור מנשקו של האח הגדול אשר שירת בצבא. בשנת 2006 חלתה רעייתו של הנאשם במחלת האלצהיימר והיא מאושפזת בבית אבות עירוני, בשנת 2008 נפטר אחיו של הנאשם כתוצאה משטף דם במוח והוא בן 40 בלבד. בשנת 2009 החל הנאשם סובל ממחלה לבבית אשר גרמה לו להפסיק לעבוד. ג. מצבו הכלכלי של הנאשם החל להתדרדר בשנת 2004 לאחר שהקבלן עמרם אזולאי מסר לו המחאות חוזרות בסכומים של מאות אלפי שקלים בגין עבודות קבלנות שביצע עבורו. הנאשם נאלץ למכור את כל נכסיו וכעת, בגיל זקנה, מצא עצמו חסר כל ונתון לחסדיהם של אחרים. כיום עובד הנאשם כשכיר בעבודות שונות והוא נותר חסר כל ובודד בעולם. ד. העובדים הזרים הנזכרים בכתב האישום הינם עובדים שעבדו בהיתר שהיה להעסקתם על ידי הקבלן עמרם אזולאי ולאחר שהאחרון קרס נטל על עצמו הנאשם, מתוך הכרות עם אותם פועלים ורגש אחריות גרידא, את התחייבויותיו של עמרם אזולאי כלפיהם ושילם להם את שכרם. ה. סיפורו של הנאשם הינו כסיפורו של איוב, ובנסיבות אלה יש לעשות שימוש בסמכות שניתנה לבית הדין למצבים חריגים שכאלה ולהורות על עיכוב/ביטול ההליכים כנגדו. ו. הנאשם פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעיכוב הליכים בשל נסיבותיו האישות הקשות, אולם הבקשה סורבה. 6. טענות המשיבה בתמצית - א. אמת המידה לתחולת דוקטרינת הגנה מן הצדק הינה התנהגות בלתי נסבלת של הרשות, מקוממת ושערורייתית בהתעמרותה בנאשם, שאין הדעת יכולה לסבול ואין תחושת הצדק האוניברסלית יכולה לעמוד מנגד באפס מעשה. מטבע הדברים אין המדובר בטענה המתקבלת כדבר שבשגרה אלא במקרים קיצוניים. ב. המקרה שלפנינו אינו נופל לגדר אותם מקרים חריגים בהם מן הראוי שבית הדין יורה על ביטולו של כתב האישום. הנאשם אינו מכחיש את העסקת העובדים הזרים האמורים בכתב האישום, אלא טוען כי קיבל על עצמו את העסקתם מתוך יחסי חברות עם מעסיקם אשר ירד מנכסיו. כלומר, הנאשם מודה בהעסקת העובדים. ג. אין חולק כי נסיבות חייו של הנאשם מצערות מאוד איך אין בהן כדי להביא לביטולו של כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק בפרט במקום בו מודה הנאשם בהעסקת העובדים. ד. על פי ההלכה הפסוקה, בית הדין יורה על ביטולו של כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק רק כאשר הרשות פעלה בחוסר תום לב תוך התעמרות בנאשם או פגיעה בזכות להליך הוגן. ה. טענותיו של הנאשם הינן טענות אישיות, כלכליות ובריאותיות אשר מקומן בשלב הטיעונים לעונש, ככל שבית הדין ירשיע את הנאשם. ביטולו של כתב האישום מקום בו מודה הנאשם בביצוע העבירות, פוגע באינטרס הציבורי ובגורם ההרתעה כלפי מעסיקים אחרים בעתיד. דיון והכרעה - 7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שאין מקום, בשלב מקדמי זה ועל אף הנסיבות הקשות שתיאר הנאשם בבקשה, להורות על ביטול כתב האישום וזאת כמפורט להלן - 8. הוראות סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982 מעגנות את הטענות המקדמיות אותן רשאי נאשם לטעון ובין היתר - "(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק", מכירה בסמכות בית המשפט לבטל כתב אישום שהגשתו או בירורו עומדים בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. מקורה של הדוקטרינה במשפט האנגלי, שם נקראה "Abuse of process" במסגרתה נקבע כי לבית המשפט סמכות טבועה לעכב הליך פלילי המהווה שימוש לרעה בהליכי המשפט (על דוקטרינת הגנה מן הצדק במשפט הפלילי האנגלי ראו: י' נקדימון הגנה מן הצדק ע' 36-29 (2003) על התפתחות ההלכה במשפט האמריקאי ראו נקדימון, ע' 44-37.) הייינו, מהותה של הדוקטרינה היא מניעת שימוש לרעה בהליכי המשפט מצד רשויות האכיפה והתביעה. במשפט הישראלי, אמת המידה לתחולת דוקטרינת הגנה מן הצדק הותוותה במסגרת ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ (31.03.2005) שם קבע בית המשפט העליון מבחן תלת שלבי - א. בשלב הראשון על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו; ב. בשלב השני על בית המשפט לבחון האם בקיום ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות; ג. בשלב השלישי, מששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון האם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים יותר מתונים ומידתיים מאשר ביטולו של כתב האישום. בית המשפט העליון הדגיש כי - "מצב דברים כזה אינו צפוי להתרחש אלא במקרים חריגים ביותר". בפרשת טגר חזר וקבע בית המשפט העליון כי טענת הגנה מן הצדק היתה ונותרה טענה שיש לקבלה במקרים חריגים בלבד. (ע"פ 3672/05 טגר בע"מ נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 21.10.07)). פסיקה זו אומצה על ידי בית הדין הארצי בפרשת הום סנטר (ע"פ 14/07 מדינת ישראל נ' הום סנטר, (מיום 22.11.07) ובפרשת עלי עלייאן (ע"פ 25249-05-10 מדינת ישראל נ' עלי עלייאן, (מיום 7.3.11)) שם נפסק - "טענת הגנה מן הצדק הינה טענה קיצונית המתאימה למקרים מיוחדים בהם עצם קיומו של ההליך הפלילי כרוך בעיוות דין ופגיעה בתחושת הצדק עד כדי הצדקה לביטולו של כתב האישום בלי לדון בו לגופו. מעצם טיבם של דברים, קשת המקרים בהם ניתן לשקול קבלת טענת הגנה מן הצדק מוגבלת והיא תחול במצבים בהם עצם קיומו של ההליך פוגע בזכויותיו הבסיסיות של הנאשם להליך תקין" (ההדגשות הוספו -א.ס). 9. הנאשם פנה למאשימה בבקשה לבטל את כתב האישום כנגדו בשל הנסיבות האישיות הקשות שתוארו לפנינו, אולם סורב. לפיכך, פנה לבית הדין באמצעות בקשה מקדמית זו. 10. אין ספק כי נסיבות חייו של הנאשם, כפי שתוארו על ידי בא כוחו, הינן נסיבות קשות ומכאיבות, אולם אין בהן, כשלעצמן, עם כל הצער שבדבר, כדי להביא לביטול ההליכים הפליליים כנגדו באמצעות דוקטרינת ההגנה מן הצדק. כאמור, דוקטרינת ההגנה מן הצדק נועדה כדי למנוע התנהגות בלתי הולמת של הרשות או שימוש לרעה בהליכי המשפט ואין חולק כי אלה אינם מתקיימים בענייננו. ההצעה להרחיב את ההגנה מן הצדק גם למקרים בהם "הנאשם לוקה במחלה קשה או שמתקיימות נסיבות אישיות לגביו, שבהן יהיה בניהול המשפט נגדו משום סתירה משמעותית לעקרונות של צדק" (כפי שבאה לידי ביטוי במאמרם של זאב סגל ואבי זמיר "הגנה מן הצדק באור חוק סדר הדין הפלילי - סדר חדש של הגינות משפטית, ספר דויד וינר) טרם נתקבלה על ידי הפסיקה ואינני סבורה כי בנסיבות העניין יש מקום להחילה בענייננו. יתרה מזאת, סבורני כי באיזון שיש לערוך בין הנסיבות האישיות של התובע שלפנינו לבין האינטרס הציבורי של הרתעה מפני הדין, האינטרס הציבורי גובר. אוסיף כי הנאשם פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעכב את ההליכים כנגדו אולם בקשתו סורבה, ולא מצאתי כי מדובר בהחלטה שאינה סבירה. 11. בשולי הדברים מצאתי לציין שאם בסופו של הליך הנאשם יורשע, יוכל ב"כ הנאשם להעלות טיעוניו לנסיבות חייו הקשות של הנאשם במסגרת הטיעונים לעונש. 12. סוף דבר - הבקשה המקדמית לביטול כתב האישום נדחית. 13. לאור הנסיבות הקשות של הנאשם כפי שתיאר בא כוחו, הנני ממליצה לצדדים לבוא בדברים כבר בשלב זה ובטרם קיום הקראה. משפט פליליביטול כתב אישוםנסיבות אישיות