קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ביטוח צמחי נוי: ערעור כנגד פסק דינו מיום 31.10.12 של בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט ד' חסדאי), לפיו נדחתה תביעת המערערת - חברה המגדלת ומשווקת צמחי נוי, כנגד המשיבה - מבטחת בביטוח נזקי טבע בחקלאות, לתשלום תגמולי ביטוח בסך 231,591.14 ₪, בגין נזק קרה שנגרם לצמחי נוי (סייפנים) אותם גידלה המערערת. להשלמת התמונה יצויין, כי המדובר בהפרשי פיצוי להם טוענת המערערת, זאת לאחר שפוצתה ע"י המשיבה בסכום שלא היה שנוי במחלוקת בסך של 72,691.11 ₪ (שני תשלומים בחודש 3/08). המחלוקת שהונחה לפני בית המשפט קמא נגעה למסלול פוליסת הביטוח המחייב את הצדדים ותחולת תנאי בפוליסה הנוגע לאופן קביעת הפיצוי ("מסלול מחיר בורסה" או פיצוי קבוע בגובה רבע מהסכום המירבי הנקוב בה - "מסלול המחיר הקבוע"). בפסיקתו מצא בית המשפט כי לא נתקיים התנאי בפוליסה לפיו היה קיים מחיר בורסה כנטען על ידי המערערת, ועל כן מחויבת המשיבה בפיצוי על בסיס רבע מהמחיר הקבוע בה, ובהתאם דחה את תביעתה. פסק דין זה הינו נושא הערעור דנן. תמצית טיעוני המערערת היא, כי בניגוד לקביעת בית המשפט קמא, קיימים נתונים מספקים המאפשרים תחולת תנאי הפוליסה הקובע מחיר בורסה, ועל כן מגיע לה פיצוי של 50% ממחיר הבורסה. לעניין זה טוענת המערערת, כי תמיכה בעמדתה ניתן למצוא בעובדות הפוליסה, ובכלל זה לשון הפוליסה בעונה הרלוונטית ובעונות שקדמו לה, אי הכללת גידול הסייפן ברשימת הגידולים להם קיים ביטוח קבוע, שיטת חישוב הביטוח, חוסר ההגיון לקבוע מחיר קבוע הנובע מתוצאה עקיפה ומחישובים "משונים", וגידול בגובה הפרמיה ששולמה שעלתה למערערת פי 8 מעונות קודמות. עוד סומכת המערערת טיעוניה על תכתובת שהוחלפה בין הצדדים (מכתב המערערת למשיבה ומכתב המשיבה מחודש מרץ 2008), והפרשנות להן, כמו גם התייחסותה של המשיבה לחוזה, קודם ההליך המשפטי כחוזה מותנה מחיר בורסה ולא הזכירה בתשובתה מסלול פיצוי קבוע. כן טוענת המערערת שאין יסוד לטענה לפיה צריכים הפרחים להיות משווקים בכל שלוש הבורסות, ולעמדתה מספיק שיווק בבורסה אחת בלבד, כמו גם מכירה בודדת לצורך קבלת ממוצע, ללא קשר לעובדה אם היה זה במהלך העסקים הרגיל אם לאו. כל האמור תומך איפוא בטענתה כי ההסכם שנחתם היה מותנה יצוא, ואף הפיצוי המגיע, מותנה בנתוני המכירה בבורסה. לבסוף טוענת המערערת כי בבחינת כוונות הצדדים עולה שאין יסוד לקביעת ביהמ"ש בדבר העדר תום לב מצד המערערת. תמצית טענת המשיבה היא, כי מסלול מחיר הבורסה הקבוע בפוליסה, רלוונטי רק לצמחי נוי המיוצאים באמצעות בורסות הפרחים בהולנד, ונקבע לפי מחיר המכירה השבועי הממוצע של צמח הנוי מישראל בשלש הבורסות הגדולות בהולנד. כשאין די נתונים לחישוב לפי מסלול הבורסה, נקבע מחיר קבוע מראש בניכוי ההוצאות ובסה"כ - רבע מסכום הפיצוי המירבי. לטענת המשיבה לא נתקיימו התנאים לחישוב מסלול מחיר הבורסה ועל כן צדק בית המשפט קמא בקביעתו. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה, בעיקרי הטיעון והמוצגים ובפסק הדין, וכן לאחר שהשלימו הצדדים טיעוניהם בע"פ לפני, לא מצאתי יסוד לערעור. פסק הדין סוקר בהרחבה ובפירוט את המסגרת ההסכמית והוראותיה, ליבת המחלוקת וטענות הצדדים, ומנתח באופן יסודי את משמעות הדברים על רקע הדין והפסיקה הנוהגת בעניין. לא מצאתי כי נפל פגם כלשהוא בניתוח ממצאיו של בית משפט קמא, ולא זו בלבד שפסק הדין על כל מרכיביו מבוסס כראוי, אלא קובע הוא אף קביעות עובדתיות בדבר כוונת הצדדים בהתקשרותם, המבוססות בין היתר על התרשמות הערכאה הדיונית והאמון שמצא בראיות שבאו לפניו (ס' 14-20 לפסק הדין), שבהן כידוע נמנעת ככלל ערכאת הערעור מהתערבות, אלא במקרה חריג, שאינו מתקיים בענייננו. על מנת שלא להותיר את ה"הדף חלק", אתייחס להלן בקצרה לשאלות שבמחלוקת בין הצדדים. ראשית, באשר למסלול הפיצוי: עפ"י סעיף 19 א (1) לפרק א' של חוזה הביטוח לעונת 2007-2008 (נספח 7 ג' למוצגי המערערת), נקבעו תנאים מצטברים לקביעת סכום הפיצוי במסלול הבורסה: מחיר מכירה שבועי ממוצע של צמח הנוי מישראל בשלוש הבורסות הגדולות בהולנד...בסעיף 2 א.1 לפרק ג' בחוזה הנ"ל (התחייבויות המבטח), נקבע החישוב לפי מחיר הפיצוי לצמח הנוי הממוצע בשבועיים שלאחר השבוע בו קרה מקרה הביטוח. (ההדגשים אינם במקור - י.ש). סעיף 25(א) בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") עוסק באופן שבו יפורש חוזה. בנוסחו הנוכחי אשר תוקן בעקבות חקיקתו של חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א-2011, ס"ח 202 (להלן: "תיקון מס' 2"), קובע הסעיף כדלקמן: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". תיקון מס' 2 נחקק, כידוע, בעקבות המחלוקת השוררת בקהילה המשפטית בשנים האחרונות בכל הנוגע לפרשנות חוזים. מקורה של מחלוקת זו בפסיקתו של בית המשפט העליון בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995) (להלן: "הלכת אפרופים"). על הלכה זו נמתחה ביקורת ובעקבות חילוקי הדעות נקבע דיון נוסף בסוגיה זו, דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1 (2006) (להלן: "עניין מגדלי הירקות"). בדיון זה אושרה הלכת אפרופים על ידי בית המשפט העליון. יחד עם זאת, בית המשפט העליון הדגיש, כי ללשון החוזה נותר מקום מרכזי וחשוב בתהליך הפרשנות גם לאחר הלכת אפרופים. בהמשך לדברים אלה פסק כב' השופט י. דנציגר בע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן (23.2.2010), כי "מקום בו לשון החוזה ברורה, חזקה עליה כי היא משקפת את אומד דעת הצדדים ולכן יש להעניק לה משקל מכריע בפרשנותו ולתת לחוזה את המשמעות הפשוטה והברורה העולה מלשונו" (פסקה 24 לפסק דינו) ובהמשך הדברים: "סבור אני כי אל לו לבית המשפט להוסיף לחוזה תנאים שהצדדים לא הסכימו לגביהם בשעת התקשרותם ולא ראו לנכון לכלול אותם בחוזה ואפילו משוכנע הוא שכך מחייב השכל הישר וההיגיון הצרוף... ברוח זו נקבע כי "על בית המשפט להימנע מלהפוך מגורם שתפקידו להכריע בסכסוכים, לגורם המעורב בבניית העיסקאות" (פסקה 25 לפסק דינו). כן ר' בעניין זה את דבריו בע"א 5856/06 אמנון לוי נ' נורקייט בע"מ (28.1.2008), בפסקה 27 לפסק הדין. על רקע דברים אלה, פירוש נוסחו של החוזה נושא המחלוקת ולשונו אינו מותיר כל ספק, לפיו לא נפלה כל שגגה מלפני בית המשפט קמא משקבע, כי "השיווק הבודד והמזערי (200 פרחים) שביצעה התובעת כשבועיים לאחר קרות נזק הקרה לבורסה אחת בהולנד, אינו עומד בדרישת חוזה הביטוח עפ"י לשונו ותכליתו. ראשית, המדובר במחיר שנקבע בבורסה אחת ולא בשלש הבורסות הגדולות. שנית, לא ניתן להתייחס למחיר אחד בודד ולומר שהוא "ממוצע" שבועי במשך שבועיים וכי פרשנות זו על רקע האמור לעיל אינה מתקבלת על הדעת וחוטאת לכוונת הצדדים. ושלישית, אין המדובר במהלך עסקים רגיל ואמיתי שהשתרע והתקיים על פני שבועיים". גישת בית המשפט קמא שהתייחס למחיר שנתקבל מהשיווק הבודד שביצעה המערערת כמחיר מלאכותי, כשיווק שולי שנעשה אך לשם קביעת גובה הפיצוי ובניגוד למהלך עסקיה הרגיל של המבוטחת - המערערת, ושאינו תואם לתכלית המנגנון שנקבע בפוליסה לאפשר לצדדים להתחקות אחר מחיר אמיתי המשקף מסחר הוגן, במהלך עסקים רגיל במשך שבועיים, מקובלת עלי, ואני רואה עין בעין עם בית המשפט קמא את גישתו האמורה. בנסיבות אלה צדק בית המשפט משקבע כי לא נתקיים התנאי בפוליסה לקביעת הפיצוי בהתאם למחיר הבורסה, וממילא נותרה הדרך האחרת שאכן ננקטה על ידי המשיבה בתשלום הפיצוי על ידה, בהתאם למסלול הפיצוי הקבוע. לאור האמור לא מצאתי יסוד לערעור והוא נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 15,000 ₪ אשר יועברו למשיבה באמצעות ב"כ, מכספי הערבון שהופקד בתיק זה. צמחים