קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אשרת עבודה לאזרחית מולדובה נשואה לישראלי: 1. מונחת בפניי עתירה מנהלית כנגד החלטת המשיב לפיה סירב לבקשת העותרת להעניק לה אשרת שהייה ועבודה מסוג א/5. לצד העתירה הוגש ערעור על החלטת בית-הדין לביקורת משמורת מיום 11.9.13 (כב' הדיינת גרינברג) לפיה אושר צו המשמורת, וכן על החלטת בית-הדין למשמורת מיום למחרת (12.9.13) אשר דחה בקשה לעיין בהחלטה מחדש ולהורות על שחרורה בערובה. הרקע לעתירה וטענות הצדדים 2. העותרת - מערערת (שתיקרא להלן "העותרת" בלבד), אזרחית מולדובה, נישאה ביום 30.6.2007 לאזרח ישראלי, מר X X (להלן: "X"). עקבות נישואיה ולאחר שהעותרת וX החלו בהליך מדורג בהתאם לנוהל ביום 5.11.08, קיבלה מפעם לפעם אשרות שהייה ועבודה מסוג א/5. ביום 15.1.13 הוארך תוקף האשרה של העותרת עד ליום 15.12.2013. במהלך הראיון שנערך לבני הזוג בלשכת המשיב לבחינת כנות הקשר ביום 15.1.2013 התברר, כי החל מחודש אוקטובר 2012 הם אינם מתגוררים יחדיו, וX אף פתח בהליך משפטי להתרת נישואין עם העותרת. לאור הנסיבות שתוארו, ביום 21.1.13 החליטה נציגת המשיב לבטל את רשיון ישיבת הארעי מסוג א/5 שהוענק לעותרת ולדרוש את יציאתה מישראל תוך 14 יום. 3. בחודש פברואר 2013 הגישה העותרת עתירה מנהלית (עת"מ 36007-02-13) המכוונת כנגד החלטת משרד הפנים שלא להאריך את אשרתה. ביום 9.4.13 התקיים דיון בעתירה, ולפי המלצת בית-המשפט, העתירה נמחקה והעותרת הגישה השגה על ההחלטה שלא להאריך את תוקף האשרה. השגה שהגישה העותרת לועדת השגה Xם - מרחב תל-אביב נדחתה ביום 7.8.13, תוך שהרחקתה מהארץ עוכבה למשך 30 יום. משלא מילאה העותרת אחר החלטת ועדת ההשגה ולא עזבה את ישראל במועד, נעצרה היא ביום 10.9.13. באותו יום, נערך לעותרת שימוע בפני ממונה על ביקורת גבולות, במסגרתו טענה כי מתגוררת היא בפתח תקווה עם אחותה וכי היא יודעת שבקשתה אשר נדונה בועדת ההשגה נדחתה. עוד טענה כי היא עובדת בגן ילדים וכי בעלה חייב לה כסף. לאחר השימוע הוחלט על הותרת העותרת במשמורת עד להרחקתה והוצאו כנגדה צווי משמורת והרחקה. 4. ביום 11.9.13 הוגשה העתירה דנן בד בבד עם בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקתה מהארץ, אשר נתקבלה עד להחלטה אחרת. באותו היום, הובאה העותרת לפני בית-הדין לביקורת משמורת, אשר החליט כי העותרת תיוותר במשמורת, כשבקשה לעיון מחדש נדחתה אף היא. 5. למעשה, אין מחלוקת כי חיי הנישואין של העותרת ושל בעלה עלו על שרטון, אך לטענת בא כוחה אין בכך כדי להצדיק שלילת מעמדה בישראל באופן גורף. בעתירה טען כי העותרת לא נואשה מיישור ההדורים בינה לבין בעלה ואין לחסום בפניה את האפשרות לעשות כן. בדיון שהתקיים היום, לא חלק על כך שהקשר בין בני הזוג אינו תקין, אך טען בעיקר כי יש ליתן לה אשרה זמנית ובכך לאפשר לה להמשיך לשהות בישראל על מנת להיות נוכחת בהליכים שיתקיימו בבית משפט לענייני משפחה בראשל"צ (כאשר הגיש החלטה מיום 29.9.2013 מתה"ן 34647-03-13, ולפיה קבוע דיון ביום 3.12.13) וכן כי מרכז חייה בשנים האחרונות בישראל. הבהיר, כי אינו טוען אך ורק כלפי החלטת יו"ר ועדת ההשגה, כשהמדובר בטריבונל מינהלי, ועותר הוא לבית המשפט לבחון את סבירות כל הנתונים והמסקנות האופרטיביות של משרד הפנים במכלול. 6. מעבר לטענות לגופו של עניין, ב"כ המשיב טענה להעדר סמכות מקומית שכן ההחלטה הנתקפת ניתנה ע"י יו"ר ועדת ההשגה מרחב ת"א אשר מקום מושבה בתל אביב. יחד עם זאת, הטענה נשמעה בשפה רפה ובשלב מאוחר של הדיון, ועל כן החלטתי לדון ולהכריע בעתירה ובערעור. דיון והכרעה 7. דין העתירה והערעור להדחות. 8. ראשית יצויין, כי העותרת ידעה כי בקשתה נדחתה ואשרתה פגה, אך היא המשיכה לשהות בישראל שלא כדין, כשהודתה כי אף המשיכה לעבוד בגן ילדים. בנוסף, למקרא ראשוני של העתירה, נוצר מצג לפיו הליכי הפרידה בין בני הזוג הינם טריים, כאשר היא לא נואשה מיישור ההדורים בינה לבין בעלה. עם זאת, הוברר כי העותרת וX נפרדו עוד בשנת 2012 ואינם חיים יחד מזה תקופה ארוכה. אין חולק כי העותרת לא עדכנה את המשיב או מי מטעמו בזמן אמת כי הקשר הזוגי בינה לבין בן זוגה נותק (וזאת בניגוד לחובת הגילוי כלפי המשיב הקבועה בנוהל הרלבנטי). 9. בנוסף להעדר נקיון כפיים של העותרת, מקבלת אני את גישת המשיב לפיה העתירה הנוכחית מהווה באופן מעשי כתב השגה נוסף אשר "ממחזר" את טענות העותרת שהועלו במסגרת הליכי ההשגה שנוהלו על ידה. נחה דעתי, כי לא הוכח כי נפל פגם מנהלי כלשהו בהחלטת יו"ר ועדת ההשגה ואשר בגינו על בית המשפט לבטלה. 10. החלטת יו"ר ועדת ההשגה, עו"ד באפי תם, מיום 7.8.13, מבוססת על כך כי אין מחלוקת כי החיים המשותפים בין העותרת לבין X הגיעו לקיצם לכל המאוחר ביוני 2012, המועד שבו עזב X את ביתם המשותף. די בעובדה, כי פחות מ- 4 שנים מאז החל ההליך המדורג, נותק הקשר עם הישראלי בטרם הסתיים ההליך כדי להשמיט את ההצדקה להמשך שהיית העותרת בישראל. עוד מציינת עו"ד תם כי בהתחשב בכך שכבר חלפה למעלה משנה מאז נותק הקשר ומבלי שיהא שינוי בנסיבות, הרי שאין בסיס ל"משאלת לבה" של העותרת בדבר ניסיונות ליישור ההדורים ביניהם (טענה שלמיטב הבנתי אינה רלוונטית כיום). גם טענתה בדבר נחיצות נוכחותה בהליך המשפטי נדחתה בדין, בעיקר על בסיס הטענה, כי ממילא בהיותה מיוצגת משמש בא כוחה זרועה הארוכה בישראל. צויין בצדק, כי ככל שתידרש נוכחותה בעתיד, הרי שתהא פתוחה בפניה האפשרות לפנות בבקשה מתאימה למשיב. עוד ציינה עו"ד תם, כי העותרת אינה עומדת בקריטריונים הקבועים בנוהל הפסקת הליך מדורג (נוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראל - 5.2.0017), היות ואין לבני הזוג ילדים, אין היא נכנסת בגדרו של החריג בו הכיר המשיב וכן לא נטען לטעמים הומניטריים. מכל מקום הודגש, כי התערות העותרת בישראל ורצון להשתקע בה (חרף העובדה שבנה הקטין שוהה בחו"ל), אינם מהווים טעם הומניטרי המצדיק מתן מעמד בישראל. 11. בעניין זה יוער, מעבר לצורך, כי לעותרת משפחה במדינת מוצאה, לרבות שני ילדים מנישואים קודמים, כששמרה היא על קשר עימם באמצעות ביקורים מפעם לפעם. 12. החלטה זו של יו"ר ועדת ההשגה הינה מנומקת, מבוססת על מצבור של ראיות מנהליות, תוך ניתוח מכלול הנסיבות עם התייחסות לפסיקה רלוונטית ומסקנתה כי דין ההשגה להידחות סבירה היא ואין מקום להתערב בה. בית-המשפט בוחן את החלטת יו"ר וועדת ההשגה בראי המשפט המנהלי, כאשר בית-משפט זה לא ימיר את שיקול-דעתה של ועדת ההשגה בשיקול-דעתו. הדברים נכונים במיוחד שעה שעסקינן בגוף מקצועי, המרכז את הידע בענייני מתן אשרות שהייה בישראל ואשר הוקם למטרה זו בלבד. 13. ואכן, לעותרת אין זכות קנויה לקבלת מעמד בישראל - לא מכוח הדין ולא מכוח נהלי המשיב - שכן ההליך המדורג בעניינה נפסק עם ניתוק הקשר הזוגי עם בן-זוגה, ניתוק אשר כאמור אינו שנוי במחלוקת (לאחריו פתח X בהליך להתרת נישואין). בצדק ציינה ב"כ המשיב, כי "משפקע הקשר בין בני הזוג והם אינם חיים עוד יחד, אין עוד יסוד לבקשת העותר לקבל אשרת תושב ארעי בישראל כחלק מהליך ההתאזרחות של בני זוג זרים של אזרחי ישראל" (ראו מתוך עת"מ 2068-08-09 (מנהלי חיפה) טנול נגד משרד הפנים, מיום 29.10.200, וכן: בג"צ 4156/01 דימיטרוב נגד משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289 (2002); בג"צ 3648/97 סטמקה נגד שר הפנים, פ"ד נג(2) 728 (1999)). למעשה, העותרת מבקשת להישאר בישראל מטעמים כלכליים והתארגנות גרידא, תוך שאינה מצביעה על כל טעם מהותי אחר - כגון זה שהיה קיים בעבר, עת התקיים ההליך המדורג, של הגנה על התא המשפחתי והרצון לאפשר לבני זוג לחיות יחד ולקים משק בית משותף. 14. על כן, החלטת המשיב לשלול את אשרת השהייה של העותרת וכן החלטת יו"ר ועדת ההשגה מיום 7.8.13 הינן החלטות סבירות וענייניות, לא נמצא בהם כל פגם בראי המשפט המנהלי, ואין מקום להתערבות בית-המשפט זה כמבוקש על-ידי העותרת. 15. בסיפא החלטת יו"ר ועדת ההשגה הוחלט כי העותרת תצא מישראל בתוך 30 יום ובמידה ולא תעשה כן, יהא המשיב רשאי לנקוט בהליכי אכיפה. כאמור, לאחר הוצאת צווי משמורת והרחקה כנגדה ביום 10.9.13, הובאה ביום 11.9.13 בפני בית הדין לביקורת משמורת. במעמד זה טענה כי היא מסרבת לצאת מישראל עד לאחר בירור העתירה בעניינה. לראשונה העלתה את הטענה כי לא בעלה הוא שטען בפני המשיב כי אינו מעוניין בה, אלא בן דודו. טענה זו לא באה זכרה במסגרת ההשגה שהגישה ו/או בכל שלב אחר. בית הדין קבע בהחלטה נשוא הערעור, כי לא השתכנע כי שהייתה של העותרת יסודה בטעות או בתום לב וכי חזקה עליה שידעה כי אשרתה פגה. כן נקבע, כי שהותה הממושכת בישראל הינה שלא כדין ואולם היא לא פעלה על מנת להסדיר את מעמדה אלא המשיכה לעבוד שלא כחוק משיקוליה. עוד ציין בית-הדין, כי לא השתכנע כי קיימים בנסיבות הענין טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים את שחרורה בערבות של העותרת. לבסוף צו המשמורת אושר בלא שינויים. בעקבות החלטה זו הוגשה בקשה לעיון חוזר בה נטען כי מאחר וניתן צו עיכוב הרחקה במסגרת עתירה מינהלית שהגישה העותרת באותו היום, ומאחר שהעותרת נדרשת לעבודתה כמטפלת בכתת פעוטון ילדי עולים, הרי שמבוקש לשחררה. בית-הדין קבע כי אין בעיכובו של צו ההרחקה משום סיבה לשחרור ממשמורת, באשר הוא נועד להקפיא מצב נתון ולהבטיח שמצבו של המוחזק לא ישונה לרעה באופן בלתי ניתן לתיקון. 16. לא יכולה להיות מחלוקת כי צו ההרחקה הוצא כדין לאחר שהעותרת עצמה הודתה כי שהתה בישראל ואף עבדה בארץ ללא אשרה ובניגוד לדין. בנוסף, לא נפל כל טעות או פגם בהחלטות בית-הדין, באשר לא הועלתה על-ידי העותרת כל טענה שיש בה כדי להצביע על טעם אמיתי לשחרור ממשמורת על-פי הקבוע בחוק הכניסה לישראל. 17. על כן, דין העתירה והערעור להידחות. העותרת תורחק מהארץ תוך 14 יום, וככל שיודיע בא-כוחה כי אין בכוונתה להמשיך בהליכים משפטיים, תורחק היא בהקדם האפשרי. בנסיבות, איני עושה צו להוצאות. אשרה (ויזה)מסמכיםמשרד הפניםאשרת עבודה