אשם תורם בתאונת דרכים | עו"ד רונן פרידמן

לשם בחינת האשם התורם המיוחס לנהג הרכב הנפגע, בוחן בית המשפט את גרסאות הנהגים המעורבים בתאונה ובעיקר את התנהגותו של הנהג הרכב הנפגע (התובע), בוחן האם הוא התרשל בנהיגתו או במניעת התאונה, ובודק קיומן של ראיות שיש בהן להוכיח התרשלות עצמית מצדו ושוקל אם אכן התקיים אשם תורם ובאיזה שיעור. אם חברת הביטוח של הרכב הפוגע מכירה באחריות נהגה, היא רשאית לנכות מהנזק, אם היא חולקת על היקף הנזק, מחמת טענה שהנזק לא הוערך נכון, או שהוא הוערך בשוגג ובין אם בטענה הקשורה שהתאונה לא גרמה לנזק כזה או אחר, למשל כאשר היא מכירה בנזק למוקד פלוני ברכב הנפגע אך מכחישה נזק למוקד אלמוני ברכב הנפגע. בנוסף, מבטחת הרכב הפוגע רשאית לנכות שיעור ספציפי בגין אשם תורם, אם למשל, נהג הרכב הנפגע או מי מטעמו הכיר באחריותו בשיעור שנוכה. עם זאת, קביעה של חברת הביטוח של הרכב הפוגע, לפיה היא מפחיתה מהיקף הנזק שנגרם לרכב הנפגע, בגין אשם תורם, רשלנות תורמת או אחריות משותפת של נהג הרכב הנפגע, ללא כל בסיס איתן, ללא הסכמת הצד שכנגד, או ללא הכרעה שיפוטית, הנה פסולה. על מבטחת הרכב הפוגע או בעליו המטפלים בדרישת שיבוב או בדרישת הנפגע לפיצויים, להקפיד לבחון אותה ביסודיות ומקום שבדעתם לקזז את סכום הפיצוי הנדרש בגין אשם תורם או בגין אחריותו של נהג הרכב הנפגע, הרי שעליהם לעשות זאת רק על יסוד ממצאים מוצקים וטובים, או בהסכמת הצד שכנגד או על יסוד הכרעה שיפוטית. אם לא תקפיד חברת הביטוח של הרכב הפוגע לעשות כן, ויתברר לבית המשפט הדן בתביעה לתשלום הפרשים כי קיזוז אחריות או אשם תורם נעשה ללא ביסוס, או ללא הסכמת הצד שכנגד או שלא על יסוד הכרעה שיפוטית, לא יהסס בית המשפט מחיובה בהוצאות כבדות. ראו לצורך העניין, פסק דין שניתן על ידי בתא"מ 25650-03-15 קניאס ואח' נ' אלה ואח' (20.03.2016), שבמסגרתו נידונה אותה הסוגיה של קיזוז אשם תורם, שם התברר לאחר בחינת ראיות כי החלטתה של מבטחת הרכב הפוגע לקזז בגין אשם תורם הייתה בלתי מבוססת והוטלו הוצאות בהתאם. ##קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אשם תורם 20% בתאונת דרכים:## 1. בפני תביעה לנזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע, לטענתו, כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת מס' 1 בו. א) גרסת התובע בכתב התביעה: "הגעתי לצומת, עצרתי כדי לפנות ימינה, רכב צד ג'...נהוג על ידי X היאם אשר הגיעה לצומת מבולבלת ולא נהגה כפי שנהג סביר ומיומן היה נוהג...פנתה שמאלה ומשם היא נכנסה ברכבי...בפניה שמאלית אחורית וגרמה לי נזק לפי חוות דעת השמאי...". התביעה הינה על סך 9,351 ₪. ב) גרסת הנתבעת בכתב ההגנה: "נסעתי בכפר ריינה בעלייה, הגעתי לצומת בעלייה, הייתה צומת קטנה, רכב הצד שני עמד בצומת...שלא כדין...רכב הצד השני התקרב לרכבי כדין, התנגש ברכבי בצורה רשלנית ופגה בדלתות הרכב מצד שמאל....". ג) גרסת הנתבעת מס' 3 בכתב ההגנה: "לגרסת הנתבעת מס' 1 התאונה התרחשה עת נסע בחניון ורכב שהגיח משמאלו לא שם ליבו לכך כי הוא מגיע מימין ופגע בו. הנתבעים יטענו כי נסיעה בחניון בו אין כביש ראשי ובמקום בו אין תמרורים זכות הקדימה היא לרכב שמגיע מצד ימין...". הנתבעת מס' 3 מכחישה את הנזקים הנטענים על ידי התובע. 2. עדות התובע בבית המשפט: "...יש עלייה די קשה, בסוף העלייה הרחוב מתחיל להיות מישורי, יש צומת בזווית של 90 מעלות, אני רופא שיניים, אני מגיע למרפאה שלי כל יום אני פוגש רכבים.... במקרה זה ראיתי את רכב הנתבעת מס' 3.... אני צילמתי את הרכב, עצרתי עצירה מוחלטת לפני ה- T ב- 4-5 מ', ראיתי את הבחורה.... עצרתי כדי לתת לה לפנות שמאלה והיא המשיכה, פתאום אני רואה שהיא באה אלי לאחר שהיא עשתה את הפנייה שמאלה, היא שברה שמאלה יותר מדי ופגעה ברכבי...". ר' עמ' 1 לפרוטוקול ש' 12-22. 3. עדות עד תביעה מר X עבד אלכרים: "...נסעתי עמה ברכב כדי להדריך אותה איך להגיע, אני קיבלתי את הטלפון הנייד שלה ודיברתי עם אותו אדם ששאלה איפה מתגורר. הגיע התובע והוא היה בקצה הימיני, עוד לפני הצומת הוא עצר. היא נכנסה לצד שמאל ופתאום הרגשנו שהיא פגעה ברכב...". העד אישר שהוא מכיר את התובע, שהוא שכן שלו וחבר שלו ושהגיעו לבית המשפט באותו רכב. ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 25-28. 4. עדות עדת ההגנה - הנתבעת מס' 2 - הגב' היאם X: "אני הייתי בעלייה, התאונה הייתה בריינה. אני לא ידעתי איך להגיע לאנשים שרציתי אצלם. ראיתי את עד תביעה מס' 2, אמרתי לו...אולי הוא מכיר אנשים אלה... הוא פתח את הדלת...ונכנס פנימה לרכב...הוא הטעה אותי ואמר לי שמאלה שמאלה, אחרי העלייה יש ישר ויש שמאלה, אין ימינה... התובע היה בעמידה, זה נכון, אבל הוא עמד בצד השמאלי ולא הימיני, לא הייתה לי דרך לעצור...הוא נסע... הוא פגע ברכב...". ר' עמ' 4 לפרוטוקול ש' 9-15. דיון והכרעה; לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו להם ובאלה שהוגשו במהלך הדיון ודברי העדים, מצאתי לנכון לקבוע את הממצאים הבאים: הנתבעת מס' 2 חיפשה אנשים שהתכוונה לבקרם ולא ידעה כיצד להגיע אליהם. עד תביעה מס' 2 עלה למכוניתה כדי להדרכה כיצד להגיע. הנתבעת מס' 2 התבלבלה בדרך והופתעה עת אמר לה עד תביעה מס' 2 "שמאלה שמאלה" אז היא שברה שמאלה בלי לשים לב לרכב התובע שהיה בעצירה, והיא בעדותה אישה שרכב התובע היה בעמידה, אלא שלטענתה הוא לא עמד בקצה הימיני אלא באמצע הכביש. עדות התובע מהימנה וסדורה והיא עומדת בכפיפה אחת עם מוקדי הנזק. נשאלת השאלה האם בכל זאת יש לתובע חלק כלשהו באחריות לקרות התאונה? נראה לי שהתובע יצא מהנחה שהנתבעת ,כמו יתר העוברים בצומת ,מכירה את הצומת ולכן הוא עצר ולא הקפיד להיצמד לצד הימני ובשל כך אני קובע את אשמו התורם בשיעור של 20%. עד תביעה מס' 2 הינו עד מודרך שהודה שהוא חבר של התובע ולכן יש לו אינטרס להעיד לטובתו, אך אני מאמין לעדות התובע לגבי נסיבות קרות התאונה כפוף לאשמתו שקבעתי לעיל. יתר על כן, הנתבעת שטענה שהאחריות רובצת לפתחו של התובע, לא הגישה תביעה שכנגד, חרף טענתה בכתב ההגנה ואישרה שסוכן הביטוח שלה ביקש שתסתדר עם התובע. ועתה לשאת הנזקים: התובע צירף חוות דעת שמאי שקבעה את הנזקים התאונתייים בסך של 6,347 ₪, שכ"ו שמאי 800 ₪, ירידת ערך סך של 2,204 ₪ ובסך הכל 9,351 ₪. הנתבעים לא צירפו חוות דעת נגדית לא ביקשו לזמן את שמאי התובע לחקירה על חוות דעתו ועל כן בית המשפט מקבל את חוות דעת התובע , ללא עוררין. סוף דבר; משקבעתי אשם תורם לתובע בשיעור של 20%, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע שיעור של 80% מסכו התביעה של 9,351 ₪, דהיינו סך של 7,481 ₪, כן הוצאות משפט סך של 300 ₪ ובסך הכל 7,781 ₪. הסכום של 7,781 ₪ ישולם על ידי הנתבעים לתובע בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. תאונת דרכיםאשם תורם