קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אישור רשימה בבחירות לרשות מקומית: 1. הרקע לעניין הובא בהחלטתהּ של חברתי הנכבדה כבוד השופטת ד"ר דפנה אבניאלי מיום 25.8.2013, ולכן אינני חוזר על הדברים העוּבדתיים והדיונִיים שהובאו שם. 2. המבקש עותר להצהרה, כי רשימה שנבחרה בבחירות שהתקיימו בסניף ירושלים של מפלגת "הבית היהודי" בתאריך 22.8.2013, הינה רשימה חוקית וּמחייבת לבחירות הקרובות לרשויות המקומיות. עוד מביא המבקש טענות בעניין דיון בעתירה שהוגשה על-ידי המשיב 4 לבית-הדין של המפד"ל. 3. אחרי שעיינתי בתיעוד הכתוב הנרחב שהוגש על-ידי בעלי-הדין, וכן שמעתי את טענותיהם של באי-כוח בעלי-הדין בישיבת היום, אני סבור שהבקשה הנוכחית לבית המשפט הוגשה קודם זמנה, וקודם שהמבקש מיצה את ההליכים בפני הערכאות השיפוטיוֹת הפּנימיות של המפלגה הנדונה. אין מחלוקת בין בעלי-הדין כי ביום 28.7.2013 קִיֵים בית הדין של המפלגה (עו"ד גדרון-אב"ד, עו"ד מויאל והרב קליין, חברים) דיון בהליך שהוגש שם על-ידי המשיב 4. המבקש אומר כי לאחר ההליך שהתקיים כתבו שניים מחברי בית-הדין החלטה בנושא, וּבסמוך לכך, אב-בית-הדין החליט לשנות את הרכּב בית-הדין בשל טענות כאלה ואחרות כנגד חבריו להרכּב. מכּל מקום, נקבעה ישיבה נוספת לדיון באותה עתירה של המשיב 4 בפני בית-הדין של המפד"ל, ליום 26.8.2013. עֶמדת המבקש היא, שהשתלשלות העניינים לאחר הדיון שהתקיים בבית-הדין ביום 28.7.2013, מלמדת שההליך בפני בית-הדין לא נוהל כדין, ועוד היא מלמדת, לטענתו, שאין כל סיכוי לכך שתהיה אוזן-קשבת לטענותיו של המבקש בפני בית-הדין של המפד"ל. ההליך בבית-המשפט נועד למנוע את הדיון בבית-הדין של המפד"ל, וכן נועד לקבּלת סעדים העולים בקנה אחד עם טענותיו של המבקש בעניינה של הרשימה והבחירות שהתקיימו בסניף ירושלים בתאריך 22.8.2013. עתירת המבקש היא, שבית-המשפט ידון בטענותיו לגוּפן, כערכאה ראשונה, לאור ניסיונו עם הטריבונל השיפוטי הפנימי. 4. אני סבור, שהיה על המבקש למצות את ההליך בפני בית-הדין של המפד"ל. אינני בטוח אם המבקש יכול היה להופיע כבעל-דין בעתירה שהוגשה על-ידי המשיב 4 לבית-הדין. מכּל מקום, טענות של המבקש כלפי תקינות ההליך, כלפי מהות ההחלטות, סיווּגן, וּכלפי סמכותו של אב-בית-הדין, היו צריכות להיות מופנות, בראש וּבראשונה, לטריבונל השיפוטי הפנימי של המפד"ל. בית-הדין קבע דיון בנושא ליום 26.8.2013. אינני רואה כל סיבה מדוע לא נקט המבקש בהליך המתאים שיביא להתייצבותו בפני בית-הדין, וּלהעלאת כל טענותיו - הן כלפי ההליך מבּחינה דיונית, הן באשר לסיווּג הנכון של חווֹת-הדעת של שניים מחברי ההרכּב, והן באשר לסמכותו של אב-בית-הדין, שם, לשנות את ההרכב - בפני בית-הדין. חזרתי ושאלתי, במהלך הדיון הבוקר, את בא-כוח המבקש, מדוע לא נקט בצעד האמור, תוך שמירה על זכויותיו וטענותיו של המבקש, אך לא קיבלתי תשובה עניינית. לפי תיאורו של המבקש, ההליך בפני בית-הדין של המפד"ל למעשה לא הסתיים. העוּבדה שיש בידיו חוות-דעת של שניים מחברי ההרכּב, עדיין אינה מלמדת שניתנה החלטה מחייבת באופן פורמאלי על-ידי בית-הדין. ברור שרק מסמך הניתן על-ידי בית-הדין והנושא את חתימת כל הדיינים באותו עניין, ראוי לכותרת "החלטה של בית-הדין". ככל שיש בידי המבקש טענות נגד הדרך הדיונית או לגבי החלפת חברי הרכּב בית הדין על-ידי אב-בית-הדין, המקום להעלאת טענות אלה הוא, בקַו ראשון, בית הדין עצמו. אֶמת הדבר, שבמקרה מתאים עשוי בית-המשפט להתערב גם בהחלטות של טריבונלים שיפוטיים פנימיים של מפלגות. בעיקר כאשר החלטת הטריבונל אינה עולה בקנה אחד עם עיקרי הצדק, או שהיא פוגעת בזכויות-יסוד של מי מהנוגעים בדבר. תנאי ראשון להפעלת סמכות בית-המשפט במקרה מתאים, הוא מיצוי ההליכים השיפוטיים בפני הערכאה המפלגתית. אין בפניי ראיה, שהמבקש עשה את כל הנדרש כדי להביא את טענותיו, כפי שפורטו בתיעוד שהוגש לבית-המשפט, קודם כל בפני בית-הדין של המפד"ל. יתרה מזאת, בעצם הגשת ההליך הנוכחי בבית-המשפט, מנע המבקש את המשך הבירור בבית הדין של המפלגה. התוצאה, שבית-המשפט מתבקש לדון כערכאה ראשונה בטענות של המבקש נגד הליכים מפלגתיים פנימיים, אינה סבירה ואינה מחויבת בהתאם להוראות הדין. 5. בשׂים לב לשיקולים דלעיל, אני דוחה את הבקשה בהמרצת הפתיחה שלפניי בשל אי מיצוי ההליכים על-ידי המבקש בערכאות השיפוט הפנימיות של המפד"ל. אין בפסק-דיני הנוכחי כדי למנוע מהמבקש מיצוי זכויותיו בהליכים בפני מוסדות שיפוט פנימיים כאמור, ככל שיש לו זכויות כאלה. למותר להדגיש, שפסק-דיני הנוכחי לא דן בטענות המִקדמיוֹת של המשיבים, לפיהן אין למבקש זכות עמידה בהליך הנוכחי, שכּן לא הוא היה זה שהגיש את העתירה לבית-הדין של המפד"ל, וכן שדין הבקשה למחיקה בשל אי-צירוף כמשיב של כל מי שעלול להיפגע מההליך שננקט. הסעד הארעי שניתן בהחלטת השופטת ד"ר ד' אבניאלי מיום 25.8.2013 (סעיף 21) - מבוטל. 6. אני מחייב את המבקש לשלם את הוצאות המשפט למשיבים 1, 2 ו-3 (ביחד) בסך 8,000 (שמונת אלפים) ₪ + מע"מ, להיום. אין צו להוצאות בין בעלי-דין אחרים. 7. העירבון שהופקד על-ידי המבקש במסגרת ההליכים הזמניים כאן, יוחזר למבקש באמצעות בא-כוחו, לא לפני יום 20.10.2013. רשויות מקומיותבחירות לרשות מקומיתבחירות