קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אירוע לב בגלל ריב: 1. הוגשה תביעה להכיר באירוע לבבי שארע לתובע ביום 24.12.07 כפגיעה בעבודה. 2. בטופס התביעה למל"ל נכתב: "הגעתי לבונדד אדנים באשדוד על מנת להעמיס את המשאית במוצרי חשמל. העמסה נעשית בעזרת מלגזה. במהלך המתנה בתור התפתח ויכוח חריף וקולני ביני לבין נהג נוסף מי יעמיס ראשון ובעקבות זאת חשתי כאבים איומים בחזה". 3. בחקירתו על ידי חוקר המל"ל אמר התובע: "ב 24.11.07 הגעתי בבוקר למשרד באשדוד לקבל סידור עבודה, שאני נוסע בבוקר מביתי לגבעתיים עד למשרד באשדוד... הייתי צריך להעמיס את המקררים מהמחסן בעזרת העובד הנוסף יצחק קלברס. לפני שהספקתי להרים מוצר כלשהו, הרגשתי כאבים בחזה פתאומית. נהגים בסביבה ליד המשרד הבחינו שאני לא מרגיש טוב... שכבתי לנוח בכניסה למשרד והזמינו אמבולנס..." עוד הוסיף התובע: "אני רוצה לציין שלפני שהרגשתי את הכאבים התווכחתי עם נהג נוסף של החברה בשם בני X לגבי מי יכנס למחסן להעמיס ראשון... מדובר בויכוח של 2-3 דקות, שכל אחד מאיתנו רוצה להצדיק את עצמו. אנחנו חברים בדרך כלל. הויכוח לא היה בכעס או עצבים ותוך כדי הויכוח התחלתי להרגיש כאבים בחזה..." ובהמשך תיאר את הויכוח: "זה היה ויכוח חברי ולא היה כעס... אנחנו חברים עד היום..." בתצהירו אמר התובע: "במהלך המתנה בתור לטעינת המשאית התפתח ויכוח אשר ארך כ- 2,3 דקות ביני לבין נהג נוסף בני X שמו, לגבי מי הבא בתור להיכנס להטעין את משאית, כאשר לטענתו הוא היה הבא בתור ואני חשבתי שאני הייתי לפניו ולכן אני הבא בתור. הויכוח בינינו התפתח והתלהט הפך להיות חריף וקולני ומהלכו הייתי במתח ובסערת רגשות רבה ועצבנות ותוך כדי הצעקות חשתי בכאבים חזקים בחזה וקושי בנשימה". 5. בעדותו הגדיל והוסיף: "זה היה בכעס אבל אנחנו חברים. זה הגיע כמעט לידיים". "זה כעס רגעי. הוא רצה להכנס לפניי ולא נתתי לו והתחילו צעקות וקללות וכמעט ידיים ובאו והפרידו ביננו" "היינו חברים ועד היום אנחנו חברים". 6. התובע לא סיפר בבית החולים בו אושפז על ויכוח כלשהו (נ/2). לטענתו לא סיפר "כי לא שאלו". 7. התובע ביקש לזמן לעדות את חברו, בני X. ב"כ התובע הגיש לתיק גירסה עובדתית מטעם העד. בדיון ההוכחות הודיע ב"כ התובע כי התובע מוותר על עדותו של העד, לאחר שני דיונים שאליהם לא הגיע. 8. עיון בכל חומר הראיות מעלה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח כי ביום 24.12.07 היה אירוע חריג בעבודתו. במסמכים השונים שנרשמו מפי התובע, התובע מסר גרסאות שונות בתכלית באשר לאירועים שארעו בבוקר יום 24.11.07. בחלקם טען התובע שהיה ויכוח חברי של שתיים שלוש דקות. בחלקם, מאוחרים יותר, טען שהיה ויכוח חריף, שכמעט גלש למכות, עד שהנוכחים במקום נאלצו להפריד בין השניים. לאחר מכן אישר שהוא וחברו בני X, שעמו התווכח, נותרו חברים עד היום, כי הם מכירים 30 שנה ועובדים ביחד. במסמכים רפואיים מזמן אמת אין תיעוד לויכוח חריף וחריג שכמעט גולש לאלימות, כפי שטען התובע באחת הגירסאות שמסר. 9. התובע לא הביא לעדות את חברו, בני X, שעימו התווכח, אף שלטענתו, השניים חברים עד היום. 10. יתירה מכך, התובע לא הביא לעדות איש מהנוכחים במקום בעת האירוע הנטען. התובע טען שחברים שנכחו במקום אמרו לו שהוא לא נראה טוב ואף הזמינו אמבולנס. במקום אחר טען שאותם חברים ניסו להפריד בינו לבין חברו, כאשר השניים "כמעט הגיעו למכות". התובע לא הזמין אף אחד מהנוכחים במקום, למתן עדות. אף אם חברו - בני X, סירב לבוא ולהעיד לאור אי נעימות כזו או אחרת שחש, היה על התובע לזמן עדים אחרים שנכחו במקום ואשר יכולים היו להעיד לגבי השאלה אם היה ויכוח ומה היה אופיו. 11. לאור האמור אני קובעת שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי ארע לו אירוע חריג ביום 24.12.07. 12. התביעה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. לצדדים זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. התקף לב / אוטם שריר הלב