איחור קבוע בתשלום משכורת לעובד עילה להתפטרות

טענתו העיקרית של התובע הנה, כי במהלך תקופת עבודתו לא שולמו לו זכויות סוציאליות כדין, שכרו שולם באיחור מדי חודש בחודשו וכי בשל כך הודיע על התפטרותו מהעבודה. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא איחור קבוע בתשלום משכורת לעובד עילה להתפטרות: 1. התובע הגיש תביעה לתשלום הפרשי שכר עבודה, פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, פיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל, פיצוי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורין. 2. העובדות הרלוונטיות בתיק זה א. התובע הועסק על ידי הנתבע כאיש שיווק ושירות לקוחות מיום 14/8/2009 ועד לחודש אפריל 2011. ב. בין הצדדים נחתם הסכם העסקה. ג. שכרו החודשי של התובע עמד על סך של 5000 ₪. ג. התובע התפטר מעבודתו. 3. ראיות ועדים התובע והנתבע שניהם העידו בפני. 4. טענתו העיקרית של התובע הנה, כי במהלך תקופת עבודתו לא שולמו לו זכויות סוציאליות כדין, שכרו שולם באיחור מדי חודש בחודשו וכי בשל כך הודיע על התפטרותו מהעבודה. הנתבע טען, כי לקראת סוף תקופת עבודתו של התובע חלה התדרדרות בתפקודו של התובע, התובע עשה דין לעצמו, לא הגיע לעבודה, לא עשה את המוטל עליו ולבסוף הודיע כי הוא מתפטר משום שהוא פותח עסק עצמאי. הנתבע טען, כי התובע פתח עסק מתחרה וכי הוא פועל בניגוד להסכם העסקתו. 5. תחילה אדון בסוגיית התשלומים הסוציאליים להם היה זכאי התובע במהלך עבודתו: חופשה הלכה פסוקה היא, כי על המעביד מוטלת חובה על פי דין לנהל פנקס חופשה לעובדו, ליתן לעובד חופשה במהלך העסקתו ונטל הראיה בעניין זה מוטל על המעביד. התובע טען, כי משך כל תקופת העסקתו לא קיבל דמי חופשה מהמעביד ואילו הנתבע טען, כי התובע יצא לחופשות במהלך עבודתו ועל כן, אין הוא זכאי לתשלומי חופשה. כפי שנאמר לעיל, נטל הראיה לתשלום דמי חופשה מוטל על המעביד. המעביד לא עמד בנטל המוטל עליו, לא הוצג בפני פנקס חופשה המתעד את ימי החופשה של התובע, דמי החופשה ששולמו לו ויתרת החופשה של התובע. כמו כן, גם בתלושי שכרו של התובע לא פורטו דמי חופשה ששולמו לו ויתרת חופשה עדכנית. עם זאת, התובע העיד בפני, כי שהה בחופש בימים מ - 26/2/10 ועד 1/3/10 סה"כ 3 ימי עבודה אשר לא הופחת בגינם שכר ולא ירדו מיתרת ימי החופשה של התובע. לעניין החופשה בחודש 12/09 מעיון בתלוש השכר של התובע עולה, כי הופחת לתובע שכר בגין יציאתו לחופשה לאור כל האמור לעיל זכאי התובע לפדיון חופשה שנתית על פי דין. התובע תבע לתקופת עבודתו ל - 16.6 ימי חופשה, אולם יש להפחית מחישובו 3 ימים ובסה"כ התובע זכאי ל 13.6 ימי חופשה על פי תחשיב שכר יומי בסך של 277 ₪ ליום ובסה"כ 3,767 ₪. בהעדר תחשיב נגדי תביעתו של התובע ברכיב זה מתקבלת. דמי הבראה אין חולק, כי לא שולמו לתובע דמי הבראה. חובת תשלום דמי ההבראה המוטלת על המעביד הנה חובה שבדין ואין היא מותנית בתנאי כלשהו. התובע תבע ברכיב זה דמי הבראה בסך של 3650 ₪ ובהעדר תחשיב נגדי, תביעתו מתקבלת. הפרשות לקרן פנסיה אין חולק, כי הנתבע לא העביר תשלומים לקרן פנסיה עבור התובע. בהתאם להסכם העסקתו של התובע היה התובע זכאי להפרשות לקרן פנסיה. לא זו אף זו, חובה זו הנה חובה שבדין, מכח צו ההרחבה לפנסיית חובה במשק. על פי הסכם העסקתו של התובע היה התובע זכאי אף להפרשות לביטוח אבדן כושר עבודה בשיעור של 2.5%. לאור כל האמור לעיל ובהעדר תחשיב נגדי, מתקבלת תביעת התובע לפיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ואי הפרשה לביטוח אבדן כושר עבודה על פי הסכם העסקתו בסך של 5,250 ₪. 6. נסיבות סיום העסקת התובע התובע טען, כי שכרו לא שולם במועד הקבוע בחוק, כי לא שולמו לו זכויות סוציאליות ועל כן נאלץ להתפטר ובנסיבות אלו, זכאי הוא לפיצויי פיטורין. התובע טען, כי הודיע על התפטרותו בחודש אפריל 2011 וכי הנתבע, ויתר על שירותו בתקופת ההודעה המוקדמת ועל כן, הוא זכאי לפיצויי פיטורין, שכר חודש אפריל וכן דמי הודעה מוקדמת. 7. מהראיות שהובאו בפני התרשמתי, כי התובע הודיע על התפטרותו לנתבע אולם לא הוכיח, כי נתן לו שהות לתקן את ההפרות הנטענות בתשלומי השכר ובתשלומי הזכויות הסוציאליות. בפסיקה נקבע, כי עובד הרואה עצמו כרשאי להתפטר בנסיבות אלה, חייב לפנות למעבידו להעמידו על ההרעה שחלה או על אותן נסיבות אחרות. במקרה זה התובע התפטר מעבודתו ועל כך אין חולק ,אולם לא הציג בפני מכתב התפטרות המפרט את הסיבות להתפטרותו ובפרט, לא נשלח על ידו מכתב למעבידו המתרה בו, כי אם לא ישולמו לו הזכויות יתפטר מעבודתו. בנסיבות אלו, משהתובע לא נתן למעביד הזדמנות לתקן את ההרעה והתפטר מעבודתו על אתר, אין התובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורין. יובהר, כי טענת התובע, כי הנתבע ויתר על תקופת ההודעה המוקדמת לא הוכחה ואף הוכחשה על ידי הנתבע. הנתבע העיד בפני, כי התובע לא תיפקד משך תקופה מסוימת והודיע לו בהפתעה, כי הוא עוזב את עבודתו ופותח עסק עצמאי. ראה עדותו של הנתבע בעניין זה: "ש. לגבי ההתפטרות ספר על נסיבותיה ? ת. לאחר חודשיים שהתובע לא תפקד כלל במהלך חודש פברואר מרץ, היו כמה פעמים ששלחתי לו מייל ובו אמרתי לו שהפרויקטים לא מטופלים בעיקר הפרויקט ברוטשילד 72 ת"א. ניתן לראות את גם בטבלת הבונוסים של תלוש המשכורת שהוא לא קיבל בונוסים כיוון שהוא לא תפקד. אחרי 2,3, שיחות עיקריות שהעיקרית שלהם היתה ב- 15.3. התובע בא ואמר לי שהוא צריך לחשוב כמה ימים שבהם הוא גם נעדר ולמעשה הוא קבע איתי באפריל , הוא לא ענה לי למיילים וב- 5.4. הוא קבע איתי פגישה עיקרית שבה אמר שהוא רוצה להפסיק לעבוד כי יש לו מיזם משלו שהוא רוצה לפתח אותו וגם ככה קשה לו עם העבודה כיוון שנתתי לו גם לטפל בבניינים והיה קשה לנו... זו הסיבה שהוא אמר לי .... הוא הודיע לי שהוא מתפטר ב- 5.4. והפסיק בפועל לעבוד במהלך חודש מרץ, הוא היה בא ולא בא. זה היה ענין ... ש. מתי במהלך חודש מרץ הוא הפסיק לעבוד ? ת. אין תאריך מוגדר , אין לי רישום, כיוון שכפי שהוא אמר בעדות שלו לא היה מעקב על השעות שלו והוא היה בעל משרת אמון אישית שבה הוא התנהל בצורה עצמאית וכבר במהלך מרץ אמר שהוא עובד מהבית, נשאר בבית אמר שהוא בא לא בא ונותר מצב שפרטתי שהוא לא הגיע. ש. אתה ב- 5.4. כבר ידעת שהוא לא ממשיך לעבוד אצלך ? ת. נכון. גם אני אמרתי לו שחבל כי השיחות שהיו לנו, מטרתן היתה להוביל אותך לתפקד ולא כדי לפרוש. בפועל ידעתי שהוא מפסיק לעבוד ב- 5.4. לאור כל האמור לעיל משהתובע לא הוכיח כי היה זמין ומוכן לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, אין התובע זכאי לתשלום הודעה מוקדמת. 8. לעניין תשלום שכר חודש אפריל 2011. התובע טען בכתב התביעה כי עבד עד לחודש אפריל ללא פירוט. הנתבע טען, כי התובע עבד עד לחודש מרץ, כאשר אף בחודש מרץ לא עבד באופן מלא וכפי שטען, עשה דין לעצמו. התובע העיד, כי לא החתים שעון נוכחות בעבודתו כי עבד במשרת אמון. בנסיבות אלו, כאשר התובע הוא שהתפטר מעבודתו ללא כל מסמך או ראייה בכתב ומשלא החתים שעון נוכחות בעבודתו, נטל הראיה מוטל על התובע. התובע לא עמד בנטל המוטל עליו ועל כן, תביעתו לתשלום שכר חודש אפריל נדחית. 9. לעניין תשלום שכר באיחור תוך הלנת שכר- התובע לא הציג בפני כל ראיה על תשלום שכר באיחור. יובהר, כי מועד הדפסת תלוש שכר איננו מהווה הוכחה לתשלום שכר באיחור. אשר על כן, התביעה ברכיב זה נדחית. 10. לאור כל האמור לעיל הנתבע ישלם לתובע את התשלומים הבאים א. פדיון חופשה שנתית בסך של 3767 ₪. ב. דמי הבראה בסך של 3650 ₪. ג. פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה בסך של 5250 ₪. כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לצדדים וישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. לאור תוצאות פסק הדין, כל צד ישא בהוצאותיו. משכורתהתפטרות