בעיות איטום בדירה

להלן פסק דין בנושא בעיות איטום בדירה: פסק דין תביעה בעניין הפרת הסכם מכר באי גילויים של פיגמי איטום. התובעים (להלן: במשותף "כהן"), תושבי חוץ, רכשו מאת הנתבעת דירה ברח' קרן היסוד 16 ברעננה (להלן:"הדירה"/"דירת כהן" תלוי הקשר) על פי הסכם מיום 13.10.03 (להלן: "ההסכם"). לטענת כהן, נתגלתה בדירה, לאחר מסירתה, חדירה משמעותית של מים כתוצאה מפגמי איטום נסתרים, שקיומם נתמך בחוות דעת מקצועית מטעמו של מהנדס רפי מימון (להלן: "מימון") ועלות תיקונם הנומינאלית כ- 100,000 ₪. דרישת כהן מתמקדת איפוא בהשבת עלות התיקון והפיצוי המוסכם בגין ההפרה, המוגדרת על ידם כ"יסודית", בסך של 37,500$. התביעה מוכחשת במלואה על ידי הנתבעת (להלן: "לוין") השוללת קיומה של הטעיה, חולקת על העלות הנטענת ככזו שאינה עולה על 11,000 ש"ח ואף מפנה הודעת צד ג' בעניין לועד הבית ברח' קרן היסוד 16 ו- 18 כאחראי לכל ליקוי שמקורו ברכוש המשותף. במהלך ניהול התיק, בפני מותבים שונים, מונה המהנדס מיכאל מרטון (להלן: "מרטון/המומחה") כמומחה מטעם בית המשפט, ובהסכמה דיונית המתועדת לפרוטוקול יום 28.11.05 נקבע, כי בפיקוחו תבוצענה עבודות האיטום במימון ביניים עליו הוסכם בין הצדדים. החומר המקצועי שהוכן איפוא, על ידי המומחה מאז תוכנית הבדיקות מיום 20.3.05, כולל שתי חוות דעת מיום 19.7.05, תשובות לשאלות הבהרה (3.8.05 ו- 29.8.05) וסדרה ארוכה של התכתבויות והתחשבנויות עד לחוות הדעת המסכמת שנעשתה לאחר ביצוע התיקונים ב - 2.1.07. חוות הדעת שערך מרטון מרשימות במקצועיותן ובהיקפן ובהן לא הותיר המומחה אבן על אבן תוך שהוא סוקר את כל גורמי הרטיבות בבניין כולל אלה שנתגלו בשלב מאוחר ואף אלה שמקורן ברכוש המשותף. את חוות דעתו ערך בדרך מפורטת ומתודולוגית אשר הקלה מאד על ההתמצאות בפרטים ותאפשר בהמשך את הצגת עיקרי הדברים, מבלי שהדבר יפגע באיכות התמונה הכוללת. מומחיותו של מרטון כאיש מקצוע בעל שם בתחום האיטום למעלה מ- 20 שנה, הועמדה למבחן מדוקדק במהלכן של חקירות מקצועיות ממושכות שנערכו על ידי באי כוח הצדדים כולם. תוצאות החקירה לא היה בהן כדי להחליש, שלא לומר לערער, מימצא כלשהוא מבין מימצאיו המקצועיים ואלה נראים כמבוססים ומהימנים במידה שאין להרהר אחריה. למדנו אם כן, מתוך התשתית המקצועית שהונחה בפני, כי הדירה המכונה בעגה העממית "פנטהאוז", ממוקמת בקומה החמישית בבית דירות משותף שנבנה בשנת 1986 או בסמוך (להלן: "הבניין") וכוללת מרפסת מרוצפת גדולה הפונה בחלקה לצד המזרחי (להלן: "המרפסת המזרחית") ובחלקה לצד המערבי (להלן: "המרפסת המערבית"). הדירה מהווה חלק ניכר מתקרת הדירות הממוקמות בקומה שמתחתיה שהן דירת משפחת הרן (להלן: "דירת הרן") ודירת משפחת אדלר (להלן: "דירת אדלר"). על פי חוות הדעת שהוגשה קיימים פיגמי איטום בחלקים שונים של הבניין הנובעים בעיקרם מביצוע לקוי של עבודות הבנייה. תכונתם הפיסיקאלית החמקמקה של המים לא הקלה, מן הסתם, על זיהוי הקשר שבין ביטויי הדליפה לבין גורמי התופעה. חרף זאת, זיהה המומחה בחוות דעתו את מקורות החדירה של המים ביחס לתופעות שנתגלו, גם אם בחלק מהייחוס קיימת חפיפה בין מקורות שונים של חילחול לבין הופעתם של סימני הרטיבות. עיקר הבעיות כך מסתבר, מתמקדות בשטחי המרפסת המערבית והמזרחית בדירה, בקירות החיצוניים ובגג העליון. בהכללה מפשטת יש לומר, כי ביטויים של פגמי האיטום שנתגלו במרפסת המזרחית והמערבית ובקירות החוץ הינם בסימני הרטיבות שנתגלו בדירת הרן ואדלר. ביטויים של ליקויי האיטום בגג העליון ואף במרפסות (כולל העדרו של איטום בסף הכניסה לחדר המגורים) הינם בסימני הרטיבות הניכרים בדירה עצמה. במימצאים אלה, עליהם סמכתי את ידי, יש כדי להוות בסיס לקביעה, שאינה מוטלת בספק ולפיה, היו בבניין, בעת מכירת הדירה ללוין, פיגמי איטום. עובדת קיומם של פגמי האיטום - גם ללא זיהוי מקורם המדוייק - היתה ידועה ידוע היטב ללוין, לפי עדותה היא עצמה, ודי אם אפנה בהקשר זה לגירסתה שנמסרה בתצהיר בסעיף 5 ד'. יחד עם זאת, האמינה זו, כך לטענתה, כי הליקויים שנתגלו תוקנו לאחר זימונם של אנשי מקצוע כאלה ואחרים. לשיטתה, די היה, אם כן, במסירת המידע ולפיו היו בעבר (ההדגשה שלי י.א.), בבניין או בדירה, ליקויי איטום שתוקנו. אקדים ואומר כי, למיטב התרשמותי, לא היה בחומר הראיות, שהוצג בפני, בסיס מניח את הדעת לגיבושה של הנחה, מצידה של לוין, בדבר פתרון מלא של בעיות האיטום. ואולם, מחומר הראיות לא נלמד אלא על קיומן של תלונות חוזרות ונשנות מצד השכנים לגילויים החוזר של סימני הרטיבות כמו גם על ניסיונות תיקון ספוראדיים שמעולם לא הגיעו לכדי טיפול ובדיקה ממצה של מכלול הנושאים וראה לעניין זה עמ' 8, שורות 18-19 לפרטיכל יום 18.11.07: "היו כתמים, ועשינו כמיטב יכולתנו אך אף אחד לא ממש ידע מה מקור הרטיבות הזו, זה בנין מאד מאד ישן, אנו מילאנו את החריצים במרפסת." הואיל וכך, ובהתחשב בהתרשמותי זו, היה עלי, לאמיתו של דבר, לדחות כבר בשלב זה את בסיס הגנתה של לוין ולגלותה ככוזבת. חרף זאת, החלטתי לדון בעדותה כמות שהיא, בהתעלם מהאמור לעיל, וזאת מחמת מגבלת הידיעה של השופט, לעניין יחסה הנפשי של לוין לנושא תיקון הליקויים. לטובתה של לוין ועל מנת להימנע מכל מסקנה העלולה לשקף את מצב הידיעה של הבוחן הסובייקטיבי, שאינה בהכרח תואמת את ידיעתה של לוין, החלטתי לצאת, מההנחה החלופית האמורה ולפיה, אכן האמינה זו כי הליקויים תוקנו. נצא אם כן, לבחינת מרכז הכובד של הגנתה החלופית המבוססת על אמונתה של לוין והאופן שבו הוצגה השקפתה בפני כהן. ודאי הוא, כי על אף אמונתה זו, חובה היתה עליה, כפי שהצהירה בעדותה, להנגיש את המידע לכהן, וכך עשתה לטענתה וראה לעניין זה עמ' 4 שורות 1-3 לפרטיכל יום 18.11.07: "זה לא נכון. בזמן שמכרנו את הדירה הראינו להם אותה ולא היו שום פגמים בבית ואמרנו להם שהיו פגמים בבית ותיקנו אותם ובזמן שהראינו להם את הדירה ומכרנו להם את הדירה הדירה היתה במצב טוב מאד, זו היתה דירה יפהפייה." כהן מצידם מכחישים קיומו של דיווח מסוג זה, כאשר, לטענתם, לא הובאה כלל לידיעתם "היסטוריה ליקויית" בדירה או בבניין וראה לעניין זה עמ' 5 לפרוטוקול יום 21.3.07, שורות 20-21 וכן, שורה 27: "לו היה אומר לי את זה שהיו בעיות רטיבות הייתי מבקשת קבלות על עבודות שבוצעו , לו הייתי מודעת לכל הבעיות שקיימות בדירה לא הייתי קונה את הדירה". "הוא אף פעם לא אמר לי שהיו בעיות מים , חדירת מים אצל השכנים , למשל." ודוק. כהן, מאשרת אמנם בעדותה כי נמסר לה שמפעם לפעם יש לעבות את החריצים בין המרצפות (עמוד 5 לפרוטוקול 21.3.07, שורות 16-18) ואולם, עמדה על דעתה ולפיה, דברים אלה נמסרו לה כהנחיה כללית לאקונית שמשמעותה לא הובהרה עד תום. מדובר, אם כן, בגירסה כנגד גירסה. גירסתה של לוין מצד אחד, הטוענת כי חשפה את המידע ההיסטורי על מצב הדירה, ומנגד, גירסתה ההפוכה של כהן. מבין השתיים, יש להעדיף, כך לדעתי, את גירסתה של האחרונה, כפי שיוסבר להלן. בעיני, לוקה עדותה של לוין בחולשה משמעותית, שמקורה בכללי הדיון המשליכים על הלגיטימיות של הגירסה. הקושי, מקורו בכלל הפסלות החל על טענות שיש בהן כדי להוות עדות בע"פ כנגד מסמך בכתב, הידוע כסעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומאני. לנוכח זאת, קיים בסיס לקביעה ולפיה חסומה לוין מהצגת גירסה מסוג זה, על הסף ובכך נשמט בסיס הגנתה בשנית. מעבר לכך, יודגש כי גם לולא מחסום זה, פרוצדוראלי כביכול, לא שוכנעתי בכנות ובמהימנות גירסתה של לוין בעניין, אם לנקוט לשון המעטה. לוין, בעדותה, טוענת כי נוצרו במשא ומתן קשיי קומוניקציה שעיקרם במיגבלות שפה, ובכך מכוונת היא לכך שכהן הינם תושבי חוץ דוברי צרפתית, ואילו לוין דוברת אנגלית ומוגבלת בשליטתה בשפה העברית לרמה שאותה היא מגדירה כרמה בסיסית. לדבריה, נוהל המשא ומתן באמצעות מתווך, דובר צרפתית ועברית שהיה נציגם של כהן וכך רומזת זו, לקיומו של מה שנראה כאובדן מידע בשלב התרגום. לבד מהיותה של גירסה זו אפולוגטית באופן מחשיד, יש בה כדי ללמד, אם בכלל, על מחדליה של לוין עצמה בנקיטת אמצעי זהירות נוספים מצידה של מי שהמידע בידיו והאחריות על העברתו מצוי בשליטתה הבלעדית. העמדה המתנצלת משהו, המבקשת ליצור את הרושם הסמוי לקיומה של אי הבנה, אינה משכנעת בעיני ויש בה כדי להטיל עננה וצל כבד על אמינותה של לוין. ההיתלות ב"ערפל התקשורתי" שנוצר, כביכול, בין הצדדים, שפעל באופן לגמרי לא מפתיע לטובתה של לוין, יוצרת, להשקפתי, רושם של חוסר תום לב. גם בהופעתה של לוין מעל דוכן העדים, לא היה כדי לשפר, ולו במעט, את הרושם שנוצר מניתוח גירסתה, אם לנקוט בלשון זהירה, וכך נשמעו הדברים מפיה בפרוטוקול יום 18.11.07 בעמוד 3, שורה 21-31: "איך התנהל המו"מ? ת. דובר ב- 3 שפות. באותו הזמן גב' כהן ידעה מעט מאד עברית.העברית שלי היתה מספיק טובה כדי ללכת לאוניברסיטה כאן. השיה התנהלה כך: היה להם מתווך, שדיבר צרפתית וקצת עברית. גב' כהן לא ידעה כמעט אנגלית בכלל, ומר כהן הוא ידע עברית הכי פחות מהכל. כך שהשיחה שהתנהלה בינינו כאשר הסברתי את כל הדברים, אנו דברתי עברית, המתווך תירגם מעברית לצרפתית ואז הם שוחחו ביניהם ואני לא יודעת מה שנאמר לה בצרפתית, כי אני לא מדברת צרפתית. אבל אני רוצה להדגיש שבשום מקרה לא ניסינו לרמות אותם ובשום נקודת זמן לא ניסינו לעשות זאת , להיפך, חשבנו שהם אולי יהיו עולים חדשים, ואני כבר הייתי בארץ זמן רב, ואני רצית לעזור להם בכל דרך אפשרית ולהיות כנה ופתוחה ככל שצריך, ככל האפשר. ש. רמת העברית שלך מאותו הזמן, אוקטובר 2003, האם היא השתפה מאז ועד היום? ת. כשאתה שואל אותי אם העברית השתפרה מאז שנת 2003, אני אומרת שזה באותו מצב. בכל מקרה, נראה מתוך הצלבת העדויות כי לוין לא חשפה בפני כהן את המידע המהותי שהיה בידיה באשר ל"היסטוריה האיטומית" של הדירה והסתפקה בחשיפתו החלקית והממעטת. היא עשתה זאת בדרך מתוחכמת המגלה טפח ומכסה טפחיים, תוך שימוש במושגים מעורפלים (מתן הנחיות טיפול מבלי להצביע על הבעיה) והליכה מחושבת "על הגדר". אלא שמאחורי מסך התיחכום עולה הרושם הבלתי נמנע שנוצר בעקבות שמיעת הראיות בדבר הסתרת חלקי מידע מצידה של לוין. אי-גילוי האינפורמציה המלאה ביחס לבעיות האיטום שהיו בדירה או בסביבתה המיידית עומדת בניגוד לחובת תום הלב המוטלת על הצדדים להסכם. יחד עם זאת, קבע מרטון בחוות דעתו כי בחזית הבניין ניכרים סימני רטיבות שמקורם בפיגמי האיטום המתועדים בתמונות 46 ו- 32 בעמ' 17 לחוות הדעת מיום 19.7.05. התייחסותו של מרטון לעניין ידיעתם של כהן אינה מצויה בתחום סמכותו ואולם, התרשמותו לעניין מצבו החיצוני של הבניין רלבנטית ומשליכה על חלק הקביעה השיפוטית העוסק בשאלת היקף אחריותה של לוין. מבחינה מקצועית קובע מרטון, כי בחיצוניותו של הבניין נחשפו, ללא ספק, חלק מבעיות האיטום שהיו קיימות בעת רכישת הדירה ולכך, נתבקשה התייחסותה של כהן בחקירתה. זו נדרשה ליישוב הפער שבין סימני הרטיבות החיצוניים שהיו קיימים בבניין, בעת רכישת הדירה על ידה, לבין ביטחונה המוחלט, כביכול, ביחס למצבה התחזוקתי. תשובתה לא הניחה את דעתי, אם לנקוט לשון המעטה ("אני קניתי דירה אני לא קניתי בניין" עמ' 3 לפרוטוקול 21.3.07) ואין בה אלא כדי לחזק את המסקנה בעניין התרשמותה כאדם סביר ממראה עיניו. השיקולים המצטברים בעניין זה מבססים הנחה ולפיה, היה על כהן לצפות לקיומם של פגמים בתחום האיטום, לפחות ברמת הבלאי הסביר, הנובע מגילו של הבניין וממצבו כפי שנחשף בפניהם בבחינה ויזואלית שיטחית (ראה לעניין זה עמ' 1 לחוות דעתו הנ"ל של מרטון סעיף 4 סיפא). הואיל וכך, יש למיטב הבנתי, מקום לביצוע הפחתה בהיקף אחריותה של לוין לליקויים שנתגלו בשיעור של 50%. נכון, אם כן, להתייחס, לאור מסקנה זו, לשאלה המישנית הנוגעת להיבטים הנוספים המשליכים על היקף אחריותה של לוין. בקו ההגנה המישני של לוין, טוענת זו כי אחריותה אינה יכולה להשתרע אלא על היקף העלויות שמקורן בפגמים הקיימים בדירה, ולא מעבר לכך. בכך מבקשת זו להוציא מתחום אחריותה את העלות שנקבעה ביחס לרכוש המשותף, הכולל את איטום קירות החוץ של הבניין, הטיפול בגג , הבידוד התרמי והעלויות הכרוכות בגילוי מוקדים חדשים של רטיבות. סימוכין להיקף אחריותה המצומצם, נמצא לטענת בא-כוחה המלומד בדיברי מרטון עצמו בחוות דעתו המחלק בין גורמי האחריות. באי-כוח הצדדים נחלקים ביחס לדרך הפרשנות הנכונה לתחשיבי חלוקת האחריות שנעשו על ידי המומחה. לכשעצמי, לא ראיתי את עצמי ככבולה לשיקולי חלוקת האחריות של המומחה בכפוף להפחתה שנעשתה על ידי לעיל. סבורני, כי היקף אחריותה של לוין חל על כל העלויות שמקורן במיגוון ליקויי האיטום כולל אלה שזוהו כמוקדי רטיבות חדשים בחוות דעתו של מרטון. מוקדי הרטיבות החדשים שנתגלו אינם מעידים על ליקויים חדשים שנוצרו לאחר חתימת ההסכם אלא, על התרחבות ביטויים של הפגמים שהיו קיימים עוד קודם לכן. עם זאת, זכאית לוין בהסתמך על הודעת צד ג' שהוגשה מטעמה, כנגד נציגות הבית המשותף בקרן היסוד 16 (להלן: "הנציגות"), לשיפוי ביחס לחלקי הרכוש המוגדר כמשותף, אף זאת בהתאם לקביעתו של המומחה. תביעתה כלפי נציגות הבית המשותף ברח' קרן היסוד 18 לא הוכחה ודינה לדחייה. כהן עותרים לזיכויים בהוצאות איחסון הרהיטים בסכום של 2,210 ₪ לפי נספח ז' לתצהירם אלא שבין תביעה זו לנספח ז' עצמו לא קיימת התאמה ולפיכך נדחית הדרישה. לסיכום חלק זה של הדיון, הנני להורות כדלקמן: א) התובעים יזוכו כלפי הנתבעת ב- 50% מהסכומים המפורטים: סך של 76,374 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה כדין מיום 2.1.07 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. סך של 12,500 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה כדין מיום 2.1.07 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. סך של 22,687 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה כדין מיום 2.1.07 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. סך של 8,500 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה כדין מיום 2.1.07 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. סך של 11,160 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה כדין מיום 2.1.07 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. סך של 400 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה כדין מיום 2.1.07 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. ב) התובעים יזוכו כלפי הנתבעת בסך של 19,000 ₪ + מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה כדין מיום 2.1.07 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. ביחס לחיוב זה, זכאית הנתבעת לשיפוי מלא מאת נציגות הבית מס' 16. ג) מהחיובים הנ"ל יקוזזו כל הסכומים שהועברו בפועל כולל השבות שנעשו על ידי הנתבעת או צד ג' לפי קבלות. פיצוי בגין הפרה יסודית השאלה הנוספת העומדת להכרעה עניינה בעתירת כהן לפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם למקרה של הפרה יסודית. לפי טענת כהן הפרה לוין את הצהרתה בסעיף 2.5 להסכם להיעדרו של פגם נסתר בדירה. לאור האמור בסעיף 10.1 להסכם, מהווה מחדלה זה, בגדר הפרה יסודית המזכה בדמי נזק לפי סעיף 10.2 להסכם בסך של 37,500$. נוכח הקביעה שנעשתה לעיל בעניין הסתרת חלק מהמידע בנושא פגמי האיטום, נמצאות מרבית טענות ההגנה של לוין בענין זה כבלתי רלוונטיות. חלק הטיעון הנוסף של לוין בנושא נסמך על הפסיקה ולפיה יימנע בית המשפט מזיכוי בפיצוי מצטבר הן על פי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 (להלן: "החוק") והן על פי סעיף 10 לחוק (ע"א 628/87) שעה שקיימת חפיפה בין שני סוגי הפיצויים. לשיטתה, קיימת במקרה שבפנינו חפיפה בין הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם לבין הנזקים שהוכחו בענין עלויות תיקון פגמי האיטום. חוששתני כי השקפתה של לוין בנקודה זו כפי שהוצגה על ידי בא-כוחה בסיכומיו, איננה יכולה להתקבל על דעתי. הטעם לכך נעוץ בתפיסה ולפיה, לא קיימת התאמה מלאה במקרה זה בין מטרת הפיצוי המוסכם שנועד לשמש מנגנון הרתעתי בעל מימד עונשי לבין ההשלכות הכספיות הקונקרטיות, של הפרה מסוג זה אשר לרוב לא תמצנה את משמעותה כלפי הצד הנפגע. עדיין לא שוכנעתי, על אף דחיית טעמיה של לוין בעניין, כי הצדק עם כהן בדרישת הפיצוי המוסכם. לטעמי, תחשב לוין כמי שהפרה את התחייבותה בעניין הצהרתה להעדרו של פגם נסתר על המשמעות הכרוכה בכך, רק אם מדובר היה בפגם שאכן לא ניתן היה לגלותו בבדיקה רגילה מצידו של הרוכש ובמקרה זה כהן. הקביעות שנעשו בחלקו הראשון של פסק הדין כאן מלמדות, כי לפחות בחלק מהעניינים נחשפו הפגמים בבדיקה שטחית של חיצוניות הבניין, במידע שהיה קיים לעניין גילו ובמידע החלקי שנמסר על ידי לוין. בבחינה מצטברת של חלקי המידע שנחשף, במתכוון או שלא במתכוון, לידיעתה של כהן היה כדי להביא בבדיקה פשוטה ואף שטחית למדי למסקנות שבהן נכללו מימצאים לקיומן של בעיות איטום בבניין. מסקנתי זו, נסמכת על נוסח החוק ועל הפסיקה ובעיקר סעיף 15 לחוק המכר, תשכ"ח-1968, ע"א 5/87 ליפשיץ נ' לוי ואח', ת.א. 2576/02 שמעוני נ' שלמה אלה ואחרים, ת.א. (ת"א) 76270/96 וכן ת.א. (חיפה) 1873/04. הואיל וכך נראה לי כי אין מקום לקביעה בדבר הפרת התחייבותה של לוין לגילויו של הפגם הנסתר בנסיבות שבהן, למצער הוכח, כי חלק מהפגמים היו גלויים בעליל. מסקנתי אם כן הינה, כי יש לדחות את חלק התביעה העוסק בדרישת הפיצוי המוסכם. בשולי הדברים אוסיף ואציין, כי התנהלותה של לוין בשלבי המו"מ ראויה לגינוי מוסרי ואולם, אין בה לדעתי, עם כל הקושי שבדבר, כדי לגרור חיוב סנקציוני משפטי כדוגמת זה שעליו הסכימו הצדדים בהסכם. הביטוי לדחייה, ברמה הערכית של נורמות ההתנהגות החוזית שהפגינה לוין, צריך שיתבטא, כך למיטב הכרתי, בחיוב ההוצאות כמכשיר מאזן. הוצאות התביעה התקבלה בחלקה האחד ונדחתה בחלקה האחר, הואיל וכך יזוכו התובעים בהשבת הוצאות הכוללת שכרו של המומחה מטעם התובעים, עלות חלקם בבדיקות, עלות חלקם בשכרו של המהנדס מרטון, אגרה ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. החלטתי שלא לחייב ולא לזכות את נציגות הבית מס' 16 בהוצאות. התביעה כנגד נציגות הבית מספר 18 נדחתה. הנתבעת תשיב לנציגות הבית מס' 18 את ההוצאות ששולמו עבור הבדיקות בסך של 4,250 ₪. איטום