קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אי תשלום על חומרי בניין: בפניי שני תיקים מאוחדים: האחד, תביעה כספית בסדר דין מהיר לתשלום סך של 69,164.81 ₪ בגין חומרי בנין שסיפק התובע (להלן: "ח'טיב"), בעליו של עסק לחומרי בנין, לטענתו, לנתבע (להלן: "ואפי"), בין השנים 2009-2007, בהתאם לבקשת ואפי (תא"מ 25860-03-12); והשני, תביעה כספית בסדר דין מהיר שהוגשה בבית המשפט השלום בעכו, לתשלום סך של 39,639 ₪ בגין נזקים שנגרמו לדירתו של בנו של ואפי, ויסאם (להלן יכונו ואפי ובנו ביחד: "אבו נסרה"), לטענתם, עקב ג'קוזי וכיור פגומים שסיפק ח'טיב לואפי במהלך שנת 2007 (תא"מ 3530-08-12). ביום 12.3.13 הורה כב' הנשיא, השופט אהוד רקם, על איחוד הדיון בשני התיקים דלעיל בבית המשפט השלום בקריות, בפניי, וזאת נוכח נימוקי הבקשה המוסכמת לאיחוד הדיון שהגיש ב"כ ח'טיב, ובשים לב לשלב הדיוני בו היו מצויים התיקים. הליך גישור שהתייחס לשני התיקים, אליו הפניתי את הצדדים, בהסכמתם, בישיבה מיום 22.10.12, לא צלח, ובישיבת ההוכחות שהתקיימה בפניי ביום 6.6.13, הסמיכוני הצדדים ליתן, בשני התיק המאוחדים, פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), לאחר שמיעת עדויות והגשת סיכומים בכתב, ולאחר שהוסבר לצדדים כי פסק דין על דרך הפשרה אינו מנומק, ועל כן סיכויי הערעור עליו נמוכים. כן הסכימו הצדדים, במסגרת ישיבה זו, כי ויסאם יצטרף כנתבע נוסף בתא"מ 25860-03-12, באופן שהתביעה הכספית תהא הן כנגד ואפי והן כנגד ויסאם, כאשר תיקון התביעה בוצע באמצעות פרוטוקול בית המשפט וללא הגשת כתב תביעה מתוקן. תא"מ 25860-03-12: ח'טיב טען בכתב התביעה כי ואפי פנה אליו בשנת 2007 ו/או בסמוך, וביקש לרכוש ממנו סחורה של חומרי בנין לשם בנית בית מגורים בכפר דיר חנא. לטענת ח'טיב, על אף שפתח לואפי כרטסת בעסקו, וואפי החל למשוך סחורה ממנו, דחה ואפי את התשלום בגינה לאור יחסי חברות ארוכי שנים בין השניים, ולא שילם מאומה ע"ח החוב חרף דרישות חוזרות ונשנות מצד ח'טיב. בתצהיר עדותו הראשית, ת/1, טען ח'טיב כי בשל יחסי הידידות בינו לבין ואפי, הסכים לספק לואפי חומרי בניה בשיטת כרטסת חוב, לפיה המוצרים שיסופקו לו יירשמו בכרטסת חוב נפרדת, וכי ישלם בגינם בהתאם למוסכם בכפוף ליכולתו הכלכלית. נטען כי סוכם בין הצדדים שואפי ישלם בגין המוצרים שקיבל במועד מאוחר יותר, לאחר חתונת בניו, ולאחר שישתפר מצבו הכלכלי. לטענת ח'טיב, הרישום על הכרטיסיות התבצע רק על ידו הגם שנשמרות במקום הנגיש גם לאחיו. ח'טיב הבהיר כי הוא מנהל מערכת רישום כפולה, היינו: שתי כרטיסיות חוב לכל לקוח, כך שכרטיסיה אחת נשמרת ברשותו, וכרטיסיה שנייה נשמרת ברשות הלקוח. ח'טיב הצהיר כי קרן החוב של אבו נסרה, נכון ליום 1.6.09, עמדה ע"ס של 51,691 ₪, וכי לאחר מועד זה, לא סיפק מוצרים לואפי. אשר על כן, עתר ח'טיב בתביעתו לחייב את ואפי בתשלום סך של 69,164.81 ₪. בסיכומיו ביקש ח'טיב תשלום בסך של 51,691 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום 1.7.10, בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד. ואפי טען בכתב ההגנה כי בתחילת שנת 2007 החל לרכוש מח'טיב חומרי בנין בגינם החל לשלם לח'טיב כל חודש בחודשו ע"ח החוב. לטענתו, במהלך שנת 2008 סוכם בין השניים כי ואפי יעביר לח'טיב את זכויותיו בחלקת אדמה הנמצאת בבעלותו בכפר דיר חנא, והידועה כחלקה 52, גוש 19427 (להלן: "החלקה") תמורת סך של 40,000 דולר ארה"ב שתשמש לסגירת חובו של ואפי אצל ח'טיב, והיתרה שתיוותר תועבר לידי ואפי במזומן. ואפי טען כי בין הצדדים נחתם הסכם בעניין הנמצא בהחזקת עו"ד חמזה סאלם מדיר חנא, אולם כאשר החליט ח'טיב למכור את החלקה לצד ג', עארף דגש (להלן: "דגש"), ועל מנת לקצר את תהליך העברת הבעלות בחלקה על שמו של ח'טיב בלשכת רישום המקרקעין ולחסוך בהוצאות, נעתר ואפי לבקשת ח'טיב לחתום על הסכם חדש, לפיו תועבר הבעלות בחלקה משמו של ואפי לשמו של דגש, וכי התמורה ממכירת החלקה תשולם לח'טיב בסך של 40,000 דולר ארה"ב. עם זאת, טען ואפי כי ח'טיב ביקש ממנו מטעמי מיסוי כי בחוזה המכר תירשם תמורה נמוכה בהרבה מן הערך האמיתי של החלקה, ובהתאם, נרשמה בחוזה תמורה בסך של 6,000 דולר ארה"ב. ההסכם מיום 10.6.07 בין ואפי לדגש, צורף לכתב ההגנה. ואפי כופר במהימנות הכרטסת של חטיב ואף טוען כי ח'טיב ציין בכרטסת ציוד שלא נרכש כלל על ידי ואפי. ואפי הוסיף כי תביעה זו הוגשה רק לאחר שפנה לח'טיב במהלך חודש פברואר 2012 בבקשה להשתתפות בהוצאות תיקון הנזקים שנגרמו לדירת ויסאם עקב מוצרים בלתי תקינים ו/או פגומים ו/או בניגוד למוסכם, שסופקו לו על ידי ח'טיב. לכתב ההגנה צורפה חוות דעתו של השמאי איתן יצחק משבתאי בלילי שמאים מיום 6.2.12, נ/2, לפיה נגרמו לדירת ויסאם נזקי מים שמקורם בג'קוזי ובכיור שבדירה, אשר עלות תיקונם נאמדה בסך כולל של 37,900 ₪ כולל חומר עבודה ומע"מ. אשר על כן, טען ואפי כי אינו חייב מאום לח'טיב, וכי דין תביעת ח'טיב להידחות. תא"מ 3530-08-12: אבו נסרה טענו בכתב התביעה כי לאחר שעבר ויסאם לגור בדירה, החלה להתגלות רטיבות בה, ובדיקה שביצעו אבו נסרה והשמאי איתן העלתה, כאמור, כי הרטיבות נוצרה מהתקנת מוצרים פגומים שאינם תקניים: כיור וג'קוזי עליו לא רשום דגם כלשהו, וצנרת בלתי תקינה מהפתחים למשאבה. זאת, על אף שלטענת ואפי, עת רכש את הג'קוזי, נמסר לו על ידי ח'טיב כי הינו מסוג דולפין, וכי הוא עומד בתקן. אשר על כן, טענו אבו נסרה כי על ח'טיב שהתנהג בחוסר תום לב עת מכר לואפי ציוד שאינו תקני ובניגוד למוסכם, לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם בסך כולל של 39,639 ₪ כדלקמן: נזק לפי חוות דעת השמאי איתן, נ/2: 37,900 ₪ כולל חומר עבודה ומע"מ; ושכ"ט השמאי איתן: 1,739 ₪, בהתאם לחשבונית מס' 1042 מיום 15.1.12. כן ביקשו אבו נסרה לחייב את ח'טיב לשלם להם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. ח'טיב טען בכתב ההגנה כי טענת אבו נסרה בנוגע לנזקי הרטיבות בגין הכיור והג'קוזי שנמכרו להם על ידו ביום 16.9.07, הועלתה על ידם לראשונה רק לאחר שח'טיב פנה לנכבדי הכפר עקב סירוב אבו נסרה לדרישת ח'טיב בתחילת שנת 2012 לפרוע את חובם בגין רכישת חומרי הבניה. לטענת ח'טיב, אבו נסרה סירבו להציג הנזק לעיון הנכבדים או לעיונו של ח'טיב טרם הגשת כתב התביעה על אף שנדרשו לעשות כן. לפיכך, טוען ח'טיב כי אינו אחראי לנזקים הנטענים על ידי אבו נסרה שייתכן שאירעו עקב שימוש שוטף רב-שנתי. בנוגע לחוות דעת השמאי, נטען כי משזו נערכה רק ביום 6.2.12, והואיל ולא צוינו בה גוש וחלקה או כל פירוט בנוגע לדירה, הרי שלא הוכח קשר בין המוצרים שמכר ח'טיב לואפי בשנת 2007 לבין המוצרים הפגומים הנטענים בחוות הדעת. עוד נטען כי לא צורפה ראיה המעידה על רכישת הג'קוזי מסוג דולפין או הכיור הפגום מח'טיב. לטענת ח'טיב, נגרם לו נזק ראיתי מאחר שאבו נסרה שתקו במשך יותר מחמש שנים באשר למוצרים שנקנו ממנו לכאורה בשנת 2007 והיו בשליטתם הבלעדית; מה גם שקונה סביר בודק ועובר על מוצר שהוא מבקש לקנות בטרם הקנייה וקבלת החזקה על המוצר, ולכן מוטל על ואפי אשם תורם מלא לנזקים הנטענים. הראיות וטיעוני הצדדים בסיכומים: לאור המתווה הדיוני, לא ראיתי להאריך ולפרט את גרסאות הצדדים בתצהירים ובחקירות הנגדיות, ואף לא לציין בפרוטרוט את טיעוני ב"כ הצדדים בסיכומיהם. ואולם, בקצרה יצוין כי ואפי חזר בחקירתו הנגדית על גרסתו כי ההתחשבנות בין הצדדים הסתיימה בעסקת מכירת הקרקע בינו לבין ח'טיב, במסגרתה אף קיבל מאת ח'טיב סך מזומן של 50,000 ₪. ואפי עמד על טענתו כי עסקת הרכישה נעשתה ישירות בינו לבין ח'טיב, ולא בינו לבין עראף דרש (להלן- "צד ג'"), וכי חתימת החוזה ישירות בינו לבין צד ג' נעשתה לבקשת ח'טיב ונועדה לחסוך לח'טיב תשלומי מס. ואפי טען כי חובו נפרע באמצעות מכירת הקרקע בסוף 2007 - תחילת 2008. יצוין כי החוזה המתייחס למכירת הקרקע שבין התובע לצד ג' - עראף דגש, הינו מיום 10.6.07, והכרטסת שהציג ח'טיב מתחילה מיום 9.6.07 (ומציינת קיומו של חוב קודם שאושר בחתימת בנו של ואפי בסך של 8,000 ₪ שהועברה מכרטסת קודמת). לטענתו של ואפי, לאחר סיום התחשבנות זו, לא נטל מאת ח'טיב סחורה, ואם ניטלה סחורה, הרי שזו ניטלה על ידי בנו ויסאם. ב"כ הנתבעים בסיכומיו אף מרחיב את הדיבור אודות הסתירות בעדויותיהם של ח'טיב ושל עראף דגש, בעניין אותה עסקה. כשנשאל ואפי מהו הסכום שבנו אישר בפניו כי הינו חב לח'טיב, השיב: "לא יודע. 50,000 51,000 ₪" (פרו', עמ' 13, ש' 13). ויסאם, בנו של ואפי, בעדותו, נשאל בחקירתו מהי יתרת החוב לח'טיב לפני שמביאים בחשבון את הנזק לג'קוזי, והשיב: "הוא רשם 50,000" (הכוונה לח'טיב, ע.א.) (פרו', עמ' 19, ש' 21). ויסאם טען ששילם לח'טיב 29,000 ₪, ולכן הודה כי "נותר חוב בערך של 21,000 ₪" (פרו', עמ' 19, ש' 23). לדבריו, התשלומים שצוין בתרשומת שערך, נ/4/3, לפיה שילם לח'טיב ("אבו חלאד") סך של 29,200 ₪, שולמו לפני מכירת האדמה לח'טיב (פרו', עמ' 20, ש' 3). יצוין כי התשלומים המפורטים ב- נ/4/3 מתייחסים לתחילת שנת 2008 ועד לחודש ספטמבר 2008. בחקירתו הנגדית לא התייחס ויסאם לתשלומים המפורטים ב- נ/4/1 המפרטים תשלומים ששילם לטענתו לח'טיב ("אבו חלאד") בתקופה שהחל מיום 20.1.07 ועד ליום 25.8.07, ואף לא ל- נ/4/2 המתייחס לתשלום שלטענתו, שילם לח'טיב ביום 5.7.10. כשנשאל ויסאם על ידי בית המשפט מתי אביו ואפי סגר את החשבון עם ח'טיב בעניין מכירת האדמה, השיב שאינו זוכר (פרו', עמ' 20, ש' 2), ואף טען שנוצר בלבול משום שגם כאשר אביו שילם לח'טיב לפני סגירת ההתחשבנות ביניהם בעסקת מכירת הקרקע, היה זה ממקורות של ויסאם (פרו', עמ' 20, ש' 6). בעניין הנזק לג'קוזי, העיד המומחה מטעם אבו נסרה לשאלת בית המשפט: "האם אתה יכול לשלול את האפשרות שהבעיה היא בהרכבה של הג'קוזי ולא בג'קוזי עצמו או באפשרות שמדובר בבלאי סביר מאז הרכבת הג'קוזי אני משיב שלא ירדנו לרזולוציה הזו" (פרו', עמ' 17, ש' 30-28). הכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על צרופותיהם, עיינתי בתצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים ובנספחיהם, וכן שמעתי את עדויותיהם של ח'טיב (על תצהירו, ת/1); ושל העדים מטעמו- אחיו, מועין ח'טיב (על תצהירו, ת/4); ועארף דגש; ואת עדויותיהם של ואפי (על תצהירו, נ/1, ועל המסמך, ת/5); ושל העדים מטעמו- השמאי יצחק איתן (על חוות דעתו המקורית, נ/2); וויסאם (על תצהירו, נ/3, ועל הנספחים, נ/1/4 - נ/3/4), ועיינתי בכל המסמכים והמוצגים שהוגשו במהלך שמיעת העדויות, ולאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים בסיכומיהם ובסיכומי התשובה מטעם ח'טיב, וגם שיקולים של צדק, החורגים מדלת אמותיו של הדין המהותי, הנני מורה כדלקמן: התביעה נשוא תא"מ 3530-08-12 נדחית ללא צו להוצאות. בתביעה נשוא תא"מ 25860-03-12 אני מחייבת את ויסאם אבו נאסרה בתא"מ 25860-03-12, לשלם לתובע לסילוק התובענה, סך של 42,000 ₪ להיום, בתוספת אגרת פתיחת ההליך ששולמה במסגרת הליך זה, בסך של 865 ₪, צמוד ממועד הגשת התביעה ועד היום, וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור של 12.5% מן הסכום שנפסק (לא כולל האגרה) בתוספת מע"מ כחוק. כן אני מחייבת את ואפי אבו נאסרה בחיוב חופף (ולא מצטבר) לחיוב של ויסאם, בסך של 70% מן הסך הנקוב בסעיף 24 לעיל. החיובים שנפסקו ישולמו בשלושה תשלומים חודשיים רצופים ושווים (ואולם, לתשלום הראשון יתווספו גם מלוא ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו), כאשר התשלום הראשון ישולם עד ליום 15.8.13, השני - עד ליום 15.9.13, והשלישי - עד ליום 15.10.10. איחור של 7 ימים בביצוע התשלומים נשוא פסק דין זה, לא יהווה הפרה של פסק הדין. ואולם, איחור מעבר לכך, יביא להעמדת מלוא החיובים שהושתו על הצד המפר לפרעון מיידי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום, ובניכוי הסכומים ששולמו, לפירעון מידי. לאור המתווה הדיוני, ניתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, בשתי התובענות, וככל שזו שולמה, יש להשיבה לצד ששילמה באמצעות בא-כוחו. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום. בניין