קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אי ציות לתמרור 429 איסור פניה שמאלה: הריני מזכה הנאשם מעבירת אי ציות לתמרור 429, ואולם מרשיע אותו ביתר סעיפי האישום. האישום והכפירה: על פי כתב האישום, בתאריך 14.09.11, בשעה 16.00 לערך, נהג הנאשם ברכב משא מתוצרת פולקסווגן בפתח תקווה ברחוב החלוץ ברחוב פיקא, מכיוון מזרח מערב והתקרב לצומת עם רחוב רוטשילד, בצומת בכיוון נהיגת הנאשם מוצבים משני צידי תמרורי 302, עצור ותן זכות קדימה ותמרור 429 איסור פניה שמאלה. באותה שעה ברחוב רוטשליד משמאל לימין מסלול נסיעת הנאשם, הגיע אופנוע נהוג על יד הנהג המעורב, אשר התקרב לצומת. הנאשם נהג בקלות ראש, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, פנה שמאלה בצומת בניגוד לתמרור ומבלי שנתן זכות קדימה לאופנוע והרכבים התנגשו, הרכבים נפגעו והנהג המעורב נחבל. הוראות החיקוק שבהם הואשם הנאשם הם: אי ציות לתמרור 302, עבירה על תקנה 64 (ד) לת"ת + סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה, אי ציות לתמרור 429, עבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה ונהיגה בקלות ראש סעיף 62 (2) + 38 (2) לפקודת התעבורה. בישיבת ההקראה ביום 20.02.13 כפר הנאשם באשמתו. פרשת התביעה: עת1, ביבי אמנון, בוחן תאונות דרכים, לוח צילומים ממקום התאונה ת1. מזכר מיום 23.11.11, לעניין נסיון כושל ליצור קשר לאדם שהתקשר בקשר לתאונה ת/2. מזכר מיום 04.10.11, ת/3. מזכר מיום 04.10.11, ת/4. זכ"ד מיום 02.11.13 ת/5. זכ"ד מיום 11.10.13, ת/6 (כל אלו לעניין איתור הנאשם). בוחן מסר כי רכב הנאשם נהג בכביש חד סטרי, מגיע לצומת טי, כאמור בתמונות, מתחת לאיסור הפניה שמאלה יש הגבלת שעות בפניה, העד היה במקום אישית וצילם הצילומים כן צילם את שדה הראיה מקו הצומת (תמונה 4). במסגרת החקירה הנגדית אישר העד היה במקום וצילם התמונות ואכן הנאשם אישר את קיום התמרור במקום. לשאלת בית המשפט לעניין איסור הפניה שמאלה בין 16.00-19.00 כאמור בשלט שצמוד לתמרור אין פניה שמאלה, מסר כי השעה של התאונה 16.00, אולם בדיווח של מד"א על התאונה הוא בשעה 16.45 ומעורב הגיע לבית חולים 17.19- האישור הוגש לבית המשפט בהמשך כת/9. עד תביעה מס' 2, רס"מ שמשון מדגר, רשם הודעת נהג תחת אזהרה, ת/7. וסקיצה שערך יחד עם הנאשם ת/8. הנאשם אשר כי זה מה שאמר ושירטט בחקירתו, אולם הוסיף שאינו קורא עברית. לשאלת בית המשפט, ענה העד כי הנאשם שוחח עימו בעברית והוא לא יודע ערבית (אוסיף כי הנאשם דיבר בדיון בעברית והדבר צויין בפרוטוקול). עד תביעה מס' 3, כהן עזריה, הנהג המעורב, הגיש אסופת מסמכים רפואיים, ת/9. העד מסר כי רכב על האופנוע שלו הנאשם יצא מרחוב שיש בו תמרור עצור ופנה שמאלה במקום בו מותר רק פניה ימינה, הוא ניסה להתחמק מהרכב אך נפגע ועף, נשברו לו צלעות ו3 חודשים שכב בבית. פרשת ההגנה: הנאשם בחר להעיד ומסגרת עדותו מסר כי כשיצא לפנות שמאלה מישהו אמר לי לצאת, נתנו לו זכות קדימה, מישהו לפניו נתן לו לצאת הוא יצא ראה את הקטנוע הרוכב ראה אותו והתחלק. בחקירה הנגדית מסר כי הוא מכיר את הצומת, ראה שהשלט שמגביל שעות הפניה מחוק ומי שהיה עמו אמר לו שניתן לצאת. הנאשם מסר שראה את הנהג המעורב נבהל ונופל (עמ' 7 ש' 4). הנאשם מסר שהאיש שנתן לו זכות קדימה עמד והוא פנה שמאלה התקדם ואז הייתה התאונה. ומיד שעבר הרכב היה מול האופנוע (עמ' 7 ש' 15). הנאשם מסר כי לא ידע בזמן התאונה כי אסור לפנות שמאלה, הוא ראה מספרים מחוקים ולכן חשב משהו אחר (עמ' 7 ש' 21). דיון ומסקנה: לעניין אי ציות לתמרור 429, איסור פניה שמאלה אציין, כי מדובר בתמרור מותנה והאיסור הוא בין השעות 16.00 ל-19.00. בכתב האישום נרשמה שעת התאונה 16.00 לערך, דהיינו אין לנו שעת תאונה מדויקת, גם הבוחן אישר כי כתוב שעת תאונה 16.00 והפנה לדיווח מד"א ואולם אין כל אישור ששעת הדיווח תואמת את שעת התאונה. הנאשם לא מסר שעת תאונה, גם בחקירתו במשטרה נחקר על תאונה בסמוך לשעה 16.00. הנהג המעורב לא מסר את שעת התאונה בעדותו. ולאור האמור קם ספק לעניין שעת התאונה. אציין מפורשות כי זיכוי מעבירה זו הינו אך ורק כיוון שהמאשימה לא הוכיחה בפני את שעת התאונה בדיוק, ובמאמר מוסגר אציין כי אם נהג, כפי שטען הנאשם בפני, לא מזהה את הכתוב בשלט לעניין שעות איסור הפניה הרי היה עליו להתייחס לתמרור עצמו שאוסר פניה וכך לנהוג, אולם כאמור משלא הוכחה שעת התאונה בדיוק, קם הספק, תוצאות הספק בהליך הפלילי שהנאשם מזוכה מעבירת אי ציות לתמרור 429, איסור פניה שמאלה. אולם אין כך הדבר לעניין עבירת אי ציות לתמרור עצור, בהתאם לתקנה 64ד לתקנות התעבורה, על נהג רכב שמתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור 302, לעצור ולתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר - ומוסכם כי תמרור זה עמד בדרכו של הנאשם. זכות קדימה מוגדרת בתקנות התעבורה: "אי המשכת הנסיעה או התחלתה כאשר על ידי כך עלול הנוהג ברכב הנדרש, לתת זכות קדימה לנוהגים ברכב אחר לאלצם לסטות מקו נסיעתם או לשנות את מהירות נסיעתם". לאחר עיון בראיות, ושמיעת העדים מצאתי כי עובדות, והאישומים, בדבר אי ציות לתמרור העצור ותן זכות קדימה והאחריות לגרימת תאונת הדרכים, הוכחו בפניי מעל לכל ספק סביר וכי יש מקום להרשיע את הנאשם בהוראות חיקוק אלו. בוחן המשטרה, עת1, שמוצא אני עדותו אמינה מסר צילומים שצילם ובו נראים תמרורי העצור ותן זכות קדימה בברור, גם תמונת שדה הראיה מדגימה כי ניתן להבחין היטב בכיוון הגעת האופנוע. מקבל אני כאמינה גם את גרסת הנהג המעורב לעניין התאונה עצמה, עת2, שבמהלכה רכב ישר על הקטנוע הנאשם יצא לפתע מעצור, פנה שמאלה הרוכב ניסה להתחמק אך נפגע ע"י פגוש הרכב ונפל. מנגד איני מקבל את גרסת הנאשם שהמעורב החליק עצמאית, הנאשם מסר במשטרה כי הבחין באופנוע 20 מטר לפני הצומת, וכי המעורב רצה לברוח ממנו ונפל (ת/7 ש' 5), ובעדותו מסר כי ראה הנהג המעורב נבהל ונופל - ואם נבהל הנהג המעורב ממנו הרי הוא היה סיבת נפילת הנהג המעורב, גם אם אקבל טענתו כי לא פגע בו ישירות, ואיני מקבל, אך גם במקרה זה הרי מדובר באי מתן זכות קדימה כאמור בחוק. הנאשם כלל לא מסר כי הביט שמאלה טרם הכניסה לצומת, לטענתו אדם אחר אפשר לו לפנות שמאלה, אין כל ראיה לכך ובכל מקרה, הדבר אינו פוטר את הנאשם מחובת הזהירות טרם הכניסה לצומת ואם היה בוחן השטח כנדרש ומבעוד מועד היה יכול להבחין ברוכב ולמנוע התאונה. הנאשם טען כי היה עמו אדם נוסף, הלה לא הובא לעדות, לשם תמיכה בגרסת הנאשם. 27. למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם אם הייתה רשלנות כלשהי מצד המעורב, ואינני קובע כך, אין בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התנהגותו של הנאשם לבין אירוע התאונה. שכן הלכה פסוקה היא, שהתנהגותו ורשלנותו, אם הייתה כזו, של הנהג השני אינה מנתקת את הקשר הסיבתי בין התנהגותו של הנאשם לבין התאונה, שכן אדם מהישוב היה אמור לצפות התנהגות מעין זו ולהתאים את נהיגתו בהתאם ולא להיכנס לצומת, אלא לאחר שווידא שכניסה זו הינה בטוחה ושאין בה כדי לגרום כל הפרעה, פגיעה או נזק למשתמשים האחרים בדרך. ומרגע שלא נתן הנאשם זכות קדימה, אין לנאשם אלא להלין על עצמו. 28. לאור הממצאים כאמור מעל, קובע אני כי אין ספק שרכב הנאשם אכן לא נתן זכות קדימה לרכב המעורב, חסם דרכו של המעורב ובכך גרם לתאונה. 29. לפיכך מכל הטעמים שפרטתי לעיל החלטתי להרשיע הנאשם בגרימת התאונה כתוצאה מאי מתן זכות קדימה ונהיגה רשלנית, תוך פגיעה באדם וגרימת נזק, אמור בכתב האישום. משפט תעבורהאי ציות לתמרורפניהתמרורים