טענת הערעור העיקרית היא שקביעת הוועדה שממצאי בדיקת CT עמוד שדרה מותני מיום 12/1/12 הינם תקינים, אינה נכונה, שכן ממצאי הבדיקה מצביעים על החמרה במצבו של המערער קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אי התייחסות ועדה רפואית לצילום סי טי: 1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 14/3/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 0% מיום 21/7/11 ("ההחלטה"). 2. ביום 14/3/13 התכנסה הוועדה בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לקרדיולוגיה ומומחה לרפואה פנימית. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שעמדו בפניה. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, פירטה את ממצאיה בסעיף 21 לפרוטוקול וכן התייחסה לשתי בדיקות CT שעבר המערער ביום 7/11/08 וביום 12/1/12. באבחנה הרפואית ציינה הוועדה "כאבי צוואר וגב". לאור ממצאי הבדיקה הקלינית, דחתה הוועדה את הערר והותירה את נכותו של המערער בשיעור 0%. 3. טענת הערעור העיקרית היא שקביעת הוועדה שממצאי בדיקת CT עמוד שדרה מותני מיום 12/1/12 הינם תקינים, אינה נכונה, שכן ממצאי הבדיקה מצביעים על החמרה במצבו של המערער. נטען עוד כי הוועדה לא התייחסה לתיעוד רפואי של האורטופד המטפל לפיו קיימת הגבלה בתנועות. 4. לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי. נטען, בין היתר, כי ממצאי הבדיקה הקלינית גוברים על ממצאי הדמיה, ובלטי דיסק כשלעצמם אינם מעניקים נכות. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. 6. בבדיקה האורטופדית שערכה למערער, ציינה הוועדה את הממצאים הבאים: לורדיזיס צוואר ומותני שמורים; המערער עומד על קצות האצבעות ועקבים ללא קושי; עולה על ספת הבדיקה בכוחות עצמו; לסג דו צדדי שלילי; כוח גס גפיים תחתונות תקין; אין הגבלה בתנועות הגב התחתון; יושב על ספת הבדיקה ללא קושי כשרגליו ישרות וגבו מוטה לפנים; תנועות הצוואר: בכיפוף מגיע עם הסנטר לבית החזה, יישור °90, סיבוב לצדדים °80 לכל צד, נצפו תנועות חופשיות. בהתייחסה לבדיקת CT עמוד שדרה מותני מיום 7/11/08, ציינה הוועדה בלט דיסק בגובה חוליות 5L- 4L שמאל ושינויים ניווניים. לגבי בדיקת CT עמוד שדרה צווארי ו- CT עמוד שדרה מותני מיום 12/1/12, ציינה הוועדה "ללא ממצא פתולוגי". מקובלת עלי טענת המשיב, כי הוועדה רשאית להעדיף את ממצאי בדיקתה הקלינית על פני בדיקות הדמיה, ולכן נדחות טענות המערער ככל שהן מכוונות להתייחסות הוועדה לבדיקת ה- CT. 7. אין לקבל את הטענה שטעתה הוועדה בהתייחסותה לבדיקת ה- CT. ראשית, ב"כ המערער הודה בטיעוניו שבשל טעות משרדית הועבר לוועדה פענוח חלקי של בדיקת ה- CT. לדבריו, מחמת טעות לא שוכפל עמוד אחורי של הבדיקה. אלא שבדיון הסתבר שהעניין כבר הובא לתשומת לבו של המערער בהחלטת הוועדה מדרג ראשון, שעה שהפוסק הרפואי התייחס בהחלטתו לעמוד החסר בבדיקת ה-CT. חרף האמור, לא מצא המערער לנכון להתייחס לכך בערר שהגיש ואף לא המציא לוועדה את העתק מלא של ממצאי בדיקת ה- CT. בנסיבות אלה, אין למערער להלין אלא על עצמו. שנית, ממצאי בדיקת ה- CT מיום 12/1/12 הצביעו על בלט דיסק, אשר אין בהם כשלעצמם לתרום לקיומה של נכות. שלישית, הוועדה, אשר עמדו בפניה ממצאי בדיקות CT שהעידו על בלטי דיסק, ביססה מסקנתה על ממצאי בדיקתה הקלינית, וכאמור הייתה רשאית לעשות כן על פי שיקול דעתה הרפואי- מקצועי. 8. אף נדחית טענת המערער בנוגע למסמכים הרפואיים מהרופא האורטופד המטפל. לפי הטענה, הוועדה לא הסבירה מדוע ממצאיה שונים ממצאיו, כאשר הוא מצא הגבלה בתנועות הגב. מפרוטוקול הוועדה נמצאנו למדים כי עמד בפניה כרטיסו הרפואי של המערער, ומכאן שחזקה על הוועדה שעיינה גם בסיכומי הביקור של הרופא האורטופד ונתנה דעתה לאמור בהם. יתר על כן: מדובר במכתב רפואי הניתן במהלך הטיפול השגרתי. אין מדובר במסמך מהותי הדורש התייחסות הוועדה, ולכן לא נפל כל פגם משפטי בכך שהוועדה לא כללה בהחלטתה הנמקה מפורשת לעניין האמור במסמכי הרופא האורטופד המטפל. לא זו אף זו: האורטופד המטפל ציין "הגבלה בתנועות" אולם לא פירט מעבר לכך. משפירטה הוועדה בהרחבה ובמנומק את ממצאי בדיקתה הקלינית, וקבעה את מסקנותיה באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה, ותוך עיגון מסקנותיה בקביעותיה הרפואיות - הרי שלא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה משלא התייחסה באופן מפורש לסיכומי הביקור של הרופא האורטופד המטפל במערער. 9. לאחר הדיון, המציא המערער טענה נוספת לנימוקי הערעור וטען שהוועדה שגתה משלא ציינה טווחי תנועות עמוד שדרה צווארי. טענת המערער, בעניין חובת הוועדה לציין טווחי תנועה במעלות דווקא, מכוונת כנגד קביעות רפואיות, המצויות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה. טענת המערער מבקשת לחתור תחת סמכויות שהוקנו לוועדה בחוק, ומשכך דינה להידחות. אוסיף ואדגיש, כי אין כל הוראה שבדין המחייבת את הוועדה לערוך את הבדיקה בדרך לה טען המערער. פריטי הליקוי הרלוונטיים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 אינם מפרטים טווחי תנועה, ולכן, אין לומר כי הוועדה מחויבת לבדוק קיומה או העדרה של הגבלה בתנועה על דרך של ציון טווחי התנועה במעלות או ס"מ דווקא. זאת ועוד: המערער - חרף טיעונו כי זו "חובתה על פי דין ובהתאם לפסיקת בית הדין הארצי" - לא הציג לבית הדין כל תימוכין להלכה כאמור. נהפוך הוא: ההלכה הנוגעת לעניינו קובעת כי אופן עריכת הבדיקה הקלינית הוא עניין רפואי המסור לשיקול דעתה של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בו. 10. לאור כל האמור - הערעור נדחה בזאת. 11. אין צו להוצאות. 12. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. רפואהבדיקת סי.טי (CT)ועדה רפואית