אחוזי נכות על הפרעות קשב וריכוז

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אחוזי נכות על הפרעות קשב וריכוז: 1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 28.7.13, אשר קבעה למערערת נכות רפואית צמיתה בשיעור 58% (להלן: "הוועדה"). טענות הצדדים 2. עיקר טענות המערערת א. הוועדה לא התייחסה להפרעת הקשב והריכוז ממנה סובלת המערערת, וזאת חרף העובדה כי היא התלוננה בפני הוועדה על הפרעה זו. הוועדה לא כללה בהרכבה נוירולוג, ולא התייחסה למסמכים הרפואיים מהרופא הנוירולוג בעניין הפרעת הקשב והריכוז. ב. הוועדה לא התייחסה לשתי פריצות הדיסק מהן סובלת המערערת בגבה, ולא העניקה לה אחוזי נכות בגין הפגימה בגב; וזאת על אף שרופא אורטופד אשר בדק את המערערת במסגרת ועדת ערר אשר נערכה בתל אביב, העניק לה 5% נכות אורטופדית בגין הבעיות מהן היא סובלת בגבה. ג. הוועדה קבעה כי המערערת סובלת מדליפות שתן רק במאמץ, אך היא סובלת מדליפות שתן כל הזמן (גם ללא מאמץ). ד. הוועדה לא כללה בהרכבה ראומטולוג, על אף שהמערערת סובלת מפיברומיאלגיה. ה. בנסיבות אלה, מבקשת המערערת להעביר את עניינה לוועדה רפואית בהרכב חדש בירושלים. 3. עיקר טענות המשיב א. הוועדה רשמה את תלונות המערערת והתייחסה לכולן. הוועדה ערכה בדיקה קלינית יסודית, כאשר בפניה עמד תיקה הרפואי של המערערת, לרבות חוות דעת רופא אף אוזן גרון, מכתב מהרופא הפסיכיאטר ובדיקה אורודינמית. בהתאם, קבעה הוועדה את אחוזי הנכות של המערערת. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת. ב. לא קיים סעיף ליקוי המקנה נכות בגין בעיות קשב וריכוז. בנסיבות אלה, משלא תצמח כל תועלת בהחזרת עניינה של המערערת לוועדה, אין מקום להשיב את העניין לוועדה. ג. לא עולה טעות משפטית מהחלטת הוועדה, ומשכך יש לדחות את הערעור. דיון והכרעה 4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן. 5. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד- המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד, 213 (1999)). 6. מקובלת עליי טענת המערערת, לפיה הוועדה טעתה משלא התייחסה כלל לתלונתה בגין הפרעת הקשב והריכוז. עיון במסמכים הרפואיים אשר הגישה המערערת לתיק בית הדין מעלה, כי על פי תוצאות מבחן TOVA נמצא כי קיימת עדות להפרעת קשב וריכוז. כמו כן, במסמכים הרפואיים מיום 6.9.12 ומיום 7.11.12 נרשמו תלונות בגין הפרעות קשב וריכוז, ובמסמך הרפואי מיום 24.2.13 צויין: "מטופלת בריטאלין MG20SR". בנסיבות אלה, משהמערערת התלוננה לפני הוועדה על בעיות קשב וריכוז, ומשהציגה מסמכים רפואיים המתייחסים לפגימה הנטענת, הרי שהיה על הוועדה לדון בכך. אין בידי לקבל את טענות המשיב; לפיהן אין סעיף ליקוי המקנה נכות בשל בעיית קשב וריכוז וכי מטעם זה אין מקום להשיב את העניין לבחינת הוועדה. תפקידה של הוועדה לבחון האם בגין תלונות המערערת, המסמכים הרפואיים שהציגה וממצאיה, יש מקום לקבוע למערערת אחוזי נכות על פי הסעיפים שבמבחנים או על פי סעיף מותאם. הטענה כי לא קיים סעיף ספציפי ו/או סעיף מתאים המקנה אחוזי נכות בגין הפרעות קשב וריכוז היא עניין שעל הוועדה להתייחס אליו ולהכריע בו. 7. אין בידי לקבל את טענת המערערת, לפיה הוועדה לא התייחסה לבעיות הגב מהן היא סובלת, וכי הוועדה התעלמה מ- 5% נכות אורטופדית אשר נקבעו לה על ידי רופא אורטופד במסגרת ועדה רפואית אחרת, אשר התקיימה בתל- אביב. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה, כי הוועדה התייחסה לתלונות המערערת ביחס לפגימה בגב, תוך שהיא מפרטת את ממצאיה כדלקמן: "מבחינה אורטופדית: הליכה רגילה, ללא תומך... רגישות לכל אורך עמ"ש מותני ואיזורים פלנטרים של כפות הרגליים, תנועות בגב מוגבלות בצורה קלה, מבחן ע"ש לסג מלא בשתי רגליים, ללא חסר תחושתי ומוטורי, החזרים תקינים...". הוועדה אף העניקה למערערת 10% נכות לפי סעיף ליקוי 37 (7) (א), שעניינו "הגבלת התנועות בעמוד השדרה המותני (Lumbar spine) בצורה קלה". 8. לא מצאתי לנכון לקבל את טענת המערערת, לפיה הוועדה טעתה משקבעה כי היא סובלת מדליפות שתן רק במאמץ, היות והיא סובלת מדליפות שתן כל הזמן (גם ללא מאמץ). בעניין זה התייחסה הוועדה לבדיקה אורודינמית אשר הונחה לפניה. הוועדה קבעה כי הבדיקות אשר הונחו לפניה לא מאשרות את תלונות המערערת, אלא מוצאות דליפה קלה מאד רק בזמן מאמץ. מדובר בקביעות רפואיות המסתמכות על בדיקות רפואיות, והינן בסמכותה של הוועדה הרפואית בלבד. 9. כמו כן, אין בידי לקבל את טענת המערערת, לפיה נפל פגם בהרכב הוועדה משלא נמנה על חבריה ראומטלוג. אינני סבור כי הוועדה בהרכבה הנוכחי (פנימאי, אורטופד ופסיכיאטר) אינה מסוגלת להתייחס למחלת הפיברומיאלגיה ולקבוע בגינה אחוזי נכות. 10. אוסיף ואציין, כי עיון בתלונות המערערת לפני הוועדה מדרג ראשון ולפני מומחה אף אוזן גרון אשר נתן את חוות דעתו לוועדה מעלה, כי המערערת התלוננה שהיא סובלת מכאבי ראש וסחרחורות. גם עיון בחומר הרפואי שהגישה המערערת לתיק בית הדין מעלה, כי המערערת התלוננה לפני הרופאים המטפלים על "כאבי ראש" ו"מיגרנות" (6.9.12, 7.11.12, 24.2.13, 14.4.13). עם זאת, מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה לא התייחסה לתלונות המערערת בגין כאבי ראש וסחרחורות. 11. באשר להרכב הוועדה, הכלל הוא כי דרך המלך להחזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה המקורית שבדקה את המבוטח. רק במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא 'נעולה' על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, מוחזר הענין לוועדה בהרכב אחר (ראו דב"ע (ארצי) לב/ 28-0 בוסקילה- המוסד לביטוח לאומי, פב"ל יב, 166; עב"ל (ארצי) 282/99 חן- המוסד). בנסיבות העניין, שוכנעתי כי לא הועלה טעם בדין שיצדיק את החזרת העניין לוועדה בהרכב שונה או לוועדה בירושלים (כפי שביקשה המערערת בכתב הערעור). חזקה על הוועדה, שהינה בהרכב נאות, שתעשה מלאכתה נאמנה, ללא משוא פנים, ותפעל על פי ההנחיות של בית הדין; על כן, אין מקום לסטות מהכלל ולהורות על החלפת הרכב הוועדה. 12. לאור האמור לעיל, מצאתי יש מקום שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן: א. תבחן את תלונות המערערת בגין הפרעות קשב וריכוז, ותקבע באופן מפורט ומנומק האם יש מקום להעניק למערערת אחוזי נכות על פי הסעיפים שבמבחנים או על פי סעיף מותאם בשל הפרעה זו. ככל שהוועדה תסבור כי יש מקום להתייעץ עם נוירולוג ביחס להפרעת הקשב והריכוז, הוועדה תעשה כן. ב. תבחן את תלונות המערערת בעניין כאבי ראש, מיגרנות וסחרחורות, ובהתאם תקבע באופן מנומק האם יש להעניק למערערת אחוזי נכות בגין פגימה זו. 13. נוכח תוצאות הערעור, ובשים לב כי המערערת אינה מיוצגת- יישא המשיב בהוצאות המערערת בסך 1,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין. 14. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שמונה לכך על ידי הנשיאה. הפרעות קשב וריכוזאחוזי נכותנכות