קראו דוגמא מהפסיקה בנושא 36 אחוזי נכות: 1. זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים (נכות כללית), מיום 4/7/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער נכות יציבה בשיעור 36% מיום 1/7/13 ("ההחלטה"). 2. הוועדה התכנסה ביום 4/7/13, הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לרפואת אף אוזן גרון ומומחה לאורטופדיה, ערכה למערער בדיקה ופירטה את ממצאיה בפרוטוקול. הוועדה סיכמה וקבעה למערער נכות רפואית משוקללת בשיעור 36%, כדלקמן: 20% נכות בגין מצב לאחר שברים עם עיוות וכאב בכף רגל שמאל והגבלה בתנועה, לפי פריט ליקוי 49(2)(ו) 10% נכות בגין הגבלה ניכרת של תנועות קרסול שמאל, לפי פריט ליקוי 48(3)(א) 10% נכות בגין טנטון, לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(II) 3. טענת הערעור העיקרית נוגעת להעדר התייחסות מספקת לחוות הדעת של ד"ר קאסם האשם. 4. לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה פגם משפטי, משבדקה את המערער, התייחסה באופן מעמיק לחוות הדעת ונימקה החלטתה כנדרש. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. 6. באשר להתייחסות הוועדה לחוות דעתו של ד"ר קאסם האשם: לטענת המערער, הוועדה הסתפקה בהתייחסות לאקונית לחוות הדעת. המשיב טען מנגד, כי הוועדה התייחסה באופן מפורט לחוות הדעת ונימקה מדוע אינה מקבלת את מסקנותיו. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה ופירטה את ממצאיה בסעיף ז' לפרוטוקול. הוועדה הסבירה מדוע אינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר קאסם האשם, לאור ממצאים שונים שמצאה בבדיקתה. דין הוא שממצאים שונים, מהווים הנמקה ברורה והתייחסות מספקת לחוות דעת או קביעה רפואית שונה מזו של הוועדה. 7. בנוגע לעמוד שדרה צווארי ציינה הוועדה "בכיפוף לפנים מגיע עם הסנטר אל החזה. תנועת הראש לסיבוב לימין ולשמאל °70 לכל צד, כל זאת ללא קיפוח עצבי". ד"ר קאסם האשם ציין בחוות דעתו ממצאים שונים ורשם "הגבלה כואבת בכל תנועות הצוואר". בנוגע לעמוד שדרה מותני, הוועדה ציינה בפרק ממצאי הבדיקה "כל השרירים החזרים גידיים ותחושה זהים ותקינים דו"צ", בשונה מהממצאים שציין ד"ר קאסם האשם בחוות הדעת ("החזר אכילס לא הופק משני הצדדים"). בעוד שד"ר קאסם האשם ציין "דלדול של שרירי ירך ושוק שמאל", קבעה הוועדה כי לדעתה "דלדול מינימלי של 50% שנמצא בשרירי ירך שמאל הינו בגדר התקין". 8. קביעה נחרצת ושוני בממצאים, די בהם כדי לצאת ידי חובת ההנמקה. מכאן שלא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהתייחסות הוועדה לחוות הדעת של ד"ר קאסם האשם. לפיכך, טענת ערעור זו נדחית. 9. המערער טען כי הוועדה ציינה בפרוטוקול רק חלק מהמסמכים שעמדו לעיונה, והתעלמה ממסמכים רפואיים שונים. דין הטענה להידחות. הוועדה הרפואית לעררים היא גוף סטטוטורי, מעין שיפוטי מובהק. מכוח עקרונות הצדק המבטיחים את זכויותיהם הן של העורר והן של המשיב חלה על הוועדה חובת ניהול פרוטוקול תקין ובהיותה כזו, שומה עליה כי פעלה כרשות שלטונית באופן תקין ובהתאם לכללי המשפט המנהלי ועקרונות הצדק הטבעי. בהקשר זה ההלכה קובעת כי הרישום בפרוטוקול אינו דווקני ואינו מחייב רישום כל הדברים אשר נאמרו ונעשו, אולם מחייב רישום עיקרי הדברים. הוועדה מחויבת לציין את המסמכים הרפואיים המהותיים, ואין לקבל את הסברה כי אי ציון כל המסמכים שעמדו לעיון הוועדה משמעו בהכרח התעלמות מוחלטת מיתר המסמכים, כטענת המערער. במקרה דנן הפרוטוקול ברור וניתן ללמוד ממנו, כי הוועדה עיינה בחומר הרפואי שהונח לפניה. לפיכך, טענת ערעור זו נדחית. 10. לא מצאתי ממש גם ביתר טענות הערעור. בנוגע לצלקות ברגל: הוועדה התייחסה לצלקות ניתוחיות בגב כף רגל שמאל. בנוגע לחבלה בחזה/ ריאות ושבר בצלעות: הוועדה ציינה כי ההפרש בין נשימה לשאיפה עמוקה הוא 4.5 ס"מ ומדובר בממצא תקין. בנוגע לתלונה על קרע בטחול: הוועדה התייחסה למסמך רפואי סמוך לאחר התאונה, בו תוארה בטן רכה, לא רגישה. הוועדה הוסיפה וציינה כי קרע בטחון אינו מקנה נכות. בנוגע לליקוי ראיה בעין שמאל: מקובלת עלי טענת המשיב, כי המערער לא הציג כל מסמך רפואי המעיד על ליקוי זה, וליקוי זה לא אוזכר בחוות הדעת מטעם המערער. מכאן, שלא נפל פגם משפטי באי התייחסות הוועדה לעניין זה. לסיום, בנוגע לתחום הנפשי: המערער לא הציג מסמך רפואי המעיד שהוא נמצא בטיפול או במעקב אצל רופא פסיכיאטר, לא הוצג כל תיעוד על בדיקה פסיכיאטרית, אף המומחה מטעם המערער לא התייחס לתחום הנפשי. בהעדר תיעוד על ליקוי נפשי, אין מדובר בטעות משפטית באי התייחסות הוועדה לנושא זה. 11. לאור כל האמור, הערעור נדחה בזאת. 12. אין צו להוצאות. 13. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. אחוזי נכותנכות